טראומה ופוסט טראומה (PTSD)

פוסט טראומה (PTSD) מתפתחת בעקבות חוויה של אירוע טראומטי המאיים על השלמות הפיזית והנפשית של האדם, וגורמת לפחד, חוסר אונים ולסבל נפשי רב. מטרת הטיפול היא להשתמש במילים, צלילים, תחושות, זיכרונות ופלאשבקים מהאירוע, כדי לסייע בעיבוד הטראומה ולחבר בין התחושות לחוויה הרגשית, להתמודד עם הימנעויות, להפחית תחושות חרדה ולהחזיר את השליטה לחיים.

שלומי לוי I פורסם: 21/12/2016

.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) הידועה גם כפוסט טראומה, זוהי הפרעה נפשית שנגרמת בעקבות אירוע טראומטי קשה, המעורר תחושות של פחד, חוסר אונים ו"הלם" פנימי המאיים על שלמות פיזית ונפשית של האדם. לרוב אנו משתמשים במונח פוסט טראומה כאשר אנו רוצים לתאר פגיעה כתוצאה מהשתתפות באירוע טראומתי שהתרחש במסגרת הצבא או במלחמה. עם זאת, פוסט טראומה אינה קשורה רק לאירועים שהתרחשו בצבא או במלחמה, ויכולה להיגרם כתוצאה מחשיפה לאירועים שונים בהם האדם חווה סכנה לחייו או לחיי אחרים במצבים כמו: תאונת דרכים, תקיפה מינית, איום בנק או באלימות, אירועים הקשורים באסונות טבע וגם מצבים כמו השתתפות או צפייה בסרטון של פיגוע בו נפצע או נהרג חבר או בן משפחה.

פוסט טראומה (PTSD - Post-Traumatic Stress Disorder ) זוהי תופעה נפשית השייכת לקבוצת הפרעות החרדה. היא יכולה להתפרץ כעבור פרק זמן קצר אחרי האירוע הטראומטי, כעבור חודשים ואפילו שנים שלאחריו. לעיתים חלק מהתסמינים מופיעים לאחר האירוע הטראומטי וחולפים לבדם כעבור פרק זמן קצר, מאחר ולא כל אדם שנחשף לאירוע טראומתי מפתח לבסוף פוסט טראומה. עם זאת, כאשר התסמינים נמשכים מעבר למספר ימים וכוללים תלונות כמו מחשבות טורדניות, סיוטי לילה, פלאשבקים, תחושות שליליות, פגיעה במצב הרוח ואחרים, הדבר עשוי להצביע על התפרצות של פוסט טראומה. עדיין חשוב להדגיש כי תסמינים של פוסט טראומה הם תגובה נורמלית למצב שאינו נורמלי. חוויה של טראומה אינה מושפעת מהאירוע עצמו בלבד אלא גם ממבנה האישיות של האדם. לכל אחד יש גבול מסויים בו הוא יכול לשאת מצב סכנה מפתיע ומעורר אימה המהווה איום על חייו, ומאחר ותפיסת החוויה הינה סובייקטיבית ניתן לומר על טראומה שהינה גם תופעה אישית.

פוסט טראומה משפיעה מאוד על הסובלים ממנה, והיא פוגעת בכל תחומי החיים: באופן אישי, ביחסים עם בני המשפחה, חברים ועבודה. ממחקרים עולה שככל שפונים לטיפול בסמיכות לאירוע הטראומטי הצלחת הטיפול עולה. עד כמה האדם הרגיש מופתע, בהלה ופחד מהאירוע, עד כמה חש אובדן שליטה על חייו ומידת המצוקה שאיתה הגיע לטיפול נפשי. לכן במצבים טראומטיים ישנה חשיבות גדולה מלבד התגייסות ותמיכה של המשפחה, לפנות להתייעצות מקצועית ולטפל במצוקה הרגשית בהקדם. הטיפול בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית לצד גישות טיפוליות אינטגרטיביות הכוללות היבטים הממוקדים בחוויה הרגשית, במחשבות והרגשות, בהתאם לצורכי המטופל.

