בטיפול משפחתי מסייעים לבני המשפחה לפתור קונפליקטים בינאישיים, ליצור תקשורת חיובית ע"י הקשבה והבנת הצרכים של האחר ולשפר את היחסים ביניהם באמצעות מערכת כללים המבוססים על כבוד ותמיכה הדדית.

בעוד שפסיכותרפיה למבוגרים מתמקדת בחיי הנפש של הפרט, השינוי בהתנהגותו הוא תוצאה של שינויים בעולמו הפנימי ומטרת הטיפול הוא לגרום לשינוי רגשי כדי להקל ולהפחית את המצוקה הרגשית. לעומת זאת, טיפול משפחתי מתמקד במשפחה כיחידה אחת מתוך הנחה שמרבית הבעיות יכולות להיפתר באמצעות יצירת תקשורת חדשה ושינוי היחסים ביניהם.

התא המשפחתי הוא המעגל החברתי הראשון והמשמעותי ביותר לבני המשפחה. תפקיד ההורים לספק לילדיהם מענה לכל צורכיהם הרגשיים והבריאותיים, אולם התא המשפחתי עשוי להוות גם מקור לקשיים, קונפליקטים, כעסים ואכזבות. אנו חיים בתקופה מודרנית שההורים עובדים ומרבים להיעדר מהבית נתונים ללחצים כלכליים, מתחים במשפחה ורצון לפתח קריירה שלעיתים עשויים לפגוע באיזון של המערכת המשפחתית ולהשפיע על חיי הנישואין. בנוסף רבים מהאנשים שמים דגש על שאיפות למימוש עצמי וישנה פחות נכונות להתפשר על מערכות יחסים שנחוות באופן שאינו מספק דיו. בהתאם לזאת, שיעור הגירושין הולך וגדל, משפחות מתפרקות והיחסים בין הורים והילדים מורכבים יותר. הם מורכבים במיוחד בתקופה שבה נוצר טשטוש גבולות בין מוקדי הסמכות וחלה פגיעה בסמכות האב. להורים נוצר קושי להגדיר כללים וגבולות ברורים ומוסכמים שיכולים להרתיע את ילדיהם ולהיענות לסמכות. אותם הורים שאינם מספיק סמכותיים ומציבים גבולות ברורים עשויים למצוא את ילדם עם קשיים רגשיים שונים כמו למשל בעיות התנהגות והפרעות אכילה בקרב מתבגרות (פרטים על הדרכת הורים במאמר הדרכת הורים).

הילדים הצעירים והמתבגרים מרבים לבלות מול מסכים ועשויים להתמכר למשחקים באינטרנט ולהיחשף לתכנים בעייתיים נוסף להתמודדות עם סערת גיל ההתבגרות (פרטים על טיפול במתבגרים במאמר טיפול במתבגרים). כאשר התקשורת בין בני המשפחה או חלק מחבריה לקויה וישנם מאבקי כוחות הדבר מוביל ליחסים מתוחים שעשויים לפגוע בדינמיקה המשפחתית. במצבים מעין אלו שהמערכת המשפחתית יצאה מאיזון מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית.

.

טיפול משפחתי מתמקד במשפחה כיחידה אחת מתוך הנחה שמרבית הבעיות יכולות להיפתר ביצירת תקשורת חיובית ושינוי היחסים באמצעות מערכת כללים המבוססים על כבוד ותמיכה הדדית 

.                                

.

לשאלות נוספות על טיפול משפחתי או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. מתי כדאי לפנות לטיפול משפחתי?

נפש האדם מתחילה להתפתח כבר בתקופת הינקות ובעיקר עד שנת החיים הראשונה. היא ממשיכה בילדות המוקדמת ומתעצבת לה בעיקרה אך ממשיכה להתפתח מעט גם בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת. פרויד אבי הפסיכואנליזה פיתח מספר מודלים על נפש האדם ויצא מנקודת הנחה שלכל אדם תהליכים נפשיים שחלקם מודעים וחלקם לא מודעים. תכנים אלו עברו בחלקם הדחקה עקב תחושות אשמה, בושה או משאלות אסורות מהעבר. קונפליקט נפשי שהתפתח בהווה נגרם כתוצאה משחזור פגיעה או עקב סתירה מהעבר בין כללים חברתיים לבין צרכים ורצונות שנותרו בלתי פתורים. בואן מוסיף שאותם קונפליקטים שלא נפתרו עוברים באופן לא מודע מדור לדור ומשפיעים על בני המשפחה שצפויים לחזור על אותם דפוסים בזוגיות ובהורות שלהם. נתמקד במספר קונפליקטים מרכזיים שעשויים לגרום לפנייה לטיפול משפחתי:

1א. דפוסי תקשורת לקויים במשפחה – כאשר ישנם קונפליקטים ומאבקי כוחות בין בני המשפחה כפי שבאים לידי ביטוי ביחסים בין ההורים לבין עצמם, בקשר הורה-ילד או בין האחים במשפחה.

1ב. בעלי צרכים "מיוחדים" – כאשר בני משפחה נוטים לייחס בעיות לאחד מחבריה כפי שמוגדר בספרות הפסיכולוגית כ"פציינט מזוהה". ההתמקדות ב"פציינט המזוהה" כמי שמעורר מחלוקות ומתחים משפיע על הדינמיקה והיחסים בתוך המשפחה ובד"כ גורם להם להגיע לטיפול. בן המשפחה המדובר עשוי לסבול מנכות/מוגבלות פיזית או בשל היותו נתון למשבר נפשי מסיבות הקשורות בתפקוד הלימודי, קשיים חברתיים, פרידה, חרדה, דיכאון, הפרעת אכילה ואחרים.

1ג. משברים ואירועי חיים – התפתחותם של משברים ואירועי חיים המערערים את התא המשפחתי כגון: התפרקות המבנה המשפחתי, מבנה משפחתי חדש, אובדן של בן משפחה ומשבר כלכלי.

1ד. שלבי מעבר או שינויים בחיי משפחה – כאשר ישנם שינויים המשפיעים באופן ישיר או עקיף על בני המשפחה כגון: היריון, לידת תינוק חדש, ילד/ה בגיל ההתבגרות ומעבר דירה/עיר ו/או מסגרות חינוך.

.

.

2. טיפול משפחתי בגישה פסיכואנליטית

טיפול משפחתי מתמקד במשפחה כולה או בחלק מחבריה אך לא באחד הילדים. טיפול משפחתי מתמקד בזיהוי קונפליקטים בינאישיים ודרכי תקשורת והתנהגויות בעייתיות העשויות לפגוע בתפקוד המשפחתי ושל כל אחד מחבריה. הטיפול המשפחתי מתחיל במפגשי היכרות כדי לנסות להבין מכל אחד מחבריה כיצד הוא מבין את הבעיה, ממתי הוא מבין שהבעיה החלה, מול מי מבני המשפחה הוא חווה קושי, והאם נעשה ניסיון במסגרת המשפחתית לטפל בה. בחלק מהמקרים מתקיים מפגש עם ההורים ולאחריו כל אחד מהילדים נפגש עם המטפל בנפרד. המפגש הפרטני משמעותי מאחר והוא מאפשר לכל אחד לדבר על הבעיות במשפחה באופן חופשי יותר וגם מתוך הבנה שכל אחד מבין וחווה את הקשיים בצורה שונה. לאחר ההבנה את הסיבות לקשיים ניתן לקבל החלטה לגבי המבנה הטיפולי (למשל הורה עם ילד) ולהגדיר את מטרות הטיפול המשפחתי. הטיפול המשפחתי מכוון להיות קצר וממוקד בהתאם למטרה טיפולית שנקבעה עם בני המשפחה. מניסיוני המקצועי, כאשר בני המשפחה מגיעים עם מוטיבציה ורצון ניתן להוביל לשינוי משמעותי במישור האישי והמשפחתי כאחד.

.

טיפול המשפחתי מטפל בבעיות תקשורת ומאבקי כוחות ומספק מענה פרטני או מפגשים משפחתיים בהתאם לזיהוי הבעיה ומכוון להיות קצר וממוקד בהתאם למטרה הטיפולית שנקבעה

.

.

נשארת עדיין עם שאלות על טיפול משפחתי? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

טיפול זוגי

שאלות ותשובות

.

הפוסט טיפול משפחתי הופיע ראשון ב

.

טיפול זוגי מיועד לזוגות עם קונפליקטים לא פתורים ובעיות תקשורת ביחסים שלא הצליחו לפתור את הבעיות בזוגיות בכוחות עצמם וזקוקים להתערבות של צד שלישי כדי לסייע להם לשקם, לבנות ולהצמיח את הזוגיות מחדש.

אנחנו חיים בעידן טכנולוגי המאפשר לחפש אהבה וזוגיות כפי שלא היה בעבר וכיום ניתן לעשות זאת באמצעות אפליקציות כמו פייסבוק, טינדר ואוקיי קיופיד. המחקרים מראים כי ישנה עלייה חדה בגירושין בקרב זוגות בישראל בשני העשורים האחרונים ומתקבל הרושם שבמצבי משבר זוגות נוטים לפרק את הזוגיות והמשפחה גם אם ישנם ילדים משותפים מאחר והפיתוי להגשים פנטזיה ולמצוא בן זוג חדש באתרי הכרויות גדול ומושך.

לרוב בני זוג פונים לטיפול בקליניקה בשיאו של משבר בזוגיות. זוגות שמצליחים לשמור על יציבות הקשר לאורך שנים הם אלו שמשקיעים בבילויים משותפים, מפתיעים האחד את השני, מגוונים ביחסי המין ומטפחים את ההנאה והתשוקה ביניהם למרות שהשגרה היומיומית לרוב נתונה לעומסים ולחצים רגשיים בתחומים הקשורים בעבודה, לימודים, בריאות אישית, משפחה וגידול הילדים.

האם כל בעיה שנוצרת קשורה לזוגיות? התשובה היא לא!. לא כל בעיה אישית נוגעת לזוגית כך למשל, מצוקות פנימיות כמו דיכאון, חרדה, פיטורין כואבים מהעבודה, אובדן של בן משפחה או מחלה גופנית. משבר אישי עשוי להשפיע על הזוגיות והמשפחה במידה והירידה בתפקוד אינה זוכה לטיפול הולם. במצבים מעין אלו עדיף לפנות לטיפול פרטני, פרטים נוספים במאמר פסיכותרפיה למבוגרים   .

מתי הבעיה קשורה לזוגית? שני הנושאים המרכזיים שיוצרים מחלוקות בזוגיות ומשפיעים האחד על השני באופן הדדי הם: מאבקי כוחות ושליטה (מי קובע? מי מחליט?) ובעיות בתקשורת (חוסר הקשבה, וויכוחים ופגיעה רגשית באחר). לגורמים אלו עשויים להתווסף מחלוקות ואי הסכמות על גידול הילדים, חשק מיני שלא מסופק, גילוי רומן מחוץ לקשר הזוגי ומעברים ושינויים במבנה המשפחתי כמו למשל לידת תינוק. פעמים רבות טיפול זוגי הוא מוצא אחרון לפני פרידה. קבלת החלטה על פרידה מעוררת רגשות קשים של דחייה, כעס, אובדן ורגשות אשמה במיוחד לזוגות עם ילדים ורכוש משותף. על מנת להימנע מקבלת החלטה אימפולסיבית וללא שיקול דעת, מומלץ לפנות לטיפול זוגי.

.

לשאלות נוספות על טיפול זוגי או לפגישת היכרות ניתן ליצור עמי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו.

.

.

1. בחירת בן זוג ממבט פסיכואנליטי

גורמים שונים משפיעים על בחירת בן/בת הזוג והם מושפעים בעיקרם מגורמים פסיכולוגיים וסביבתיים. בעוד שחלקם מודעים, לרוב בחירת בן הזוג מושפעת מגורמים שאינם מודעים:

1א. העברה בין דורית – זהו מושג שבואן השתמש כדי לתאר קונפליקטים רגשיים שלא נפתרו, וגם ציפיות, מסרים וחוקים שעברו במשפחה באופן לא מודע שעוברים מדור לדור ומשפיעים על בני המשפחה שצפויים לחזור על אותם דפוסים בזוגיות ובהורות שלהם. כיום ברור לנו שהחשיפה של הילד הצעיר לאותם כללים וההתנהגויות של בני משפחתו מהווה עבורו מודל ראשוני ליצירת תקשורת ויחסים חברתיים. לאקאן מסביר שהעצמי שאנו קוראים לו "אני" הוא יצירה חברתית הבנויה מאוסף השתקפויות של האחר. אותם "המבטים" שהילד נחשף אליהם במהלך חייו מההורים והסביבה הקרובה משפיעים נקלטים ומופנמים בזיכרון ומשפיעים על התנהגותו כלפי האחר.

.

1ב. התופעה של "חזרה כפייתית" – פרויד משתמש במושג "חזרה כפייתית" (Repetition compulsion) כדי לתאר תופעה שקרתה בילדות באופן אישי כמו חוויה או אירוע שגרמה לילד לסבל רב. בבגרותו אותו הילד משחזר את התופעה שחווה ומנסה במצבים שונים לתקן ולפתור אותה באופן לא מודע. כך למשל, ילדה שעברה התעללות מינית בילדות. בעקבות ההתעללות שעברה אותה הילדה מזדהה עם התוקף (מושג שנקרא הזדהות עם תוקפן) ומשחזרת את הטראומה על בסיס יומיומי באופן כפייתי ע"י תקיפה/פגיעה בבני המשפחה ובסביבה. הטריגר להפניית תוקפנותה כלפי הסביבה מושפע מהפרשנות שהיא נותנת בכל פעם שמרגישה מותקפת והיא יכולה להתבטא בצורה פיזית למשל לטפוח לילד על הטוסיק או פגיעה מילולית ע"י כעס והעלבה. .

.

1ג. מגיב/ה מתוך חשיבה או רגש? – בואן משתמש בהעברה בין דורית גם מתוך התייחסות להשפעת האישיות של האדם על קשרים ויחסים בינאישיים. דרך המושג מובחנות (דיפרנציאציה) עושה הבחנה בין התפתחות סגנון אישיות שפועל מתוך מחשבה לעומת מתוך רגש: להבנתו בעלי רמת מובחנות גבוהה פועלים מתוך מחשבה, הם נוטים להיות גמישים במחשבתם, מתכננים את פעולותיהם בשיקול דעת ונוטים לקחת אחריות על מעשיהם. כך לדוגמה, מודים בטעות שעשו בעבודה או העלבה של בן הזוג שלא במתכוון. לעומתם, אלו הפועלים מתוך רגש נחשבים לבעלי רמת מובחנות נמוכה מאחר והם מתקשים ליצור נפרדות רגשית ממשפחת המוצא וסגנון התגובה שלהם כלפי בן הזוג מאופיין בהאשמות ובתוקפנות. כך למשל האשמה כלפי בן הזוג שלא שותף בניקיון הבית. בעלי מובחנות נמוכה מרגישים בד"כ שאצלם הכול בסדר ואם ישנה בעיה היא קיימת אצל בן הזוג ואינם לוקחים אחריות על מעשיהם. .

.

1ד. התאהבות ופנטזיה – מהי התאהבות? זוהי חוויה גופנית ונפשית נפלאה של תשוקה, סקס ושכרון חושים. הנפש מוצפת ברגשות ותחושות של "פרפרי בטן" וההורמונים "משתוללים" בגוף. זוהי תקופה שבני זוג נוטים להדחיק את ההבדלים ביניהם ובעיקר מבלים ונפגשים גם באופן ספונטני. פעמים רבות ההתנהגות שלהם אינה מתחשבת וחסרת אחריות כלפי החברים ובני המשפחה מאחר והם פועלים מתוך הרגש, למשל מפסיקים לעשות את מטלות הבית שבאחריותם. התאהבות אינה חברות ולא ממש היכרות מאחר וזוהי תקופה שבני זוג מהופנטים האחד מהשני. בפנטזיה כל אחד מהם מרוכז בצרכים הנרקיסיסטיים של עצמו ולפי פרויד כל אחד משליך את המבנה הנפשי ה"האני האידאלי" על האחר. אנו נתפסים  כ"אובייקט האהבה" וכמי שמשלימים את החלק החסר אצל בן הזוג. זוהי אשליה מאחר ואינה מציאותית ובכל זאת זוהי תחושה נפלאה שבן הזוג משלים אותנו. המחקרים מראים שיש קשר חזק בין הפכים מאחר והפכים יוצרים סקרנות ומשיכה מינית למשל, נמצא כי נשים היסטריות נמשכות לגברים אובססיביים (כאלו שמרבים לחשוב), גברים אגרסיביים ותוקפניים לנשים כנועות וחלשות אופי וההפך. גבר סגור ומופנם הממעט לשתף בחיי הרגש נמשך לבחורה מוחצנת מראה ובעלת כושר דיבור משכנע וקולני או בחורה שנוטה להיות פסיבית מוצאת בן זוג אקטיבי שיוביל וינהל את מערכת היחסים ביניהם וההפך. ההתאהבות זוהי תקופה קסומה קצובה בזמן שמסתיימת מתי שהוא אך נחשבת לאחת התקופות המיוחדות והעוצמתיות בחיי הרגש של האדם. .

.

1ה. כיצד הלא מודע משפיע על בחירת בן הזוג? – פרויד אבי הפסיכואנליזה, שגילה את הלא מודע בנפש האדם, הבחין שלמרות שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים את עצמנו ועושים בחירות מודעות בצורה מושכלת אנו בעצם מושפעים בבחירות השונות בחיי היומיום פעמים רבות מחיי הנפש הלא מודעים. לדוגמה, אדם המספר לחברו על הסיבות שגרמו לו לרצות להיות בזוגיות חדשה מספק נימוקים הגיוניים לכך שהיא חכמה, אלגנטית עדינה ושקטה ולדבריו זקוק לשקט, המילה "שקט" מסמנת את הבחירה הלא מודעת בצורך בשקט לנוכח סיפור חיים של טראומה שעבר וצורך בבת זוג שקטה שתרגיע אותו כשנזקק לכך.

לבחירות הלא מודעות אם כן ישנה השפעה משמעותית על בחירות שאנו עושים בחיינו. מחקרים מראים שאנו נוטים לבחור בן זוג עם מאפיינים שונים המזכירים לנו את הורינו כמו למשל דמיון במראה החיצוני, תכונות אישיות סגנון חשיבה, רגש והתנהגות. מדוע אנו בוחרים בבני זוג עם מאפיינים הדומים להורינו? התשובה לכך היא שבתקופת הילדות נוצר קשר משמעותי בין הילד לבין ההורים. החשיפה של הילד הצעיר למכלול ההתנהגויות שלהם עובר תהליך של הפנמה. זיכרונות ממצבים ואירועים נצרבים נשמרים ומכלול ההשפעות של ההורים שנאספו, בבגרותנו הופכים לדפוס התנהגותי (לא מודע) המשפיע על עולמנו הפנימי והאופן שבו אנו יוצרים קשרים ויחסים בינאישיים. למעשה הלא מודע שותף פעיל ומשמעותי בבחירת בן זוג ולא פחות מכך ללא מודע חלק משמעותי במציאת בן זוג שצריך להיות לו פוטנציאל לרפא את תחושות הכאב והחסכים שאנו חשים שלא מולאו ע"י ההורים. ניתן להבין שהבחירה בבן זוג מסוים נעשית מתוך ציפייה לא מודעת שיוכל לתקן עבורו את תחושות הכאב מתקופת הילדות. .

.

1ו. האם מצאנו את בן הזוג המתאים? – ככל שהקשר מתבסס ומעמיק בין בני הזוג הם מכירים טוב יותר האחד את השני ומתחילים להבחין בדברים שבתחילת הקשר לא היו מודעים אליהם מתוך התאהבות וגם מתוך חוסר רצון לגלות או לדעת. ברגע "שחזרנו לעצמנו" כלומר כאשר אנו נעשים מודעים יותר לעצמנו ישנה תחושה של הקלה כאשר אנו מזהים שלבן הזוג שלנו תכונות זהות לשלנו. אנו מצפים מבן הזוג שירצה, שיחשוב וירגיש בדיוק כמונו כי השוני גורם לנו לחרדה עקב תחושה של צמצום והשתלטות על המרחב הפרטי שלנו. כאשר אנו חשים השתלטות על המרחב אנו מגלים שתכונות שגרמו לנו למשיכה בתחילת הקשר פתאום נתפסות מאיימות, מטרידות ומציקות ואפילו הפוכות מכפי שציפינו מבן הזוג. כאשר תכונה כלשהי שאהבתם בבן זוגכם הופכת פתאום לתכונה שמטרידה אתכם העניין המשמעותי ביותר הוא שאינה מאפשרת לחוות את תחושת התיקון עליה חלמתם כל הזמן שגורמת לכאב באופן דומה לכאב שחוויתם מהוריכם.

.

1ז. מה זאת אהבה? – אהבה זוהי תחושה עזה, מלאת תשוקה וסיפוק שמתעוררת בנו ומופנית כלפי בן הזוג. היא מאופיינת ברצון שלנו להיות בקרבתו, לדאוג ולרצות שירגיש רק טוב. כפי שלא בנו את רומא ביום אחד ידוע לנו מניסיון שגם אהבה אינה מתפתחת כל כך מהר. זהו תהליך הדרגתי שנבנה לאורך השנים וכרוך במאמץ והשקעה מרובה. ניתן להמשיל את האהבה לצמח שצריך באופן שוטף להשקות, לתחזק ולטפח אותו כדי שיהיה בריא וימשיך לגדול ולצמוח. כל אדם רוצה לקבל אהבה אבל הדרך שלו אינה חייבת להיות הדרך שלנו ובכל זאת פעמים רבות באופן הדדי אנו נותרים עם כעסים ואכזבות. מה מספק לנו תחושת אהבה? ישנם אלו המביעים אהבה באמצעות קניית פרחים, תכשיטים ומתנות. אחרים אוהבים לבטא ולקבל אהבה באמצעות מילים שחודרות ישירות ללב – "אני אוהב אותך". באמצעות התעניינות ויחס אישי בנושאים הקשורים בבריאות, בילדים ובעבודה. אילו דברים גורמים לנו לסיפוק כמו תחביבים ותחומי עניין. התחשבות בבן הזוג ועשייה במקום. אחרים מרגישים ומבטאים אהבה באמצעות בילויים משותפים וישנם אלו שהמגע והסקס היא הדרך האולטימטיבית לבטא אהבה.

אחד הדברים החשובים מכל שבאמצעותן ניתן להביע אהבה הוא לנסות להבין מהן הבעיות והדברים שגורמים לנו להיפגע, לדבר על הכאב שלנו ולקבל עזרה בהתאם למה שאנו מבקשים. ההיענות לבן זוג היא ביטוי ממשי לאהבה שדרכו ניתן לחוש שיש משהו בעולם הזה שמקשיב לצרכים שלנו. זוהי חוויה המאפשרת לנו לעשות תיקון ושינוי במיוחד שמדובר בכאב מתקופת הילדות. .

.

1ח. כיצד ניתן לבנות ולנהל זוגיות מוצלחת? – עלינו לשאוף להכיר את בן הזוג בצורה מעמיקה כדי שיהיה החבר הטוב ביותר שלנו. לבטא מילות הערכה על מעשיו באמצעות מחווה או "מילה טובה". להיות אמפתיים האחד כלפי השני, כלומר במידה ובן הזוג מספר על היותו מצוברח להקשיב ולנסות לחוש את תחושותיו. לעיתים עצם ההקשבה משחררת ומשפרת את מצב הרוח. לדעת לקבל את בן הזוג עם "השריטה" הכוונה כפי שהוא מבלי לנסות לתקן או לשנות אותו. לדוגמה, בן הזוג נתבקש מבת זוגתו לקבל את הצורך שלה בוודאות ושליטה בעקבות אובדן משמעותי שחוותה בילדות. נתבקש ממנו בהיענות לבקשתה לדווח כאשר יוצא וחוזר מהבית ולעדכן במידה ומתעכב. זוהי היענות שגורמת לבת הזוג להרגיש אהבה כלפיו כי באופן הזה סייע לבת הזוג לחוש שליטה על חייה. זוגיות המבוססת על כבוד הדדי ותפיסה של שוויוניות בקשר מבלי לכפות את הצרכים של האחד כלפי השני. לדוגמה, חשוב לבסס חשיבה וראיה משותפת לגבי תכניות לעתיד החל בנסיעה לחופשה ועד לקנייה של רכב או נדל"ן.

.

לסיכום – ישנם גורמים רבים ומגוונים המשפיעים על חיים בזוגיות: קונפליקטים בלתי פתורים שעוברים באופן לא מודע מדור לדור ומשפיעים עלינו לחזור על אותם דפוסים בזוגיות ובהורות שלנו. היחסים עם הורינו מושפעים מהפנמות והזדהויות איתם שמשפיעים על בחירת בן הזוג. מחקרים מראים שאנו נוטים לבחור בן זוג עם מאפיינים המזכירים לנו את הורינו כמו דמיון במראה החיצוני, תכונות אישיות וסגנון חשיבה. למעשה הלא מודע שותף פעיל ומשמעותי מאוד בבחירת בן זוג ולא פחות מכך ללא מודע חלק משמעותי גם במציאת בן זוג שיהיה לו פוטנציאל לרפא את תחושות הכאב והחסכים שאנו חשים שלא מולאו ע"י ההורים. הבחירה בבן זוג מסוים נעשית מתוך ציפייה לא מודעת שיוכל לתקן עבורו את תחושות הכאב מתקופת הילדות.

.

אחת מהבעיות המרכזיות בזוגיות שאנו מתקשים להסביר מהו הצורך שלנו באופן מילולי והופכים כל צורך לתלונה המעוררת אצל בן הזוג תחושת אשמה

.

.

2. גורמים לפניה לטיפול זוגי

ישנם גורמים שונים המשפיעים על הדינמיקה הפנימית וליחסים בקשר הזוגי בין בני זוג. נתמקד במספר גורמים מרכזיים שעשויים להוביל לפניה לטיפול זוגי.

2א. מאבקי כוח ושליטה – מאבקי הכוחות שנוצרים בזוגיות לרוב לאחר סיום הפרק של ההתאהבות ומעבר למגורים משותפים באה בעקבות הציפייה מכל אחד מבני הזוג למלא את הצרכים שלנו בין אם מדובר בצרכים מודעים או לא מודעים. הביקורת נובעת מהצורך שלנו להרגיש אהובים ומרצון להפחית את תחושת החרדה בין הפער המדומיין מהזוגיות למציאות ביחסים הזוגיים. מבחינת בן זוג צורך מודע יכול להתרחש לאחר שחזר מעבודתו ומבקש מבן הזוג השני להכין לו ארוחת ערב. אנו מגיבים בסירוב ואפילו בכעס ומתלוננים שאנו עייפים מטיפול בנושאי הבית השונים ובילדים אולם הצורך הלא מודע שלנו הוא שבן הזוג יבטא כלפינו במילים את ההערכה שלו על העשייה שלנו. ביקורת כלפי בן הזוג נובעת מהצורך שלנו להרגיש אהובים ומרצון להפחית את תחושת החרדה. ככל שאנו חווים פער גדול יותר לרעה בין הציפיות שלנו לבין המציאות האמתית כך נרגיש יותר כעס ואכזבה בזוגיות. מאבקי כוחות בזוגיות נוצרים בשל הצורך של כל אחד מבני הזוג לשלוט ביחסים ויכולים להתבטא בדרכים שונות כמו למשל בצורך להחליט על אופן גידול הילדים מחליט על דעת עצמו כיצד לסייע לילד ללמוד למבחן חשוב מבלי לשאול את בן הזוג השני.

2ב. בעיות בתקשורת – מערכת זוגית טובה ויציבה מבוססת על תקשורת מכבדת. זוגות המתקשרים ביניהם הם כאלו שמרגישים בנוח לפנות האחד לשני בצורה נעימה ומכבדת ולקבל מענה ותשומת לב. אחת מהבעיות המרכזיות בזוגיות שאנו מתקשים לבטא את הצרכים שלנו באופן מילולי והופכים כל צורך לתלונה. מאבקי כוחות וצורך בשליטה פוגעים בתקשורת בין בני הזוג שעשוי להתבטא בתגובות שונות: שתיקות, "ברוגז", "חפירות", וויכוחים וריבים ללא הפסקה, לחתוך את השיחה כשבן הזוג מדבר וחוסר רצון להבין את הצרכים שלו. וגם לפגוע ברגשותיו באמצעות השלכה של תסכולים אישיים במטרה לפגוע, ללעוג, לזלזל או להכפיש להמעיט בתקשורת וגילויי חיבה.

2ג. בעיות ביחסים מיניים – כאשר עושים בזוגיות סקס מרצון ובאופן קבוע הדבר משליך לטובה על הקשר והוא תורם מאוד ליחסים כאשר שני בני הזוג מסופקים. מאידך, חוסר סיפוק מיני ביחסים יוצר מתח בקרב בני זוג בעיקר כאשר ישנם קשיים מיניים שאינם מטופלים: חשק מיני שלא מסופק ע"י בן הזוג, קושי בתפקוד מיני שאינו מטופל, אובדן החשק המיני וויתור על קיום יחסים בכלל. רומן מחוץ לזוגיות הוא סימפטום שמבטא תחושת של חוסר סיפוק (מיני) בין בני הזוג..

2ד. מעברים ושינויים מבניים במשפחה – מעברי עיר ודירה עשויים ליצור מתחים ואי הסכמות וכך גם לידת תינוק וגיל ההתבגרות שאלו תקופות סוערות שמערערות את היציבות ולעיתים פותחות "פצעים" רגשיים שאינם מקבלים מענה מתאים מבן הזוג..

2ה. חלוקת תפקידים במשפחה – כל אחד מבני הזוג בהתאם לשאיפותיו בחיים רוצה להתפתח בקריירה, בגידול הילדים ולעיתים אי הסכמות לגבי חלוקת התפקידים מערערת מאוד את המבנה המשפחתי שזקוק לחשיבה מחודשת לגבי חלוקת התפקידים בין בני הזוג.

מאבקי כוחות מערערים מאוד את תחושת האמון והביטחון, מחלישים את יציבות הקשר, פוגעים באינטימיות וגורמים לתחושות של בדידות וניכור בזוגיות

.

.

