מאמרים

התפשטות נגיף הקורונה גורמת לבהלה וחרדה עקב תחושת אי ודאות מהלא נודע ומרצף החיים שנקטע. תחושת הסכנה והאיום הממשי על חיינו הובילו לבלבול, אי נחת, וכאוס פנימי וחברתי הפוגעים בתחושת הביטחון העצמי וישנה דאגה לעתידנו ועתיד ילדינו. אנו נמצאים בעיצומו של משבר עולמי בעקבות ההתפרצות של נגיף הקורונה שגורם לחרדות קיומיות ותחושות של אי ודאות. בסיטואציה שנוצרה אנו עסוקים בבריאותנו ובריאות ילדינו וקיים חשש גדול לפרנסתנו ולפיטורין מהעבודה וכבר רבים מהאנשים פוטרו או יצאו לחל”ת. אנו נדרשים לצמצם את הפעילויות השגרתיות ולהישאר בבית כך שרצף החיים [קרא עוד]

ביקורתיות במידה מסוימת כלפי עצמנו וכלפי הסביבה היא חיונית לשמירה על ערכי החברה אולם נוקשות ונטייה לפרפקציוניזם שדורשת מושלמות מגבילה בהנאה, בעשייה ופוגעת ביחסים זוגיים ובינאישיים.  הפרעת אישיות אובססיבית כפייתית נקראת בלועזית -Obsessive-compulsive personality disorder או בקיצור OCPD. אנשים בעלי אישיות אובססיבית מאופיינים כנוקשים ופרפקציוניסטים שדורשים מעצמם ומהסביבה שהכול יהיה לא פחות ממושלם. הם נוטים לרדת לפרטים הקטנים בכל תחומי החיים וקיים אצלם צורך עז לשלוט בסביבה. מבחינה אישית סגנון החשיבה שלהם נוקשה ולא גמיש כאשר מבחינתם יש רק דרך אחת “נכונה” ו”צודקת” – זוהי חשיבה של [קרא עוד]

חרדת בחינות היא חרדה מצבית שהאדם מפרש אותה כחשש מפני כישלון או ביצוע במשימה והיא גורמת למצוקה רגשית. המטרה המרכזית בטיפול בסובלים מחרדת בחינות היא לאתר את שורש הבעיה כדי להשתחרר מהמצוקה הרגשית, להפחית סבל וכאב ולגרום לתחושת הקלה. אנו חיים בעידן שבו הישגיות והצלחה במבחנים הפכו לעניין משמעותי בחיינו. חרדת בחינות (Exam anxiety)מתבטאת בחשש מפני כישלון בבחינה שהינו עניין אישי ויחסי המושפע גם מציפיות ההורים להגיע להישגים גבוהים. חרדת בחינות היא חרדה מצבית, המאופיינת בהופעה לפרק זמן קצר כתגובה לאירוע או מצב מסוים שהאדם [קרא עוד]

מהי אשמה? מהם המקורות לרגש האשמה בתרבות? בעידן שבו הצרכים של ילדינו הפכו למוקד בכל משפחה האם אפשר לגדל אותם מבלי להרגיש אשמה? היבטים נוספים ותשובות לשאלות אלו שמעסיקות את ההורים אפשר למצוא במאמר שלפנינו כיום מרבית ההורים מתקשים בגידול ילדיהם עקב שינויים חברתיים ותרבותיים רבים שהתרחשו בחברה המודרנית בעשורים האחרונים. שינויים אלו הובילו לכך שתפקיד ההורות נעשה מורכב וקשה יותר והורים רבים חשים כישלון ותחושות אשמה שאינם מצליחים לגדל את ילדיהם כפי שהיו רוצים: חלה פגיעה בסמכות האב ונוצר קושי להגדיר כללים וגבולות ברורים שיוכלו להרתיע את הילדים [קרא עוד]

פוסט טראומה (PTSD) נוצר בעקבות אירוע טראומטי קשה ומעורר איה שפוגע באיזון הנפשי וגורם לחרדה ולהופעתם של סימפטומים הגורמים לסבל נפשי. הטיפול הפסיכואנליטי בטראומה משתמש במילים, צלילים, זיכרונות ופלאשבקים מהאירוע, כדי לקשור ולחבר ביניהם לבין החוויה הרגשית, להפחית תחושות חרדה ולהחזיר את השליטה לחיים. טראומה (Trauma) היא התרחשות של אירוע נורא שנחווה כמסכן חיים המאיים על שלמות הגוף והנפש. בשגרת החיים אנו נוטים להשתמש במושג “טראומה” כדי לתאר חוויה פנימית של משבר, מתח נפשי או חרדה: “אל תשאלי אני בטראומה ממה שקרה לי…”. בעוד שהרפואה [קרא עוד]