.

.

לשאלות נוספות על טיפול בפוסט טראומה או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. מהי הרגשה של אדם שחווה פוסט טראומה

מצב של פוסט טראומה אינו מעיד על איזה חולשה של האדם או שהוא לא "חזק" מספיק מבחינה מנטלית, ולמרות זאת, רבים מהאנשים שנחשפו לאירוע קשה ופיתחו פוסט טראומה מתארים משבר אישי גדול בחייהם. הם מעלים זיכרונות כיצד התנהלו לפני האירוע שעברו ולא פעם מרגישים שחל שינוי באישיות שלהם. מדווחים לרוב על נטייה לכעוס ולהתפרץ בקלות יחסית, ומרגישים שנעשו פגיעים מאוד. רמת הרגישות שלהם לרעש או לאור נעשית גבוהה מאוד, וכל דבר עשוי להקפיץ או להבהיל אותם. לעיתים קרובות אנשים שנפגעו מתקשים לחזור למעגל המשפחתי והחברתי, מתלוננים שלא מבינים אותם ונמנעים מקשרים בינאישיים במכוון כדי שלא לדבר על הטראומה ולהיזכר בכאב, ומסתגרים בתוך עצמם. ההימנעות והבדידות עשויים לפגוע במצב הרוח, להגביר תחושות של דכדוך ולגרום לדיכאון. ננסה להבין קצת יותר על התסמינים השונים שעשויים להתפתח כתוצאה מחוויה טראומטית:

.

.

2. תסמינים של פוסט טראומה

ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM) מאבחן ומסווג פוסט טראומה לפי ארבעה מקבצים של תסמינים מרכזיים שכל אחד מהם יכול להתבטא בעוצמות שונות, ובשילוב עם סימפטומים שונים וכוללים:

א. חודרנות/החייאת הטראומה מחדש – התגובה לאירוע או לסדרת אירועים מאיימים מושהית תחילה והטראומה מתעוררת מחדש בהווה רק כאשר האדם נחשף לתו, כלומר למשהו שמזכיר או מסמן עבורו את האירוע הטראומטי כמו זיכרון עבר או מחשבה מקרית. אנשים שחוו אירוע טראומטי נאלצים להתמודד לעתים קרובות עם סימפטומים חודרניים מאחר והחוויה מהאירוע הטראומטי נחקק בזיכרון ודרך החושים. הם מריחים, רואים, שומעים, חושבים ומרגישים את מה שהתחולל באירוע מבחינה פיזית ונפשית ותחושת הסכנה שהציפה אצלם חרדה מציפה אותם שוב. דבר שפעמים רבות עשוי לגרום לתחושת פאניקה וצורך לעזוב את המקום. לדוגמה, אדם שהוזמן למפגש משפחתי אשר חשף אותו לריח עשן מהכנת הבשר על האש. ריח הבשר גרם לתחושת חודרנות והחייאת הטראומה מחדש מאחר ונזכר בגופה חרוכה של חבר שנפל בקרב. החודרנות נחווית כמכאיבה ומאיימת, והסובלים ממנה מנסים להימנע ככל שניתן מכל דבר שעשוי להזכיר להם את האירוע הטראומטי, והתוצאה היא שנוצר מעגל של חודרנות מצד אחד וניסיון להימנעות או בריחה כתוצאה מכך. חווית פוסט טראומה חודרנית יכולה להתבטא בסימפטומים שונים: היא עשויה להתעורר בעקבות זיכרונות כואבים הכוללים מחשבות ודימויים לא רצויים מתוך האירוע, פלאשבקים המתבטאים בתמונות ודימויים חזותיים שעולים למחשבות מתוך האירוע, ובאופן בלתי נשלט. לרוב ישנם קשיי הירדמות והשינה אינה עמוקה מחשש להתמודד עם סיוטים וחלומות במהלך הלילה דבר שגורם פעמים רבות לכך שהשינה אינה מרעננת וקמים בבוקר עייפים.