3. טיפול זוגי בגישה פסיכואנליטית

טיפול זוגי מיועד לזוגות שלא הצליחו למצוא את הדרכים להתגבר על הקשיים בזוגיות בכוחות עצמם וזקוקים להתערבות של צד שלישי כדי לסייע להם לשקם, לבנות ולהצמיח את הזוגיות מחדש. הטיפול הזוגי מסייע לזוגות שרוצים לקחת אחריות אישית ולפתור את הבעיות ביניהם, הוא מחזק את החברות והאינטימיות, ומוביל לשיתוף הדדי ומתן כבוד בזוגיות.

בתחילת המפגשים בקליניקה אנו מקשיבים לסיפור האישי שכל אחד מבני הזוג מביא ומנסים לזהות ולהבין את הבעיה לכדי תמונה כוללת. ראוי לציין כי במפגשי ההערכה לעיתים מתקבלת תמונה שאין מדובר בבעיה זוגית אלא בבעיה אישית של אחד מבני הזוג ואז נמליץ על טיפול פרטני. כך למשל, בן הזוג מתלונן על השני שהפסיק לתקשר אתו והעומס בניהול הבית נופל רק עליו מאז שבן הזוג איבד בן משפחה יקר.

ככל שמדובר בתמונה כוללת המצריכה טיפול זוגי, נציג את המבנה הטיפולי הנדרש ואת מטרותיו כדי ליצור שינוי בזוגיות. מניסיוני המקצועי בטיפול זוגי המפגשים בקליניקה נוגעים תמיד בשני נושאים מרכזיים המשפיעים ומושפעים על הבעיה בזוגיות: האחד, מאבקי כוחות וקונפליקטים לא פתורים בין בני הזוג, והשני בעיות בתקשורת. הטיפול בסימפטום המרכזי בזוגיות יכלול גם מפגשים בהם זוגות יילמדו לנהל תקשורת הדדית ומכבדת, להקשיב האחד לשני מבלי לצעוק ולהטיח ביקורות והאשמות. כאמור, ההיבט השני המשמעותי בזוגיות מושפע מדפוסי תקשורת לקויים. בעיות בתקשורת קשורות לדפוסי התנהגות בילדות שנחשפו אליהם כל אחד מבני הזוג, הפנימו אותם ומשמשים אותם כיום לפגיעה בבן הזוג. כך למשל, בן זוג שבילדותו הפנים את התגובה של אביו כלפי אמו באופן הבא, כל אימת שחש פגוע בשיחה שניהלו הפסיק לדבר אתה מספר ימים, התעלם ממנה ושמר על שתיקה מוחלטת. בעבודה הטיפולית נצביע על אותם דפוסים "בעייתיים" ונציע דרכי התמודדות חדשים.

טיפול פסיכואנליטי בזוגיות מסייע ביצירת תקשורת גם בצורך של כל אחד שבן הזוג יבין את כאבו האישי. בני הזוג יילמדו "להיכנס לנעליים" של האחר, (מושג שנקרא אמפתיה) כדי להרגיש את הכאב האישי, להיות שם אתו ולהיענות לבקשתו בנושאים שנוגעים לחיי היומיום ביניהם כדי להפחית את כאבו. מניסיוני בפגישות בקליניקה חלק מהזוגות מתקשים להבחין בין החיים והבילויים המשותפים ("הביחד") לבין החיים האישיים ("אני"). בטיפול נסייע לזוג להבחין ולהבין את התרומה של ההפרדה לזוגיות. ולבסוף זכרו, מי שמוכן להגיע עם "ראש פתוח" מוטיבציה ורצון לקחת אחריות על חייו, טיפול זוגי יכול להיות הכתובת הנכונה ותקווה לעורר את האהבה מחדש.

.

נשארת עדיין עם שאלות על טיפול זוגי? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

טיפול משפחתי

פסיכותרפיה למבוגרים

שאלות ותשובות

.

.

הפוסט טיפול זוגי הופיע ראשון ב

דיכאון הוא תמיד תגובה לתחושה של אובדן. הסימפטומים של הדיכאון מתבטאים במצב רוח תנודתי ואובדן החשק לצד מחשבות השליליות, ביקורת עצמית ותחושות אשמה. מטרת הטיפול היא לסייע בעיבוד התכנים הרגשיים, לעורר את התשוקה לחיים ולחזור לשגרה.  

"אני בדיכאון" הפך לביטוי יומיומי השגור בשפה כדי לתאר תחושה של פגיעה במצב רוח ועצבות עקב עניין מטריד ולא פתור. לא כל אדם שמתלונן על דיכאון אכן סובל ממנו ולרוב תחושות אלו זמניות שחולפות אחרי פרק זמן מסוים. למעשה דיכאון (Depression) זוהי הפרעה קשה במצב הרוח המלווה בירידה משמעותית ברמת האנרגיה לצד סימפטומים כמו תחושת אשמה וחוסר ערך עצמי. דיכאון הפכה לתופעה שכיחה מאוד בשני העשורים האחרונים בארץ ובעולם וקיים חשש שתהפוך בעתיד הקרוב לבעיה המשפיעה ביותר על בריאות האדם. הדבר המפתיע ביותר לגבי דיכאון הוא שרוב האנשים שסובלים מדיכאון לא מודעים לקיומו ולכן גם לא מטפלים בעצמם. הדיכאון עשוי לפרוץ בתקופות שונות במהלך החיים החל בתקופת הילדות המוקדמת ועד הגיל השלישי. לרוב דיכאון פורץ בעקבות משברים אישיים כמו פיטורין מהעבודה, גירושין ואירועי חיים כמו אובדן של בן משפחה יקר. הדיכאון יכול להיות כרוני וללוות את האדם במהלך כל חייו, להתנהג כתופעה שבאה וחולפת וגם להופיע באופן חד פעמי. ניתן לסבול מדיכאון קל ולפרק זמן קצר וגם מדיכאון קשה ולפרק זמן ארוך וממושך יותר. עוצמת הדיכאון ומשך התקופה משפיעה על כל אדם בצורה שונה ותלויה במאפייני האישיות, סוג הדיכאון (למשל דיכאון קליני, דיכאון לאחר לידה) ומידת הרצון שלו להשתחרר ממנו. ככל שעוצמת הדיכאון חזקה יותר המצוקה הרגשית גוברת ועשויה לגרום לסבל וכאב נפשי גדולים, לפגיעה בתפקוד ולירידה דרסטית באיכות החיים. לרוב נלווים לדיכאון גם סימפטומים של חרדה כגון מתח, עצבנות וכאבים גופניים כמו כאבי בטן עליהם ואחרים ניתן לקרוא במאמר טיפול בחרדה. גם שימוש בסמים או גמילה מהם עשויה לגרום להתפתחות של דיכאון. כאשר אתם חשים במצב רוח תנודתי וירידה משמעותית באנרגיה כדאי לראות בהם סימנים המחשידים שמצריכים פנייה להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על טיפול בדיכאון או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

1. סימפטומים של דיכאון

לפי ספר האבחנות הרפואי דיכאון מתבטא באחד או יותר מהסימפטומים הבאים: מצב רוח ירוד, אובדן עניין והנאה, חוסר ערך עצמי, תחושות אשמה שאינם מוצדקים, פגיעה בשינה ובתיאבון, תחושה כללית של ירידה באנרגיה ופגיעה ביכולת הריכוז. במידה והאדם סובל מאחד או יותר מהסימפטומים הבאים במשך שבועיים או יותר ככל הנראה שמדובר בדיכאון.

בחשיבה הפסיכואנליטית המצוקה הרגשית נקראת סימפטום שהוא הגורם שמוביל את האדם להגיע לטיפול נפשי. לרוב הסימפטום לא מודע לאדם והתלונה בטיפול מתייחסת לתיאור חיצוני "אני בדיכאון כי אבא שלי נפטר" ומטרת הטיפול הוא לנסות לאתר מה מסתתר מאחורי האמירה של המטופל לדוגמה, בטיפול עשוי להתגלות כי מה שעומד מאחורי האמירה היא תחושת אשמה שאשפז את האב בבית החולים ולא טיפל בו במסגרת ביתית. לכן להבנת הסימפטום חלק משמעותי בהצלחת הטיפול.

חוסר ערך עצמי או אשמה – מחשבות שליליות שגורמות לסובל מדיכאון "לצבוע את העולם בשחור". תחושה של חוסר ערך ("אני דפוק", "אני אפס") ואשמה מוגזמת ולא מותאמת. תחושת אשמה מתקשרת לרוב מחשש שבני המשפחה ייפגעו בגללו. לדוגמה, בעיות כלכליות עקב פיטורין מהעבודה וחוסר אמונה שיוכל למצוא עבודה חדשה.

חוסר אנרגיה ועייפות – אובדן החשק והרצון לעשות, לפעול וליצור תנועה לדוגמה, אדם ששוכב במיטה במהלך רוב שעות היום, ממעט לדבר ולא נפגש עם חברים.

ירידה משמעותית בעניין או ביכולת ליהנות – דברים שבעבר גרמו לעניין והנאה פחתו ובמקרים החמורים יותר הפסיקו לחלוטין לגרום הנאה כמו לדוגמה אדם שמפסיק לעשות דברים שאוהב מאוד כמו לקרוא ולעשות פעילות ספורטיבית יומיומית.

תנודות במצב הרוח – במהלך רוב שעות היום ישנן תנודות במצב הרוח שבאות לידי ביטוי בתחושות עצבות, ריקנות ו/או חוסר תקווה.

מחשבות על מוות – מחשבות חוזרות ונשנות על התאבדות מתוך רצון כבר לסיים את החיים אך ללא תכנון מסוים או תכנית לבצע התאבדות.

נדודי שינה או שינה מרובה במהלך היום – המחשבות הבלתי פוסקות והמתח הפנימי הגבוה מעוררים מחשבות מטרידות שגורמות לסבל נפשי ולפגיעה בשינה.

הפרעות באכילה – ירידה בחשק לאכול שעשוי לגרום לירידה במשקל או תיאבון מוגבר שעשוי לגרום לעלייה במשקל. פרטים על הפרעת אכילה נתן לקרוא במאמר הפרעות אכילה

קשיים לשמור על ריכוז או לחשוב בבהירות – מושפע מחוסר אנרגיה ולכן ישנה נטייה לשכוח לעשות דבר שתוכנן לדוגמה, שכחה לאכול או קושי לשמור על ריכוז במהלך קריאה או צפייה בטלוויזיה.

דיכאון פוגע גם ביכולת לקבל החלטות פשוטות שבד"כ מתקבלות על בסיס יומיומי ללא קושי מיוחד, בתחושות גופניות לא נעימות כמו כאבי בטן וכאב ראש.

.

ככל שעוצמת הדיכאון חזקה יותר המצוקה הרגשית גוברת ועשויה לגרום לסבל וכאב נפשי גדולים, לפגיעה בתפקוד ולירידה דרסטית באיכות החיים

.

.

2. סוגי דיכאון

הדיכאון מסווג לפי ספר האבחנות הרפואי כשייך לקבוצת הפרעות במצב הרוח. ישנם סוגים שונים של דיכאון כמו: דיסתימיה, דיכאון קליני, מאניה דפרסיה, דיכאון קל, דיכאון אחרי לידה דיכאון חורף ודיכאון פסיכוטי. דיכאון מסווג להפרעות במצב הרוח המתחלקות לשני מצבים עיקריים: מאניה המאופיין במצב רוח מרומם מאוד והמצב המנוגד – דיכאון ובלעז דיפרסיה. המשותף לסוגי דיכאון אלו הנו הופעתם של אותם סימפטומים באופן מלא או חלקי, רמות העוצמה, משך הופעתם והאופן שהם משפיעים על האדם.

2א. דיסתימיה – התופעה השכיחה ביותר. היא סוג פחות חמור של דיכאון מבחינת העוצמה שלה אך בכל זאת מונעת מהאדם לתפקד בצורה מיטבית. לפי הסטטיסטיקה הרפואית דיסתימיה נמשכת שנתיים לפחות. הסימפטומים המרכזיים האופייניים לדיסתימיה כוללים: דכדוך וחוסר ערך עצמי, ירידה ביכולת ההנאה וברמת האנרגיה, ופגיעה בדפוסי אכילה.

2ב. דיכאון קליני/מז'ורי – זוהי תופעה נפוצה ומוכרת יותר. עוצמת הסימפטומים הדיכאוניים וחומרתם של המאפיינים דיכאון קליני גבוהים יותר מאשר אילו של דיסתימיה. לפי הספרות הרפואית עוצמת הסימפטומים צריכה להופיע לפחות למשך שבועיים ברציפות. בחלק מהמקרים התחושות הקשות עשויות להוביל לפגיעה עצמית, מחשבות על אובדות ובקשים ביותר אובדנות. 

2ג. מאניה דפרסיה – זוהי תופעה פחות נפוצה מדיכאון. נקראת גם בשם הפרעה דו קוטבית ודומה בעצמתה למאפיינים של דיכאון קליני. מאניה דפרסיה מאופיין בתחילה באירוע מאניה שמתבטא במצב רוח מרומם מלא בהתרגשות ופעילות שכלית וגופנית חסרת מעצורים ולאחריה מגיע הדפרסיה הכוונה לדיכאון. 

2ד. דיכאון אחרי לידה – נחשב למצב של דיכאון קליני המאופיין בפגיעה חמורה ועוצמתית במצב הרוח, חוסר חשק והנאה. הוא עשוי להימשך על פני תקופה ארוכה ומלבד הפגיעה בתפקוד האם יכול להשפיע על תפקוד המשפחה כולה. פרטים נוספים במאמר דיכאון לאחר לידה.

2ה. החמרה של מחלה גופנית כרונית – ישנם מצבים שבהם מחלות גופניות קשות משפיעות באופן ישיר על מצב הרוח וגורמות להתפתחות של דיכאון לדוגמה, פגיעה גופנית מתאונה, מחלות לב, סרטן, פיברומיאלגיה ואלצהיימר. 

.

.

3. דיכאון ממבט פסיכואנליטי

במאמרו המפורסם "אבל ומלנכוליה" משנת 1917, מצביע פרויד על האובדן כגורם המשותף לאבל ומלנכוליה. מלנכוליה היא מה שהרפואה מכנה כיום בשם דיכאון קליני או דיכאון מג'ורי. מלנכוליה = דיכאון. דיכאון הוא תמיד סימפטום של אובדן כתגובה לאובדן של אובייקט ממשי או מופשט וכך גם לגבי אֵבֶל שעל ההבדלים ביניהם נעמוד בהמשך. נעסוק תחילה באֵבֶל ועבודת האֵבֶל ואח"כ נעבור לנתח גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים מרכזיים המהווים גורמי סיכון להיווצרות דיכאון.

.

א. מהו אֵבֶל?

האֵבֶל הוא תמיד תגובה לאובדן ממשי של אדם אהוב. למרות שרוב הספרות המקצועית מתייחסת לאֵבֶל רק בעקבות אובדן חיים תגובת אֵבֶל מתרחשת גם נוכח אובדן של אובייקט מופשט. בהתייחסותנו לאובייקט מופשט הכוונה לדבר שאינו מן המוחשי אבל משפיע על נפש האדם. להלן מספר דוגמאות: אדם שאיבד את חירותו כאשר ביצע פשע בעקבותיו נגזר עליו לרצות את עונשו בבית כלא, ירידה במעמד החברתי בעקבות חובות כספיים שגרמה למכירת הנכסים של המשפחה, פיטורין מתפקיד משמעותי בעבודה שפגע בקידום הקריירה המקצועית, מחלה בריאותית כמו אלצהיימר שפוגעת בעיקר בזיכרון ובאפשרות ליצור קשר באופן תקין עם הסביבה, גירושין ובעקבות התפשטות נגיף הקורונה שגורם לאובדן הכנסות כספיים, קשיים כלכליים ואובדן תחושת החופש מאחר ואנו נאלצים להישאר בבית ולהימנע ממפגשים חברתיים ועם בני המשפחה.

אֵבֶל הוא מצב נפשי של דכדוך שבו המתאָבֵל נסוג מבחינה נפשית לשלב ההתפתחותי שפרויד כינה השלב "האוראלי". שלב זה מאופיין בחוסר היכולת של האדם להבחין בין עצמו לבין הזולת כפי שחש התינוק בתקופת הינקות. מצב של אֵבֶל מתבטא בסימפטומים של צמצום רגשי של המנגנון הנפשי "אגו" כדי להתמסר לאֵבֶל, דאבון לב (יגון, צער עמוק), ירידה בליבידו ואובדן העניין בעולם החיצוני.

עבודת האֵבֶל הינה תוצאה של אובדן ממשי ונמצאת במישור המודע מאחר והאָבֵל מתאָבֵל על אדם אהוב שנפטר. לפי ההלכה היהודית, אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי בעקבות פטירה של אדם אהוב במשפחה. לאחר פטירת אחד ההורים נהוג כי האָבֵל יושב "שבעה" ימים לאחר פטירתו ואינו משתתף באירועים משמחים לתקופה של שנים עשר חודשים. תקופת האֲבֵלוּת מאפשרת להיפרד מהאדם האהוב באמצעות תהליכים נפשיים הכוללים זיכרונות, חוויות, רגשות מהעבר ושחזור סיבת המוות אשר צורכים מהאָבֵל אנרגיה רבה עקב האובדן. לפי פרויד כאשר האָבֵל בוחר להמשיך את חייו הוא מתנתק מהאובייקט האהוב באופן שהוא מושך את הליבידו המושקע ממנו אשר ממשיך להתקיים בנפשו כאובייקט מופנם. הכוונה, לכל אותם זיכרונות ואירועים משותפים מהעבר. עם השלמת עבודת האֵבֶל האדם חש משוחרר יותר לחזור לשגרת חייו.

.

ב. גורמים פסיכולוגיים לדיכאון

לפי הגישה הפסיכואנליטית חיי הנפש מלבד היותם מודעים מושפעים גם מחלקים שאינם מודעים לנפש. אותם התכנים הלא מודעים נוצרים בהשפעת תכנים רגשיים שונים שנחוו ע"י האדם כמאיימים וגורמים לקונפליקט בעיקר עקב תחושות של אשמה, בושה או משאלות אסורות מהעבר. לדוגמה, תסביך אדיפוס "בצורתו החיובית" הילד חושק באמו אך בשל משאלת העריות כלפיה והחשש שהאב יסרס ויגזול ממנו את הפין הוא מדחיק את הצורך ומזדהה עם האב. קונפליקט נפשי שהתפתח בהווה נגרם כתוצאה משחזור פגיעה או עקב סתירה מהעבר בין כללים חברתיים לבין צרכים ורצונות שנותרו בלתי פתורים. להלן גורמים פסיכולוגיים להיווצרות דיכאון:

ב1. אובדן אובייקט האהבה – השנה הראשונה לחייו של התינוק נחשבת בעיני פסיכואנליטיקאים רבים כמשפיעה ביותר על הבריאות הנפשית שלו בבגרותו. האם נחשבת לאובייקט הראשון והמשמעותי ביותר שאחראית לספק מענה לצרכים הפיזיים והרגשיים של התינוק. פרויד ראה בתינוק כייצור "חסר ישע" שרוצה להרגיש הנאה ולהימנע ככל שאפשר מתחושת כאב. לאחר שהתינוק יוצא לאוויר העולם הוא לא יוכל לקבל מענה לצרכיו האישיים כפי שקיבל בתוך הרחם, אולם הידיעה שהאם נוכחת ומספקת את צרכיו מרגיעה ומפחיתה את החרדה שלו עקב התלות בה. גם בחיים הבוגרים אנו מפתחים תלות באופן יחסי בקשר עם אדם אהוב מאחר ואנו רוצים להרגיש אהובים ורצויים ע"י קרובינו הסביבה. האם שהיא האובייקט הראשון של התינוק בחייו מייצגת את אובדן האובייקט (האהבה), אובדן שגורם לקונפליקט בין חוסר הרצון לוותר עליו לבין אובדנו לדוגמה, פרידה בין בני זוג שנחווית ע"י אחד מהם קשה במיוחד וקושי לוותר על מי שהייתה עבורו אהובה ורצויה. תחושה של אובדן אובייקט אהבה יכולה להיות גם כתגובה לאובדן שהאדם חש כלפי הגוף שלו עצמו בין כאשר מפתח מחלה רפואית כמו סרטן וסוכרת, בעקבות אובדן שליטה על איבר מסוים בגוף כמו ראייה, הליכה וגם כתוצאה מהתפתחות של מחלה נפשית כמו סכיזופרניה. באובדן שהאדם חש כלפי גופו האובייקט האהוב הוא האדם עצמו והמשמעות היא שהוא מוגבל ואיבד באופן יחסי את השליטה על עצמו. הוא יוכל לחוש הקלה לאחר שיהיה מוכן להבין ולקבל את המגבלה החדשה שנוצרה בחייו.

ב2. תחושת אשמה – במאמר "אבל ומלנכוליה" מציג פרויד את המצפון כמנגנון נפשי הנוצר לאחר שהילד הצליח לפתור את התסביך האדיפלי בהצלחה (גם באופן חלקי) שמשמעותו הפנמה של ציווי ההורים המחנכים לפי חוקים וערכים חברתיים מקובלים. הפנמה הוא מנגנון נפשי לא מודע בעיקרו שדרכו הילד קולט ומפנים התנהגויות חיוביות למשל כאשר ההורים נותנים כבוד האחד לשני וגם התנהגויות שליליות כאשר ההורים צועקים האחד על השני. "הכניסה לתרבות" מחייבת את הילד הצעיר להזדהות עם ההורים וניתן למצוא בתוכה את המילה זהות וזהה, כלומר פעולת ההזדהות של הילד עם ההורים משפיעה על הפנמת קווי האישיות שלהם והפיכתה לחלק מאישיותו. הורים מגדירים באמצעות היחסים עם הילד "מה מותר ומה אסור" בין אם באופן מודע ובין אם באופן לא מודע ויוצרים אצלו תחושת אשמה שתסייע לו במצבים חברתיים בעתיד למשל המסר שאסור להרביץ. המטרה שלהם היא לסייע לילד לפתח מצפון שישמש אותו כסמכות פנימית מעין "שוטר פנימי או מצפן" שנוקט בתחושת אשמה עצמית כדי למנוע ממימוש דחף שאינו מוסכם עליו. לפי פרויד, תודעת האשמה נוצרה במקור בעקבות רצח האב הקדמון והיא עוברת מדור לדור. לסיכום, המצפון שמעורר תחושת אשמה הוא מנגנון שמנסה להגן על האדם לבצע מעשים לדוגמה, המצפון "קופץ" כאשר האדם מתכוון לפגוע בזדון, לגנוב או כל פגיעה באחר כדי להימנע מביצוע המעשה. זהו קונפליקט המבטא סתירה בין הצרכים והרצונות שלנו לבין חוקים קיימים.

ב3. חווית נטישה – אדם שנמצא בדיכאון לעיתים יודע מי אבד לו, אך פעמים רבות אינו יודע מה אבד לו ביחס אליו ולכן אינו מבין מהי הסיבה שגרמה אצלו לשקיעה רגשית. הורה שאיבד את ילדו מובן לו שילדו נפטר אך אינו מודע למשמעות של אובדן הילד שלמעשה תפקיד ההורות אבד. פרויד מציג תגובה קלאסית לחוויה של נטישה כאשר מספר על משחק "פור-דה" (Fort/da) בעקבות תצפית שערך לנכדו. הוא מספר על הפעוט שנותר לבדו בחדר לאחר שהאם יצאה ממנו ומבלי שהתלונן על היעדרה המשיך לשחק בסליל עץ הקשור לחוט שאותו השליך ללא הפסקה. מבחינה פסיכולוגית אנו מניחים שההיעדרות של האם נחוותה כנטישה לנוכח הצורך שלו לשלוט בחוויה. ילדים עשויים לחוש נטישה בעקבות גירושין של הורים וההורה שעוזב את הבית נחווה כמי שנוטש אותם.

ב4. פגיעה בערך העצמי – הסימפטום המרכזי שמייחד את הדיכאון יותר מכול הסימפטומים האחרים ביחס לאָבֵל הוא פגיעה קשה בערך העצמי. ערך עצמי הוא האופן שבו האדם מעריך ושופט את עצמו כך לדוגמה, ערך עצמי גבוה מתבטא בתחושות של גאווה עצמית אני יפה, חכם ומוצלח לעומת ערך עצמי נמוך המתבטא בתחושת נחיתות עצמית לדוגמה, "אני לא אהוב מספיק" ו- "אני טיפש ודפוק ועולם לא אצליח". הפגיעה בערך העצמי היא יוצאת דופן מהבחינה הזאת שמי שסובל מדיכאון מגדף את עצמו גם מול אחרים ורואה בו אדם לא ראוי מבחינה מוסרית שמגיע לו לקבל עונש. ככל שהביקורת העצמית מתעצמת הסובל מדיכאון עשוי לתאר את עצמו כאדם קטנוני, אנוכי, צבוע ולא עצמאי שחתר תמיד להסתיר את חולשותיו. אומנם הוא מצליף בעצמו ללא רחמים אבל אנו גם מבינים שהתיאורים שלו על עצמו מוגזמים ונראה כי קיים פער גדול בין מידת ההשפלה העצמית לבין הצדקתה הממשית ועולה השאלה כיצד ניתן להבין את הסתירה הזאת של המלנכולי? פרויד משתמש באנלוגיה עם האָבֵל, והמסקנה המתבקשת שאדם הסובל מדיכאון חש אובדן הקשור באובייקט אהוב, אבל חוסר הפרופורציה בהאשמות העצמיות עוזרות לנו לגלות כי מי שסובל מדיכאון חווה למעשה אובדן של המנגנון הנפשי "אגו" שלו". המנגנון הנפשי "סופר אגו" (המצפון) הוא מעביר ביקורת על "האגו" שפועל ע"פ אמות מידה של מוסר חברתי שמצד אחד יכול לתפקד בצורה תקינה אך גם יכול להיות ביקורתי בצורה קיצונית ואף להפוך "לחולה" ולגרום לאדם לפגיעה בערך העצמי ולסבל רב.

ב5. הפנית תוקפנות כלפי העצמי – זהו מצב נפשי שמתרחש לעיתים קרובות בקרב מי שסובל מדיכאון. הפנית תוקפנות כלפי העצמי מתקשר לקונפליקט האמביוולנטיות או קונפליקט "אהבה שנאה" המבוסס במקור על הזדהות. פרויד הניח שצורך תמיד מעורר קונפליקט המעורבים בו רגשות משני הצדדים שנאה לעומת אהבה. בעוד שהתשוקה מייצגת עשייה והנאה, שנאה מייצגת הרס ותוקפנות. הקונפליקט יכול להיות קונפליקט פנימי לדוגמה נער שמגלה שנמשך לבני מינו דבר שנוגד את התפיסה הדתית ופוחד מתגובת אביו ומאשים את עצמו שנמשך לגברים, וגם קונפליקט ביחסים הבינאישיים לדוגמה, האדם משוכנע שבמידה והיה מעורב יותר מול הרופאים בקבלת ההחלטות יכול היה למנוע את מותה של אמו. המשותף לשתי הדוגמאות שבבסיס הקונפליקט נמצאת תחושת אשמה. נסביר את הדיכאון דרך קונפליקט ביחסים בינאישיים: ביחסים קרובים עם אדם אהוב לעיתים מופנים כלפיו תחושות של אהבה אך גם עוינות כאשר צרכינו אינם מסופקים. המנגנון הנפשי "אגו" מפנה עוינות כלפי האובייקט האהוב ואז המנגנון הנפשי "סופר אגו" מזהה את ההתנהגות שאינה מקובלת עליו מאחר והוא מזדהה עם הדמות האחרת באמצעות יחסי תלות/פחד (אדיפלי) מפניו. כתגובה לאי הסכמתו הוא מציף את ה"אגו" של האדם בהאשמות על העוינות שהוא מפגין כלפי האובייקט האהוב. ה"אגו" מתקשה לשלוט ולרסן את עוצמת התוקפנות של ה"סופר אגו" כלפיו ובמצבי דיכאון ה"סופר אגו" (המצפון) "חולה" מנצח את ה"אגו" "בקרב אגרוף" בנוקאאוט! או במילים אחרות הדיכאון (מלנכוליה) פורץ כאשר ה"סופר אגו" אכזרי רומס את ה"אגו" החלש שלא מצליח "לעמוד בפניו". התוצאה או הפתרון לסתירה מושגת כאשר ה"אגו" מושך את הליבידו (עוינות ותחושות שליליות אחרות) חזרה מהאובייקט האהוב ובתהליך של התקה מפנה את הליבידו תוקפנות כלפי עצמו. המלנכולי מתנכל לעצמו, מעניש ומלקה בפגיעה בערך העצמי ע"י השפלה, הענשה עצמית וסיפוק סדיסטי ונרקיסיסטי על פורקן רגשות כעס ושנאה. התוצאה הסופית שה"אגו" המלנכולי מותקף חש אשמה והאובייקט האהוב נותר "נקי" מאשמה.

ב6. מאניה שבעקבות דיכאון – המלנכוליה כאמור דיכאון, מיוחדת באפשרות של הסובל מדיכאון לעשות מעבר ממצב של מלנכוליה למאניה ובהתאם הסימפטומים מתהפכים ב- 180 מעלות. רק שחשוב לציין שלא כל מלנכוליה סופה במאניה. לכאורה ניתן לומר כי מאניה היא הניצחון של המלנכולי שהשתחרר מתחושת האובדן והוא במצב של התרוממות רוח, רק הבעיה היא שלא ידוע איזה מאורע הוביל לניצחון כי ה"אגו" לא יודע על מה הצליח להתגבר. למעשה מצב של מאניה מאופיין בתנודות חדות במצב הרוח, מרומם ומוגזם שלא קשורות לאירועים חיצוניים. פרויד נותן דוגמה יפה לתחושתו של ה"אגו" באמצעות הקבלה לאדם שיכור ועליז שנמצא במצב רוח מרומם אולי ללא סיבה ממשית. לכאורה קיים מצב זהה בין דיכאון לבין מאניה מאחר ובשניהם מתקבלת תמונת ניצחון כאשר ה"אגו" מתגבר על אובדן האובייקט וסופג לתוכו חזרה את כל אנרגיית הליבידו. המלנכולי שנתון למצב של מאניה מלא באנרגיה נפשית זמינה שטעונה באופן נגדי וחש אופוריה שמתבטאת בסימפטומים שונים: תחושת הערכה עצמית מוגזמת, ירידה דרסטית בצורך לישון, פטפטנות ולחץ להמשיך לדבר, מדווח על חוויה סובייקטיבית של "מחשבות רצות", מוסח בקלות, מוכוון פעילות להשגת מטרה לדוגמה, פעילות חברתית, מינית ובעבודה. התנהגות מאנית בולטת בפעילויות בעלת פוטנציאל שלילי וכואב כמו למשל קניות מרובות חסרות כל רסן, מעורבות בהשקעות עסקיות מופרכות והתנהגויות מיניות חסרות שיקול דעת. סימפטומים אלו מצביעים על הסיבה שלכאורה התקבלה תמונה לפיה המלנכולי הצליח להשתחרר מן האובייקט האחראי לסבלו ונכון יותר לומר שהתנהגותו מטעה, אינה נכונה ומדובר במצג שווא..