דימוי עצמי נוצר במהלך השנים בהשפעת תהליכי הזדהות בעיקר עם ההורים אך גם עם גורמי סמכות. דימוי עצמי נמוך מתאפיין במחשבות שליליות, עיסוק עצמי בהצלחה וכישלון וביקורת עצמית שהינם תוצאה של השוואות בין העצמי לבין האחר וסגידה לאידאלים חברתיים. הטיפול הפסיכואנליטי מסייע להשתחרר מהזדהויות העבר ולסייע למטופל לפתח זהות עצמית ולהבין טוב יותר מהו רוצה מעצמו בחיים. המילה דימוי (Image) לקוח מהמילה דומה ודמיון (Imagination) והכוונה היא למציאת צדדים דומים ביחס לאחר ע”י הבלטת  קווי דמיון משותפים. לדוגמה, בהתייחסות למראה החיצוני, “אתה ממש דומה לאביך” וגם בחשיבה [קרא עוד]

דיכאון אחרי לידה מתייחס לטווח רחב של בעיות רגשיות שמתבטא בעיקר בתחושה של אובדן, פגיעה בחשק וירידה משמעותית במצב הרוח. מטרת הטיפול היא לזהות את הגורמים לבעיה ולסייע בעיבוד הכאב והרגשות הקשים לכדי שחרור והקלה. היריון ולידה נחשבים לתהליך ואירוע מרגש ומשמח עבור משפחה במיוחד בתרבות הישראלית שתומכת ומעודדת ילודה. המעבר מחיי רווקות להורות נחשב לאחד המעברים הקשים והמורכבים ביותר בחייהם של בני האדם. במיוחד מבחינת האישה, המעבר לאימהות טראומטי במיוחד לאחר לידת הילד הראשון מאחר וחלים שינויים ברוב התחומים בחייה: המבנה הפנימי של גופה משתנה, חל [קרא עוד]

הפרעה טורדנית כפייתית היא חרדה שמתפתחת כתוצאה מתחושות של בושה, אשמה ומשאלות אסורות בעיקר בתקופת הילדות המוקדמת. המטרה המרכזית בטיפול היא לאתר את שורש הבעיה, כדי להפחית את הסבל והכאב הנפשי ולהוביל לשחרור והקלה. האם אתם מכירים את התחושה הזאת שתכננתם לבצע פעולה מסוימת ואתם בספק אם עשיתם אותה? לדוגמה, בדרך לעבודה לפתע קופצת לכם מחשבה: “האם נעלתי את דלת הבית לפני שיצאתי?”, או “האם השארתי את הגז דלוק?”. מחשבות מעין אלו מוכרות לנו ועשויות לקרות לכל אחד מאתנו. רובנו מסלקים את המחשבה המטרידה לאחר שאנו [קרא עוד]

פחדים וחרדות של ילדים הם חלק מההתפתחות הטבעית שלרוב שעוברת ללא קושי מיוחד. יחד עם זאת, חלק מהם עשויים להגיב בשלבי ההתפתחות השונים בקשיים באיפוק ודחף עוצמתי שיכול לגרום לחרדה וקושי ביחסים עם ההורים והסביבה. המטרה מרכזית בטיפול בחרדה הוא להגיע לשורש הבעיה, לאפשר לילד לבטא פחדים וחרדות באמצעות דיבור ובמשחק כדי לסייע במציאת דרכים להשתחרר ממנה. פחדים וחרדות הם רגשות טבעיים שמהווים חלק מהתפתחות תקינה של ילדים שלרוב הם חולפים עם הגיל. הם מתחילים להתפתח מיד לאחר הלידה ובקרב תינוקות התופעות מוכרות כפחד מפני רעשים חזקים, [קרא עוד]

גיל ההתבגרות זוהי תקופה שקשה לזהות דיכאון בקרב מתבגרים מכיוון שהם נוטים להסתיר ולשתף פחות. פעמים רבות צוותים חינוכיים נוטים לפרש דיכאון בעיקר בקרב מתבגרים מוחצנים כהפרעת קשב וריכוז ו/או בעיות התנהגות. על ההורים והסביבה הקרובה להיות ערניים יותר לשינויים במצב הרוח ובמידה וקיים חשד לדיכאון לפנות להתייעצות מקצועית. גיל ההתבגרות ידועה כתקופה סוערת בחיי המתבגר העובר שינויים רבים ומשמעותיים בחייו שכרוכים בלחצים ומתחים נפשיים. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שדיכאון היא אחת מהבעיות הנפשיות הנפוצות ביותר בתקופת גיל ההתבגרות מלבד חרדה. זוהי תקופה שבה [קרא עוד]