.

ב. הימנעות – מכיוון שחוויות חודרניות נקשרות באופן ישיר לאירוע הטראומטי, האדם חש בסכנה פעמים רבות ועל מנת להפחית את תחושת הכאב והסבל הנפשי הוא נוטה להימנע מלחשוב, לדבר או להרגיש כל דבר שמזכיר אותה. כדי להקטין את האפשרויות להתקלות בגירויים שמזכירים את האירוע האדם נוטה גם להימנע מהגעה לזירת האירוע וממפגש עם אנשים שקשורים בטראומה. ההימנעות מעניקה בתחילה תחושת אשליה של התמודדות המסייעת בטווח הקצר אך לאורך זמן היא גורמת לתקיעות, נסיגה ולפגיעה קשה באיכות החיים.

.

ג. שינויים שליליים בקוגניציות ובמצב הרוח – לעיתים קרובות אדם שעבר אירוע טראומטי נתון למצוקה רגשית שמשפיעה על מצב הרוח. ישנם מקרים בהם מדובר באובדן ממשי בגוף כתוצאה מפגיעה פיזית בגפיים, ביכולת השמיעה ראייה או בכל איבר אחר. להרגיש לפתע מוגבל ולאבד שליטה בצורה מסוימת על הגוף עשויה להשפיע מבחינה רגשית על מצב הרוח. עם זאת, אין הדבר הכרחי שתהיה פגיעה פיזית כדי לגרום לפגיעה בחשיבה ובמצב הרוח לדוגמא, סיטואציה שאדם היה עד לתקיפה ופציעתו של בן משפחתו באירוע חבלני.

ישנם מצבים בהם האדם מתקשה להיזכר בתכנים חשובים מתוך האירוע הטראומטי. חלה פגיעה בחשיבה ותפיסת העצמי כך שהאדם תופס את עצמו כ"פגום" וחסר ערך ומרגיש שהעולם מסוכן. לתחושת אשמה ישנה גם כן השפעה על מצב הרוח, ישנה נטייה להאשמה עצמית מוגזמת או להאשים את האחרים שגרמו לאירוע הטראומטי או להשלכותיו. סימפטומים נוספים הנוגעים לקיומם של רגשות שליליים עמוקים כמו פחד, זעם ובושה. קיים עניין מופחת בחשק ורצון להיות בפעילות כלשהיא ודלדול רגשי המתבטא בתחושה מופחתת של רגשות. לפרטים נוספים על דיכאון במאמר טיפול בדיכאון

.

ד. דריכות ועוררות מוגברת – האירוע הטראומטי פוגע באופן משמעותי בתפיסה שהעולם הוא מקום בטוח והדבר שנרשם בגוף ובנפש מתבטא בדריכות ועוררות מוגברת. כל גירוי עשוי להבהיל, להקפיץ ולהוביל לתגובה חסרת פרופורציה כלפי הסביבה. העוררות המוגברת נובעת מהפעלת יתר של מערכת האזעקה של הגוף שבזמן סכנה גורמת לנו להשתמש במנגנון ההישרדותי של “fight, flight or freeze”,  כלומר, להתמודד עם מצב הסכנה ע"י בריחה, מלחמה או תחושת קיפאון. במצבים מעין אלו, התסמינים השכיחים מתבטאים בעלייה בקצב הלב ובאספקת הדם לשרירים. לחץ הדם עולה כדי להזרים דם לאזורים חיוניים לצורך הגנה על הגוף. אילו תגובות שמיועדות לסייע במצב סכנה רק שבעקבות טראומה מערכת האזעקה מופעלת לעיתים גם כאזעקת שווא. פרטים נוספים על חרדה במאמר טיפול בחרדה. רמת הדריכות הגבוהה ותחושה של עוררות מוגברת צורכים משאבים נפשיים על בסיס קבוע, דבר שגורם להשקעת אנרגיה גדולה בגוף. כתוצאה מכך האדם עסוק בעצמו קודם, מעבר לזאת הוא עשוי להפוך להיות רגזן יותר או שהתנהגותו נעשית תוקפנית. ייתכנו התנהגויות של הרס עצמי או נטייה לקחת סיכונים. סימפטומים נוספים עשויים להתבטא בקשיים לשמור על ריכוז, קושי להירדם, קשיי שינה ונדודי שינה. כעת נתייחס לגורמי הסיכון שעשויים לחולל פוסט טראומה.