ב7. אובדנות – דיכאון קשה/מלנכוליה/דיכאון קליני כל אלו עשויים להוביל לאבדנות. לפי פרויד, רק הסדיזם פותר לנו את חידת הנטייה להתאבדות. במצב הבראשיתי שמניע את חיינו אנו מזהים את החשיבות הגדולה של האהבה העצמית של ה"אגו" (אהבה נרקיסיסטית). ידוע לנו שבמצבי חרדה כאשר האדם חש איום על חייו משתחררת כמות גדולה של ליבידו נרקיסיסטי שמסייעת ככל שניתן להשיב את האיזון הנפשי. דווקא בגלל עובדה זו קשה להבין מדוע אותו ה"אגו" שפועל במטרה להגן על העצמי מוכן להסכים להרס העצמי שלו. מתוקף העובדות בשטח אנו למדים כי ה"אגו" אכן מסוגל להמית את עצמו. לפי פרויד הסיבה המתקבלת על הדעת להתאבדות היא שהתוקפנות הרצחנית של מי שסובל מדיכאון ומופנית כלפי אחרים חוזרת אליו והוא מפנה את דחף התוקפנות הרצחני לעבר עצמו. באופן מעשי ניתן לומר כי בתהליך המלנכולי עקב הזדהות העזה עם האובייקט האבוד האדם מתייחס לעצמו כאל אובייקט וכאן גם טמונה הסכנה האבדנית מאחר והסיפוק הנרקיסיסטי המושפע מהבחירה בחיים הופך לבלתי רלוונטי והאדם עלול לבחור להמית את עצמו. בשעה שהמלנכולי משך את הליבידו חזרה והשליך אותו על ה"אגו" התגלה שעוצמת התוקפנות גדולה יותר מהיכולת של ה"אגו" לשאת. מכאן ניתן להסיק שבשני המצבים המנוגדים אהבה קיצונית והתאבדות מוכרע ה"אגו" ע"י האובייקט בדרכים אחרות לגמרי.

לסיכום – הספרות עוסקת בעיקר באובדן ממשי של אדם אהוב אבל אובדן יכול להיות גם מופשט. הסיכום מתייחס לאובדן ממשי: אֵבֶל מוגדר כמצב נפשי של דכדוך שצפוי לחלוף בשנת האֵבֶל לאחר שהאָבֵל משך את הליבידו מהאדם האהוב שהפך למופנם בנפשו. דיכאון נבדל מהאֵבֶל בפגיעה קשה בדימוי העצמי מאחר ובמצב של קונפליקט פנימי או ביחסים בינאישיים האדם לרוב פועל מעמדה של אשמה בהשפעה של הפנמה והזדהות עם האובייקט האבוד וכדי להימנע מהפניית תחושות של עוינות כלפי האובייקט האהוב ה"אגו" מוצא את פתרונו בהפניית התוקפנות כלפי עצמו. התהליך מפוקח ע"י ה"סופר אגו" שמעניש ורומס את ה" אגו" של המלנכולי והמחיר כרוך בדיכאון כתוצאה מפגיעה קשה בערך העצמי. במאניה דיפרסיה ה"אגו" המלנכולי הצליח למשוך את האנרגיה מהאובייקט האבוד והוא נמלא באנרגיה נפשית זמינה שטעונה באופן נגדי שמובילה למצב רוח מרומם, משופע בהתנהגויות מסכנות ובעלות פוטנציאל שלילי. אובדנות היא תוצאה של עצמה גבוהה ביותר של תוקפנות רצחנית שהופנתה כלפי האחר ומופנית חזרה לעבר העצמי.

.

ג. גורמים סביבתיים לדיכאון

ג1. אובדן ממשי בגיל הילדות – אובדן ממשי בתקופת הילדות המוקדמת של אחד ההורים עשוי להוביל לדיכאון כמו גם כעסים והאשמות של הילד כלפי ההורה שנתפס בעיניו אחראי לגירושין בין ההורים והוביל להתפרקות התא המשפחתי.

ג2. התעללות בילדות – הורה מתעלל לרוב סבל בילדותו מיחס דומה פחות או יותר. קיים קשר בין התעללות מינית, פיזית ורגשית לבין דיכאון. הסיטואציה שבה הילד הופך קורבן להתעללות גורמת לבלבול ותחושת חוסר אונים מאחר וזה בלתי נתפס עבורו מדוע הורה מתעלל בו. למרות שהוא עובר התעללות שגורמת לשנאה יש בו גם את המרכיב של האהבה להורה המתעלל והפחד לאבד את אהבתו (אובדן אובייקט האהבה) גורמת לילד חסר הבשלות הרגשית להדחיק את האירוע או רצף האירועים. אנה פרויד בספרה "האגו ומנגנוני ההגנה" משנת 1936 משתמשת במנגנון הגנה שנקרא "הזדהות עם התוקפן" שבאמצעותו הילד נמנע מלהרגיש כעס כלפי הדמות התוקפת ע"י הזדהות והפנמה של ההתנהגויות שלה. התעללות בילדות זוהי חוויה מטלטלת שעשויה להוביל לפגיעה עד לכדי טראומה נפשית.

ג3. קונפליקטים בין ההורים – מאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את הילד פעם אחר פעם לאי הסכמות ומחלוקות ביניהם ע"י כעסים וצעקות ולעיתים גם מצבים של איומים והפחדות. הורות נוקשה ומחמירה שמרבה לתת עונשים והיעדר ביטויים של חום, אהבה ומגע כלפי הילד.

ג4. דיכאון של אחד ההורים – קיים קשר בין הורה שסובל מדיכאון כאחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתפתחות דיכאון אצל ילדים. הדיכאון של ההורה פוגע ביכולת ליצור תקשורת פתוחה ומכבדת ביחסים ביניהם, הוא מכונס בתוך עצמו ויוצר ריחוק רגשי ע"י כעסים, צעקות וגם תוקפנות שנעדרת מילים. באמצעות תהליך של הזדהות עם ההורה עלול הילד לחוש אשמה ולפתח דיכאון בעצמו.

ג5. חשיפה למשברים ואירועים שליליים – קיים קשר בין מצבים ואירועי חיים שליליים לבין התפתחות דיכאון. אירועי חיים משמעותיים כמו: פרידה, מוות, תאונה, מחלה פיזית, מעברים (בי"ס, דירה, הגירה) ואהבה נכזבת, בעיות בריאות של אחד ההורים, התדרדרות כלכלית ועוני.

.

אובדן ממשי בתקופת הילדות המוקדמת של אחד ההורים, התעללות או פגיעה מינית הינם בעלי סיכון גבוה להתפתחות של דיכאון

.

.

4. טיפול בדיכאון  

לפי הגישה הפסיכואנליטית לכל אדם חיי נפש שחלקם הוא מודע אליהם וחלקם האחר אינם מודעים. התכנים הרגשיים בד"כ עוברים הדחקה כאשר הם מאיימים על נפש האדם כדי להפחית חרדה ולשמור על האיזון של המערכת הנפשית. אותם תכנים רגשיים מהעבר שלא נפתרו משוחזרים בצורה של התנהגויות שגורמות לבעיה בעולמו הפנימי וביחסים הבינאישיים בהווה. הטכניקה הפסיכואנליטית מסייעת להעלות למודע את אותם התכנים הלא מודעים כדי לסייע בהבנת עולמו הפנימי ולעבד קונפליקטים פנימיים שמטרידים אותו כדי לסייע במציאת דרכים חדשות להקל על סבלו ולהשתחרר מהמצוקה הרגשית.

הדיכאון כשלעצמו מבטא אובדן של אובייקט אהבה אך גם חוסר תשוקה או תשוקה אבדה מסיבות הקשורות באובדן של אדם אהוב, אובדן הקשור בפרידה, גירושין, בבריאות, במעמד חברתי או תפקיד משמעותי ועוד. המטרה המרכזית בטיפול בדיכאון היא לזהות את הסיפור האישי הקשור בתחושת האובדן, להגמיש את החשיבה הביקורתית והשיפוטית ולשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות. ליצור שיח פנימי ולהוביל תהליכי חשיבה באופן שהדיבור החדש יהיה חיובי יותר ותואם את המציאות הסובייקטיבית. להבין יותר מהן המגבלות האישיות ולקבל אותן ולהשתחרר מתחושות אשמה ולעורר מחדש את התשוקה לחיים וחזרה לשגרה. ככל שניתן ישנה חשיבות רבה לתמיכה של המשפחה בתהליך הטיפולי להגיב באמפתיה לכאב, הצער והאובדן ולסייע בהתאם לצורך.

.

הטיפול הפסיכואנליטי מסייע להשתחרר מתחושות אשמה הקשורות באובדן, חוסר תשוקה או תשוקה שאבדה ולעורר אותה לחיים מחדש

.

.

סיפורי מקרה מהקליניקה

מסר מההורים שלא צריך להתאמץ כדי להצליח: מדובר בבחורה בשנות גיל העשרים המאוחרות לחייה. בתחילת המפגשים התלוננה על סימפטומים שונים של דיכאון: קושי להניע את עצמה לעשות, חוסר חשק להיפגש עם חברות, נוטה לשכוח דברים, בשעות הפנאי מרבה לישון, לגלוש באינטרנט ולצפות בטלוויזיה. ברקע הביוגרפי שלה היא בת מאומצת שלדבריה תמיד קיבלה מהוריה כל מה שרצתה. אביה השתדל לעשות כל מה שהיא מבקשת והעביר לה מסר שאין צורך שתתאמץ. לדבריה, היא אכן האמינה לו וראתה את עצמה מעין "מלכה" שאינה צריכה להתאמץ. הטיפול עזר לה להבין ש"מלכה" יש בעיקר בעולם הדמיון ואם היא רוצה להגשים משאלות היא צריכה לקחת אחריות על חייה, להשקיע ולהתאמץ. הכאב שחוותה היה גדול מאחר ונאלצה לוותר על המלכות מאידך, התובנות החדשות שרכשה במהלך המפגשים סייעו לה לרכך את הנוקשות והביקורתיות שאפיינו אותה ולאורך זמן הצליחה לצאת מהדיכאון ועשתה שינויים משמעותיים בחייה כמו שמירה על יציבות בעבודה, השקיעה בניקיון הבית ומצאה קשר זוגי חדש ויציב.

.

קושי לקבל את הזהות המינית: מדובר בגבר בתחילת שנות העשרים לחייו, נאה וגבוה. בתחילת המפגשים דווח על סימפטומים של חסר חשק, תנודות קיצוניות במצב הרוח וקשיי שינה. הסיבה לדיכאון התגלתה כתחושות אשמה על קיום יחסי מין עם חבר ולמעשה על משיכה מינית לגברים שהוא לא יקבל לקבל את זה ועל מחשבות להשים קץ לחייו. לדבריו המשיכה לגברים סותרת אמונות וערכים שגדל עליהם. הכאב הנפשי והסימפטומים הדיכאוניים נמשכו זמן רב ונדרש עיבוד היחסים עם ההורים מתקופת הילדות הצעירה ועד היום ובפרט עם האב שממנו חשש בעיקר כאשר תתגלה הנטייה המינית. תהליך העיבוד של משיכה ותשוקה מינית והקשר לזהות המינית טרם הסתיים אולם בנקודת העצירה בה בחר המטופל הוא דיווח כי חש הקלה בחלק ניכר מהסימפטומים ובעוצמתם שהפחיתה את תחושת המועקה שליוותה אותו למרות שעוד ישנה עבודה ארוכה לפניו… 

.

נשארת עם שאלות על טיפול בדיכאון? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

דיכאון בגיל ההתבגרות

שאלות ותשובות

.

.

הפוסט טיפול בדיכאון הופיע ראשון ב

הפרעת אכילה מערבת מצוקה רגשית עם הגוף באמצעות אכילה. מטרת הטיפול הוא לאתר את שורש הבעיה, לסייע בהחזרת השליטה והאיזון הנפשי ולהחליף את תחושת הריקנות, אשמה ובושה בתשוקה ודחף לחיים.

עד לפני מספר עשורים הפרעות אכילה (Eating disorder) היו יחסית תופעה לא מוכרת אך השינויים המשמעותיים שחלו בעידן המודרני מבחינה תרבותית וחברתית גרמו להפרעות אכילה להפוך למגפה תרבותית של ממש. החשיפה העצומה לעולם הפרסום והמדיה המציגים נשים רזות באופן קיצוני נקלט ע"י צעירים וצעירות כמשפיע מאוד על תפיסת הגוף. העיסוק במראה החיצוני קיבל תאוצה גדולה ככל שהפכנו להיות חברה תחרותית יותר ובעלת רמת חיים גבוהה יותר מבעבר. התרבות החדשה מתייחסת באופן קפדני לבריאות, תזונה ומראה הגוף והתפתחה תעשייה של מכוני כושר, טכניקות לעיצוב וחיטוב הגוף ושיטות רבות להרזיה.

בקרב מתבגרים ידוע כי תקופת גיל ההתבגרות סוערת ומיוחדת עם שינויים גופניים ואתגרים רבים שגורמים למתח ולחץ פנימי שעשויים לערער את האיזון הרגשי ולהוביל להפרעות אכילה. מתבגרות נוטות לפתח הרגלי אכילה לא מסודרים וחלק מהן אוכלות כמויות אוכל גדולות לעומת אחרות שעוסקות בצמצום משמעותי. מבחינה חברתית המעבר לחטיבת הביניים ואח"כ לתיכון חושפות לנורמות חברתיות שיכולות לפתח דפוסי חשיבה שליליים על המראה החיצוני ומשקל הגוף. חשוב להדגיש שלא כל שינוי בדפוסי האכילה מצביע על הפרעת אכילה. שינויים יכולים להיות מושפעים עקב צורך לאכול יותר בהשפעת התפתחות הגיל וחלק מפתחים דפוסי אכילה בהתאם למצבים רגשיים לדוגמה, אכילת יתר בשעת מתח או עצבות, שאינם מצביעים ממש על הפרעת אכילה.

החברה נוטה לשלול השמנה ומחקרים מראים שאנו נוטים להעריך, להקשיב ולכבד יותר דעה של רזים יותר ואף לייחס להם הצלחה ואושר בחייהם בהשוואה לבעלי משקל עודף. המסר שחלחל לבעלי משקל עודף גורם להם להרגיש מוכשרים פחות ובעלי ערך נמוך יותר בהשוואה לרזים. הם נוטים גם להרגיש חוסר נוחות לגבי המראה שלהם שעשוי לגרום להרגשה של אובדן השליטה על הגוף ועל חייהם ולפגיעה בדימוי העצמי.

הפרעת אכילה מתקשרת בעיקר לעיסוק במראה החיצוני ומשקל הגוף אך לא רק וישנה פגיעה משמעותית גם בדימוי העצמי. דימוי הגוף הוא חלק מהדימוי העצמי ולמרות שידוע שלא תמיד קיים קשר בין הדימוי הגופני לבין הנתונים הפיזיים, במקרים רבים ניתן להיתקל בבעלות מבנה גוף רזה שתופסות עצמן כשמנות. עיוותים בדימוי הגוף ותפיסה לא תקינה של המציאות הגופנית, עומדים בבסיס הפרעות אכילה. כלפי חוץ אומנם אנו נוהגים לראות בהפרעת אכילה התנהגויות של אכילה ופיצוי ופגיעה בדימוי העצמי ודימוי גופני נמוך אולם ישנם תסמינים רגשיים נוספים שסמויים מהעין שעברו תהליך הדחקה במהלך השנים כמו טראומה, דיכאון וחרדה (אובססיה) שלעיתים קרובות גם פועלות יחדיו. הפרעת אכילה גורמת למצוקה וסבל נפשי שפוגע בכל תחומי החיים לכן כאשר אנו מזהים סימנים של מצוקה רגשית מומלץ שלא לחכות שהסימפטומים יחריפו אלא לפנות להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על טיפול בהפרעות אכילה או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. סוגי הפרעות אכילה וסימפטומים מרכזיים

ספר האבחנות הרפואי המאבחן ומסווג הפרעות נפשיות, מבחין בין מספר הפרעות אכילה מינקות, וילדות מוקדמת ועד נערות ונשים צעירות. כל אחת מהן מהפרעות האכילה יכולה להתבטא בצורות שונות ובשילוב עם סימפטומים שונים. נציג את שלושת סוגי ההפרעות אכילה הנפוצות בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית ואנורקסיה נרבוזה, אך נדגיש כי המאמר מתמקד בשתיים הראשונות בלבד.

1א. בולימיה נרבוזה – בולימיה נברוזה היא הפרעה שבאה לידי ביטוי בעיקר בחרדה גדולה מפני השמנה ועיסוק בלתי פוסק באוכל, משקל הגוף והופעה חיצונית. היא מאופיינת באירועים חוזרים ונשנים של בולמוסי זלילה ולאחריהן הקאה יזומה שגורמות לתחושת אופוריה ולהתמכרות. בולימיה נקשרת גם לסימפטומים הנוגעים לאובדן שליטה על הדחפים כמו מתירנות מינית, הימורים, צריכת סמים ואלכוהול. נערות הסובלות מבולימיה מאופיינות במשקל גוף בטווח הנורמה אולם הבולימית מציבה לעצמה משקל נמוך יותר מהמשקל האופטימלי עבורה.

סימפטומים – ספר האבחנות הרפואי מייחס ארבעה סימפטומים מרכזיים לאבחון בולימיה נרבוזה. אירועים חוזרים של בולמוסי אכילה, איבוד שליטה על בולמוסי האכילה למרות ההכרה בקיום הבעיה, הקאות יזומות, דיאטות קיצוניות או צום, שימוש בחומרים משלשלים, משתנים ומרזים במטרה לאזן את השפעת בולמוסי האכילה ועיסוק מופרז במראה הגוף ובמשקלו.

.

1ב. הפרעת אכילה בולמוסית – זוהי הפרעת אכילה שנפוצה יותר מבולימיה נרבוזה ושכיחה יותר בקרב הסובלים מעודף משקל ואובחנה רק בשנים האחרונות. בדומה לבולימיה נרבוזה מתבטאת בחששות מפני השמנה ועיסוק רב במזון, משקל הגוף והופעה חיצונית, אולם בשונה מבולימיה נרבוזה התקפי האכילה אינם כוללות התנהגויות "מפצות" כמו הקאות או פעילות גופנית מוגזמת.

סימפטומים – ספר האבחנות הרפואי מייחס מספר סימפטומים מרכזיים לאבחון הפרעת אכילה בולמוסית: תחושה של אובדן השליטה ואכילה של כמות אוכל גדולה מאוד תוך פרק זמן קצר. המצבים של התקפי האכילה מתקשרים עם אכילה מהירה מהרגיל עד תחושת מלאות לא נעימה ואכילת כמות אוכל גדולה ללא תחושת רעב ממשית ומלווים בתחושת גועל מהעצמי, דיכאון ואשמה לאחר התקף אכילה. לעיתים קרובות האכילה נעשית לבד בסתר בשל תחושת בושה. התקפי האכילה התרחשו לפחות אחת לשבוע במשך שלושה חודשים רצופים.

.

1ג. אנורקסיה נרבוזה – אנורקסיה נרבוזה היא תסמונת פסיכיאטרית של פחד כפייתי וממשי מפני השמנה, שבאה לידי ביטוי במגוון התנהגותיות כפייתיות במטרה לשלוט במשקל הגוף. אנורקסיה נרבוזה באה לידי ביטוי בהרזיה קיצונית מאוד והכחשה של תחושות רעב. ישנה חשיבות גדולה לאתר אותה מוקדם ככל שניתן על מנת לספק את הטיפול הרצוי ביותר עבורה. כאשר אינה מאובחנת ומטופלת בצורה נכונה היא עלולה להתפתח לכדי הפרעה כרוניות, לגרום לסיבוכים בריאותיים ולסיכון חיים.

סימפטומים – ספר האבחנות הרפואי מצביע על ארבעה סימפטומים מרכזיים לאבחון אנורקסיה נרבוזה: סירוב לשמור על משקל גוף התואם את הגיל והגובה, פחד עצום מעלייה במשקל ומהשמנה למרות מצב של תת משקל, הפרעה בתפיסת המשקל או המראה והשפעה לא רציונלית של המשקל והמראה החיצוני על ההערכה העצמית או הכחשת חומרת המשקל הירוד. בקרב נערות אי הופעה של שלושה מחזורי וסת באופן רצוף לפחות.

טיפול – הטיפול באנורקטיות אפשרי רק בפיקוח צמוד ולרוב נעשה בבתי חולים ומצריך עבודה מערכתית. הצוות הרב מקצועי כולל בד"כ רופא פנימי, קרדיולוג, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט לטיפול פרטני ומשפחתי, דיאטנית ואחות.

.

המשותף לבולימיה והפרעת אכילה בולמוסית הוא חרדה מפני השמנה, עיסוק קבוע באוכל, משקל הגוף ובהופעה החיצונית

.

.

2. גורמים להפרעות אכילה

המאמר הנוכחי מתמקד במספר גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון להתפתחות הפרעת אכילה.

.

א. גורמים פסיכולוגים

בבסיס הפרעת אכילה ישנן התנהגויות של אכילה, פיצוי, ודימוי עצמי וגופני נמוך. יחד עם זאת, באופן סמוי ישנה בעיה רגשית שאינה פתורה ומודחקת עקב קונפליקטים נפשיים. אותם הקונפליקטים שאינם פתורים מהעבר משוחזרים בהווה ומערבים את הנפש באכילה רגשית שמושפעת גם מתסמינים כמו: אובדן (דיכאון), פגיעה בדימוי העצמי והגופני, תלות ונטישה (חרדה) שלעיתים קרובות פועלים אחד על השני באופן מקביל וצריך לאתר אותם כדי לטפל בהם.

א1. המרת כאב נפשי לגופני – פרויד בספרו "מחקרים בהיסטריה" משנת 1895 מדווח לראשונה על קשר שבין מצב נפשי לתסמינים גופניים. הוא הבחין שקיים קשר בין המצוקה הנפשית לבין תסמינים גופניים שנוצרו אצל הנשים ההיסטריות שהתלוננו בפניו על סימפטומים גופניים וכאב נפשי שנלווה אליהם. כלומר הכאב הנפשי מודחק ועובר המרה (קונברסיה) ומוצא את "פתרונו" בכאב גופני כמו: כאבי ראש, בטן, הקאות, שתוקים בגוף או עיוורון פתאומי. אותם התסמינים הקונברסיבים נעלמו לאחר שנמצא הקשר בין האירוע המחולל והפורקן הרגשי שבא בעקבותיו. אותה פעולת המרה שאופיינית לנשים ההיסטריות מתרחשת גם בהפרעת אכילה.

א2. צורך לקבל אהבה ותחושת אובדן – התאוריה הפסיכוסקסואלית שפיתח פרויד היא מודל התפתחותי-נפשי לפי חמישה שלבים עוקבים שבכל אחד מהם אנרגיה נפשית שמניעה את האדם (הליבידו). כל שלב מרוכז באזור אחר בגוף שרגיש למגע ומאופיין בהתנהגויות וקונפליקטים שבמידה ונפתרו מאפשרים התפתחות תקינה, לעומת חוסר פתרון שעשוי לגרור לתקיעות מבחינה נפשית. לפי התיאוריה ניתן למקם היווצרות של הפרעת אכילה בשלב הראשון שנקרא ה"שלב האוראלי". שלב זה מתחיל מיד לאחר הלידה והאנרגיה הנפשית של התינוק ממוקדת בהפקת סיפוקים באמצעות הפה מאחר והתינוק יונק משד האם ו/או פיטמת בקבוק באמצעות פעולת מציצה. לאחר שהתינוק נולד נוכחות האם המספקת את צרכיו מרגיעה ומפחיתה את חרדתו אך כאשר נעדרת או אינה מגיבה הוא חש חוסר סיפוק (אי עונג) ותחושה של "חוסר ישע" מאחר ותלוי באופן מוחלט באמו שתספק את צרכיו הגופניים והרגשיים. ההיעדרות או חוסר התגובה גורמת לתחושת נטישה או במילים אחרות תחושה של אובדן אובייקט האהבה מאחר והאם היא האובייקט הראשון עבור תינוק. אחד הסימפטומים האופייניים להפרעת אכילה הוא צורך אינסופי לקבל מההורים אהבה שלרוב מסתיים בחוסר סיפוק ואכזבה מהם. באותו אופן שבתקופת הינקות העיסוק במציצה ומוצץ מרגיע את התינוק כך בבגרות האוכל מרגיע את הצורך בסיפוק האוראלי "האבוד" כתחליף לתחושת נטישה וחוויה של אובדן אובייקט האהבה (האֵם במקור).

א3. פגיעה בדימוי העצמי ותחושת אשמה – פרויד אינו משתמש באופן ישיר במושג דימוי גוף אך לתפיסתו הגוף הוא התשתית והמקור שעליו נבנה המנגנון הנפשי "אגו" שמשמש מעין ייצוג של הנפש על פני שטח הגוף. דימוי הגוף מהווה חלק אינטגרלי של הדימוי העצמי, ודימוי הגוף יכול להיות מושפע מהדימוי העצמי וגם להפך ולרוב קשה להפריד או להתייחס אליהם באופן נפרד. הדימוי העצמי במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות מושפע מאוד מדימוי הגוף בכל הנוגע למראה החיצוני ומתייחס לשאלות כמו: האם אני יפה או מכוערת? שמנה או רזה? נשית או גברית? הפרעת אכילה קשורה בעיקר לנערה התופסת את גופה באופן מעוות כמלא מדי או שמן. המחקרים מראים שהדימוי הגופני של בנות מושפע מהמשקל יותר מאשר אצל בנים. בנות שתופסות עצמן כשמנות עלולות לפתח דימוי עצמי נמוך יותר מאשר בנות שתופסות עצמן כרזות (פרטים נוספים על דימוי עצמי במאמר דימוי עצמי נמוך).

הבסיס לתחושת האשמה נעוץ בהפרה של כללים המייצגים מוסר חברתי שמתבטא במונחים ערכיים של טוב ורע, או מותר ואסור. מבחינה נפשית אי עמידה בכללים חברתיים מעוררת תחושות של חרדה וגורמת מבחינה רגשית לתחושת אשמה (וגם בושה). המצפון שהוא מרכיב של המבנה הנפשי "סופר אגו" מתפתח כחלק מתהליך חינוך המושפע מאותם כללים חברתיים. נערה עם הפרעת אכילה סובלת לרוב ממצפון נוקשה וביקורתי הניצב מול "אגו" חלש וכנוע. כאשר אכילה רגשית גורמת לעלייה במשקל נוצרת תחושה של אי נוחות עם הגוף ולנוכח הקונפליקט שנוצר הבחורה חשה אשמה על העלייה במשקל ותחושת חוסר הנוחות, מלקה ומייסרת את עצמה על האכילה המרובה וכך גם גורמת לפגיעה בדימוי העצמי והגופני ובתחושת הערך העצמי שלה. המצפון שממשיך להאשים ולהפעיל ביקורת עשוי לגרום לסימפטומים דיכאוניים של אובדן האנרגיה הנפשית, מצבי רוח קיצוניים, בעיות בשינה ובחלק מהמקרים בנוסף לאכילה הרגשית "לברוח" מהמציאות הכואבת ע"י שימוש בחומרים ממכרים כמו סמים, אלכוהול והתנהגויות מיניות חסרון רסן.

א4. תוקפנות והרס עצמי – הנערה הצעירה אוהבת את ההורה גם כאשר ישנם עליות ומורדות ביחסים ביניהם דבר שלא מונע מצבים או אירועים שעשויים לגרום לה להרגיש תוקפנות, עוינות או זעם כלפיו. למצב המערב רגשות משני הצדדים קרא פרויד בשם קונפליקט האמביוולנטיות או בשמו המוכר יותר קונפליקט "אהבה שנאה". תהליך של תוקפנות והרס עצמי נוצר מתוך פחד לאבד את האהבה של ההורה ולחוות נטישה או להרגיש לא רצויה ודחויה והחשש "להרוס" את ההורה או לאבד אותו גורמת לה להפוך את הפניית התוקפנות מההורה כלפי עצמה. בדרך הזאת היא נמנעת מלהשליך על ההורה את רגשותיה התוקפניים וההורה נותר "נקי" מאשמה. רגשות של כעס, שנאה אשמה ותוקפנות המתמשכים לפרקי זמן ארוכים מבלי שקבלו מענה רגשי מתאים עשויים לגרום לריצוי הסביבה, להרס עצמי ולדיכאון. פעמים רבות דיכאון וצורך בהרס עצמי מושפעים מיחסי תלות בעייתיים עם אחד ההורים (פרטים נוספים על דיכאון במאמר טיפול בדיכאון). במקרים קיצוניים של הפניית התוקפנות כלפי העצמי היא יכולה להוביל לכדי פגיעה עצמית ולאבדנות.

.

ב. גורמים סביבתיים

ב1. קונפליקטים משפחתיים והזדהויות שליליות – להורים ישנה השפעה גדולה על חיי הנפש של הילד לטוב ולרע: ב"אני והסתם" משנת 1923 מחלק לראשונה פרויד את נפש האדם לשלושה מבנים נפשיים. ה"איד" שמייצג את הדחף ושני המנגנונים הנפשיים הנוספים ה"אגו" ו-"סופר אגו" שמתפתחים רק לאחר הלידה וכחלק מתהליכי הזדהות עם ההורים. ה"אגו האידאלי" הוא מרכיב של ה"סופר אגו" המשמש ייצוג של משהו שאנו רוצים להזדהות ולהידמות אליו בעיקר בהורה בן אותו המין אולם בהזדהות עם ההורה ניתן להיחשף גם לסימפטומים שליליים שלו שעשויים להשפיע על היווצרות הפרעת אכילה לדוגמה, כאשר להורה דחף להישגיות, המחזיק בעמדות נוקשות ולא גמישות, נטייה מוגזמת להגנת יתר ומאידך ריחוק רגשי, פרפקציוניסטי המרבה לעסוק בדיאטה ובדימוי הגוף. דוגמה נוספת, אם המתאמנת ברוב ימות השבוע בפעילות גופנית אירובית, מרבה לדבר על אוכל, דיאטות ובמשקל גופה ומביעה חוסר שביעות רצון ממראה גופה. הפרעת אכילה יכולה להתפתח גם בהשפעת קונפליקטים ביחסים עם ההורים שמביעים חוסר שביעות רצון באמצעות הפניית ביקורת, מתחים וויכוחים בלתי פוסקים. הורים שנכנסים ללא רשות למרחב הפרטי ויוצרים תחושה של חוסר אינטימיות וחודרנות וצורך לשלוט ולהעניש.