.

.

3. גורמים לפוסט טראומה

גורמי הסיכון לחולל תגובה פוסט טראומטית בעקבות אירוע טראומטי תלויה בהיבטים שונים: היא נוגעת לתפיסת החוויה את האירוע כלומר עד כמה האדם הרגיש מופתע, בהלה ופחד ממנו. עד כמה חש שליטה על עצמו, מה הייתה רמת החומרה של הפגיעה מבחינה גופנית, נפשית ו/או שניהם. מבנה האישיות של האדם כמו גם, האם מדובר באירוע אחד או בטראומה מתמשכת (Complex PTSD). מחקרים מייחסים חשיבות גדולה להשפעת האישיות של האדם לאופן שהוא יצליח להתמודד עם האירוע הטראומטי. וזאת משום שלכל אדם יש גבול מסויים בו הוא יכול לשאת מצב סכנה מפתיע ומעורר אימה המהווה איום על חייו. מאחר ותפיסת החוויה מהאירוע הינה סובייקטיבית ישנם אנשים שעברו אירוע טראומטי ויצליחו להתאושש ולהתגבר עליו, בעוד אחרים, שעברו אירוע זהה עשויים לחוות את האירוע כפגיעה קשה ומשמעותית שתוביל לבסוף לתגובה פוסט טראומטית. ניתן להבין מכך שפוסט טראומה הינה גם תופעה אישית. להלן מצבים נפוצים שעשויים לגרום לפוסט טראומה:

תאונות ואסונות טבע – התרסקות מטוס, תאונת דרכים, אסונות טבע כמו רעידת אדמה וסערת טורנדו.

תקיפה מינית – אנשים שעברו תקיפה מינית נאלצים להתמודד סיטואציה שאיבדו את היכולת לשלוט על הגוף שלהם. תחושת האובדן מעוררת תחושות קשות של פחדים וחרדות שעשויות להיות להן השלכות קשות מבחינה נפשית. מחקרים מצביעים על כך שפעמים רבות אנשים שחוו אירוע טראומטי מרגישים תחושות של בושה או אשמה וקיים אצלם צורך להסתיר את התקיפה.

לחימה ומלחמה – איום בנשק או אלימות, קרב צבאי, חשיפה לאזור מלחמה.

מחלה בריאותית – קבלת אבחנה על מחלה מסכנת חיים.

חשוב לציין כי פוסט טראומה יכולה להתפרץ פרק זמן קצר אחרי החוויה הטראומטית, כעבור תקופה של מספר חודשים וייתכן שגם כעבור שנים רבות. ישנם מצבים שבהם חלק מהתסמינים שהופיעו לאחר האירוע הטראומטי חלפו לבדם כעבור פרק זמן קצר. פוסט טראומה עלולה להתפרץ בעקבות חשיפה לאירוע אחד בודד המאיים על שלמותו הפיזית והנפשית של האדם. לדוגמא, פניה לטיפול של אשת קריירה מצליחה בשנות השלושים לחייה שעברה תקיפה מינית. היא הגיעה לקליניקה לאחר שעברה מספר התקפי חרדה, ודווחה על תחושות תחושת זוהמה בגוף לצד סימפטומים של אשמה, קשיי שינה ומחשבות קשות מהאירוע הטראומטי שעברה. האירוע התרחש בשעה שנענתה להזמנה של חבר וותיק שביקש שתגיע לביתו לאחר שסיפר לה כי נפרד מחברתו והוא רוצה להתייעץ אתה. מפגש שהיה נעים בתחילתו הפך לסיוט לאחר שהחל לגעת בגופה לכאורה בצחוק ובמפתיע והסתיים לבסוף בתקיפה מינית. היא הגיעה לקליניקה מיד לאחר האירוע הטראומטי, ומאחר והיא לא עברה תקיפה מינית בעבר הטיפול התמקד באירוע הטראומטי בלבד. הזיכרונות הטריים מהאירוע אפשרו לה לבטא את החוויות הקשות שעברה באופן מילוי ומובן, ולהתמקד בכל אחד מהסימפטומים המכאיבים. התהליך של עיבוד החוויה אפשר לה גם לפרוק תחושות קשות, להפחית את הכאב והחרדה ולחזור במהרה לשגרת חייה.

מלבד פגיעה חד פעמית שעשויה להוביל לפוסט טראומה ישנם מחקרים המצביעים על מצבים בהם ישנה חשיפה לטראומה מתמשכת. זוהי טראומה שמאופיינת במסגרת קשר מתמשך עם אדם פוגע בתקופת הילדות אשר לה השפעה שונה מאשר חשיפה לאירוע טראומטי חד פעמי. למצבים  בתקופת הילדות המוקדמת בהן הילד הפך קורבן להתעללות גופנית ונפשית בעקבות רצף של אירועים מאיימים או מחרידים באופן קיצוני, ישנן השלכות קשות ופגיעה עמוקה בחיי הנפש בבגרות. כאשר אנו מתייחסים לחשיפה לטראומה מתמשכת אנו מתכוונים לסיטואציות דוגמת אלימות במשפחה, פגיעה מינית וגילוי עריות. למרות שעדיין לא קיבלה אבחנה פורמלית ע"י איגוד הפסיכיאטרים האמריקאים  (DSM) נהוג לקרוא לה בשם הפרעת דחק פוסט טראומתית מורכבת – Complex PTSD. כעת נתייחס לגורמי סיכון ומושגים פסיכואנליטיים בעלי חשיבות גדולה להבנת טראומה לפי ההמשגה הקלאסית של פרויד באמצעות הגישה הפסיכואנליטית שפיתח.

.

א. הטראומה מינית וממשית

מבחינה היסטורית ראשית המחקר על הטראומה בפסיכואנליזה מופיעה בספרו של פרויד אבי הפסיכואנליזה "מחקרים בהיסטריה" משנת 1895. פרויד שהגיע לעסוק בטיפול נפשי מתחום הרפואה התייחס לטראומה נפשית ע"פ העיקרון של טראומה גופנית כלומר, טראומה גופנית וכך נפשית יכולה להיגרם כתוצאה מסיבה ממשית. פרויד שהיה קשוב למטופלותיו שסובלות מהיסטריה הבחין שחלק ניכר מהן שחוו אירועים טראומטיים של פגיעה מינית בילדות התלוננו על מיחושים גופניים, שתוקים בגפיים והתעלפויות חוזרות ללא סיבה פיזית הנראית לעין. מהתיאור של המטופלות הוא הסיק שחיי הנפש הלא מודעים עמוסים בקונפליקטים נפשיים וזיכרונות טראומטיים ממשיים. מאחר והם לא עברו עיבוד הם לא זכו לייצוג הם מומרים לאותם סימפטומים גופניים שעברו הדחקה עקב אופייה המכאיב והבלתי נסבל של החוויה הטראומטית. לכן הוא הניח כי: "ביסוד כל מקרה היסטריה מונח אירוע אחד או כמה אירועים של התנסות מינית טרם זמנה, אירועים השייכים לשנים המוקדמות ביותר של הילדות". בהמשך מחקרו גילה באופן ספציפי עוד יותר קשר בין טראומה כתוצאה מפגיעה מינית בילדות לגילוי עריות הנגרמת כתוצאה פגיעה מינית מצד האב.