ב2. חשיפה לתרבות וחברה – נערות ונשים צעירות נחשפות כיום לתרבות חדשה של ימינו המתייחסת בקפדנות לבריאות, תזונה ומראה הגוף. בעשורים האחרונים הרזון הפך לסמל יופי, לנעורים, הישגיות והצלחה לעומת נשים שמנות או עם עודף משקל שנתפסות כחסרות אטרקטיביות. עולם המדיה והפרסום כמו הטלוויזיה והאינטרנט מציגים נשים רזות באופן קיצוני דבר שמשפיע מאוד על התפיסה שלהן את גופן. מבחינה חברתית המעבר לחטיבת הביניים ואח"כ לתיכון חושפות אותן לנורמות חברתיות שיכולות לפתח אצלן דפוסי חשיבה שליליים על המראה החיצוני ומשקל הגוף.

ב3. משברים ואירועי חיים – אירועי חיים משמעותיים כמו: גירושין, תאונה, פיגוע טרור, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה, רעיון או משאלה שלא התממשו ואהבה נכזבת.

.

המקור להפרעת אכילה הוא רגשי ושימוש באוכל מערב את הגוף כאמצעי לביטוי המצוקה והסבל הנפשי

.

.

3. טיפול בהפרעת אכילה

מה שלא ניתן לבטא באמצעות מילים "מדובר" דרך הגוף.  סימפטומים של בדידות, ריקנות, צורך "להתמלא", "מלאות", אשמה, בושה וגועל עצמי יכולים לקבל מענה רגשי באמצעות הדיבור

לפי המודל בפסיכואנליטי שפיתח פרויד לכל אדם חיי נפש שחלק ממנו מודע וחלקו האחר לא מודע. תכנים רגשיים שמאיימים במיוחד בתקופת הילדות עברו הדחקה עקב תחושות אשמה, בושה או משאלות אסורות מהעבר לצד סימפטומים של בדידות, ריקנות, צורך "להתמלא", " וגועל עצמי. קונפליקט נפשי שהתפתח בהווה נגרם כתוצאה משחזור פגיעה או עקב סתירה מהעבר בין כללים חברתיים לבין צרכים ורצונות שנותרו בלתי פתורים. הטכניקה הפסיכואנליטית בטיפול שמה דגש על הקשבה למילים, צלילים, אסוציאציות חופשיות, פליטות פה, זיכרונות וחלומות כדי לסייע בהעלאה למודע את כל אותם התכנים שהודחקו ונשכחו מהזיכרון, לסייע לעבד אותם כדי ליצור תובנות ואפשרויות חדשות. המשותף לאכילה בולמוסית ולבולימיה נרבוזה הוא שהכאב הנפשי לא מנוסח במילים אלא דרך הגוף כפי שפרויד גילה על המטופלות ההיסטריות. השינוי מתחיל באמצעות הדיבור והשפה

המטרה המרכזית בטיפול היא לאתר את שורש הבעיה מנקודת הנחה כי לכל אחת יש את הסיפור האישי שגרם לה לערב מצוקה רגשית באכילת יתר והחיבור בין הזיכרון לרגש מסייע להפחית את הסבל והכאב. הקושי להבין ולהתמודד לבד עם הבעיה כשלעצמה גורמת לתחושה של תסכול ומועקה פנימית.

מטרה חשובה בטיפול הפסיכואנליטי הוא לסייע להחזיר את השליטה לחייה ולהשתחרר ממעצורים ותחומים שגורמים לתקיעות. לשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות ולהגמיש את החשיבה הביקורתית והשיפוטית. להשתחרר מתחושות אשמה, ומהעיסוק האובססיבי בגוף כדי לשפר את הדימוי העצמי והגופני. ליצור שיח פנימי חדש וחיובי יותר ותואם את המציאות הסובייקטיבית שלה. להוביל לתהליכי חשיבה וקבלת החלטות בצורה שקולה יותר ולא באופן אימפולסיבי. לטפל בתחושת הריקנות והחסר ולמצוא יחד אתה כיצד היא רוצה למלא אותה בתשוקה ודחף לחיים. ככל שהדבר ניתן ישנה חשיבות רבה לתמיכה של המשפחה בתהליך הטיפולי להגיב באמפתיה לכאבה ולסייע בהתאם לצורך.

.

.

סיפור מקרה מהקליניקה

קשר זוגי לא יציב עם התקפי אכילה: בחורה בשנות העשרים המוקדמות לחייה שהגיעה לטיפול על רקע תלונות על יחסים מתוחים עם בעלה. התלוננה על מצבי רוח משתנים שגרמו לה לדבריה לאכילה מופרזת וחסרת מעצורים. לדבריה בולמוסי האכילה הביאו לעלייה במשקל, ועודף המשקל יצר תחושה של חוסר נוחות וייאוש. במהלך המפגשים נמצא שקיים קשר משמעותי בין דחף האכילה ליחסיה הלא פתורים והמתוחים עם אם כפייתית ודיכאונית שהרבתה לעסוק בעצמה באכילה ובאופן הזה גדלה את ילדתה. ההבנה שהאם מרוחקת, סובלת מדיכאון ולא פנויה לספק לה אהבה השליך על חוסר שביעות רצון מהיחס שמקבלת מבעלה ורוצה להרגיש מיוחדת בשבילו.  זיהוי הבעיה אפשר לטפל במצוקה הרגשית שנוצרה עם בעלה ועל הדרכים שיכולה לפעול על מנת להרגיש אהובה יותר בקשר. התהליך הטיפולי סייע לה באופן הדרגתי להשתחרר מביקורת והאשמה עצמית, ולמרות שעדיין לא הייתה מרוצה מספיק ממראה גופה החרדה שלה פחתה והיא התחילה לאהוב את עצמה יותר. .

.

נשארת עם שאלות על טיפול בהפרעות אכילה? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

פסיכותרפיה למבוגרים

טיפול במתבגרים

שאלות ותשובות

. 

הפוסט הפרעות אכילה הופיע ראשון ב

בגישה הפסיכואנליטית המטרה המרכזית היא לאתר את שורש הבעיה, להפוך תכנים לא מודעים בחיי הנפש למודעים, להקל על הסבל והכאב הנפשי, לסייע ברכישת תובנות חדשות ולהוביל לשינוי וצמיחה.

"פסיכותרפיה" היא מילה ביוונית שמשמעותה: טיפול נפשי ("פסיכו" = נפש/  "תרפיה" = טיפול). היא מוכרת לנו גם בשמות טיפול נוספים כמו: טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכואנליטי, טיפול פסיכודינמי וטיפול נפשי. הגישה הפסיכואנליטית שעל עקרונותיה מושתת הטיפול הפסיכולוגי פותחה ע"י זיגמונד פרויד הפסיכואנליטיקאי שנחשב "לאבי הפסיכולוגיה המודרנית". התאוריה ושיטת הטיפול הפסיכואנליטית נפוצה מאוד בקרב פסיכולוגים בעולם המודרני וממנה התפתחו מגוון שיטות טיפול נוספות. הגישה הפסיכואנליטית היא שם כולל למספר זרמים של טיפול נפשי בפסיכואנליזה שהמשותף לרובם היא תפיסה כי לכל אדם עולם פנימי לא-מודע המושפע מדחפים, קונפליקטים, חלומות, משאלות ופנטזיות המשפיעים על הרגש וההתנהגות המודעת בחיי היומיום.

באופן כללי ניתן לומר שכולנו שואפים להרגיש בריאים בגופנו ובנפשנו, אך מצבים ואירועי חיים שונים מזמנים עבורנו קשיים רגשיים שחלקם חולפים ללא עזרה מקצועית וחלקם מצריכים פנייה להתייעצות מקצועית שבמידה ואינם מטופלים המצב הנפשי עשוי להחמיר ולגרום לסבל וכאב. בחשיבה הפסיכואנליטית המצוקה הרגשית נקראת סימפטום שהוא למעשה הגורם שמוביל את האדם להגיע לטיפול נפשי. הסימפטום בבסיסו לא מודע לאדם והתלונה בטיפול מתייחסת לכאב החיצוני למשל תלונה על בעיות אכילה, חרדה או דיכאון. התלונה הוא הציר המרכזי שהטיפול נסוב סביבו ולכן להבנתו יש חלק משמעותי באופן שבו ניתן לסייע לפונה במהלך הטיפול.

.

לשאלות נוספות על טיפול פסיכולוגי או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. מהו טיפול בגישה הפסיכואנליטית?

הגישה הפסיכואנליטית מתבססת על הנחה שבריאות נפשית תקינה מושפעת בעיקר מהיחסים הבינאישיים המתפתחים בין הילד לבין ההורים והסביבה הקרובה במיוחד במהלך שנת חייו הראשונה. ההפנמות וההזדהויות עם דמויות ההורים בתקופת הילדות מהעבר משפיעים על יצירת היחסים הבינאישיים בהווה עם המשפחה הקרובה, ביחסינו הזוגיים, בקשרים חברתיים ויחסים בעבודה. לפי הגישה הפסיכואנליטית המצוקה של האדם שנחווית בהווה משוחזרת בלשונו של פרויד בצורה של "חזרה כפייתית"  מהעבר, כלומר חוסר היכולת של האדם לשלוט במצב ספציפי בהווה מושפע מפגיעה או קושי שחווה בעבר ונותר בלתי פתור. לדוגמה, אישה שבילדותה עברה פגיעה מינית וביחסים הזוגיים בהווה מרגישה צורך בלתי פוסק וכפייתי לשלוט בבן הזוג. אותו עניין בלתי פתור נקרא בהמשגה הפסיכואנליטית קונפליקט נפשי הנוצר באופן כללי מסיבות ואירועי חיים שונים שלא נפתרו ועברו תהליך של הדחקה. מנגנון ההדחקה עוזר בהפחתת תחושות של אי-נחת וחרדה כדי להימנע מהעלאת התכנים המאיימים למודעות. פעולת ההדחקה היא חד פעמית, אולם האדם משקיע אנרגיה נפשית באופן מתמיד כדי לשמור את התכנים המאיימים במצב מודחק. הדחקה היא מנגנון יעיל ומסוכן כאחד מאחר ומהלך של הדחקה מנתק את המנגנון הנפשי "אגו" מתכנים מודעים בחיי הנפש, דבר שעשוי להגביל ולפגוע בהתפתחות ובעיצוב האישיות של האדם ובאופן שבו הוא יתפוס את המציאות העכשווית שלו. השימוש בהדחקה ובמנגנוני הגנה נוספים מוביל ליצירת סימפטום נפשי מאחר וה"אגו" לא מצליח להתמודד עם תביעות שני מנגנוני הנפש האחרים, מצד אחד ה"איד" ומהצד השני ה"הסופר אגו". המקור של הבעיה אינו ידוע אבל הסימפטום מצריך פירוש או פענוח בטיפול כדי לפתור אותה ובדוגמה שלפנינו הפגיעה המינית הולידה סימפטום של צורך בשליטה. פירוש מוצלח עבור המטופל הוא הבסיס לשינוי ונקרא תובנה, המאפשר חופש גדול יותר לנהוג אחרת בקבלת החלטות. הפירוש מקל על הסבל, עוזר למטופל להתגבר על המחסומים הפנימיים כדי להתקדם בחיים, למצוא משמעות וליצור שינויים בעולמו הפנימי וביחסיו הבינאישיים.

.

סימפטום כמו הפרעת אכילה וחשיבה כפייתית אינו הבעיה הרגשית שגורמת לסבל אלא התנהגות חיצונית שדרכה האדם מהצביע על מצוקה רגשית לא מודעת שהו סובל ממנה

.

.

2. מהי הטכניקה הטיפולית בגישה פסיכואנליטית?

עקרון יסודי בגישה הפסיכואנליטית הוא שלכל אדם תהליכים נפשיים שחלקם מודעים וחלקם האחר אינם מודעים. תכנים שהפכו ללא מודעים לנפש עברו תהליך של הדחקה עקב תחושות של אשמה, בושה או משאלות אסורות מהעבר המשוחזרים בהווה בדפוס התנהגותי שגורם לתקיעות, מגביל ופוגע בשגרת החיים. כאשר האדם חש שאינו מסוגל לשאת אירוע מסוים כמו טראומה באופן אוטומטי הוא מדחיק את הזיכרונות והתכנים הרגשיים שקשורים לאירוע ומעוררים אצלו חרדה. טיפול בגישה הפסיכואנליטית מתבסס על טיפול באמצעות דיבור המשמש להעלאת אותם תכנים לא מודעים, לשיים (לתת להם שם) ולהפוך אותם מודעים ונגישים למטופל. לאחר שנים רבות של מחקר מצא פרויד שאסוציאציות חופשיות היא הטכניקה הטיפולית שגורמת לשינוי משמעותי ביותר בחיי הנפש דרכו כל מטופל יכול ללמוד באופן עמוק ומשמעותי יותר על עצמו, על מחשבותיו ורגשותיו. במהלך הפגישה האנליטית המטופל מתבקש לדבר בצורה חופשית על כל נושא שהוא רוצה או לחלופין להעלות באותו הרגע כל אסוציאציה קופצת שחלפה בראשו מבלי לחשוב או לנסות לצנזר אותה.

עקרון שני וחשוב מאוד קשור ליחסי מטפל מטופל: מטופל שמגיע באופן סדיר לקליניקה ומשתף את המטפל בחיי הרגש גורם ליצירת קשר שנקרא בהמשגה הפסיכואנליטית העברה. יחסים אלו משמעותיים להבנת עולמו הפנימי ודרך הקשר האישי שנוצר המטופל נחשף בהדרגה לעולמו הפנימי ולקונפליקטים הנפשיים שמלווים אותו כיום. יחסי העברה מאפשרים למטופל לדבר ו"להשליך" על המטפל תכנים רגשיים מפחידים ומאיימים כמו רגשות עזים של תשוקה, כאב, חרדה, דיכאון וצער דרכם המטופל משחזר את היחסים הבעייתיים שנוצרו בעיקר עם ההורים ומטפל בהם כאן ועכשיו. חשוב להבין שהטיפול הפסיכואנליטי אינו חייב להתמקד בהבנת היחסים מהעבר וניתן לטפל בבעיה גם דרך הבנת היחסים הבינאישיים בהווה.

עקרון שלישי בטיפול הפסיכואנליטי קשור לעבודת הפרשנות והפענוח המאפשרת להפוך את חיי הנפש הלא מודעים למודעים כדי שניתן יהיה לעשות שינוי בעולמנו הפנימי וביחסים הבינאישיים בהווה. דרכם ניתן לרכוש תובנות חדשות וליצור לעצמנו משמעות בחיים. יצירת משמעות כוללת את הרצון לזהות מינית מוגדרת ברורה המספקת תשובות לשאלות מי אנחנו, מהן המטרות בחיים שלנו ומהו הדבר שאנחנו חולמים ושואפים להגיע אליו. משמעות יוצרת תחושה פנימית של סיפוק ושליטה בחיינו, מעצמנו ומהישגים האישיים שהגענו אליהם, כמו גם לתחושה כללית שהחיים "מלאים" באירועים וחוויות מהנים. עקרון משמעותי נוסף בטיפול בגישה הפסיכואנליטית קשור לעמדתו של המטפל והיא להפנות את הקשב למטופל ללא דעות קדומות, ביקורת או שיפוטיות בכדי לאפשר לו להרגיש בנוח לדבר על כל עניין מתוך מטרה לאתר את הרצונות והתשוקות שלו ולכוון אותו לפעול על-פיהם.

בחלק זה ברצוני להתייחס לפרסומים שונים, שגויים ומטעים לפיהם ניתן להשיג שינוי בגישה הפסיכואנליטית רק לאחר פרק זמן ממושך. לאחר שנים רבות של ניסיון אישי והמקצועי אני יכול להעיד כי טיפול בגישה פסיכואנליטית יכול לגרום לשינוי כבר מהפגישה הראשונה בקליניקה. מידת השינוי מושפעת מפרמטרים שונים: מחומרת הסימפטומים והמצוקה הרגשית שבגללה הגיע הפונה לטיפול, מידת הפניות, הרצון ותעצומות הנפש להתנהל מול קונפליקטים שעולים במפגשים ומהקשר הטיפולי ומידת האמון והביטחון שנוצר עם המטפל. כמו בכל גישה טיפולית כך גם בגישה הפסיכואנליטית כאשר הבעיה פשוטה הפונה יכול לקבל מענה מהיר. ישנן פניות שהבעיה מטבעה מורכבת יותר כמו במצבים של טראומה שהטיפול עשוי להימשך על פני תקופה ארוכה יותר. פונה שאינו מסתפק בהבנת הבעיה ולדרכים שבהן הוא יכול ליצור שינוי, מגלה סקרנות ורצון להעמיק ולגלות יותר על עצמו אכן נדרש להגיע לטיפול לפרק זמן ממושך יותר. הבחירה אם ומתי לעצור בטיפול אפשרית בכל שלב ונתונה להחלטתו הבלעדית של המטופל!

.

.

3. לכל שאלה תשובה!!

מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי? כמה זמן נמשך טיפול פסיכולוגי? שאלות אלו ואחרות מעסיקות כל אחד ואחת. ניתן לקרוא כאן מספר שאלות ותשובות נפוצות כדי לסייע לקבל החלטה שתהיה משמעותית עבורך. לפרטים נוספים ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

3א. מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי?

בעבר התפיסה התרבותית הרווחת בקרב חלק לא מועט מהאנשים הייתה שאדם שפונה לטיפול פסיכולוגי הוא מעין "משוגע" שסובל ממחלה נפשית. כיום אנו חיים בעידן מודרני שהפתיחות לטיפול פסיכולוגי גדלה משמעותית ורבים פונים לטפל בנפשם מתוך הבנה שחברים ובני משפחה אינם יכולים לספק מענה לצורך שלהם. כיום פונים לא רק כאשר הבעיות חמורות אלא באותה מידה שפונים לרופא משפחה או רופא מומחה לצורך ייעוץ וטיפול בצרכים בריאותיים שגרתיים אך גם כחלק מצורך למימוש עצמי ושיפור איכות החיים. למרות זאת, עדיין חלק מהאנשים חוששים לפנות לטיפול פסיכולוגי עקב סטיגמות חברתיות ומתוך בושה, חששות מהסביבה או מתוך חוסר אמון כי טיפול פסיכולוגי יכול לסייע להם.

הסיבות להחלטה האם לפנות לטיפול פסיכולוגי מגוונות: בעקבות משברים ואירועי חיים כמו אבל, אובדן, מחלות בריאותיות מגבילות שמעוררות מצוקה רגשית, פיטורין מעבודה, פרידה מחבר/ה וגירושין. המצוקה הרגשית יכולה להתפתח מסימפטומים של דיכאון, חרדה, פוסט טראומה והפרעות אכילה, על רקע קשיים בינאישיים במציאת בן/בת זוג, קשיים בתוך מערכת זוגית (פרטים נוספים במאמר טיפול זוגי) וקשיים בקשר עם בני-משפחה (פרטים נוספים במאמר טיפול משפחתי). לעיתים קרובות קיים פער בין הבעיה כפי שהיא מתוארת לדוגמה פונה שהגיע בעקבות ויכוח עם אשתו לבין התחושות הרגשיות שלו כמו "תקיעות", מבוי סתום, כישלון, בדידות, האשמה עצמית, דחייה, ופגיעה בדימוי העצמי שקשורים יותר לחלקים הלא מודעים של הנפש. ככל שהדבר ניתן ישנה חשיבות רבה לתמיכה של המשפחה בתהליך הטיפולי ולסייע בהתאם לצורך.

.

3ב. כיצד מתנהל המפגש הטיפולי? – המפגש הטיפולי מתחיל בהצגה עצמית ודיווח המטופל על הסיבות שבגללן הגיע לטיפול. בהתאם לסימפטומים המדווחים נבנית יחד אתו "ברית טיפולית" המגדירה את מטרות הטיפול. המטופל מגדיר את השינויים שהיה רוצה להשיג במהלך המפגשים. בנוסף, נבנה "חוזה טיפולי" – המסביר את הכללים של המפגש הטיפולי: התייחסות לגישה הטיפולית של הפסיכולוג, משך הפגישות, תדירותן ותנאי התשלום.

3ג. האם חלה על הפסיכולוג חובת סודיות רפואית? – חלה סודיות רפואית על הפסיכולוג המטפל בדומה לביקור אצל רופא. סודיות רפואית מבטיחה למטופל שהתוכן המילולי הנאמר בקליניקה נשמר בסודיות ע"י הפסיכולוג.

.

3ד. האם פסיכולוג רשאי לתת תרופת? – פסיכולוג אינו רשאי לתת טיפול תרופתי. פסיכיאטרים הם רופאים המתמחים בטיפול בהפרעות נפשיות והם היחידים הרשאים לספק מרשמים לתרופות. עם זאת, כיום בחלק מהסימפטומים הנפשיים כמו דיכאון וחרדה רופאים נוספים כמו רופאי משפחה רשאים לספק טיפול תרופתי. טיפול תרופתי פעמים רבות עשוי להקל בחומרת הסימפטומים, אך אינו פותר את הבעיה וכדי לטפל בסיבות ובגורמים למצוקה הרגשית מומלץ לשלב במקביל טיפול פסיכולוגי.

. 

3ה. האם טיפול תרופתי פותר בעיה פסיכולוגית? – לצערנו עדיין לא! אין תרופת קסם שפותרת בעיות נפשיות. יחד עם זאת, טיפול תרופתי מסייע מאוד בהקלה על סימפטומים כמו במצבים של דיכאון וחרדה. מחקרים מראים שנטילת תרופות במקביל לטיפול פסיכולוגי עשויים לספק הקלה משמעותית. לשאלות ותשובות נוספות ניתן למצוא בקישור שאלות ותשובות 

.

.

סיפורי מקרה מהקליניקה

מטופלת החווה עמדת "קורבן" ביחסים הבינאישיים: בחורה בשנות העשרים לחייה פנתה לטיפול עקב משבר ביחסים עם בעלה וההורים. במהלך הטיפול התלוננה על קושי להתאפק ונטייה להתפרץ, קשיים בניהול שיחה עם הבעל ונטייה לעשות כל מה שהוריה מבקשים ממנה. בטיפול עלה כי בתקופת ילדותה הייתה עושה כל מה שההורים היו שמבקשים ממנה עד כדי ויתור עצמי דבר שחזר על עצמו ביחסים עם בעלה. במהלך המפגשים המטופלת הצליחה להשתחרר מעמדה הקורבנית כמעט לגמרי והחלה לחשוב על הצרכים שלה קודם, ולאחריהם היענות לצרכים של סביבתה הקרובה.

אישה המשחזרת יחסים עם בן זוג אלים וכוחני: אישה הנמצאת במהלך שנות השלושים לחייה פנתה לטיפול עקב רצון להתגרש מבעלה. במהלך הטיפול עלו תכנים רגשיים מתקופת הילדות שהצביעו על חשיפה לקשר עם אב אלים ורודני. אותה בחורה שחזרה את היחסים עם אביה ע"י בחירה בבן זוג אלים וכוחני שנהג לפעול באופן דומה לאביה ביחסים אתה. לאחר זיהוי הבעיה וההבנה לגבי אופי הגבר שבחרה לעצמה, החליטה להיפרד מבן זוגה ופתחה לעצמה "עולם חדש". במהלך הטיפול רכשה לעצמה השכלה אקדמית, יצרה קשרים בין אישיים משמעותיים ובהמשך גם מצאה לעצמה חבר לחיים. היא הגדירה אותו כ"גבר של חייה", והיחסים ביניהם התאפיינו בכבוד והדדיות.

.

נשארת עדיין עם שאלות על טיפול פסיכולוגי? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

שאלות ותשובות

.

.

הפוסט פסיכותרפיה למבוגרים הופיע ראשון ב

ת

חרדה היא רגש לא נעים שנגרם כתוצאה ממתח ודאגה מסכנות ואיומים, ממשיים או מדומיינים על דבר רע שהולך להתרחש. המטרה המרכזית בטיפול בחרדה היא למצוא את הסיבות שגרמו להיווצרותה כדי להפחית את הסבל והכאב ולהוביל לשחרור וצמיחה. 

פחד וחרדה אלו מושגים נפוצים בשפה שהפכו למטבע לשון ורבים מהאנשים נוטים לבלבל ביניהם בעיקר כאשר משתמשים במילה פחד ומתכוונים לתאר חרדה. חרדה (Anxiety) היא רגש לא נעים שנגרם כתוצאה ממתח ודאגה מסכנות ואיומים, ממשיים או מתוך הדמיון על מה שצפוי להתרחש. לעומת פחד שנגרם מסכנה חיצונית, ממשית ומיידית שגלויה לעין לדוגמה כלב גדול שנובח עליך מקרוב. חרדה זוהי תופעה נפשית וידועה עוד משחר האנושות עבור האדם הקדמון ששגרת חייו לוותה בסכנות ואיומים מפני חיות טרף ומפגשים בלתי נמנעים עם מצבי סכנה שהתגובה המהירה סייעה לו לנסות ולחמוק מהם. במצבי סכנה הגוף נדרך ומפעיל מעין אזעקה או התרעה פנימית שגורם לסדרת תגובות מהירות: חלה עלייה בקצב הדופק, הלב ולחץ הדם כדי להזרים דם לאיברים החיוניים, הרגישות לסביבה עולה והפרשת אדרנלין מסייעת לפעול מבלי להרגיש כאב או עייפות. בהתאם לאופן שהאדם מפרש את הסיטואציה הוא בוחר באחת משתי תגובות אפשריות: "הילחם או ברח" (Fight or Flight), כלומר להתמודד עם מצב הסכנה מבחינה פיזית או לברוח מתוך אקט של הגנה עצמית. לעומת זאת, הסכנות שאורבות לאדם בעידן המודרני לרוב אינן פיזיות והתגובה המקורית של "הילחם או ברח", כלומר אדם עשוי לחוש חרדה בעיקר בנושאים הקשורים לבריאות, משפחה, לימודים, עבודה ומצב כלכלי.

חרדה יכולה להיווצר בהשפעה של מגורמים שונים ולא ניתן להצביע על סיבה אחת לבעיה: בהשפעת גורמים פסיכולוגיים בין אם מדובר בקונפליקט פנימי שגורם לתחושת אשמה וחרדה כתוצאה מאכילת יתר וגם כתוצאה מאיום דמיוני ללא סיבה ממשית שמתבטא בצורך לנעול את הדלת למרות שאין לאדם סכנה לחייו. חרדה יכולה להיגרם מגורם חיצוני הכוונה לאירוע או סדרת אירועים שהתרחשו במהלך החיים לדוגמה, טראומה כתוצאה מהשתתפות במספר קרבות לחימה שגרם לתופעת הלם קרב ובהשפעת גורמים סביבתיים כמו התעללות רגשית בילדות.

מחקרים עדכניים מראים שחרדה הינה מנגנון בריא וטבעי המניע לפעילות ועשייה. כאשר הוא פועל באופן תקין העוצמה והתדירות נמוכה וחיונית להשקעת מאמץ לצורך פעילות אקטיבית ללמידה, עבודה, ספורט ובכל תחומי החיים. כאשר המנגנון מלכתחילה אינו מווסת או "מקולקל" עוצמת החרדה גבוהה ותדירות הופעתה גדולה כך שכל חשיפה למצב סכנה גם הקטן ביותר עשוי להציף בחרדה. חרדה שנוצרה עשויה לגרום למודעות מוגברת מעצם המחשבה או הציפייה בדמיון (כמו חשש מפני התקף) ולעורר אותה מחדש לדוגמה, אדם שהבריא מקורונה וחושש שאם יידבק שוב ימות או פלאשבק של תמונה כתוצאה מפגיעה מינית.

הפרעות חרדה מתאפיינות לרוב במחשבות כפייתיות, דאגנות ודריכות יתר וצורך להימנע ממצבי סכנה מאיימים. חרדה שאינה מטופלת יכולה להחמיר עם הזמן ולגרום למצוקה, כאב וסבל נפשי שפוגע באיכות החיים ובחיי המשפחה ולכן כאשר מזהים סימפטומים של חרדה מומלץ לפנות בהקדם להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על טיפול בחרדה או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

 .

.

1. סימפטומים של חרדה

הסימפטומים של חרדה הם רבים ומגוונים ועשויים להשפיע על האדם מבחינה רגשית, גופנית, קוגניטיבית והתנהגותית. בחשיבה הפסיכואנליטית מצוקה רגשית נקראת סימפטום המהווה גורם מרכזי בגללו האדם מגיע לטיפול נפשי. לרוב הסימפטום לא מודע והתלונה של המטופל מתייחסת לתיאור חיצוני כמו נער שחושש להתקלח לבד מבלי שהאם נוכחת בחדר אמבטיה שהסיבה לכך אינה ברורה. מטרת הטיפול הוא לסייע למטופל להבין מה מסתתר מאחורי החרדה ולכן להבנת הסימפטום חלק משמעותי ביצירת שינוי.

סימפטומים רגשיים – לרוב מתבטאים בתחושת חוסר אונים, חוסר וודאות וחוסר שליטה. תלונות נוספות של חשש, מתח, עצבנות, דריכות, דאגה ובלבול.

סימפטומים גופניים – מושפעים מהקשר שבין המתרחש בגוף למצב החרדה ובאים לידי ביטוי בתלונות על תחושת מחנק בגרון, קוצר נשימה ובחילות. תלונות נוספות יכולות להיות כאבי בטן, דפיקות לב מואצות, מתח בשרירים, יובש בשפתיים, חולשה, סחרחורת, צמרמורת והזעה.

סימפטומים קוגניטיביים – עיסוק מוגבר במחשבות בלתי פוסקות בעלות תוכן של דאגה, מפניי העתיד וחשיבה ואמונות לא רציונליות המתבטאות לרוב בחשיבה קטסטרופלית על אסון גדול שהולך להתרחש.