כאן ניתן בעצם להבין כי למעשה פרויד טיפל בנשים שלפחות חלקן עברו טראומה מתמשכת, מה שלימים קיבל את אותה אבחנה לא פורמלית של טראומה מתמשכת (Complex PTSD). מתוך הבנות אלו ואחרות פיתח פרויד תיאוריה אותה כינה בשם "תיאוריית הפיתוי", אומנם בהמשך הוא הבין שחלק מהנשים ההיסטריות הציגו תלונות שווא. עם זאת, הרעיון שהילדה הצעירה נתונה למניפולציות מיניות של מבוגר נכונים גם להיום. בחלק הבא נתייחס למרכיבים של "תיאוריית הפיתוי".

המבנה הקליני של "תיאוריית הפיתוי" – השלב הראשון מכונה "פיתוי" והוא מתבטא בחשיפה של הילד לאירוע המאופיין בפיתוי מצד מבוגר (מבלי שהדבר מעורר בה גירוי מיני). פרויד מביא כדוגמה מטופלת שלו שבגיל שמונה עברה ליטופים בעלי אופי מיני בחנות מכולת והדבר נרשם אצלה בלא מודע מבלי שעבר תהליך של עיבוד כלשהו וטיפול. השלב השני מתאפיין בחשיפה לאירוע שדומה לאירוע הראשון ומתרחש לאחר ההתבגרות המינית שלכאורה לא נתפס משמעותי. בפועל החשיפה לסיטואציה השנייה משמשת טריגר (תו אסוציאטיבי) שנקלט במערכת הנפשית באופן לא מודע ומעורר את הזיכרון מהטראומה המקורית בילדות. בדוגמה שמביא פרויד לגבי המטופלת שלו האירוע השני התרחש אצלה כעבור חמש שנים, בהיותה נערה צעירה היא נכנסה למכולת וברחה מיד למראה שני מוכרים בחנות המחייכים אליה. ניתן לסכם שהאירוע השני נקשר בדיעבד באופן סימבולי לאירוע הראשון שנרשם במערכת הנפשית כמשהו טראומטי שהוביל להיזכרות בטראומה שנחוותה בילדות. התובנה היא: ש"אנחנו מגלים תמיד שזיכרון מודחק הופך לטראומה רק בדיעבד".

.

ב. הרחבה על טראומה ממשית – במאמר "מעבר לעקרון העונג" משנת 1920, מרחיב פרויד את העיסוק בטראומה שלא רק כתוצאה מפגיעה מינית בילדות ומצביע על מלחמה ותאונות רכבות/דרכים כגורמים נוספים שעשויים להוביל לטראומה. עד אותו מאמר שעל מעבר לעקרון העונג הניח פרויד כי תהליכים נפשיים כמו תחושת רעב או תשוקה מינית המתעוררים גורמים למתח פנימי שמוביל לעונג לאחר שהצורך התפרק בהצלחה (לדוגמה, רעב שהתפרק לאחר אכילה) או למתח גובר ואי עונג כאשר הצורך אינו מתפרק. הנחת היסוד הייתה שכמות האנרגיה (גירויים) משפיעה על תהליכים נפשיים הפועלים ע"פ עקרון העונג, והמטרה הסופית שלו היא להגיע למצב של עונג ולהימנע מתחושה של אי עונג נתייחס לשתי דוגמאות שהוא הציג. באחת תצפת פרויד על נכדו בן השנה וחצי שנותר לבדו לאחר שהאם יצאה מטווח ראייתו, ומבלי שהתלונן על היעלמותה הוא שיחק בסליל עץ הקשור לחוט שאותו הוא השליך שוב ושוב ללא הפסקה-  ובגרמנית פור-דהFort/da

ההיעדרות של האם נחווית כנטישה אך הפעולה של החזרתיות ("אימא הולכת, אימא חוזרת") מאפשרת לילד הצעיר להחזיר את השליטה על החוויה הכאובה שאימו נעלמה מחייו ולהפחית את מידת האי-עונג. בסיטואציה השנייה מתאר פרויד חיילים שחזרו ממלה"ע הראשונה שדווחו על אירועים קשים שנחשפו אליהם וסיפורים על חלומות עם מראות קשים של זוועות מלחמה שחוזרים על עצמם וגורמים לעליית המתח הפנימי ולתחושה של אי-עונג. ניתן להבין משתי הדוגמאות כי בעוד שבמשחק ה"פור-דה"  המשחק בסליל היא דוגמה שמראה כי חזרתיות הצליחה להסתיים בעיבוד, כי הילד מצא דרך להרגיע את עצמו, הטראומה שעברו החיילים במלחמה לא עברה תהליך של עיבוד כדי להחזיר את תחושת השליטה על חייהם. פרויד הגיעה למסקנה חשובה שטראומה מאופיינת בתופעה של חזרתיות, אשר חורגת מעבר לגבולות העונג, וקשורה למושג "חזרה כפייתית". אם כן, חזרה כפייתית (Repetition compulsion) מהי?, זוהי פעולה שנעשית באופן לא מודע ומשחזרת מהעבר בהווה אירוע או שרשרת אירועים קשים ומכאיבים שגרמו לסבל וכאב רב בניסיון לשלוט בהם. כלומר זוהי התנהגות כפייתית במהותה. בדוגמה של החיילים שחזרו משדה הקרב מדובר באותם אירועים קשים שנחשפו אליהם בקרב שחוזרים על עצמם בחלומות, דימויים וכו' באופן בלתי נשלט.

פרויד העמיק לגבי הבנת טראומה בקשר שבין ה"חזרה הכפייתית" ל-"דחף החיים ודחף המוות". הוא הניח כי שני הדחפים הללו הינם עקרונות בסיסיים שמניעים את בני האדם לסיפוק ואושר. דחף החיים הוא מקור אנרגיה המונע ע"י הליבידו, ולעומתו, דחף המוות פועל להחזיר את האדם למצב של רגיעה (הומאוסטזיס). עם זאת, כל אחד מהדחפים פועל באופן מנוגד לשני. בעוד שדחף החיים פועל לתנועה, יצירה וצמיחה ודחף המוות שואף דווקא להיעדר תנועה, תקיעות והרס עצמי. ניתן להבין כי החזרה הכפייתית משפיעה על הפוסט טראומה באופן שכאשר נוצר הקונפליקט ואנו מתקשים להתמודד עם שני הדחפים, הנטייה הבסיסית שלנו היא להדחיק את התוכן המאיים אל הלא מודע והתוצאה שנוצרת חרדה. אותה חרדה מתחזקת את הטראומה על בסיס קבוע ומצריכה טיפול כדי להצליח להשתחרר מ"החזרה הכפייתית". יחד עם זאת, ההתנהגות הכפייתית לתקן את מה שקרה באירוע הטראומטי שוב ושוב נועד מראש לכישלון וגורם לתופעה של חזרתיות של הטראומה.  .

.