סימפטומים התנהגותיים – אלו סימפטומים המתייחסים להשפעת החרדה על ההתנהגות שלרוב מתבטאת בהימנעות מסיטואציות או מקומות שבהם התרחש התקף החרדה בעבר.

.

.

2. סוגי חרדות לפי ספר האבחנות הרפואי

ספר האבחנות הרפואי המאבחן ומסווג הפרעות נפשיות, מבחין בין מספר הפרעות חרדה שכל אחת מהן יכולה להתבטא בעוצמות שונות ובשילוב עם סימפטומים שונים.

א. הפרעת חרדה כללית  (GAD) – מאופיינת בדאגה בלתי פוסקת, מוגזמת ולרוב אינה רציונלית ביחס לאירועים בחיי היומיום ועתיד שנתפס מסוכן. לדוגמה, אישה שדואגת ללא הפסקה שהיא חולה בסרטן למרות שהיא בריאה גופנית. משפט שמאפיין דאגנות הוא: "מה יקרה אם?.."

ב. הפרעות פוביה (Phobia) – זוהי הפרעת חרדה שנקשרת למצבים או נסיבות ספציפיים. מדובר בפחד ממוקד ולא פרופורציונלי שגורם לסובלים מפוביה להימנע או לברוח מהסיטואציה כאמצעי להתמודדות עם הפחדים. נהוג לחלק פוביות לשלוש סוגים:

ב1. פוביה ייחודית או ספציפית – פוביה מבעלי חיים כמו כלבים, נחשים ועקרבים. פחד גבהים כמו מעליות וטיסות, ברקים ורעמים ומצבים רפואיים כמו פחד מטיפול שיניים וקבלת זריקה.

ב2. פוביה/חרדה חברתית – פחד מפני ביקורת, פגיעה, השפלה ומבוכה מפני קהל במצבים חברתיים כמו הרצאה או הופעה.

ב3. אגורפוביה – מאופיינת בפחד מפני שהייה במקומות פתוחים או סגורים מחשש שיהיה קושי להיחלץ או לקבל עזרה בשעת הצורך. "הבריחה" מהמקום עלולה להיות קשה מבחינה פיזית ומביכה מבחינה רגשית. לדוגמה, אדם הסובל מאגורפוביה שנפרדים ממנו באמצע הרחוב עשוי לחטוף התקף חרדה באופן מידי.

.

ג. הפרעת פאניקה (Panic Disorder) – זהו התקף חרדה פתאומי המופיע ללא התראה מוקדמת ובאופן אינטנסיבי ומלווה בתחושה פנימית של פחד להשתגע או למות. התקף פאניקה ממוקד בזמן וכולל מהלך של התגברות, הקצנה ורגיעה. מאותו רגע שנוצר חיבור בין הזיכרון לחוויה הרגשית האדם עשוי לנקוט בדרך של הימנעות מאירועים או מצבים כשיטה. לדוגמה, אדם שחושש לצאת מביתו כי הוא משוכנע שהולך לאבד את השליטה על הסוגרים בגופו מחוץ לביתו או הימנעות מנסיעה למקומות מרוחקים מחשש שיקבל התקף לב בדרך מבלי שיוכל לקבל עזרה רפואית.

ד. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) – חרדה המאופיינת במחשבות כפייתיות ושימוש בפעולות קומפולסיביות שמטרתן להפחית חרדה. הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית עשויים לחשוב או להתנהג בצורות שונות וכדי להפחית חרדה ולהחזיר את השליטה לחייהם עשויים לקיים טקסים שונים: מחשבות ואמונות טפלות, ניקיון כפייתי, טקסים כפייתיים, אגירת חפצים, בדיקות חוזרות של פעולה וסידור כפייתי. הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית עשויים להזדקק גם לטקסים מסוימים כגון חזרה על פעולה או על מספר קבוע פעמים רבות כדי להפחית חרדה ולשלוט במצב. פרטים נוספים ניתן לקרוא במאמר הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) 

ה. פוסט-טראומה (PTSD) – טראומה מוגדרת כמצב סכנה חריג ודרמטי, מפתיע ומעורר אימה שהתפרץ באופן פתאומי מבלי יכולת האדם להתכונן לקראתו, להגיב או להתגונן בפניו. הטראומה גורמת לאימה קיצונית ולכן האדם מתקשה לתרגם אותה באופן מלא באמצעות מילים והכישלון לתאר את הטראומה במלואה גורם לחזרתיות שלה באופן כפייתי. להלן סימפטומים האופייניים לפוסט טראומה: במחשבות מטרידות וסיוטים חוזרים של האירוע, עצבנות, הימנעות מגירויים הקשורים בטראומה ועוררות גופנית מוגברת. פרטים נוספים ניתן לקרוא במאמר פוסט טראומה(PTSD) 

.

.

3. מקורות החרדה

בחלק הראשון נעשה אבחנה בין פחד וחרדה ובחלק השני והשלישי נעסוק במקור לחרדה בשתי תיאוריות חרדה שפיתח פרויד שהיה הפסיכואנליטיקאי הראשון שחקר את התופעה בהרחבה:

.

א. פחד וחרדה 

כאמור, פחד חרדה אלו מושגים שהפכו למטבע לשון בשפה ורבים מהאנשים נוהגים לבלבל ביניהם בעיקר כאשר מבלבלים בין פחד לחרדה לדוגמה, אימא שבנה מתקשה להירדם בלילה מפחד שגנב יפרוץ לחדרו ויחטוף אותו ומפרשת את המצב כפחד למרות שמדובר בחרדה. נתחיל עם המושג פחד שזוהי תחושה שעולה מול גירוי חיצוני ספציפי וגלוי לעין שנתפס כמאיים באופן ממשי ומיידי כמו למשל, פחד מנחש או עקרב. לעומת זאת ניתן להגדיר חרדה באופן כללי כמצב סכנה שנגרם מקונפליקט פנימי או מגורם חיצוני ומופיע ללא סיבה ממשית הנראית לעין. המשותף לפחד וחרדה שבשני המצבים הגוף מגיב בחירום כפי שדברנו עליהם בהתחלה ונלווים אליהם סימפטומים גופניים זהים שמתבטאים בעלייה בקצב הדופק, הלב ולחץ הדם והזרמת אדרנלין שמכינים את האדם לאחת משתי תגובות אפשריות: "הילחם או ברח" (Fight or Flight), כלומר להתמודד עם המצב מבחינה פיזית או לברוח מתוך פעולה של הגנה עצמית. בעוד שפחד ופוביה קשורים יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות שניתן להימנע מהן כמו לדוגמה במקרה של פחד מכלבים להימנע ולא ללטף, חרדה נתפסת כסכנה שלא ניתן להימנע ממנה ולכן נחשבת למאיימת מאוד. 

.

ב. מקור החרדה לפי מודל ההתמרה של הליבידו

מודל ההתמרה של הליבידו היא התיאורית הראשונה שפיתח פרויד בניסיון להסביר מהו הגורם לחרדה. נאמר בקצרה שהחרדה היא ביטוי של עודף גירויים הפועלים על המערכת הנפשית והיא גם הבסיס לתיאוריה השנייה שפיתח בהמשך. ניעזר במושגים דחף וליבידו כדי להסביר אותה:

ב1. דחף – השימוש הראשון המשמעותי שעשה פרויד במונח "דחף" הופיע במאמר "שלוש מסות על התאוריה של המיניות" משנת 1905 והוא מכיל בתוכו חקירה מקיפה ומעמיקה לגבי מקורות הדחף. פרויד הגיע למסקנה שהדחף האנושי הוא מיני ודחפי מיסודו, ומופיע כבר בילדות המוקדמת, למשל בצורה של אוננות אוטו ארוטית של הילד הצעיר המשחק באיבר מינו (הדחף כשלעצמו גם מעורר חרדה, פרטים נוספים במאמר פחדים וחרדות של ילדים). המסקנה שהדחף מיני מופיע כבר בתקופת החיים הראשונה הייתה מרעישה ובעלת חשיבות עצומה להתפתחות התאוריה הפסיכואנליטית. המושג דחף זכה להתייחסויות נוספות עליו לא נרחיב כאן, אולם בגרסתו הסופית נחלק לדחף החיים (דחף המין) ודחף המוות: פרויד ראה את שני הדחפים כעקרונות בסיסיים שמניעים בני אדם לסיפוק ואושר כאשר מדובר בדחף החיים, ולעבר תוקפנות הרסנית כלפי העצמי או האחר כאשר מדובר בדחף המוות. דחף המין בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד הוא הליבידו עליו נרחיב.  

ב2. ליבידו – פרויד מתייחס לליבידו דרך התפתחות המושג נרקיסיזם הלקוח מהמיתולוגיה היוונית ומציין את האהבה שהאדם חש כלפי עצמו. אותה אהבה עצמית שמבוססת על אנרגיה נפשית נקראת ליבידו. ליבידו זוהי אנרגיית החיים שמעוררת, מניעה ודוחפת את האדם לעשייה. בתחילת החיים מתפתח הנרקיסיזם הראשוני, זהו נרקיסיזם בראשיתי החיוני ומשמעותי להתפתחות ומאופיין בהשקעת האנרגיה הנפשית כלפי העצמי. דבר שמתחיל בתקופת התינוקות ונמשך בילדות כך שהילד עסוק בהשקעת האנרגיה הליבידינלית בצרכים של עצמו, וממקם את עצמו כאובייקט אהבה (של אימא) וכמרכז העולם, עסוק בצרכים של עצמו ומתקשה להכיר בצרכים של האחר. נרקיסיזם שניוני זהו שלב מתקדם יותר בהתפתחות האדם שבו האנרגיה הנפשית מופנית גם כלפי אובייקטים חיצוניים כמו ההורים, חברים ובגיל מבוגר יותר גם בקיום יחסי מין. פרויד ראה בדחף המיני (ליבידו) במובנו הרחב לא רק כמאפשר סיפוק והנאה מיחסי מין אלא גם דחף לעשייה שיכול להתבטא באכילה, ריצה, שירה, ריקוד, ספורט ועוד..

ב3. מקור החרדה – לאחר ההקדמה על המשמעות של הליבידו ודחף נעסוק באופן שהם משתלבים ומשפיעים בתיאוריה. פרויד ראה במערכת הנפשית כמערכת סגורה שיש בה כמות אנרגיה קבועה שאינה משתנה. הדחף פועל באופן קבוע מתוך צורך להשיג מטרה מסוימת כמו לדוגמה להגיע באמצעות אכילה לתחושת שובע. ראשיתו של הצורך במתח פנימי או גירוי חיצוני שנוצר שמושפע מבחוץ. כאשר הגירוי מקבל מענה מערכת העצבים פורקת את המתח הראשוני שנוצר ובדוגמה של הצורך להיות שבע האוכל הוא האמצעי שמספק את המטרה. השאלה מה קורה כאשר הצורך אינו מסופק או מהו מצב הסכנה? התשובה לכך היא שככל שחולף זמן והצורך אינו מסופק מצטבר יותר ויותר אנרגיה נפשית (ליבידו) בגוף שלא התפרקה. המתח הפנימי הולך וגובר, בדוגמה של הצורך לשובע תחושת הרעב הולכת וגוברת. הצטברות של אנרגיה נפשית עודפת שלא קבלה מענה עוברת תהליך של התמרה ו"נשפכת" על הגוף ולמעשה מהווה מקור לחרדה. באותו האופן מחשבות בעלות אופי של דאגה כמו חשש לבריאות או פיטורין מעבודה שלא קבלו מענה ופורקן רגשי עשויים לעבור תהליך דומה של עודף אנרגיה (או עודף גירויים) שגורם להיווצרות חרדה. גם צורך שקיבל מענה חלקי ולא התפרק בצורה מספקת עשוי לגרום לחרדה.  

.

 .

ג. מקור החרדה לפי תיאוריית החרדה השנייה

בתאוריה השנייה של פרויד המקור לחרדה הוא עודף רגשות הפועלים על המערכת הנפשית. פרויד פרסם אותה במאמרו "עכבה סימפטום וחרדה" משנת 1926 ובמילותיו: "אין זה פשוט לתפוס את החרדה.. החרדה היא, אם כן, בראש ובראשונה דבר מה שחשים בו. אנו קוראים לה מצב אפקטיבי.. היא נושאת אופי מובהק של אי עונג". לפי התפיסה החדשה חרדה נוצרת מעודף של רגשות הגורמת לתחושה של אי עונג לדוגמה, תחושה של חוסר וודאות לגבי העתיד. פרויד מרחיב ומאפיין את החרדה במילותיו: "החרדה נתונה ביחס לציפייה, יחס שאין לטעות לגביו – חרדה מפני משהו. נלווה אליה אופי של חוסר מוגדרות וחוסר אובייקט. אפילו השימוש הנכון בשפה גורס את שינוי שמה של החרדה כאשר היא מוצאת אובייקט, והוא מחליף אותה אז בפחד". החרדה תמיד נוצרת ביחס למשהו שהאדם חושש מפניו ופרויד מבחין בין פחד לחרדה: בעוד שהפחד גלוי לעין ויש לו אובייקט מוגדר, החרדה לעומתו מופשטת וללא אובייקט מוגדר למשל תחושה פנימית (התקף פאניקה) עם מחשבה: "מה קורה לי.. אני מרגיש שאני הולך למות"..

מקור החרדה – לפי תאוריית החרדה השנייה מסביר פרויד שהחרדה אינה מושפעת מדחפים שהם ביולוגיים ביסודם אלא מושפעת מרגשות שליליים (אפקטים). מקור החרדה באופן דומה לתיאורית החרדה הראשונה נוצר מהצטברות של עודף רגשות שלא עברו תהליך של פורקן באופן תקין כמו במצבים של טראומה שבהם עומס רגשי על המערכת הנפשית לא מאפשר לה לפרוק את כל הרגשות באופן תקין..

.

.

4. גורמים לחרדה

חרדה יכולה להיווצר כתוצאה של שילוב בין השפעות פסיכולוגיות, סביבתיות, ביולוגיות וגנטיות. המאמר הנוכחי מתמקד בגורמים פסיכולוגיים וסביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון לחרדה:

.

א. גורמים פסיכולוגיים לחרדה

במאמרו "האני והסתם" משנת 1923 מציג פרויד לראשונה את המודל הסטרוקטורלי שהיא תיאוריה חדשה על נפש האדם הידועה גם בשם "הטופיקה השנייה". לפי המודל הסטרוקטורלי שפיתח לכל אדם תהליכים נפשיים שחלקם מודעים וחלקם לא מודעים. בבסיסה חרדה נוצרת כתוצאה מקונפליקט פנימי לא מודע (סכנה פנימית) בין חלקי הנפש שמגנה מפני פריצה של תכנים רגשיים מאיימים הקשורים במשאלות אסורות מהעבר ותחושות של בושה ואשמה. פרויד חילק את נפש האדם לשלושה מבנים נפשיים: ה"אגו" שאחראי לנווט את הנפש נמצא בקונפליקט מתמיד עם שני המבנים האחרים: בין הדחפים של ה"איד" שלעולם אינו מסופק ותמיד רוצה עוד (לדוגמה, עוד גלידה, סקס, סמים..) ופועל כדי לשלוט עליו ולהימנע מלקבל עונש ולחוש אשמה ומול ה"סופר אגו" שמעורר רגשות אשמה מפני עונשים חמורים במידה וייענה לדרישות ה"איד" וייבצע מעשה שאינו מוסרי בעיניו (חרדה מוסרית). ניקח דוגמה לקונפליקט פנימי: אישה שמרגישה דחף (ה"איד") לאכול כמויות גדולות של אוכל ומאחר וה-"אגו" לא הצליח לגרום לה לעצור ה"סופר אגו" נזעק ומאשים אותה שפוגעת בעצמה כי עודף האכילה יגרום לה להשמין ולא להיראות היטב (חרדה נוירוטית). במהלך חקירותיו רבות השנים הגיע פרויד לבסוף למסקנה שהחרדה מתמקמת במנגנון הנפשי "אגו" ובמילותיו: "אפשר לדבוק ברעיון שה"אגו" הוא מקום התרחשותה האמתי של החרדה".

א1. טראומת הלידה – בחקירותיו אחר מקורות החרדה הגיע פרויד למסקנה שטראומת הלידה היא החוויה הראשונה, מקור ואב טיפוס לרגש החרדה. "היציאה מהרחם של האם טומנת בחובה אפשרות של סכנה ממשית להמשך חייו של העובר שאינו מודע כלל לאפשרות שהלידה עלולה להסתיים במותו". החרדה היא מפני סכנה ממשית ובמילותיו: "התשובה אם כן לשאלתנו בנוגע למשותף לחוויית הלידה ולתחושת חוסר האונים של התינוק הוא ההפרעה האקונומית באמצעות גידולן של עוצמות הגירוי המתחננות לטיפול, וגורם זה הוא, אם כן, הגרעין הממשי של הסכנה". במהלך הלידה התינוק אינו יכול לחוש בהיעדרה של האם ולכן היא עדיין לא קיימת עבורו כאובייקט. במילותיו של פרויד: "האם כאובייקט נפשי מחליפה אצל הילד את הסיטואציה העוברית הביולוגית. אך אין פירוש הדבר כי אנו רשאים לשכוח כי בחיים התוך רחמיים לא הייתה האם כלל אובייקט, וכי אז לא היו כלל אובייקטים בנמצא". פרויד רואה בטראומת הלידה כייצוג לחרדה מפני מציאות שאינה צפויה. ניתן לראות בטראומת הלידה כמאפיין למצבים שמעוררים קונפליקטים המעוררים תחושות של חוסר אונים וחוסר ישע כמו מצבי טראומה כתוצאה מתקיפה מינית או הורה שנפטר.

א2. חרדה מפני אובדן אובייקט האהבה – בתקופת הילדות המוקדמת תחושה של אובדן נחווית כמסעירה ומעוררת חרדה. פרויד מתייחס לכך באופן הבא: "מאחר ורק מקרים מעטים של ביטויי חרדה בילדות מובנים לנו – לאלו עלינו להיצמד אך יש עוד חוויות כאלו ואילו הם: כאשר הוא נמצא לבדו, כאשר הוא שרוי בחשכה או לנוכח אדם זר במקום האדם המוכר (האם) וניתן לצמצם את שלושת המקרים לתנאי אחד והוא חסרונו של אדם אהוב (מושאה של התשוקה)". האם מייצגת את אובדן אובייקט האהבה הראשון. חרדת נטישה/פרידה  היא דוגמה קלאסית לקונפליקט בין הצורך להרגיש אהוב לבין אובדן אובייקט אהבה. פרויד מביא דוגמה לחוויה של נטישה כאשר מספר על משחק "פור-דה" (Fort/da) ששיחק נכדו. הילד הקטן נותר לבדו בחדר לאחר שהאם יצאה והוא המשיך באופן חזרתי להשליך סליל עץ הקשור לחוט שקשור. ניתן להניח שהיעדרות האם נחוותה כנטישה או אובדן ממשי. ילדים יכולים לחוות אובדן גם עבור חפצים או אנשים שאהבו ואינם כמו: בובה/צעצוע, פרידה מגננת/מורה. האובדן של דמות אוהבת עשויה לגרום לתחושת אשמה וצורך לרצות בבגרות.

א3. תחושת ריקנות (סבל פאסיבי) – בהמשגה של פרויד ופסיכואנליטיקאים רבים האֵם נתפסת כאובייקט הראשון והמשמעותי ביותר עבור התינוק. הפרידה של העובר מהאם מתרחשת לאחר הלידה והיא משמשת עבורו כאובייקט אך במקביל מי שאחראית לספק מענה לצרכיו. הידיעה שהאֵם נוכחת ומספקת את צרכיו מרגיעה ומפחיתה אצלו את החרדה. מה קורה כאשר האם נעדרת או אינה מגיבה כלפיו? התינוק שעלה בו צורך לאכול לדוגמה, ואינו מקבל מענה חש חוסר סיפוק (אי עונג) ובמילותיו של פרויד חש "חסר ישע" עקב התלות באם. בהקשר הנוכחי רואה פרויד את מצב הסכנה כמושפע מחוויית סבל פאסיבית שניתן לראות בה ייצוג של תחושת חוסר אונים גם תחושה של "ריקנות". בחלק הזה נתמקד במילה ריקנות שנאמרת לעיתים קרובות בטיפול בהקשר של אובדן ממשי כמו הורה שנפטר והמתאבל מדווח על תחושת ריקנות שלא יודע כיצד למלא את החלל שנפער, זוהי גם תחושה נפוצה בקרב סובלות מהפרעות אכילה שלאחר התרוקנות מדווחות על תחושת ריקנות. ניתן להתייחס לריקנות גם כאובדן מופשט כמו לדוגמה, פרידה בין בני זוג שגורמת לאחד מהם לתחושה כזאת.

א4. חרדת סירוס – בתיאוריה הפסיכואנליטית מייחס פרויד חשיבות גדולה לחרדת הסירוס. ננסה להבין את המשמעות של חרדת הסירוס דרך ההמשגה על תסביך אדיפוס שהיא תגלית פרוידיאנית קלאסית. לפי פרויד תסביך אדיפוס מופיע במהלך ההתפתחות של הילד ומשמש כמארגן מרכזי של חיי הנפש שסביבו נבנית זהותו המינית של האדם. מי היה אדיפוס? במיתולוגיה היוונית מסופר סיפורו של המלך אדיפוס: "המלך אדיפוס, שהרג את אביו לאיוס ונשא את אמו יוקסטה לאישה, אינו אלא מי שמגשים את משאלת ילדותנו". השימוש בסיפור על המלך אדיפוס מתאר את השינוי שעובר הילד במהלך ההתפתחות הפסיכו-מינית. בתסביך אדיפוס "בצורתו החיובית" הילד נמשך וחושק באמו המשמשת עבורו אובייקט האהבה הראשון. מקור החרדה הוא ממשי ואתו החשש שהאב יסרס ויגזול מהילד את הפין, בשל משאלת העריות כלפי האם. "בתוכנה של חרדת הסירוס מצויה ההינתקות מאובייקט אהוב ויקר ביותר" כלומר במהותה זוהי חרדה מפני פרידה. חרדת הסירוס היא הכוח המניע לפתרון התסביך האדיפלי מאחר והילד מוותר על מימוש המשאלה לקחת לו את אמו וממיר אותה בהזדהות עם האב, (בתסביך אדיפוס "בצורתו המהופכת" ישנה הזדהות נשית של הילד והזדהות גברית של הילדה). כלומר בקונפליקט הפנימי שנוצר בין הצורך לקחת לעצמו את אמו לאובדן הפין הפתרון שנוצר הוא להזדהות עם האב. ההפנמה של הילד את מערך היחסים המשולש משמעותית להתפתחותו התקינה. הוא לומד להתבונן על יחסים שאיננו חלק מהם, וכחלק מההתפתחות מפתח התבוננות על המציאות, על האחר ועל עצמו. תהליך זה מאפשר לו להיפרד מהאם ובהגיעו לגיל בגרות לפנות לנשים אחרות ולמצוא בהן מקור לסיפוק מיני.

א5. חרדה מוסרית – זוהי חרדה שמקורה במנגנון הנפשי "סופר אגו" שתפקידו לפקח על תחום המוסר כלומר, אחראי על האופן שבו האדם תופס את התנהגותו ביחס לכללים חברתיים. חרדה מוסרית מאופיינת במונחים ערכיים של טוב/רע, או במושגים של מותר/אסור והיא חרדה חברתית מאחר והיא מתייחסת לקונפליקט פנימי שנוצר ביחס לכללים ונורמות מקובלים. האיסור הוא כלל חברתי שהפרתו כרוכה בתשלום של תחושת אשמה שהאדם חש ונדרש לשלם כאשר פועל בניגוד למה שנאסר עליו לדוגמה, בן זוג שבגד באשתו חש אשמה גדולה על מעשיו וחושש שהסוד יתגלה והיא תתגרש ממנו. חומרת התגובה של ה"סופר אגו" היא סובייקטיבית ועשויה להשתנות מאדם לאדם  ביחס לעוצמת הדחפים הביולוגיים ולפתרון התסביך האדיפלי. לפי פרויד ככל שהתסביך האדיפלי היה קשה ומורכב יותר לרוב האדם נוטה לחוש אשמה, ביקורתית ונוקשות. בדוגמה הנוכחית האיסור הוא "לא לבגוד". שקרים, גנבות והעתקה במבחנים הן חלק מהדוגמאות הנוספות לפעולות שמקבלות הגדרה של איסורים ומתפרשות ע"י החברה כלא מוסריות.

א6. חרדה כסיגנל/ אות של חרדה  – פרויד מתאר שני מצבים המאותתים על חרדה אפשרית: במילותיו: "(ה) איתות לחרדה. כלומר, ה"אגו" צופה שיתקבל מצב של חוסר אונים, או שהסיטואציה הנוכחית מזכירה לי אחת מן החוויות הטראומטיות שחוויתי בעבר". אפשרות אחת היא כאשר המנגנון הנפשי "אגו" מזהה סכנה שהולכת וקרבה ומאותת עליה ולכן היא אות חרדה לדוגמה, פרץ רגשות המוביל לתחושת חרדה לפני תחילת הצגת מצגת עבור חברי הנהלה או הרצאה בפני קהל. האפשרות השנייה היא שהחרדה נוצרת בעקבות היזכרות (תמונת זיכרון) של אחת החוויות הטראומטיות שהאדם חווה בעברו בהווה. לדוגמה, ביקור בגן ציבורי יחד עם בן זוגה שמזכיר לה שמספר שנים קודם לכן עברה פגיעה מינית במקום דומה. לשחזור של אירוע מהעבר קרא פרויד בשם "כפיית החזרה" או במילים אחרות חזרתו של המודחק. הניסיון בקליניקה מראה שבחלק מהמקרים אות החרדה פועלת בצורה נכונה ובמקרים אחרים מתריעה בעצמה חזקה מדי מהמצב הממשי בפועל ומדובר ב"חוסר כוונון של המערכת" המייצג דריכות יתר. לדוגמה, עובדת המצטיינת בעבודתה משוכנעת שתפוטר לאחר שגילתה באופן מקרי שלאחר שמסרה למנהלה מכתב שהכינה עבורו מספר טעויות כתיב. לאחר שנרגעה הבינה שהחשיבה הקטסטרופלית הזעיקה אותה לחינם ויש לה מספיק זמן לתקן ולמסור שוב.

.

.

ב. גורמים סביבתיים לחרדה

בחלק זה נתייחס להשפעת גורמים סביבתיים שעשויים לגרום לחרדה. חרדה יכולה להיווצר כתוצאה מגורמים מהעולם החיצוני לה קרא פרויד חרדה מציאותית שמתעוררת כתוצאה מגירוי חיצוני ומאיים במציאותית שגורם לפחד:

ב1. אובדן בתקופת הילדות  – אובדן ממשי בילדות המוקדמת של אחד ההורים עשוי לגרום לחרדה בשילוב עם דיכאון שיכול להתבטא בהתכנסות לעולמו הפנימי ואובדן עניין בסביבה אך גם להוביל לבעיות התנהגות והתקפי זעם.

ב2. התעללות בילדות – התעללות בילדות זוהי חוויה מטלטלת שעשויה להוביל לפגיעה נפשית ולטראומה בבגרות. מחקרים מראים שהורה מתעלל לרוב חווה בילדותו מיחס דומה. מצב שבו ילד הופך קורבן להתעללות רגשית ו/או פיזית גורמת לבלבול ותחושת חוסר אונים.

ב3. קונפליקטים בין ההורים – מאבקי כוחות בין הורים שחושפים את הילד למחלוקות ביניהם בליווי כעסים, צעקות, איומים והפחדות. הורים נוקשים שנוטים להחמיר ולהעניש הממעטים לבטא חום, אהבה ומגע כלפי הילד.

ב4. חשיפה למשברים ואירועים שליליים – טראומה, תאונה, מחלה פיזית, מעברים (בי"ס, דירה, הגירה), אהבה נכזבת, בעיות בריאותיות של אחד ההורים והתדרדרות במישור הכלכלי.

.

.

לסיכום – חרדה היא רגש לא נעים שנגרם עקב מתח ודאגה מפני סכנות ואיומים, ממשיים או מושפעים מהדמיון על העתיד להתרחש. היא יכולה להיווצר מסיבות שונות ולכן לא ניתן להצביע על סיבה אחת לבעיה. באופן בסיסי חרדה נוצרת כתוצאה מקונפליקט פנימי לא מודע (סכנה פנימית) בין חלקי הנפש שעוברת הדחקה מפני פריצה של תכנים רגשיים מאיימים הקשורים במשאלות אסורות מהעבר ותחושות של בושה ואשמה. אותם סימפטומים שלא נפתרו משוחזרים בהווה בתחומי חיים שונים וגורמים למצוקה רגשית ולסבל רב. היא יכולה להיווצר גם כתוצאה מגורם חיצוני עקב אירוע שהתרחש במהלך החיים. ככל שעוצמת החרדה גבוהה ותדירות הופעתה גדולה היא מציפה מבחינה רגשית ויכולה להוביל להפרעת חרדה. הפרעות חרדה מתאפיינות לרוב בסימפטומים של מחשבות בלתי פוסקות, דאגנות יתר, דריכות וצורך להימנע ממצבים שנתפסים כמאיימים.

.

.

5. טיפול בחרדה

הטיפול הפסיכואנליטי בחרדה מאפשר לעבוד על קונפליקטים פנימיים שמטרידים אותנו כדי להקל על הסבל ולהשתחרר מהמצוקה הרגשית. הקושי להבין לבדנו את מקור הבעיה גורם לתסכול ומועקה פנימית. הטכניקה הפסיכואנליטית מאפשרת להעלות כל תוכן רגשי, מחשבות, דחפים, משאלות, חלומות והתנהגות בחיי היומיום אשר עצם הדיבור מסייע מאוד להפחית חרדה. מטרה מרכזית בטיפול בחרדה הוא להגיע לשורש הבעיה כדי להשתחרר ממנה או לכל הפחות לגרום להקלה. לעיתים עולה צורך גם להגמיש חשיבה ביקורתית ושיפוטית שאופיינית למנגנון הנפשי "סופר אגו" שידוע כמי שמעניש ברגשות אשמה ולשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות. לסייע לפתח מודעות עצמית ע"י יצירת שיח פנימי באופן שנוכל להקשיב ולסייע לעצמנו להירגע. בהתאם לצורכי המטופל גם לעורר מודעות למגבלות אישיות, להבין ולקבל אותן ולעורר מחדש את התשוקה לחיים, לעשייה והנאה.

 .

מטרת הטיפול הפסיכואנליטי להגיע לשורש הבעיה כדי להפחית או להשתחרר מסבל וכאב ולהרגיש הקלה

.

.

סיפורי מקרה מהקליניקה

גבר הלוקה בחרדה על רקע תחושת אשמה: גבר בשנות הארבעים לחייו פנה לטיפול עקב תחושות אשמה ומועקה, קשיים בבליעה, חוסר סובלנות כלפי הזולת ועצבנות. מהסיפור עולה כי תקופה קצרה לאחר שהאם אושפזה בבית החולים חלה החמרה במצבה הרפואי ובאופן הדרגתי לבסוף נפטרה. במהלך המפגשים סיפר על היחסים המורכבים עם האם, ונתגלה כי ההבטחה הלא מודעת שיחזיר את האם הביתה קשורה לצורך תמידי שתאהב אותו. היכולת של המטופל להבין שהוא לא היה אחראי למותה הוביל לירידה משמעותית בעוצמת הסימפטומים.      

אישה שחווה חרדה על רקע דאגה מתמדת לבני משפחתה: אישה בשנות החמישים לחייה פנתה לטיפול בעקבות עייפות גדולה, נדודי שינה ותחושת מחנק בגרון. במהלך הטיפול עלו זיכרונות טראומתיים הקשורים בדאגות בלתי פוסקות שלה לבעלה. בנוסף פעלה ללא הרף לסייע לבני משפחתה בכל צורכיהם עד כדי ויתור עצמי. כאשר הבינה שבני המשפחה יכולים וצריכים להתמודד עם חייהם מבלי שתלווה אותם בכל דבר אפשרה לעצמה להיות פחות משמעותית לבעלה ולבני משפחתה וחזרה לעסוק בתחביבים ישנים שאפשרו לה סוף סוף להתמקד בעצמה.

.

נשארת עם שאלות על טיפול בחרדה? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

טיפול בדיכאון

חרדת בחינות

פסיכותרפיה למבוגרים

שאלות ותשובות

.

.

הפוסט טיפול בחרדה הופיע ראשון ב

לרוב ילדים שנמצאים במצוקה רגשית מתקשים להביע את עצמם באופן מילולי מסיבות שונות ונוטים לפרוק את המתח שנוצר בהתנהגויות שפוגעות בעצמם או בסביבה הקרובה. המסגרת הטיפולית מספקת מקום בטוח המאפשרת להבין את הבעיה ולספק לילד מענה לקשייו באמצעות משחק, הקשבה, דיבור ואמפתיה כדי לסייע בפתרון הבעיה.

הביטוי "בעיות רגשיות" או "מצוקה רגשית" בקרב ילדים הוא שם הכולל מגוון קשיים רגשיים, התנהגותיים ובינאישיים שמופיעים בתקופת הילדות ועשויים לגרום לפגיעה בעולמו הפנימי של הילד. אנו חיים בתקופה שישנה מודעות והבנה גדולה יותר לבעיות רגשיות אצל ילדים מאשר בעבר, ומובן לנו שבעיות רגשיות שלא מטופלות כשהן פורצות עשויות לפגוע באופן משמעותי בחיי הנפש של הילד גם בעתיד.

כחלק מהתפתחות בתקופת הילדות נוצרים מתחים בעולמו הפנימי של הילד שהינם חלק מתהליך גדילה נורמלי וטבעי שברוב המקרים חולפים ללא צורך בהתערבות טיפולית. למרות שמתחים הם חלק מהתפתחות תקינה ישנם ילדים שעשויים לחוות אותם בצורה שמערערת את האיזון הנפשי שלהם ולגרום למצוקה רגשית. גורם אחד משמעותי מושפע ממבנה האישיות של הילד מאחר וישנה השפעה גדולה על האופן שבו ילד מתמודד עם מציאות חיצונית שדחפים ורצונות אינם מסופקים תמיד באופן מלא במסגרות הבית והחינוך. גורם שני שהינו משמעותי קשור למערכת היחסים שנוצרת בין הילד להורים והשפעתם של משברים ואירועי חיים. גורם משמעותי נוסף מושפע מהקושי של ילדים לבטא באופן מילולי את הבעיה עקב מגבלה של הגיל מאחר ויכולת החשיבה בתקופת גיל הילדות קונקרטית בעיקרה ואוצר המילים הנמוך הם חלק מהקשיים לבטא רצונות ועוד יותר לבטא מחשבות ורגשות. במצב של מצוקה רגשית נטייתו הטבעית של הילד הנה לפרוק דחפים ומצוקות רגשיות באמצעות פעולה (נקרא acting out) כלפי בני משפחתו וכאשר הבעיה אינה מקבלת מענה הוא עשוי להפנות את הדחפים כלפי עצמו או הסביבה. לעיתים הסדר באופן שהוא מבטא את המצוקה הרגשית משתנה. כלפי חוץ אנו עשויים להיתקל במצוקות וסימפטומים כמו: פחדים וחרדות, דיכאון, קשיים בשליטה בדחפים, בעיות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז, ירידה בתפקוד הלימודי, תלונות על כאבים גופניים (כאבי בטן, כאב ראש) ושינויים בהרגלי האכילה והשינה. כאשר הסימפטומים מחריפים ומופיעים לאורך זמן הדבר מצביע על מצוקה רגשית שמצריכה פנייה להתייעצות מקצועית.

טיפול רגשי לילדים מלווה בדרך כלל בהדרכת הורים. הפגישות עם ההורים במקביל לפגישות עם הילד חשובות לקבלת מידע בנוגע למצבו הרגשי בבית ובמסגרת בי"ס. במהלך מפגשי ההדרכה נחשפים ההורים לבעיות מרכזיות שעולות בטיפול ובדרך זו הם נעשים מודעים יותר לקשיים של הילד ורוכשים הבנה לגבי עולמו הפנימי. הדרכת הורים גם מאפשרת להורים להבין תכנים רגשיים שקשורים לקשיים שלהם בהורות ומשפיעים על הקשר עם הילד באופן ישיר או עקיף כמו גם לקבל ייעוץ והכוונה ממוקדים לגבי הורות יעילה ומשמעותית.

.

לשאלות נוספות על טיפול רגשי לילדים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

1. סימפטומים של תקופת הילדות

מאחר וילדים לא נוהגים להסביר את הבעיה באופן מילולי או מציגים אותה באופן חלקי לרוב הם מתנהגים את הבעיה ע"י הפנייתה כלפי הסביבה או כלפי עצמם. להלן סימפטומים שאופייניים לתקופת הילדות שמרוכזים לפי קטגוריות באופן סכמתי בלבד ועשויים לבטא מצוקה רגשית:

ביטויים של בעיה מבחינה חברתית – קושי להשתלב מבחינה חברתית במסגרת הגן/ביה"ס, מאבקי כוחות עם ילדים אחרים מי הכי טוב/חזק/מקובל חברתית, פרשנות לא נכונה של מצבים חברתיים שמרחיקים ילדים ממנו, חרם חברתי שעבר ע"י קבוצת השווים, תחושות של ערך עצמי (וגופני) נמוך, רגישות יתר לפגיעות מאחרים במיוחד לתחושת דחייה או כישלון.

ביטויים של פחדים – פחד מבעלי חיים, מחושך וסיוטים ממפלצות ושדים, מבע"ח, פחד תהליכים רפואיים כמו לקבל זריקה, טיפולי שיניים, רעש ופחד מאנשים זרים (ניתן לקרוא במאמר פחדים וחרדות של ילדים).

ביטויים של חשיבה – קשיים לשמור על ריכוז בלימודים, שינויים במצב הרוח, מחשבות שליליות בלתי פוסקות שעולם רע/שלא אהוב/ על העתיד קודר, נוטה להפחית מערכו ומהישגיו, תחושות אשמה ונטייה לשפוט את עצמו בחומרת יתר, במקרים קיצוניים מחשבות על פגיעה עצמית ועל מוות.

ביטויים של חרדה – הצמדות וסירוב ללכת למסגרת הגן או בי"ס, בכי, חרדת נטישה, קשיי פרידה, קשר תלותי עם ההורים, צורך ב"הגנת יתר" של ההורים, קשיי הירדמות, שינה קבועה עם ההורים או הגעה אליהם במהלך הלילה שלא מרצונם, רגרסיה להרטבת לילית, קשיי גמילה שמתבטאים בהרטבת יום (אנורזיס) או התאפקות בעשיית צרכים (אנקופרזיס), תלונות גופניות ללא ממצא רפואי כמו כאב בטן וכאב ראש, קשיים במעברים משיעור לשיעור ומסגרות מגן לכיתה א'.

ביטויים של התנהגות ורגשות – לא נשמע לסמכות וגבולות, מרבה להתעצבן ולכעוס, מפנה תוקפנות כלפי ההורים, חבריו ללימודים והצוות החינוכי, הפרעת קשב עם נטייה לחולמנות/אימפולסיביות/היפר אקטיביות, מגיב לתסכול בהתפרצויות זעם, מציק לילדים/אחיו בכוונת תחילה, נוטה להסתגר, נמנע מלדבר עם הסביבה, מפגין אדישות, הימנעות מהשתתפות במשחק, מרבה להיעדר מהמסגרת החינוכית, לקות למידה שמתבטא קושי רגשי לשאת את התסכול וירידה בתפקוד הלימודי.

.

.

2. התפתחות פסיכולוגית ממבט פסיכואנליטי

התפיסה הרווחת כיום היא שההתפתחות של כל ילד מושפעת משני תחומים, התחום הביולוגי (תורשה) והתחום הפסיכולוגי (סביבה). התחום הביולוגי מתייחס למטען הגנטי שהתינוק הגיע אתו לעולם וכולל בין השאר טמפרמנט/ מזג מולד, גנטיקה ותכונות אישיות. התחום הפסיכולוגי מתייחס לעולמו הפנימי וליחסים הבינאישיים שהילד יוצר עם הסביבה. מחקרים מראים שהתחום הביולוגי והפסיכולוגי מתפתחים באופן עצמאי וגם משפיעים באופן הדדי האחד על השני. במאמר זה נתמקד בגורמים פסיכולוגיים וסביבתיים שעשויים להשפיע על הילד.

פסיכואנליטיקאים מפורסמים כמו ויניקוט, אריקסון ופרויד ואחרים התייחסו בהרחבה לשלבי ההתפתחות הפסיכולוגית. חלקם הדגישו את חשיבות הבנת העולם הפנימי של הילד ואילו אחרים הדגישו את חשיבות הקשר בין הילד והוריו (נקרא תיאוריות יחסי אובייקט). ננסה להציג את ההיבטים המרכזיים בהתפתחות הפסיכולוגית לאחר הלידה ועד גיל ההתבגרות המוקדם מנקודת המבט הפרוידיאנית באמצעות התיאוריה הפסיכוסקסואלית שפיתח, התאוריה החברתית של אריקסון והתיאוריה של ויניקוט. פרויד ואריקסון בעקבותיו חילקו את התפתחות הפסיכולוגית של האדם למספר שלבים.

.

2א. השלב האוראלי – (לידה עד גיל שנה) פסיכואנליטיקאים מייחסים לשנה הראשונה של התינוק כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על חיי הנפש. לפי פרויד לאחר הלידה התינוק חש חסר ישע, מחפש הנאה והימנעות מכאב ובשונה מבעלי חיים אחרים נתון לתלות מוחלטת באם שתספק את צרכיו הגופניים והרגשיים. לפי ההמשגה של ויניקוט האם צריכה להיות "אם טובה דיה" כזאת שאחראית לספק עבור התינוק חום ואהבה, ודרך המבט הרך והנעים המלווה בצלילי קולה לספק עבורו את התחושה שהוא קיים. כאשר הקשר שנוצר בינו לבין האם מבוסס על חום, אהבה, מגע, הרגעה והתפעלות הוא צפוי לפתח בבגרותו "עצמי אמיתי" יציב ובטוח בעצמו. הורים הקשובים לצורכי התינוק ומספקים את צרכיו ועקביים בתגובותיהם מבססים אצלו לפי אריקסון "אמון הבסיסי" בבני אדם. חוסר היענות או שאינה מספקת עשויה להוביל לפגיעה בחיי הנפש לחשדנות, תחושות של דחייה, נטישה, צורך בתלות ולהיווצרות חרדות שונות. בבגרותו עשוי לפתח קושי לתת אמון ולסמוך על אנשים, ולתהות האם בכלל מגיע לו לקבל אהבה ולהיות אהוב.

.

2ב. השלב האנאלי – (מגיל שנה עד שלוש) זהו שלב שבו המנגנון הנפשי "אגו" מתחיל להתפתח ולתווך בין הדחפים של הילד לקבל עוד ועוד.. מצד אחד, לבין דרישות המציאות. המעבר מהיכולת לראות את העולם מלמטה משתנה כאשר הוא מתחיל ללכת, מקבל אוטונומיה מההורים ללכת, לרוץ, לקפוץ, לחקור ולגלות דברים חדשים ובכך מתחיל באופן הדרגתי להיפרד מהאם. הוא עדיין תלוי בה באופן יחסי בהמשגה של ויניקוט אבל עדיין זקוק לראות אותה, להרגיש את קביעות האובייקט ולחוש בטחון כדי לצאת למסע נוסף ולחזור שוב. פרויד מדגיש בשלב זה את המפגש של הילד עם המציאות כטראומטי מאחר ולא רק שאינו מקבל כבר את כל מה שדורש הוא גם נדרש מההורים המחנכים אותו לניקיון, חינוך שעיקרו התחשבות בדרישות המציאות. הורה דרשני ותקיף עשוי לעורר אצל הילד צורך בשליטה (ע"י עצירת הצרכים או שחרורם המוקדם) ולפתח אישיות המאופיינת בצורך בסדר וניקיון, דייקנות, עקשנות, ביקורתיות ונוקשות.

.

2ג. השלב הפאלי – (מגיל שלוש עד שש) זהו שלב משמעותי ביותר בהמשגה של פרויד שנקרא גם השלב האדיפלי. תסביך אדיפוס משמש כמארגן מרכזי בחיי הנפש שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. לפי התסביך האדיפלי הילד הצעיר נמשך וחושק באמו ומתחרה על תשומת ליבה מול האב. העוינות שחש כלפי האב עשויה לגרום לו לרגשות אשמה. בפתרון "הקלאסי" של הבעיה הילד מוותר על מימוש המשאלה וממיר אותה בהזדהות והפנמה של איסורים וכללים שהאב הציב בפניו. באופן זה מפתח זהות מינית חיובית. הילד צריך לקבל אישורים וחיזוקים על מעשיו והישגיו שנותנים לו תחושת כוח והצלחה ומאפשרים לו לבנות דימוי עצמי חיובי. הוא ממשיך להזדקק לזמינות הקבועה של הוריו וצריך להרגיש בטחון, להבין ולהרגיש שהוא נפרד מהם. משחקי הדמיון (הבן הופך לסופרמן והבת לנסיכה) שאופייניים לתקופת הגיל מסייעים לילד לפתח לעצמו זהויות שונות שתורמות להתפתחות ה"אגו". בהמשגה של אריקסון הילד יוזם, אקטיבי, עושה יותר דברים ומרגיש את יכולתו להשפיע על עולמו מציב עצמו מטרות ומגשים אותן ללא תחושות אשמה או פחד להיענש.

.

2ד. שלב החביון – (שש עד שתיים עשרה, ראשית גיל ההתבגרות). בשלב זה האנרגיה המינית מודחקת ומופנית לרכישת מיומנויות לימודיות וחברתיות לרוב עם בני אותו המין. לפי אריקסון

הילד מתחיל להבין את המשמעות של מאמץ והשקעה ביחס לתוצאות דרך הישגיו הלימודיים (תוצרים). ילד שחווה כישלונות בהישגיו הלימודיים עלול לפתח תחושה של נחיתות, לעומת זאת הצלחה בהשקעת מאמציו גורמת לחיזוק הערך העצמי שעשויה להשפיע בחיוב על זהותו היצרנית והמקצועית בהווה ובעתיד. מבחינת עולמו הפנימי והחיצוני הילד ממשיך ללמוד על עצמו דרך ההתייחסות של האחרים אליו והחברים משמשים מעין מראה של עצמו ובהשפעתם הביטחון העצמי גובר או נפגע במגע עם בני הגיל וההורים.

.

סיכום – לכל אחד משלבי התפתחות ישנה חשיבות על ההתפתחות הנפשית התקינה של האדם, במיוחד במהלך השנה הראשונה לחייו. הצורך לקבל חום ואהבה הוא צורך בסיסי וקיומי ומלבד זאת, פרויד מייחס חשיבות ליכולת ההורים לכוון את הדחפים של הילד למציאות ("כי לא הכול ורוד") ללמוד להתאפק כי לא תמיד יוכל לקבל כל דבר שהוא חושק בו, ונותן חשיבות גדולה לשלב הפאלי שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. לפי תפיסתו של אריקסון, ילד העובר את שלבי ההתפתחות בצורה תקינה יוכל לפתח אמון בסביבה, ליצור יכולת לנפרדות ועצמאות, ליזום, להציב מטרות ולהצליח בביצוע משימות בבי"ס. ויניקוט מדבר על ההתפתחות הפסיכולוגית במושגים של מעבר מתלות מוחלטת באם לעצמאות המוביל להתפתחות נפשית תקינה.

.

הבסיס המשותף לרוב הפסיכואנליטיקאים הוא ההבנה שבריאות נפשית תקינה קשורה ליחסים המתפתחים בין הילד להוריו במיוחד במהלך השנה הראשונה לחייו

.

.

3. גורמים לבעיות רגשיות אצל ילדים

א. גורמים פסיכולוגיים

לפי המודל הסטרוקטורלי שפיתח פרויד, נפש האדם נחלקת לשלושה מבנים נפשיים. ה"אגו" אחראי לנווט את הנפש בין הדחפים של ה"איד" שלעולם אינו מסופק ותמיד רוצה עוד (לדוגמה, עוד סוכריה) ומול ה"סופר אגו" שמעורר רגשות אשמה מפני עונשים חמורים במידה וייבצע מעשה שנתפס כלא מוסרי בעיניו. קונפליקט נפשי הוא ביטוי של מחלוקת בין המבנים שמעוררת חרדה והדחקה של הבעיה שלא נפתרה כדי להימנע מתחושות של אי-נחת וחרדה. גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים רבים עשויים לגרום למצוקה רגשית ואנו נדון בעיקריים שביניהם:

.

א1. אובדן אובייקט האהבה – השנה הראשונה לחיי התינוק נחשבת בעיני פסיכואנליטיקאים רבים כמשפיעה ביותר על הבריאות הנפשית בבגרות. האם היא האובייקט הראשון והמשמעותי ביותר עבור התינוק שאחראית לספק מענה לצרכים הפיזיים והרגשיים. הידיעה שהאם נוכחת ומספקת את צרכיו מרגיעה ומפחיתה את החרדה שלו עקב התלות בה. האם מייצגת את האובייקט הראשון  שבאופן סמלי התינוק מאבד בכל פעם שיוצאת מטווח העין או אינה מספקת את הצורך באופן מידי. במהלך החיים תחושת האובדן או הפרידה נחווית ככאב ברגע הפרידה מהאם בשעה שהיא הולכת לעבודה והשמחה כאשר שבה חזרה. אנו חווים אובדן גם באופן ממשי כאשר אובייקט/אדם יקר בן משפחה אהוב שנפטר. ויכוח וריב בין ילדים היא תופעת ילדות מוכרת לכולנו שיכולה להוביל לניתוק הקשר בין אם למספר דקות, ימים או בכלל כאשר בנקודת החיתוך לעיתים הילד או שניהם חשים בכאב עקב תחושת האובדן של החבר שאהבו לשחק אתו.

.

א2. חרדת נטישה – היא סימפטום של אובייקט אהבה. למעשה חרדת נטישה זוהי חרדה מפני אובדן או פרידה של קשר שנתפס כקרוב ומשמעותי שבאה לידי ביטוי בקרב ילדים בדאגה מתמדת מפני פגיעה או אובדן שיגרם להורה שלהם לדוגמה, חשש שההורה ימות בתאונת דרכים או מסיבה שעשויה לגרום לפרידה של ההורים. חווית נטישה או פרידה גורמת לחרדה ותחושת חוסר אונים ויכולה להחוות בצורות שונות ע"י ילדים לדוגמה, הורה שמאחר לקחת את הילד מהחוג/מחבר, לא עונה בנייד לילד גם לאחר שמתקשר אליו מספר פעמים או כשילד הולך לאיבוד בתוך פארק שעשועים/בריכה או כל מקום ציבורי וההורה לא מוצא אותו. חוויה של חרדת נטישה בתקופת הילדות שלא זכתה לטיפול רגשי עשויה להתפתח בבגרות ליצירת קשרים חברתיים שמתבססים על תלות באחר.

.

א3. נוקשות – המצפון הנו מרכיב של הנפש שתפקידו לפקח על תחום המוסר. הוא אחראי על האופן שבו האדם תופס את התנהגותו ביחס לכללים ונורמות חברתיים. כאשר המצפון חש שבעליו הינו אדם ישר, אמין והוגן כלפי עצמו וגם כלפי אחרים לרוב מידת הנוקשות שלו אינה גבוהה. לעומת זאת, כאשר אדם פועל שלא לפי אמות מידה מוסריות כפי שהוא מצפה מעצמו הוא בד"כ נענש ע"י המצפון  ברגשות אשמה. לדוגמה, ילד שחש אשמה לאחר שקבע להיפגש עם חבר ולא יכול היה לפגוש חבר נוסף שרצה לפגוש אותו מחשש לאבד אותו. נוקשות יכולה לבוא לידי ביטוי גם בציפייה מהאחר שיחשוב ויתנהג לפי אמות מידה שלנו, לרוב צורת מחשבה מעין זו מייחסת לאחר את הבעיה ואנו אלה "היודעים שמחזיקים באמת אחת ופתרון אחד". היא אינה גמישה ומעוררת מחלוקות עם האחר שנתפס מאיים ומסוכן. לדוגמה, משפטים כמו "ידעתי שאני צודק", "הוא לא יודע כלום".

.

א4. אשמה עצמית – תחושת אשמה נוצרת בתרבות מעצם היותנו יצורים מדברים שיחד עם המצפון קשורים באופן ישיר לתחום המוסר. ישנן סיבות רבות שיכולות לגרום לנו להרגיש אשמה אבל הן סובייקטיביות למשל במידה וקיבלנו החלטה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא שלמים אתה, אם עשינו מעשה שגרם לאחר להיפגע כמו דיבור בחוסר נימוס או כאשר אמרנו משהו שהוא לא במקום (לגלות סוד לחבר). המחשבות על המעשה בדיעבד מעוררות אצלנו רגש שלילי שגורם לתחושת אשמה. האשמה עצמית מהווה נטל נפשי כבד ועשויה לגרום לפגיעה בערך ובדימוי העצמי. לדוגמה, ילד שהיכה את חברו לכיתה לאחר שהחבר עלב בו ולאחר שהילד המכה חשב על התנהגותו הרגיש אשמה וצורך להתנצל על מעשהו.

.

א5. דחייה – תחושת שייכות הינה צורך בסיסי בקרב כל בני האדם ואנו רוצים להרגיש אהובים ע"י ההורים, החברים והסביבה. סיטואציות של דחייה מתרחשות פעמים רבות במסגרות החינוך מסיבות שונות לדוגמה: ילד שמוצא את עצמו קורבן עקב מראה חיצוני כמו גובה או משקל גוף, התנהגות שנתפסת כמוזרה, התבודדות וקושי ליצור קשרים חברתיים ומאבק עם מי שנתפס כמנהיג או מקובל חברתית. תחושת דחייה מעוררת רגשות קשים של בדידות, עצב, כעס ופגיעה בערך העצמי. ככל שהדמות שדוחה אותנו משמעותית יותר בחיינו כך תחושת האכזבה שלנו עשויה להיות גדולה יותר לדוגמה, חבר קרוב שצחק עלינו בפני אחרים עשוי לגרום לתחושת דחייה בגלל הקשר הקרוב וההפתעה הגמורה שממנו לא ציפינו שזה יקרה.

.

א6. פגיעה בערך העצמי – ערך עצמי הוא האופן שאנו מעריכים (שווי) ושופטים את עצמנו משפיע באופן ישיר על הרגשות שחש האדם כלפי עצמו בין אם ביחס למראה שלנו, הצלחה במבחנים, עבודה, חברות, זוגיות ולמעשה בכל תחומי החיים. לדוגמה, אני יפה/מכוער, חכם/טיפש, מוצלח/לא מוצלח ואהוב/לא אהוב. מי שסובל מפגיעה בערך העצמי נוטה להתמקד בנקודות שבהן הוא מתקשה לדוגמה, ילד שמתקשה בלימודיו שחש שהוא טיפש. ככל שתחושת הפגיעה בערך העצמי גבוהה יותר כך היא עשויה לעורר דכדוך וגם דיכאון.

.

א7. בושה – בושה היא תחושה לא נעימה שמתעוררת אצלנו בהקשר חברתי לרוב עקב הפניית מבט כלפי עצמנו ובעיקר בפגמים שלנו באופן ממשי או בחשיבה עליהם לדוגמה, בושה להשתתף בכיתה ולדבר, דבר שעשוי לגרום לעיתים להימנעות. רגש הבושה נלווה לעיתים קרובות לתחושת אשמה כי שניהם עולים בהקשרים חברתיים. ילדים עשויים להתבייש מאנשים שאינם מכירים, כאשר קוראים בשמם, מהגוף שלהם ואפילו מההתנהגות של ההורים שלהם.

.

א8. רגש נחיתות – זהו רגש שמלווה אותנו בין אם באופן מודע או לא מודע כאשר אנו עושים השוואה מול מהאחר. תחושת נחיתות היא מעבירה מסר של פחותים מהאחר ותחושה של מסכנות. לדוגמה, ילד שמתלונן באופן קבוע בפני הוריו על כך שנותנים יותר דברים (אהבה) לאח הגדול ולו פחות. משפטים לדוגמה: "למה הוא קיבל ואני לא?", "תמיד היא הייתה יפה יותר ממני".  השוואה ביחס לאחר באה לידי ביטוי בעיקר כאשר מדובר בציונים ובקשרים חברתיים.

.

.

ב. גורמים סביבתיים

ב1. קונפליקטים בין ההורים – מאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את הילד לאי הסכמות ומחלוקות ביניהם שמתבטא בצורות של כעסים, צעקות, איומים והפחדות. יחסים בעייתיים עם ההורים עוינות או תחושת דחייה והיעדר ביטויים של חום, אהבה ומגע. הורות המאופיינת בנוקשות שמחמירה במתן עונשים, הורות מגוננת ומגבילה שיוצרת תלות, הורות שאינה עקבית בהתנהגותה או חסרת גבולות לחלוטין. (ניתן לקרוא במאמר הורות ללא אשמה).

ב2. משברים ואירועי חיים – חשיפה לאירועים טראומטיים שיש בהם מצבים או תחושות של אובדן: פרידה מחבר/ה, מוות של אחד ההורים או שניהם, גירושין, תאונה, פיגוע טרור, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה. שינויים ומעברים כמו גן, בי"ס, דירה, הגירה. התדרדרות כלכלית ועוני.

.

.

3. טיפול רגשי לילדים

3א. שלב ההערכה – טיפול רגשי בילדים הוא לא חוג וילד שמתחיל טיפול נדרש למשאבים נפשיים שלעתים מכבידים עליו רגשית. חשוב שלא להכניס ילד לטיפול במידה ואין צורך בכך. בשלב הראשון אני מזמין את ההורים להגיע למפגש היכרות על מנת שאוכל לשמוע את הסיבות שהביאו אותם למסקנה שילדם זקוק לטיפול רגשי או שהמליצו להם להביא אותו לטיפול. אני מזמין את שני ההורים למפגש הראשון במידה והדבר מתאפשר כדי לנסות להבין משתי נקודות מבט שונות איך כל אחד תופס את הבעיה. לעיתים לא ניתן לקיים מפגש משותף עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מהם להגיע. המפגש הראשון מאפשר לקבל אינפורמציה על הרקע כללי של המשפחה, התייחסות לסימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של הילד וההורים. לעיתים ניתן לקבל אינפורמציה חשובה גם מדיווח מהמסגרת החינוכית ומתוך מסמכים פסיכולוגים ו/או רפואיים במידה וישנם. לאחר הבנת הבעיה מתקבלת החלטה יחד עם ההורים מהי הדרך הנכונה ביותר לגשת ולטפל בבעיה. לעיתים כחלק מתהליך הערכה אני נפגש עם הילד למספר מפגשים כדי לקבל תמונה כוללת האם הוא המוקד של הבעיה.

מניסיוני המקצועי ישנם מספר אפשרויות לטפל בילד בין אם באופן ישיר או עקיף: הבנה שיש צורך בטיפול עבור הילד, טיפול בילד בשילוב הדרכה ממוקדת עבור שני ההורים או אחד מהם, טיפול דיאדי, הדרכת הורים או טיפול משפחתי. לפירוט על גישות הטיפול השונות ניתן לקרוא במאמר הדרכת הורים..

3ב. תחילת הטיפול – הילד מתחיל טיפול רגשי לאחר שקיבל הסבר בנוגע לסיבה שבגללה הגיע לטיפול כדי לגייס את כוחותיו להצלחת הטיפול. ההסבר על הגעתו לטיפול הוא חלק משמעותי מהברית הטיפולית שנוצרת שמטרתה לבנות אמון וביטחון במטפל. אני מסביר לילד שכל התכנים הרגשיים נשארים בינינו בלבד למעט תכנים רגשיים המסכנים את בריאותו הנפשית. במצבי מצוקה בהם הילד נמצא בחרדות קשות, בעיות התנהגות, קשיי פרידה או צורך במשחקי כוח ושליטה לעיתים הטיפול נעשה בשילוב אחד ההורים או לסירוגין..

3ג. מטרות הטיפול – לאחר שהתקבלה החלטה שהילד מתחיל טיפול רגשי אנו מגדירים את מטרות הטיפול. מניסיוני המקצועי אחת המטרות החשובות בטיפול היא לאפשר לילד לבטא באופן חופשי את רצונותיו ולכן אני מאפשר לו לבחור במה נשחק בחדר הטיפולים. לעודד אותו לבטא את הדחפים האסורים כדי שיכול להשתחרר מהחרדות ולשלב אותם בצורה מעודנת בחיי הנפש. מטרה חשובה נוספת היא לנסח במילים את הרגשות הבאים לידי ביטוי בפעולה (נקרא acting out) במשחק, ולקשר בינם לבין מצבים שונים שהם פוגשים אותו בחייו, דבר שמסייע לילד לזהות את הדחף לווסת אותו וללמוד להגיב גם באיפוק.

.

המטרה המרכזית בטיפול בילדים היא לעודד את הילד לבטא את הדחפים האסורים כדי שיכול להשתחרר מהחרדות ולסייע לו שלב אותם בצורה מעודנת בחיי הנפש

.

.

4. טיפול במשחק (Play Therapy) 

4א. קשיים של ילדים – המשחק הוא השפה הטבעית של הילד ובאמצעות הוא יכול לבטא משאלות, תחושות של כעס, שמחה וגם כאב, ולמצוא דרכים לשלוט לכן זהו כלי המאפשר להגיע לחיי הנפש של כל ילד. יחד עם זאת, חשוב להבין שטיפול בילד שונה מטיפול במבוגר ממספר סיבות: האישיות של הילד בגיל צעיר עדיין לא התעצבה ונמצאת בתהליך של השתנות מתמיד. המנגנון הנפשי "אגו" שאחראי לנווט את הנפש חסר יציבות רגשית במיוחד כאשר נתון למצבי לחץ. לפחדים וחרדות ישנה השפעה שיכולה לגרום לתגובות רגשיות סוערות מחשש לאובדן אהבתו של הורה לילד/חיה במקומו, חששות מדחייה חברתית וחלומות בעלי גוון מיני ותוקפני מפני הדחפים הפנימיים. יכולת החשיבה בתקופת גיל הילדות קונקרטית בעיקרה, אוצר המילים הנמוך מקשה על הילד לבטא את הרצונות שלו והוא נעשה מתוסכל במיוחד כמתקשה לבטא את רגשותיו. הילד עדיין תלוי מאוד פיזית ורגשית בהוריו וחושש מהם ולעיתים מסתיר ומשקר. כאשר נוצרים מתחים וחוסר נחת של הילד הנטייה הטבעית שלו היא לפרוק באמצעות ביטוי בפעולה (נקרא acting out). כאשר הבעיה אינה נפתרת הוא מפנה את הדחפים כלפי הסביבה מה שהופך את חדר הטיפולים למשמעותי מאוד עבורו..

4ב. חדר הטיפולים – חדר הטיפולים הוא מרחב פתוח, מעין "מגרש משחקים" המאפשר לילד לבטא את עצמו באופן חופשי ובטוח ולהשליך את עולמו הפנימי על המטפל לרבות כעסים, תוקפנות, חרדות ומשאלות. כאשר קשייו הרגשיים מקושרים באמצעות דיבור על חיי היומיום הדבר מסייע להפחית אצלו את החרדה.

העולם הדמיוני הוא המרחב דרכו הוא מפתח את היכולת לדמיין, הוא יכול לדמיין לקבוע את החוקים וגם ללמוד לנוע בחופשיות בין חייו הפנימיים למציאות הקיימת. תפקידו של המשחק קשור ליכולת הפנטזיה, הדמיון והיצירתיות וליכולת לשחק ברעיונות באמצעות השימוש בכלים כמו משחקי דמיון, חילופי תפקידים, ומשחקים "חופשיים" כמו: לגו, קוביות, בובות ומשחקים.

מדוע ילדים שומרים סודות? לעיתים קרובות ילדים שחשים מצוקה שומרים סודות ואינם לספר להורים מה מעיק עליהם מחשש להיענש. פעולת ההסתרה מעוררת חרדות והשימוש במשחק מאפשר להרחיק את בעיותיו ולייחס אותה לדמויות במשחק ובאופן עקיף לספר למטפל מהי הבעיה. הפרשנות מופנית כלפי הדמות של הילד במשחק שלא תיתפס ביקורת ישירה עליו ומאיימת ובאופן הזה קל לו להפנימה ביתר קלות. המשחק מספק הזדמנויות ליצירת קשר באמצעות הדיבור ומסייע גם לפתח מיומנויות חברתיות טובות יותר. תפקיד המשחק לאפשר לילד לחשוב על מעשיו ולחוות את התחושות של אחרים ולפתח יכולת לאמפתיה כלפי הסביבה. הטיפול במשחק לעיתים משמש גם מקור להנאה ושכחה מהבעיות של היומיום.

המפגש עם אדם מבוגר שקשוב ומכוון רק לילד ולצרכיו היא חוויה מיוחדת. האפשרות לבטא רגשות באופן חופשי דרך המשחק נותנת תחושה של הקלה ופורקן, ולכן מרבית הילדים יוצאים לעיתים קרובות מהטיפול בהרגשה טובה שתורמת למוטיבציה שלהם להמשך התהליך.

.

חדר הטיפולים הוא מרחב פתוח מעין "מגרש משחקים" שמאפשר לילד לבטא את עצמו באופן מילולי ודרך משחק המסייע בפתרון מצוקות רגשיות.

.

.

סיפור מקרה מהקליניקה

ילדה שחשה קנאה באח הצעיר שנולד: ההורים פנו לטיפול בעקבות נסיגה בהתנהגות של ילדתם בת ה – 7 תלמידת כיתה ב'. לאחר לידת אחיה הצעיר היא חל שינוי בהתנהגותה, והייתה חסרת שקט החלה לדרוש אהבה ולהתלונן בפני הוריה שאינם מקדישים לה מספיק זמן ואוהבים יותר את התינוק החדש בבית. מהמפגש עם ההורים התקבלה תמונה של ילדה המרגישה מקופחת. ניכר שהשינוי בהתנהגותה הושפע מהקנאה באחיה הקטן שבחוויה הרגשית שלה תפס את מקומה ואת תשומת הלב שקבלה מהוריה, תחושות אלו התבטאו באופן מילולי בטיפול וגם דרך המשחק. בתהליך ההדרכה ההורים הבינו את הסיבות לשינוי בהתנהגות של הילדה וההדרכה סייעה להם ודרכה למדו להגיב כלפיה באמפתיה ובמציאת דרכים חדשות לאפשר לבתם להרגיש מיוחדת ולקבל מהם חום ואהבה. לדוגמה, האם וביתה סיכמו על בילוי שבועי של שעה שהן יחד לבדן וגם עזרה שלה לאם בטיפול באחיה הצעיר. הדרכת ההורים במקביל לטיפול סייעה לה להירגע ולהשתחרר מהמועקה שנוצרה לאחר לידת האח הצעיר וזמן קצר אח"כ הטיפול הסתיים. .

.

נשארת עם שאלות על טיפול רגשי לילדים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים 

דימוי עצמי נמוך

פחדים וחרדות של ילדים

שאלות ותשובות

.

.

הפוסט טיפול רגשי לילדים הופיע ראשון ב

גורמים שונים יכולים להשפיע על ילדינו, לפגוע באיזון הרגשי ולגרום למצוקה רגשית. כאשר אנו לא מצליחים להבין ולפתור את הבעיה מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית כאשר המטרה המרכזית בהדרכת הורים היא לסייע להורה להבין את הבעיה ולקבל הכוונה ממוקדת ויעילה כיצד לסייע לילד לפתור את הבעיה.

הורות הנה תפקיד חשוב ומרכזי שאנו מגיעים אליו כמעט ללא הכנה מוקדמת ולמרות זאת אנו מצפים מעצמנו שבמעבר להורות אנו אמורים לדעת כיצד לגדל את ילדינו, לחשוב ולפעול בצורה הנכונה ביותר עבורם וללא קושי. ניתן להסכים כי המטרה המרכזית שלנו כהורים היא לגדל את ילדינו בצורה בריאה מבחינה רגשית וגופנית, שואפים להוות עבורם מודל לחיקוי חיובי, לספק עבורם את החינוך הטוב ביותר וללמד אותם להיות עצמאים שלוקחים אחריות על מעשיהם ותורמים לעצמם ולחברה. למרות זאת, מדוע המשימה של גידול ילדינו כל כך קשה עבורנו? מאחר ובאופן בסיסי אין לנו אפשרות לדעת ולהבין את אשר מתרחש בעולמו הפנימי ולכן פעמים רבות אין לנו אפשרות להסביר שינויים במצב הרוח ובהתנהגות שלו ולבטח קשה לנו עוד יותר לזהות את מקור הבעיה והגורמים למצוקה הרגשית.

גורמים שונים יכולים להשפיע על ילדינו ולעורר אצלם מצוקה רגשית: גורמי סביבה שעשויים להתבטא בקונפליקטים בין ההורים על גידול ילדים שחושפים מאבקי כוחות ומתחים בבית המלווים בהפניית כעסים וצעקות האחד כלפי השני. סגנונות הורות שונים מהורות שנוטה להיות נוקשה ומחמירה במתן עונשים, חסרת גבולות או הורות מגוננת שמגבילה את הילד ויוצרת אצלו תלות. משברים ואירועי חיים כמו חשיפה לאירועים טראומטיים, מוות של אחד ההורים, גירושין, תאונה, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה וגם שינויים ומעברים כמו גן, בי"ס, דירה, הגירה כמו גם התדרדרות כלכלית ועוני. גם לגורמים פסיכולוגים השפעה ישירה או עקיפה על התפתחות של מצוקה רגשית כמו נוקשות שמובילה לווכחנות ומאבקי כוחות מול ההורים וילדים במסגרות החינוך. חרדת נטישה/פרידה מחשש שההורה ייפגע או ימות. התפתחות של מוסריות גבוהה שגורמת לתחושות אשמה על התנהגות של הילד כלפי אחרים. תחושה של דחייה חברתית שמקשה על יצירת קשרים חברתיים. בושה שגורמת להימנעות חברתית ותחושת נחיתות ביחס לאחר שנתפס כטוב יותר או שמקבל יותר. נכון לפנות להתייעצות מקצועית כאשר אתם מרגישים שילדיכם חש במצוקה שאינה חולפת או מחמירה ולמרות ניסיונות הסיוע אתם חסרי אונים מול הבעיה שלו. .

"הדרכת הורים" (Parental Guidance) היא שם כולל למספר דרכי התערבות בהם ניתן לעבוד עם הורים וילדיהם: הדרכת הורים, טיפול בהורות, טיפול דיאדי ואחרים (בהמשך). בהתאם לקשיים שעלו בערכה הראשונית והרצון של ההורה והילד להיות במסגרת טיפולית, ניתנת המלצה לגבי צורת הטיפול הנכונה ביותר עבורכם.

.

לשאלות נוספות על הדרכת הורים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. מדוע הורים מתקשים בגידול ילדיהם?

מרבית ההורים מתקשים בגידול ילדיהם עקב שינויים חברתיים ותרבותיים רבים שהתרחשו בחברה המודרנית בעשורים האחרונים. כתוצאה מהשינויים הרבים תפקיד ההורות נעשה מורכב וקשה יותר מסיבות שונות: החברה שלנו שנתה את פניה מחברה מסורתית-סמכותית לחברה "פתוחה", שגרם לאובדן הנורמות והכללים החברתיים ששימשו בעבר את ההורים. חלה פגיעה בסמכות האב שבעבר יכול היה להכות את הילד ולחזק בכך את סמכותו כיום פגיעה בילד אסורה ע"פ חוק ומקשה יותר להיות סמכותיים ולהגדיר כללים וגבולות ברורים. חל שינוי משמעותי מההתמקדות בצרכי המבוגרים להתמקדות בצרכים ובזכויות הילדים, והורים כיום מתמסרים ונותנים מעצמם יותר מאי פעם. התמסרות זו גורמת לעיתים לכניעת ההורה לרצון של הילד, דבר המשפיע על יכולתו להתמודד עם איפוק ודחיית סיפוקים, כמו גם היכולת להתמודד עם קשיים הדורשים ממנו מאמץ. לדוגמה, ילד עם יכולות לימודיות תקינות נמנע מהכנת שיעורי בית בתואנה ש"אין לו כוח" ומסרב להשתתף במטלות הבית שהתבקש לעשות. כדי להימנע מעימותים חלק מההורים מספקים להם את כל צורכיהם החל ממתנות, ימי הולדת מפוארים, חוגים, מפגשים חברתיים ועוד. ההתמסרות "המוגזמת" של ההורים כלפי הילדים יוצרת בהם תלות ומקשה עליהם להשתחרר ויוצרת קשיים בתהליך של נפרדות ועצמאות. בעידן הנוכחי שני ההורים עובדים בד"כ ומרבים להיעדר מהבית נוכח עומס ולחץ בעבודה ונוהגים לפצות על תחושות אשמה בקניית מתנות. האינטרנט כיום תופס מקום משמעותי בחיי הילדים המרבים לבלות שעות מול המסך וכתוצאה מכך נמנעים מפעילויות ספורטיביות ומפגשים חברתיים. לפי הספרות המחקרית העדכנית עיסוק ממושך בתכנים באינטרנט עשוי לגרום להתמכרות בקרב חלק מהילדים.

החשיפה של הורים למאמרים ותאוריות פסיכולוגיות המפורסמות חדשות לבקרים באמצעי התקשורת ומספקות הסברים כיצד להיות הורים "טובים יותר" מערערים את תחושת הביטחון ויוצרים אצלם תחושות חרדה בנוגע לאופן גידול ילדיהם. כתוצאה מהשינויים הרבים שהורים מתמודדים איתם הם מדווחים כיום על תחושות של חוסר-אונים, כישלון ובלבול כיצד לגדל את ילדיהם בצורה תקינה.

.

ההורים מתקשים כיום להגדיר גבולות ולהיות סמכותיים כלפי ילדיהם כי פגיעה בילד אסורה ע"פ חוק בעוד שבעבר האב יכול היה להכות את הילד ולחזק בכך את סמכותו 

.

.

2. סימפטומים למצוקה רגשית

לרוב ילדים מתקשים להסביר מהי הבעיה שמציקה להם באופן מילולי ולכן צריך להיות קשוב לסימנים שהם מאותתים על הבעיה. להלן סימפטומים מרכזיים של מצוקה רגשית שאופיינית לתקופת הילדות המרוכזים לפי קטגוריות באופן סכמתי בלבד ועשויים לבטא מצוקה רגשית:

ביטויים של בעיה מבחינה חברתית – קשיים להשתלב חברתית במסגרת הגן/ביה"ס, מאבקי כוחות עם ילדים אחרים על מי הכי טוב/חזק/מקובל חברתית, קושי בפרשנות נכונה של מצבים חברתיים, חרם חברתי, תחושות של ערך עצמי (וגופני) נמוך, רגישות יתר לפגיעות מאחרים ובמיוחד לתחושת דחייה או כישלון.

ביטויים של פחדים – פחד מבע"ח, מחושך וסיוטים ממפלצות ושדים, מתהליכים רפואיים כמו לקבל זריקה, טיפולי שיניים, רעש ופחד מאנשים זרים (ניתן לקרוא במאמר פחדים וחרדות של ילדים).

ביטויים של חשיבה – קושי לשמור על ריכוז בלימודים, שינויים במצב הרוח, מחשבות שליליות ללא הפסקה שהעולם רע/שלא אהוב/ על העתיד קודר, נטייה להפחתת ערך מהישגיו, תחושות אשמה ונטייה לשיפוט עצמי בחומרת יתר, במקרים קיצוניים מחשבות על פגיעה עצמית ועל מוות.

ביטויים של חרדה – הצמדות להורה וסירוב ללכת למסגרת הגן או בי"ס, בכי, חרדת נטישה, קושי בפרידה, קשר סימביוטי עם ההורים, צורך ב"הגנת יתר" של ההורה, קושי בהירדמות, שינה עם ההורים או הגעה אליהם באמצע הלילה בניגוד לרצונם, רגרסיה להרטבת לילית, קושי בגמילה שמתבטא בהרטבת יום (אנורזיס) או התאפקות בעשיית צרכים (אנקופרזיס), תלונות גופניות ללא ממצא רפואי כמו כאב בטן וכאב ראש, קשיים במעברים משיעור לשיעור ומסגרות מגן לכיתה א'.

ביטויים של התנהגות ורגשות – קושי להישמע לסמכות וקבלת גבולות, מרבה להתעצבן ולכעוס, הפניית תוקפנות כלפי ההורים וחברים ללימודים כולל הצוות החינוכי, הפרעת קשב עם נטייה לחולמנות/אימפולסיביות/היפר אקטיביות, מגיב לתסכול בהתפרצויות זעם, הצקות לילדים/אחיו בכוונת תחילה, נטייה להסתגרות, הימנעות לדבר עם הסביבה, הפגנת אדישות, הימנעות מהשתתפות במשחק, מרבה להיעדר מהמסגרת החינוכית, לקות למידה שמתבטא קושי רגשי לשאת את התסכול וירידה בתפקוד הלימודי.

.

.

3. סוגי טיפול בעבודה עם הורים

מניסיוני המקצועי כאשר הורה פונה עם תלונה על בעיות רגשיות של הילד לרוב עמדת המוצא שלו שצריך טיפול רגשי עבור הילד ומעטים ההורים שפונים ומגדירים את הצורך לקבל הדרכת הורית. הפגישה הראשונה היא פגישת היכרות שנעשית לרוב עם שני ההורים, במידה והדבר אינו מתאפשר עקב גירושין או חוסר יכולת של אחד מבני הזוג להגיע עדיין חשוב שלקיים את המפגש הראשון עם הורה (הורים) ללא הילד. במפגש היכרות ניתן לקבל רקע משפחתי, ללמוד על המשפחה, אחים ויחסים ביניהם ולשמוע מהי המצוקה הרגשית של הילד. בנוסף, לברר לגבי סימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של הילד וההורים דבר שמאפשר להעריך מהי הדרך הנכונה ביותר לגשת לבעיה: ישנם מקרים שהבנת הבעיה מצביעה על צורך בהדרכת הורים עבור אחד מהם או שניהם ללא צורך בטיפול רגשי בילד, במקרים אחרים שילוב טיפול בילד יחד עם הדרכה ממוקדת עבור שני ההורים או אחד מהם ולעתים נדרש טיפול דיאדי או משפחתי. הדאגה לילד מביאה את ההורים לקליניקה אך לרוב הצורך המשמעותי יותר לעשות שינוי נמצא דווקא אצל ההורים. להלן סוגי טיפול והתערבויות בעבודה עם הורים שיכולים להיות מגוונים ומותאמים לצרכיהם:

.

3א. הדרכת הורים – זוהי צורת ההתערבות חינוכית בעיקרה המוכרת ביותר להורים והיא מתמקדת בהדרכה מעשית וממוקדת. הדרכת הורים תפקידה להבטיח תמיכה רגשית ומעשית רציפה לטיפול בילד. לספק תמיכה להערכה העצמית של ההורה. כרצף, החל מהעברת מידע בנושא גדילה והתפתחות או חינוך, ועבור במתן עצות, מתן רשות והבהרה, ע"פ הצורך. על הדרכת הורים לגייס את הסביבה המשפחתית לתמיכה בתפקוד הורי טוב יותר כדי להפחית לחצים לא מציאותיים ולא בריאים המופעלים על הילד. הדרכת הורים מתמקדת בשינוי דפוסי ההורות והכוונה לגבי הורות יעילה יותר. לרוב הורים מגיעים להדרכה כחלק מתהליך של טיפול פסיכולוגי בו הילד נמצא. מניסיוני, כאשר שני ההורים מגיעים יחדיו להדרכה הם יכולים ליצור שינוי מהיר יותר מאחר ושניהם יכולים לקבל החלטות באופן מוסכם ומתואם. במידה והדבר אינו מתאפשר עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מבני הזוג להגיע, הדרכת הורים עדיין משמעותית כאשר אחד ההורים לוקח בה חלק פעיל באופן עקבי..

.

3ב. טיפול בהורות – בחלק מהמקרים הדרכה והכוונה ממוקדים מספקים מענה ספציפי לצורכי ההורה. הדרכת הורים אינה נוגעת בקונפליקטים לא מודעים או בריתות לא מודעות בין ההורים לילד שלא פעם מהווה את שורש הבעיה ובחלק מהמקרים כדי לעשות שינוי משמעותי נדרשת מההורה עבודה מעמיקה יותר. טיפול בהורות מתייחס לזהות של האדם כהורה באותו אופן שיש לו זהות של אדם בעל תפקיד בעבודה. טיפול בהורות עוסק בתהליכים פסיכואנליטיים לא מודעים של ההורים שבאים לידי ביטוי דרך העברה בין דורית, משאלות ופנטזיות הוריות והפנמות והזדהויות בקשר עם הוריהם המושלכים ומשפיעים על יצירת דפוסי תקשורת בינאישיים עם הילד בהווה. לאחר זיהוי והבנה של אותם דפוסי התנהגות שפוגעים ומחבלים ביחסים עם הילד ההורה יכול להזדהות ביתר קלות עם המצוקה של ילדו ולפתח דרכי חשיבה והתנהגות חדשים ביחסים ביניהם. לקריאה מעמיקה על טיפול פרטני במבוגר ניתן לקרוא במאמר פסיכותרפיה למבוגרים

סיפור מקרה מהקליניקה: הורה המתקשה להבין מדוע בנו משקר: אריק (שם בדוי), בן 46 הגיע להדרכה לאחר שגילה שהבן משקר בנוגע להכנת שיעורי בית ואינו יודע כיצד לפתור את הבעיה. במפגש הראשון האב סיפר על ילדו, בן השמונה לערך תלמיד כיתה ג' שמתקשה בהבנת החומר הלימודי, אובחן כסובל מלקויות למידה והפרעת קשב ואינו מכין שיעורי בית. לאחר הדרכה ראשונית והכוונה כיצד לנהוג בשקרים של הבן הבעיה לא נפתרה ועלה צורך בעבודה מעמיקה יותר ולכן המפגשים הבאים התמקדו בעולמו הפנימי של האב. במפגשים עלה כי הוריו (ההורים של האב) היו מאוכזבים ממנו בתקופת לימודיו מאחר והרבה להיכשל במבחנים ולא סיים תיכון עם תעודת בגרות. האב שחש כישלון בלימודים דווח על פגיעה בדימוי העצמי ולמרות שמעולם לא אובחן שיער לעצמו שגם הוא סובל מלקויות למידה והפרעת קשב. ההבנה שעלתה במפגשים הייתה שהאב ציפה מהבן להצליח בלימודים יותר ממנו כדי לתקן את חווית הכישלון ואכזבת ההורים ממנו. ההבנה שמדובר בדפוס יחסים עם בנו שהושפע מהוריו (נקרא העברה בין דורית) אפשרה לאב להשתחרר בהדרגה מדפוסי העבר ולהתייחס לצרכים הלימודיים הרלוונטיים של הבן. הוא התחיל לספק עבור הבן הוראה מתקנת ע"י מורה פרטי בבית אחת לשבוע ותלמיד תיכון מהשכונה שהגיע להכין אתו שיעורי בית מדי יום. בשלב זה חיכתה לאב הפתעה מאחר והבן הפסיק לשקר כאשר חש שהאב רגוע יותר והוא מקבל מענה מתאים לצרכיו, דבר שכם שפיר מאוד את הקשר ביניהם..

.
3ג. טיפול פסיכולוגי בילד בשילוב הדרכת הורים – בטיפול מסוג זה המיקוד בילד ולרוב משלב מפגשי הדרכה עם ההורים כדי שיוכלו להיות מעודכנים ומחוברים לתהליכים הרגשיים שהילד עובר, לאפשר להם להעלות תכנים שמציקים להם ולהדריך ולכוון אותם בהתאם לצרכים שלהם. לעיתים נדרש לפגוש את ההורים במקביל לטיפול בילד אחת לשבוע או שבועיים כאשר עולה כי הילד או ההורה נמצא במשבר וההורים חסרי אונים ואובדי עצות. במקרים נוספים הטיפול מתמקד בילד בלבד וההורים מגיעים להדרכה תקופתית אחת לשלושה שבועות או חודש. לקריאה מעמיקה על טיפול בילדים או מתבגרים ניתן לקרוא במאמר טיפול בילדים ו- טיפול במתבגרים.

.

3ד. טיפול דיאדי – טיפול דיאדי הוא צורת טיפול שבו ההורה והילד משתתפים יחד. בחלק מהמקרים הטיפול מתקיים עם הורה ספציפי ובאחרים עם שני ההורים לסירוגין. טיפול דיאדי מאפשר הבנה מעמיקה לגבי דפוסי התקשורת שליליים וקונפליקטים ביחסים הורה-ילד. טיפול דיאדי בגישה הקלאסית מתנהל כאשר ההורה והילד מתנהלים בחדר הטיפולים באופן עצמאי והמטפל צופה מהצד ומעלה את הבעיות שעולות בדינמיקה ביניהם במפגש הפרטני עם ההורה. בקליניקה אני מקיים טיפול דיאדי גם כאשר היכולת המילולית של הילד הצעיר (בערך מגיל 10 ואילך) מאפשרת לנהל שיח שבו הוא יכול להעלות תלונות ביחסים עם ההורה והמפגש מתנהל במתכונת דומה של טיפול זוגי (לקריאה מעמיקה יותר ניתן לקרוא במאמר טיפול זוגי). סיבות נוספות למבנה כזה של מפגש טיפולי מתקיים כאשר הילד מפחד או מתקשה להיפרד מההורה ובמצב כזה ההורה שנשאר משתתף בטיפול בהתאם להנחיית המטפל ובדרך הזאת הטיפול מסייע גם בתהליכי פרידה ביניהם..

.

3ה. טיפול משפחתי – טיפול משפחתי מתמקד במשפחה כולה או בחלק מחבריה ולא באחד הילדים. טיפול משפחתי שם דגש על זיהוי קונפליקטים בינאישיים, צורות התקשורת והתנהגויות מקשות בקרב בני המשפחה, העשויות לפגוע בתפקוד המשפחתי ושל כל אחד מחבריה בנפרד. סוגי טיפול והתערבויות ברמה המשפחתית כוללים עבודה עם הורים תוך התייחסות להבנת צורכי הילד והצרכים ברמה המשפחתית. לרוב עיקר העבודה הטיפולית נעשית מול ההורים, אולם ישנם מקרים בהם נדרש לשלב מפגשים במתכונת נוספת כמו טיפול פרטני כדי לספק את המענה הנכון ביותר לצורכי הפרט והמשפחה. לקריאה מעמיקה יותר ניתן לקרוא במאמר טיפול משפחתי 

.

לסיכום – בעוד שבחלק מהמקרים הדרכה והכוונה ממוקדים מספקים מענה נכון לצורכי ההורה והילד, בחלק מהמקרים עולה צורך להעמיק את הטיפול בהורים כדי לגעת בקונפליקטים לא מודעים או בריתות לא מודעות בין ההורים לילד שלא פעם מהווה את שורש הבעיה. לעתים הצורך הנכון הוא בטיפול המתמקד בילד ומשלב מפגשי הדרכה עם ההורים אחת למספר מפגשים על מנת שיוכלו להיות מעודכנים ומחוברים לתהליכים הרגשיים שהילד עובר בעוד שטיפול דיאדי המתמקד ביחסים בין ההורה והילד מאפשר הבנה מעמיקה קונפליקטים ודפוסי תקשורת שליליים שנוצרו בקשר ביניהם. כאשר עולה צורך בשינוי מערכתי מומלץ על טיפול משפחתי השם את הדגש על זיהוי קונפליקטים בינאישיים, תקשורת והתנהגויות מקשות בין בני המשפחה. חשוב להדגיש שסוגי הטיפול וההתערבויות מותאמים לצורכי ההורים וילדיהם. כאשר אתם ההורים מרגישים שילדיכם חש במצוקה שאינה חולפת ו/או אתם מרגישים חסרי אונים מול ההתנהגות של ילדיכם מומלץ שלא לחכות שהבעיה תחריף יותר ולפנות להתייעצות מקצועית..

.

נשארת עם שאלות על הדרכת הורים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

טיפול בדיכאון

טיפול בחרדה

דיכאון בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה

חרדת בחינות

דימוי עצמי נמוך

פחדים וחרדות של ילדים

שאלות ותשובות

.

.

הפוסט הדרכת הורים הופיע ראשון ב

הסערה הרגשית והשינויים הרבים שהמתבגרים עוברים בגיל ההתבגרות גורמים לעומס רגשי, מתחים ולחצים שמערערים את האיזון הרגשי שלהם. משבר חדש עשוי להוות טריגר שמעורר או מגביר חרדות או מוביל למצוקות רגשיות חדשות. המטרה המרכזית בטיפול במתבגר היא להבין את הבעיה, לדבר עליה ולסייע בפתרונה כדי להוביל לתהליכים של שינוי וצמיחה. 

גיל ההתבגרות ידועה לנו כתקופה סוערת ובמיוחדת מאוד בחייהם של רוב המתבגרים העוברים שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים, מבחינה גופנית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית לעומת מתבגרים אחרים שאינם חווים את התבגרותם בהכרח במשברים ודרמות קשים.

הצורך המרכזי בתקופת גיל ההתבגרות הוא לפתח לעצמם זהות עצמאית ונפרדת מההורים. להשיג עצמאות ושליטה על החיים כמו גם להשתחרר מהתלות בהורים שלעתים מצריך גם "מרד". הצורך בעצמאות חשוב והכרחי לצמיחה אישית אולם דורש לקחת אחריות, דבר שרבים מהמתבגרים עדיין מתקשים לעשות. מאפיין בולט ומרכזי של גיל ההתבגרות קשור לדחפים המיניים וביטויים של אגרסיה ותוקפנות בקרב מתבגרים. הדחפים נעשים עוצמתיים יותר ומשפיעים על מצב הרוח שעשוי להיות תנודתי ולהשתנות באופן מהיר כך שלרגע אחד הם שמחים ולרגע רוטנים וכועסים, מגיבים בביטול והולכים כאשר בקשותיהם אינם נענות בחיוב. חלקם האחר מצליחים לווסת את הרגשות ולשמור על יציבות רגשית יחסית בצורה טובה יותר. המתבגרים מתמודדים עם שינויים גופניים מואצים בתהליך הגדילה ומושקעת בהם אנרגיה נפשית רבה. כחלק מהשינויים בגוף חלק מהם חרדים לגדול ולצמוח מבחינה גופנית כך למשל בנות החוששות לקבל מחזור ובנים המפחדים להישאר נמוכים. קיים עיסוק מוגבר במראה החיצוני המתבטא בבחירת סגנון הלבוש, עיצוב השיער, פירסינג וקעקועים. מתבגרים נוהגים לחקות את המראה החיצוני של חבריהם ולכן עיכוב או צמיחה מואצת עשויים לפגוע בדימוי העצמי והגופני שלהם. גם הרצון להיות כמו כולם מעסיק מתבגרים במיוחד בתקופה הראשונה של גיל ההתבגרות, בעוד ששוני שמתבטא בהצטיינות בלימודים ובכדורגל הופך אותם ל"מקובלים" לעומת מחלות בריאותיות ורגשיות כמו השמנת יתר והפרעות אכילה עשויים להתפרש כחריגים וצורך בהסתרה מאחר והם עשויים להתקבל בביקורת והעלבה. חלה קפיצה קוגניטיבית מרשימה בכל הנוגע ליכולת החשיבה שנעשית מופשטת והמתבגר מסוגל להתמודד טובה יותר עם פתרון בעיות, והיכולת לנתח תהליכי חשיבה מעוררת גם שאלות קיומיות על משמעות החיים כמו "למה אני חי ולאיזה מטרה?". היבט נוסף לשינוי ביכולת החשיבה מאפשר למתבגר לנהל שיחות עם מבוגרים, להביע את דעתו ולקבל או לא להסכים לדעותיהם. חלקם עדיין מחזיקים בתפיסה של שחור/לבן, בטוחים ומשוכנעים בצדקת דרכם ויכולים להתווכח ללא הפסקה ולהתקשות להתגמש בחשיבתם. רמת הלימוד עולה והעומס בדרישות הלימודיות עשויים ליצור מתחים, פחדים וחרדות. מבחינה חברתית, המתבגר משקיע מאמץ גדול למצוא את "מקומו" החברתי ומרבה לבלות מחוץ לבית או עם החברים באינטרנט. הצורך החברתי בא לידי ביטוי גם ביצירת קשרים אינטימיים עם בני המין השני.

כל אותם המתחים שנוצרו או הצטברו עשויים לעורר סערה רגשית שמשפיעה באופן שונה על כל מתבגר ולגרום למצוקות רגשיות כמו: דיכאון, חרדה, הפרעת אכילה לצד ירידה משמעותית בתחום הלימודי, החברתי ומבחינה התנהגותית. לכן כאשר קיים חשד או מזהים סמני מצוקה אצל המתבגר מומלץ לפנות בהקדם להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על טיפול פסיכולוגי במתבגרים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

1. סימפטומים של גיל ההתבגרות

שינויים במצב הרוח, קשיים בתחום החברתי והלימודי או בעיות בהתנהגות עשויים להתפתח אצל כל מתבגר שחווה עומס רגשי שאינו מקבל מענה. בגישה הפסיכואנליטית מצוקה רגשית נקראת סימפטום שהוא למעשה הגורם המרכזי שבגללו מתבגר מגיע לטיפול נפשי. לרוב הסימפטום לא מודע והתלונה על מצוקה רגשית מתייחסת לתיאור חיצוני כמו בעיות בהתנהגות שהסיבות לה בתחילה אינן ברורות והמטרה המרכזית היא לסייע למתבגר להבין מה מסתתר מאחורי המצוקה הרגשית ולכן להבנת הסימפטום חלק משמעותי בהבנת הבעיה ובפתרונה:

ביטויים של בעיות חברתיות – קשיים להשתלב חברתית עם המעבר לחטיבת הביניים או התיכון, דחייה חברתית על רקע פרידה רומנטית, חרם חברתי ע"י תלמידי הכיתה והשכבה, מאבקי כוחות עם תלמידים אחרים מי הכי טוב/חזק/מקובל חברתית, רגישות יתר לפגיעות מאחרים במיוחד לתחושת דחייה או כישלון, נטייה להתבודד ולהסתגר בבית ובילוי שעות ארוכות בפלאפון ובמחשב באינטרנט.

ביטויים של חרדה – יכולים להתבטא בקשיי פרידה, חרדת נטישה וקשר תלותי בהורים כמו גם צורך ב"הגנת יתר" של ההורים. תלונות על מחלה ללא ממצא רפואי כמו כאב בטן וכאב ראש, תחושת נחיתות בהשוואה מול תלמידים אחרים, חרדת בחינות, לימוד מוגזם ובלתי פוסק, דחיית עבודות ושעורי בית וקושי עצום לשאת תחושה של כישלון במבחנים.

ביטויים של דיכאון – באים לידי ביטוי בצורות שונות כמו תנודות חדות וקיצוניות במצב הרוח, חוסר אנרגיה ומוטיבציה נמוכה ללמידה, קושי לשמור על ריכוז במהלך הלימודים, נטייה להפחית מהערך העצמי ומההישגים הלימודיים, עייפות תמידית, חוסר עניין בפעילויות שבעבר סיפקו הנאה, עצבות, חוסר תקווה, רגזנות ובכי ללא סיבה נראית לעין. מחשבות שליליות בלתי פוסקות שעולם רע/שלא אהוב/ על העתיד קודר או קיצוניות יותר בנוגע לסיבות לחיות. אכילה "רגשית" ועיסוק מופרז באכילה או הימנעות ממנה, תחושות ואשמה וערך עצמי נמוך ונטייה לשפוט ולהחמיר עם עצמו, קשיי הירדמות ונטייה לישון מעט או לשנת יתר.

ביטויים של התנהגות ורגשות – ישנם מגוון דרכים לבטא בעיות התנהגות כמו לא להישמע לכללים, אי קבלת גבולות וסמכות, להתעצבן ולכעוס בקלות, הפניית תוקפנות מילולית כלפי המורים וחבריו ללימודים, אלימות פיזית כלפי תלמידים, הפרעת קשב עם נטייה לאימפולסיביות, תגובה לתסכול בהתפרצויות זעם, להציק לתלמידים בכוונת תחילה, הפרעה למהלך התקין של השיעור, איחורים לבי"ס, "הברזה" משיעורים ומביה"ס, ריבוי היעדרויות מבי"ס, ירידה משמעותית בציונים, אדישות והתעלמות ונטייה להימנע מלדבר עם הסביבה.

.

.

הצורך המרכזי של המתבגר בתקופת גיל ההתבגרות הוא לפתח זהות עצמאית ונפרדת מהוריו ולקבל החלטות באופן עצמאי

.

.

.

2. התפתחות פסיכולוגית של המתבגר ממבט פסיכואנליטי

בחלק העוסק בטיפול בילדים התייחסנו להיבטים מרכזיים בשלבי ההתפתחות הפסיכולוגית לאחר הלידה ועד גיל ההתבגרות המוקדם (לפרטים על שלבי ההתפתחות הקודמים במאמר טיפול רגשי לילדים). בחלק הזה נמשיך את ההתפתחות הפסיכולוגית לתקופת גיל ההתבגרות באמצעות התאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד והתאוריה החברתית של אריקסון.

2א. שלב החביון – (שש עד שתיים עשרה, תחילת גיל ההתבגרות). שלב החביון מתחיל לאחר סערת השלב הפאלי בו הילד פוגש את תסביך אדיפוס המעורר אצלו סערה רגשית. בשלב הנוכחי האנרגיה המינית מודחקת ומופנית לרכישת מיומנויות לימודיות וחברתיות. פרויד מכנה שלב זה גם בשם השלב ההומוסקסואלי לנוכח הקשרים החברתיים שרובם מופנים כלפי בני אותו המין. לפי אריקסון בשלב זה ישנה חשיבות גדולה להתפתחות הקוגניטיבית של הילד שהופכת למרכזית ותקופת הלימודים בביה"ס מאופיינת בהישגיות וברכישת ערך עצמי. הילד מתחיל להבין את המשמעות של מאמץ והשקעה ביחס לתוצאות דרך הישגיו הלימודיים (תוצרים). ילד שחווה כישלונות בהישגיו הלימודיים עלול לפתח תחושה של נחיתות, לעומת זאת הצלחה בהשקעת מאמציו גורמת לתחושה של יכולת שעשויה להשפיע בחיוב על זהותו היצרנית והמקצועית בהווה ובעתיד. בשלב זה ישנן דמויות רבות שעשויות להשפיע מלבד ההורים והן המורים, החברים והסביבה החיצונית שאתה המתבגר נמצא בקשר כמו "צופים". מבחינת עולמו הפנימי והחיצוני הילד ממשיך ללמוד על עצמו דרך ההתייחסות של האחרים אליו והחברים משמשים מעין מראה של עצמו כאשר בהשפעתם הביטחון העצמי גובר או נפגע במגע עם בני הגיל וההורים.

2ב. השלב הגניטלי – (שתיים עשרה עד בגרות). השלב הגניטלי הוא השלב האחרון בהמשגה של פרויד. בגיל ההתבגרות הדחפים המיניים שהיו מודחקים מתעוררים מחדש כחלק משינויים שעובר המתבגר בכל התחומים. בתחילת השלב הגניטלי מתחולל "תסביך אדיפוס השני" המעורר חרדה גדולה מאחר והדחפים המיניים מתעוררים מחדש והוא מפנה אותם כלפי הורה בן המין השני והם הרי אסורים. החרדה גורמת להדחקת הדחפים ולהפחתת החרדה. בהמשך תהליך ההתפתחות והגדילה המתבגר מבצע התקה של דחפים אלה מן האובייקט האסור אל אובייקט שנתפס כמותר ומהווה  תחליף להורה. בהתחלה בד"כ מדובר בדמויות להערצה כמו מורה, זמר ושחקן קולנוע. תהליך טבעי זה שמקור האהבה מותק לאחר מאפשר למתבגר להיפרד מהוריו ובהמשך גם להפנות את האנרגיה המינית כלפי בני המין השני בשכבת הגיל. בגיל ההתבגרות חלקי האישיות כבר מגובשים פחות או יותר והמבנה הנפשי "אגו" שהוא מרכיב של העצמי אחראי לנווט את הנפש אך נתון ללחצים. הלחצים באים מהכיוון של המבנה הנפשי "איד" שמצד אחד מונע מדחפים מיניים ותוקפניים ורוצה להשיג כל דבר שמתחשק ולעולם אינו מסופק לבין המבנה הנפשי "סופר אגו" שמזהיר את המתבגר ברגשות אשמה מפני עונשים חמורים במידה וייענה לדרישות ה"איד" וייבצע מעשה שאינו מוסרי בעיניו.

אריקסון בשונה מפרויד תיחם גם את גיל ההתבגרות מגיל שתיים עשרה ועד שמונה עשרה. בשונה מפרויד שראה בשלב הפאלי כמשמעותי ביותר אריקסון רואה בגיל ההתבגרות כשלב המשמעותי ביותר. זוהי תקופה שבה המתבגר לאט מתחיל לגבש את הזהות המינית שלו ומנסה להחליף אותה בזהות של בוגר ומבחינה זאת בניית הזהות האישית הוא הדבר המשמעותי ביותר. אריקסון סבור שזהות מגובשת מהווה בסיס יציב ליצירת קשר אינטימי עם בן/בת הזוג מבלי לחשוש מאובדן הזהות העצמית. חוסר יכולת או הצלחה בגיבוש הזהות עלול להוביל לפגיעה והרס עצמי, הוא דחף המוות בהמשגה של פרויד. מצב של טשטוש זהות כהגדרתו של אריקסון עלול להוביל את המתבגר לגיבוש זהות עבריינית והימשכות להתנהגויות המפרות חוק. מנקודת המבט החברתית אריקסון רואה בשלב זה של חיי המתבגר בקבוצת השווים כדמויות המשמעותיות והמשפיעות ביותר המהוות עבורו מודל לחיקוי.

סיכום – לכל אחד משלבי התפתחות ישנה חשיבות על ההתפתחות הנפשית התקינה של האדם. פסיכואנליטיקאים מייחסים חשיבות גדולה להתפתחות נפשית תקינה במיוחד במהלך השנה הראשונה לחייו. הצורך לקבל חום ואהבה הוא צורך בסיסי וקיומי ומלבד זאת, פרויד מייחס חשיבות ליכולת ההורים לכוון את הדחפים של הילד למציאות ("כי לא הכול ורוד") ללמוד להתאפק כי לא תמיד יוכל לקבל כל דבר שהוא חושק בו, ונותן חשיבות גדולה לשלב הפאלי שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. לפי תפיסתו של אריקסון, ילד העובר את שלבי ההתפתחות בצורה תקינה יוכל לפתח אמון בסביבה, ליצור יכולת לנפרדות ועצמאות, ליזום, להשקיע מאמץ ולהצליח בלימודים ולגבש את הזהות המינית בהצלחה.

.

בשל השינויים ההורמונליים וההתפתחות המינית חלה עלייה בעוררות המינית, והמיניות עוברת מהפנטזיה לדחף טבעי ורצון לממש את התשוקה המינית

.

.

3. גורמים לפנייה לטיפול במתבגרים

לפי המודל הסטרוקטורלי שפיתח פרויד, נפש האדם נחלקת לשלושה מבנים נפשיים כפי שציינו קודם. קונפליקט נפשי הוא ביטוי של מחלוקת בין שלושת המבנים הנפשיים שמעורר חרדה והדחקה של הבעיה שלא נפתרה כדי להימנע מתחושות של אי-נחת וחרדה. גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים רבים עשויים לגרום למצוקה רגשית על המתבגר ואנו נדון בעיקריים שביניהם:

.

א. גורמים פסיכולוגיים

א1. אובדן אובייקט האהבה – האם היא האובייקט הראשון שהתינוק מאבד בחייו מאחר ובכל פעם שהיא יוצאת מטווח ראייתו והוא חש בהיעדרה הוא חווה נטישה או פרידה. ככל שחווית האובדן נחווית בלא מודע בעוצמה חזקה יותר או משמעותית יותר עוצמת הכאב גדלה ובבגרות עשויה להשפיע על המתבגר בקשיים ליצור קשרים חברתיים יציבים ומשמעותיים. אובדן נחווה בחיים בשתי צורות:   צורה אחת, מתבטאת באובדן ממשי של בן משפחה אהוב שנפטר, פרידה על רקע רומנטי או סכסוך שמוביל לקרע וניתוק היחסים. הצורה השנייה מתבטאת באובדן סמלי או מופשט לדוגמה, תחושת דחייה מהחברים ללימודים שגורמת למתבגר להישאר בבית, להימנע מיצירת קשרים חברתיים או לחוש אכזבה גדולה מציון שהתקבל במבחן שמונע מעבר להקבצה/מגמה רצויה..

א2. נוקשות – זוהי פונקציה שקשורה לתחום המוסר. המצפון הנו המרכיב של הנפש שאחראי על האופן שבו האדם מתייחס לכללי מוסר ונורמות חברתיות מקובלות. מי שנוהג כלפי עצמו ואחרים באופן נעים ומכבד, גמיש בהחלטותיו ניתן להעריך שגמיש במחשבתו ומידת הנוקשות שלו אינה גבוהה. לעומתו, מי שלא מתנהג בהתאם לאמות מידה שהיה מצפה מעצמו, נוטה להיות נוקשה ומעניש את עצמו ברגשות אשם. לדוגמה, פרפקציוניסטים שדורשים מעצמם שבכל תחום ועניין הכול יתבצע בצורה מושלמת שבעת כישלון במבחנים מביעים אכזבה גדולה מעצמם. רבים מהמתבגרים יוצאים מנקודת הנחה שיש רק דרך אחת "נכונה" ו"צודקת" – וזוהי הדרך שלהם מה שמכונה כחשיבה של "שחור לבן" שמייחסת לאחר את הבעיה. צורת החשיבה הזאת מעוררת מחלוקות בעיקר מול ההורים ובבי"ס עם התלמידים והמורים כאשר הקושי לווסת את תגובותיו לעיתים קרובות מעמידה אותו  במצבים שבהם גרם לפגיעה בחבר ללימודים והחשש מפני דחייה מעוררת אצלו חרדה ותחושת אשמה..

א3. אשמה עצמית – אשמה זוהי תחושה שנוצרת אצל כולנו מעצם היותנו יצורים מדברים. אשמה ומצפון קשורים לתחום המוסר. תחושת אשמה מתעוררת לאחר ביצוע מעשה בדיעבד כאשר מתעורר אצלנו רגש שלילי מטעמו של המצפון שגורם לתחושת אשמה. שקרים, שמירת סודות והתנהגויות שאינן מקובלות מעוררות תחושות אשמה בקרב מתבגרים. תחושת אשמה היא סובייקטיביות ובקרב מתבגרים שעסוקים בתקופת גיל ההתבגרות בצורך להיפרד מההורים ולקבל החלטות באופן עצמאי מוצאים עצמם מרבים להתווכח עם ההורים. ווכחנות שלא פעם עשויה לגרום לתחושת אשמה בעיקר לאחר שלחצו לקבל את מבוקשם ובהיעדר היענות חיובית השתמשו במילים פוגעניות ולא מכבדות..

א4. דחייה – בתקופת גיל ההתבגרות התחום החברתי נחשב למשמעותי ביותר בחיי המתבגר. המעבר לחטיבה ואח"כ לתיכון מעמידה את המתבגר בפני אתגרים חדשים. לעיתים חלק ניכר מהחברים ללימודים ביסודי עוברים למסגרות אחרות והמעבר למסגרת חדשה ולא מוכרת מעוררת חרדה כיצד יצליח למצוא ולהשתלב מבחינה חברתית. גורמים שונים יכולים להוביל מתבגר לחוש דחייה חברתית לדוגמה: בעקבות מראה חיצוני כמו גובה או משקל גוף, התנהגות חיצונית שנתפסת כמוזרה, ונטייה להתבודדות. תחושת דחייה גורמת לפגיעה באיזון הנפשי שממילא שביר לנוכח השינויים הרבים שהמתבגר מתמודד איתם ולתחושות של בדידות, עצב וערך עצמי נמוך. ככל שהדמות שפוגעת משמעותית יותר בחייו תחושת הבדידות עשויה להיות משפיעה יותר על מצב הרוח שלו..

א5. פגיעה בערך העצמי – הצורך המרכזי בגיל ההתבגרות נוגע ליצירת זהות עצמית עצמאית ונפרדת מהוריו מאידך, העומס הרגשי בלימודים ובתחום החברתי עשויים לגרום ללחצים ולהשפיע על האופן שבו המתבגר תופס את הערך העצמי שלו. מתבגרים נוקשים ופרפקציוניסטים נוהגים לשפוט את עצמם לחומרה ביחס למראה שלהם, הצלחה במבחנים, עבודה, חברות, זוגיות ולמעשה בכל תחומי החיים. לרוב מי שחש פגיעה בערך העצמי נוטה להתמקד בנקודות השליליות שלו לדוגמה, כמה אני (מבחינת שווי) יפה/מכוער, חכם/טיפש, מוצלח/לא מוצלח ואהוב/לא אהוב. ככל שתחושת הפגיעה בערך העצמי גבוהה יותר היא גורמת למצוקה רגשית ולעורר תחושות של דיכאון וחרדה. .

א6. בושה – בושה הוא רגש לא נעים שנוצר כאשר אנו עסוקים בפגמים של עצמנו או כאשר אנו חושבים עליהם. הפגמים של העצמי תמיד נמדדים בהקשר חברתי. בתקופת חיים שבה חלים כל כך הרבה שינויים גופניים לתחושת הבושה ישנה השפעה גדולה במיוחד בקרב אלו שמקדימים או מתאחרת אצלם ההתפתחות המינית לדוגמה, בנים שנשארו נמוכים או השמנה של הגוף אצל הבנות. בושה יכולה להיווצר מקשיים בלמידה או תחושת נחיתות שגורמת להימנעות מלדבר ולהשתתף בכיתה. אוננות היא חלק מהדחף המיני שמתעורר בתקופה זו ופעמים רבות מתבגרים חשים בושה באופן לא מודע על פעולת האוננות עקב איסור או נזיפה על העיסוק בגוף עוד מתקופת הילדות המוקדמת. לרגש הבושה נלווה לעיתים קרובות לתחושת אשמה כמו בדוגמה הזאת מאחר ושניהם עולים בהקשרים חברתיים.

א7. רגש נחיתות – זהו רגש לא מודע שמושפע מהשוואה שאנו עושים מול האחר שממקמת את המתבגר תמיד כנחות ופחות טוב ביחס לאחר. כפי שראינו בסעיף קודם קיים קשר בין רגש נחיתות לבושה לדוגמה, כאשר המתבגר קיבל ציון נמוך יותר, משחק פחות טוב כדורגל, נראה פחות טוב ולא מצליח עם בנות המין השני ביחס לחבריו. לעיתים קרובות תחושת הנחיתות ממקמת את המתבגר כמסכן, שלא נתון לגורלו ומבלי תקווה שאפשר לעשות שינוי. לעיתים נחיתות גורמת לתחושת אשמה על כך שאינו מה שכל דבר שקיים או יש לאחר.

.

.

ב. גורמים סביבתיים

ב1. קונפליקטים בין ההורים – מאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את המתבגר לאי הסכמות ומחלוקות ביניהם שמתבטא בצורות של כעסים, צעקות, איומים והפחדות. יחסים בעייתיים עם ההורים עוינות או תחושת דחייה והיעדר ביטויים של חום, אהבה ומגע. הורות המאופיינת בנוקשות שמחמירה במתן עונשים, הורות מגוננת ומגבילה שיוצרת תלות, הורות שאינה עקבית בהתנהגותה או חסרת גבולות לחלוטין.(ניתן לקרוא במאמר הורות ללא אשמה).

ב2. משברים ואירועי חיים – חשיפה לאירועים טראומטיים שיש בהם מצבים או תחושות של אובדן: פרידה מחבר/ה, מוות של אחד ההורים או שניהם, גירושין, תאונה, פיגוע טרור, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה. שינויים ומעברים כמו בי"ס, דירה, הגירה. התדרדרות כלכלית ועוני.

.

.

4. טיפול פסיכואנליטי במתבגרים

4א. הקדמה – הגישה הפסיכואנליטית יוצאת מנקודת הנחה שלכל אדם חיי נפש שחלקם מודעים וחלקם לא מודעים. חיי הנפש מושפעים מעולמו הפנימי ומהיחסים הבינאישיים המתפתחים בין הילד להוריו במיוחד בתקופת הילדות המוקדמת. ההפנמות וההזדהויות של הילד את ההתנהגויות של שני ההורים משפיעות על היחסים שלו בהווה ובקשריו החברתיים שיוצר.

.

4ב. הערכה – בשלב הראשון ההורים מוזמנים למפגש היכרות על מנת שניתן יהיה לקבל פרטים על הסיבות שהביאו אותם למסקנה שהמתבגר שלהם זקוק לטיפול רגשי או שבגינו המליצו להם להביא אותו לטיפול. ישנה חשיבות להשתתפות של שני ההורים במידה והדבר מתאפשר כדי לנסות להבין משתי נקודות מבט שונות איך כל אחד מהם מבין את הבעיה ומתייחס אליה. כאשר לא ניתן לקיים מפגש משותף עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מהם להגיע המפגש מתקיים עם ההורה שיכול להגיע. המפגש הראשון מאפשר לקבל אינפורמציה על הרקע כללי של המשפחה, התייחסות לסימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של המתבגר וההורים. לאחר הבנת הבעיה מתקבלת החלטה יחד עם ההורים מהי הדרך הנכונה ביותר לגשת ולטפל בבעיה. לעתים כחלק מתהליך הערכה נערכים מספר מפגשים עם המתבגר כדי לקבל תמונה כוללת האם הוא המוקד של הבעיה. מניסיוני המקצועי ישנם מספר אפשרויות לטפל במתבגר בין אם באופן ישיר או עקיף: הבנה שיש צורך בטיפול עבור המתבגר, טיפול במתבגר בשילוב הדרכה ממוקדת עבור שני ההורים או אחד מהם, טיפול דיאדי, הדרכת הורים או טיפול משפחתי.

.

4ג. מחסומים והתנגדויות – מניסיוני המקצועי חלק מהמתבגרים מתקשים להיכנס למסגרת של טיפול על רקע מחסומים והתנגדויות שונות: מתבגרים מעדיפים לשתף את חבריהם הקרובים כי אתם הם מרגישים בנוח לשתף מבלי להרגיש מאוימים וחלקם מאמינים שגם יוכלו לקבל עצה טובה שתעזור להם. נוטים להכחיש ולהסתיר שישנה בבעיה המצריכה טיפול ומדחיקים אותה. הקושי הבולט ביותר קשור לרצון של המתבגר לעצב לעצמו זהות נפרדת ועצמאית בעוד שהטיפול נתפס באופן לא מודע כמאיים על עצמאותו. חלקם חוששים להיחשף בחולשתם בפני מבוגר על רקע חוסר אמון בטיפול פסיכולוגי ומאיום מפגיעה בדימוי העצמי, חשש מפני הצמדת סטיגמה חברתית וגם פחד שטיפול פסיכולוגי עלול לפגוע בגיוס לצה"ל ובאפשרויות השיבוץ השונות.

.

4ד. מטרות הטיפול – הטיפול מתחיל לאחר שהמתבגר קיבל הסבר לגבי סיבת הגעתו לקליניקה. הטיפול הפסיכואנליטי במתבגר, בדומה לטיפול במבוגרים מתבסס על טיפול באמצעות דיבור. המטרה המרכזית בטיפול במתבגר היא להגיע לשורש הבעיה דרך העלאה למודעות את התכנים הרגשיים שהודחקו בחיי הנפש והובילו ליצירת הסימפטום ולמצוקה הרגשית שבגללה הוא סובל. מניסיוני המקצועי הטיפול מאפשר למתבגר לקדם את התובנה שלו, ללמוד להכיר טוב יותר את עולמו הפנימי, ולטפל בקונפליקטים הפנימיים והמחשבות השליליות שהוא מושפע מהם כדי להקל על סבלו ולסייע לו להשתחרר מהמצוקה הרגשית.

במפגש הראשון כחלק מתחילתו של בניית אמון עם המתבגר וחלק מהברית הטיפולית אני מסביר לגבי המשמעות של חיסיון הרפואי שמאפשר לדבר באופן חופשי על כל תוכן רגשי מבלי שהתכנים יועברו להוריו או כל גורם חיצוני למעט אמירות מסכנות חיים, המצריכות דיווח להורים.

מחקרים מראים שישנה חשיבות גדולה לקשר שנוצר עם המטפל על הצלחת הטיפול. הטיפול במתבגר מצריך גמישות ויצירתיות כדי למצוא את הדרך להגיע אליו עקב המחסומים הרבים שאתם מגיע לטיפול. מניסיוני המקצועי ההתעניינות בו דרך התחביבים ועיסוקיו בשעות הפנאי הם אחת המפתחות המרכזיים שתורמים לבניית הקשר הטיפולי. מרחב טיפולי בטוח ויציב, וקשר קרוב ואמפתי מסייעים ליצור אמון ובטחון בתהליך הטיפולי. הטיפול מאפשר למתבגר לדבר ו"להשליך" את כל התכנים הרגשיים המפחידים שמאיימים עליו כמו רגשות עזים של תשוקה, כאב, חרדה, דיכאון וצער. באמצעות התכנים שהעלה בטיפול ניתן לשחזר את הבעיות ביחסים עם ההורים וחברים, לטפל בהם ולהוביל אותו לשינוי וצמיחה.

מניסיוני המקצועי, טיפול במתבגרים המלווה בהדרכת הורים (פרטים נוספים במאמר הדרכת הורים) משמעותי מאוד להצלחת הטיפול. מעורבות ההורים והבנת הבעיות והצרכים מאפשרת להם לעשות שינויים שישפיעו עליו וגם עליהם באופן חיובי. בחלק מהמקרים ניתן וגם רצוי לשלב מפגשים משותפים עם ההורים על מנת לגשר על פערים שנוצרו ביניהם ולתאם ציפיות מחדש באופן שמוסכם על שני הצדדים.

.

התעניינות בתחביבים והעיסוקים בשעות הפנאי הם "דרך המלך" לסלול עבור המתבגר את הקשר עם המטפל ולהוביל להצלחת הטיפול

.

.

סיפור מקרה מהקליניקה

מתבגר בן 15 שהגיע לטיפול כי חש פגיע ומקופח: בפגישת ההיכרות עם ההורים הם דווחו שהילד מתקשה לקבל סמכות וגבולות, מרבה להפריע ולפטפט בשיעורים, מעורב באלימות בהפסקות ומתחצף לצוות החינוכי מבלי שהם מצליחים לפתור את הבעיה. במהלך המפגשים עם הנער עלה מספר פעמים שהוא מרגיש שונה בגלל צבע העור שלו, התלונן שהמורים כל הזמן "מחפשים" להעניש אותו, מזמינים את הוריו פעמים רבות לבי"ס ולדבריו: "הנה מצאו להם שעיר לעזאזל להתעלל בו" ולכן עצבני וכועס עליהם. התקבלה תמונה של נער צעיר ופגיע שמרגיש מקופח בסביבתו החברתית. במהלך הטיפול הנער ניסה לבדוק עד כמה ניתן להכיל את התנהגותו: נהג לאחר, לבטל חלק מהמפגשים, לצאת באמצע ולהניח את רגליו על השולחן. כאשר הבין שאינו מצליח לגרום למטפל לכעוס עליו, הפסיק בהדרגה עם ההתנהגויות השליליות וחלה רגיעה בהתנהגות ובמצבו הרגשי בבי"ס. במקביל הרבה להתלונן על המורים, תמיד מצא בהם אשמים והתקשה לקחת אחריות על מעשיו. במהלך המפגשים הוא נעשה מודע יותר להתנהגותו וכאשר גילה סקרנות להבין מהי הסיבה נאמר שהשימוש שעושה בכוח ושליטה על אחרים נובע מתחושת פגיעות וקיפוח ביחס לתלמידים אחרים. בתהליך הדרגתי ומתמשך שלווה מתחילתו בתחושות של דיכאון וחרדה ומלא מהמורות בדרך הצליח למצוא דרכים לקבל את השונות שלו, חש פחות מקופח והדימוי העצמי שלו עלה. הוא התחיל להפנות את הכוחות הנפשיים להשקעה בלימודים ובתחום החברתי.

.

נשארת עם שאלות על טיפול פסיכולוגי במתבגרים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

טיפול בחרדה

דיכאון בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה

חרדת בחינות

דימוי עצמי נמוך

פסיכותרפיה למבוגרים

שאלות ותשובות

.

.

הפוסט טיפול במתבגרים הופיע ראשון ב