ג. המשמעות של שפה ומילים בטראומה – התמונה הכללית שמצטיירת מחוויה טראומטית כי מדובר במצב סכנה מפתיע המעורר אימה, שהתפרץ באופן פתאומי מבלי יכולת האדם להתכונן לקראתו, להגיב או להתגונן בפניו. לפי הגישה הפסיכואנליטית של פרויד, הטראומה מאופיינת בעודף ריגוש, כלומר עודף גירויים שמעמיס ופוגע באיזון של המערכת הנפשית, וגורם לחרדה בנוסף לתסמינים שונים. האימה הקיצונית שהטראומה יוצרת הינה הרבה מעבר מיכולתו של האדם לשאת ולכן קשה להסביר אותה באופן מלא באמצעות מילים. גם לאקאן, פסיכואנליטיקאי נתן לשפה ולמגבלותיה מקום מרכזי בהוויה האנושית וראה בה כמי שמייצגת את המציאות נפשית. השפה היא הכלי הטוב ביותר לבטא את עצמנו, את מה שאנו חושבים ומרגישים שהרי נולדנו לתוך עולם שפתי שבו ההורים כבר דיברו אלינו ועלינו עוד בטרם נולדנו. לפי התפיסה הפסיכואנליטית אירוע טראומה פורץ את מעטפת הגוף, גורם לזעזוע אלים ולסערת רגשות עזה וממושכת בנפש האדם. במצב סכנה שפורץ בפתאומיות המציאות נחתכת מבלי שהמילים יכולות לבטא את החוויה הרגשית באופן מלא. לפי לאקאן בטראומה נוצר מצב שהממשי פורץ את המערך הסמלי ולא ניתן לסמן את כול האירועים שחווינו עקב כישלון הייצוג. גם כאשר ניתן לתאר את אירוע הטראומה לא ניתן להסביר במילים את מלוא החוויה. וזאת משום שקיים קושי לזכור, להבין, להסביר ולתאר מה שקרה מאחר והמערך הסמלי, כלומר היכולת לבטא במילים את החוויה קרס עקב הזעזוע ועומס הגירויים על המערכת הנפשית. התוצאה שחלק מהחוויה נעדרת בתיאור המילולי כאילו מעולם שלא התרחשה בתודעה ולמעשה עברה תהליך שנקרא הדחקה. מטרת ההדחקה היא להפחית את עוצמת הגירויים ולשמור ככל שניתן על האיזון של המערכת הנפשית. הבעיה הגדולה בהדחקה שאותו דבר שנרשם אבל חמק מכל סימון רודף את האדם באופן כפייתי מבלי שהוא יכול להרפות ממנו. זה הדבר שמסביר את החזרתיות של האירועים הטראומטיים ותחושת חוסר האונים שהאדם נתקל בהם בכל פעם מחדש.

.

.

4. טיפול בפוסט טראומה

הטיפול בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית לצד גישות טיפוליות אינטגרטיביות הכוללות היבטים הממוקדים בחוויה הרגשית, במחשבות והרגשות, בהתאם לצורכי המטופל. הכוונה להתמקדות בסימפטומים הכואבים בין אם מדובר בתוכן רגשי או בתחושה גופנית. להקשיב למילים, צלילים, אסוציאציות חופשיות, פליטות פה, זיכרונות וחלומות בכדי לסייע בהעלאה למודעות את התכנים שהודחקו ונשכחו מהזיכרון. לקשור את התכנים שזכו להבנה בטיפול מחדש, וכחלק מתהליך של עיבוד התכנים לסייע גם במציאת מילים מהמטופל המתארות את החוויה והסיפור האישי שלו מהאירוע הטראומטי. להתמודד עם הימנעויות שונות שפיתח, לתמוך ולסייע לבנות אמון מחדש לנוכח חשיבה שלילית שעשויה להתפתח כתוצאה משינוי בתפיסת עולמו מהאירוע הטראומטי. מעבר לטיפול בקליניקה ישנה חשיבות לתמיכה ומעורבות המשפחה והחברים להקשיב באמפתיה לכאב, לתמוך ולסייע בהתאם לצורך כדי לאפשר ככל שניתן חזרה לשגרה.

.

נשארת עם שאלות על פוסט טראומה? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט בקליניקה בפתח תקווה

.

מאמרים נוספים

שאלות ותשובות

..

PTSD – פוסט טראומה
טיפול פסיכולוגי ב - PTSD – פוסט טראומה
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon