טיפול רגשי לילדים

ילדים מתקשים להביע את עצמם באופן מילולי ונוטים לפרוק את המתח שנוצר בהתנהגויות שפוגעות בעצמם או מפנים אותה כלפי הסביבה הקרובה. המסגרת הטיפולית מספקת מקום בטוח המאפשרת לילדים לפרוק רגשות, לספק מענה לבעיה באמצעות משחק, הקשבה, דיבור ואמפתיה כדי להשתחרר מהפחדים והחרדות שלהם.

פורסם: 19/03/2015

.

הביטוי "בעיות רגשיות" או "מצוקה רגשית" אצל ילדים הוא שם כולל למגוון קשיים רגשיים, התנהגותיים ובינאישיים שמופיעים בתקופת הילדות. אנו חיים בתקופה שישנה מודעות והבנה גדולה יותר לבעיות רגשיות אצל ילדים מאשר בעבר, ומובן לנו שבעיות רגשיות שלא מטופלות כשהן פורצות עשויות לפגוע באופן משמעותי בחיי הנפש של ילדינו לא רק בהווה אלא גם בעתיד.

כחלק מהתפתחות בתקופת הילדות נוצרים מתחים בעולמם הפנימי של הילדים שהינו חלק מתהליך גדילה נורמלי וטבעי שברוב המקרים חולפים ללא צורך בהתערבות טיפולית. למרות שמתחים הם חלק מהתפתחות תקינה ישנם ילדים שעשויים לחוות אותם בצורה שמערערת את האיזון הנפשי שלהם ולגרום להם למצוקה רגשית. ישנם גורמים שונים שיכולים להוביל למצוקה רגשית ואחד מהם מתייחס למבנה האישיות של כל ילד אשר משפיע על היכולת שלהם להתמודד עם דחפים לא מסופקים, או נוקשות ועקשנות שמקשה עליהם להתמודד עם דרישות המציאות. גורם שני שהינו משמעותי קשור למערכת היחסים שנוצרת בין הילד להורים, מבנה האישיות של ההורים והשפעתם של משברים ואירועי חיים. מבחינה התפתחותית ישנה מגבלה של הגיל מאחר ואוצר המילים שלהם נמוך, דבר שמקשה עליהם להסביר את עצמם בצורה מובנת, ועוד יותר קשה להם לבטא באופן מובן רגשות, דבר שקשה גם למבוגרים. לכן במצבים בהם ילדים מרגישים מצוקה רגשית נטייתם הטבעית היא לפרוק דחפים ומצוקות רגשיות באמצעות פעולה (נקרא acting out) כלפי בני משפחתם, כלפי עצמם או הסביבה. כלפי חוץ אנו עשויים להיתקל במצוקות וסימפטומים כמו: פחדים וחרדות, דיכאון, קשיים בשליטה בדחפים, בעיות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז, ירידה בתפקוד הלימודי, תלונות על כאבים גופניים (כאבי בטן, כאב ראש) ושינויים בהרגלי האכילה והשינה. מניסיוני המקצועי, כאשר הסימפטומים מחריפים ומופיעים לאורך זמן הדבר מצביע על מצוקה רגשית שמצריכה פנייה להתייעצות מקצועית.

טיפול רגשי לילדים מלווה בדרך כלל בהדרכת הורים. הפגישות עם ההורים במקביל לפגישות עם הילדים חשובות לקבלת מידע בנוגע למצבו הרגשי בבית ובמסגרת בי"ס. במהלך מפגשי ההדרכה נחשפים ההורים לבעיות מרכזיות שעולות בטיפול ובדרך זו הם נעשים מודעים יותר לקשיים של ילדיהם ורוכשים הבנה לגבי עולמם הפנימי. הדרכת הורים גם מאפשרת להורים להבין תכנים רגשיים שקשורים לקשיים שלהם בהורות ומשפיעים על הקשר עם הילד באופן ישיר או עקיף, ובנוסף לקבל ייעוץ והכוונה ממוקדים לגבי הורות יעילה ומשמעותית.

.

.

לשאלות נוספות על טיפול רגשי לילדים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

 

1. סימפטומים אופייניים לתקופת הילדות

מאחר וילדים לא נוהגים להסביר את הבעיה באופן מילולי או מציגים אותה באופן חלקי לרוב הם מתנהגים את הבעיה ע"י הפנייתה כלפי הסביבה או כלפי עצמם. להלן סימפטומים שאופייניים לתקופת הילדות שמרוכזים לפי קטגוריות באופן סכמתי בלבד ועשויים לבטא מצוקה רגשית:

ביטויים חברתיים – קושי להשתלב מבחינה חברתית במסגרת הגן/ביה"ס, מאבקי כוחות עם ילדים אחרים מי הכי טוב/חזק/מקובל חברתית, פרשנות לא נכונה של מצבים חברתיים שמרחיקים ילדים ממנו, חרם חברתי שעברו ע"י קבוצת השווים, תחושות של ערך עצמי (וגופני) נמוך, רגישות יתר לפגיעות מאחרים ובמיוחד לתחושת דחייה או כישלון.

ביטויים של פחדים – פחד מבעלי חיים, מחושך וסיוטים ממפלצות ושדים, מבע"ח, פחד מתהליכים רפואיים כמו לקבל זריקה, טיפולי שיניים, רעש ופחד מאנשים זרים (ניתן לקרוא במאמר פחדים וחרדות של ילדים).

ביטויים של חשיבה – קשיים לשמור על ריכוז בלימודים, שינויים במצב הרוח, מחשבות שליליות בלתי פוסקות שעולם רע/שלא אהוב/ על העתיד קודר, נטייה להפחית מערכם ומהישגם, תחושות אשמה ונטייה לשפוט את עצמם בחומרת יתר.

ביטויים של חרדה – הצמדות וסירוב ללכת למסגרת הגן או בי"ס, בכי, חרדת נטישה, קשיי פרידה, קשר תלותי עם ההורים, צורך ב"הגנת יתר" של ההורים, קשיי הירדמות, שינה קבועה עם ההורים או הגעה אליהם במהלך הלילה שלא מרצונם, רגרסיה להרטבת לילית, קשיי גמילה שמתבטאים בהרטבת יום (אנורזיס) או התאפקות בעשיית צרכים (אנקופרזיס), תלונות גופניות ללא ממצא רפואי כמו כאב בטן וכאב ראש, וקשיים במעברים בין שיעורים ובין מסגרות.

ביטויים של התנהגות ורגשות – לא נשמעים לסמכות וגבולות, מרבים להתעצבן ולכעוס, מפנים תוקפנות כלפי ההורים, חברים ללימודים והצוות החינוכי, הפרעת קשב עם נטייה לחולמנות/אימפולסיביות/היפר אקטיביות, מגיבים לתסכול בהתפרצויות זעם, מציקים לילדים/אחים בכוונת תחילה, נוטים להסתגר, נמנעים מלדבר עם הסביבה, מפגינים אדישות, הימנעות מהשתתפות במשחק, מרבים להיעדר מהמסגרת החינוכית, לקויות למידה שגורמים להם לנטל רגשי להתמודדות עם הלימודים.

.

.

2. התפתחות פסיכולוגית לפי הגישה הפסיכואנליטית

התפיסה הרווחת כיום היא שההתפתחות של ילדים מושפעת משני תחומים, התחום הביולוגי (תורשה) והתחום הפסיכולוגי (סביבה). התחום הביולוגי מתייחס למטען הגנטי שתינוקות מגיעים אתם לעולם וכולל בין השאר טמפרמנט/ מזג מולד, גנטיקה ותכונות אישיות. התחום הפסיכולוגי מתייחס לעולמם הפנימי וליחסים הבינאישיים שילדים יוצרים עם הסביבה. מחקרים מצביעים על כך שהתחום הביולוגי והפסיכולוגי מתפתחים באופן עצמאי וגם משפיעים באופן הדדי האחד על השני. במאמר זה נתמקד בגורמים פסיכולוגיים וסביבתיים שעשויים להשפיע על התפתחות הנפשית של ילדים.

פסיכואנליטיקאים מפורסמים כמו ויניקוט, אריקסון ופרויד ואחרים התייחסו בהרחבה לשלבי ההתפתחות הנפשית של ילדים. חלקם הדגישו את חשיבות הבנת העולם הפנימי של הילד ואילו אחרים הדגישו את חשיבות הקשר בין הילד וההורים. ננסה להציג היבטים מרכזיים בהתפתחות הפסיכולוגית לאחר הלידה ועד גיל ההתבגרות המוקדם מנקודת לפי התיאוריה הפסיכוסקסואלית שפיתח פרויד, התאוריה החברתית של אריקסון וגישת יחסי אובייקט של ויניקוט. פרויד ואריקסון בעקבותיו חילקו את התפתחות הפסיכולוגית למספר שלבים. אומנם ויניקוט לא המשיג שלבי התפתחות פסיכולוגים באותו אופן כפי שפרויד ואריקסון עשו אבל נשלב את תפיסתו באופן יחסי בשלבים כפי שהם עשו.

.

א. השלב האוראלי – לפי פרויד שלב זה מתייחס לתקופה מהלידה ועד גיל שנה. האנרגיה שלהם מופנית לחלל הפה, מאחר וזאת הדרך הבסיסית לחיות. תינוקות מרגישים סיפוק דרך חלל הפה. קונפליקט יכול להיווצר כאשר תינוקות לדוגמא חשים שלמרות שקיבלו הזנה והם שבעים רוצים לקבל עוד. דבר שמפגיש אותו עם מציאות שהם נדרשים לדחות או להתמודד שלא הגיעו לסיפוק מלא.

לפי אריקסון זהו שלב המאופיין בצורך ב"אמון הבסיסי" בבני אדם. חוסר היענות או שאינה מספקת עשויה להוביל לפגיעה בנפש באופן שהם יהיו חשדניים, יכולים להרגיש דחייה, נטישה, צורך בתלות ולהיווצרות חרדות שונות. בבגרותם הם עשויים לפתח קושי לתת אמון ולסמוך על אנשים, ולתהות האם בכלל מגיע להם לקבל אהבה ולהיות אהובים.

לפי ויניקוט אחר הלידה ובשלבי הינקות הראשונים קיים חיבור כמעט מלא בין התינוק והאם עד שכמעט ולא ניתן להפריד ביניהם מבחינה פיזית ונפשית. התינוק חווה את עצמו כשלוחה של האם מאחר ובכל סיטואציה שהוא חש תסכול כאשר רעב, עשה את צרכיו או חש כאב בגוף הוא צריך לקבל מענה ע"י האם. כאשר ההתפתחות תקינה והתינוק גדל, ככל שחולף הזמן הוא אמור להצליח להיפרד מהאם לפרקי זמן ארוכים יותר ולהעסיק את עצמו בנפרד ממנה. לפי ויניקוט האם צריכה להיות "אם טובה דיה" כזאת שאחראית לספק עבור התינוק חום ואהבה, ודרך המבט הרך והנעים המלווה בצלילי קולה לספק עבורו את התחושה שהוא קיים. כאשר הקשר שנוצר בינו לבין האם מבוסס על חום, אהבה, מגע, הרגעה והתפעלות הוא צפוי לפתח בבגרותו "עצמי אמיתי" יציב ובטוח בעצמו.

.

ב. השלב האנאלי – לפי פרויד שלב זה מתייחס לתקופה מגיל שנה עד שלוש. המאפיין המרכזי שלה נוגע להפניית האנרגיה הגופנית לצורכי שליטה בסוגרים. כלומר ילדים צעירים רוצים להתחיל להחליט על גופם והקונפליקט נוגע למאבק אם לשמור את הצרכים בגופם או לרוקן אותם באסלה. המפגש של ילדים עם המציאות נחווה כטראומטי מאחר ולא רק שלעיתים קרובות חשים לא מסופקים הם גם נדרשים מהוריהם לחינוך לניקיון. הורים הנוטים להיות נוקשים ותוקפניים עשויים לגרום לילדיהם דווקא לשלוט בעקבות תחושה של אובדן שליטה בחיים. ילדים אלו עשויים בבגרותם לפתח אישיות המאופיינת בצורך בסדר וניקיון, דייקנות, עקשנות, ביקורתיות ונוקשות.

לפי אריקסון, הילדים צריכים לרכוש אוטונומיה בסיסית, הם רוכשים לעצמם תחושות של כוח, עצמאות וביטחון. ככל שהם מגלים עניין בחיים, הולכים, רצים, וקופצים התלות בהורים פוחתת בהדרגה. ילדים שמצליחים לעבור שלב זה בהצלחה רוכשים לעצמם כוח רצון.

לפי ויניקוט הילדים הצעירים עדיין תלויים באימם, הם זקוקים לראות אותה, להרגיש את קביעות האובייקט ולחוש בטחון כדי ללכת, לשחק אך לדעת שכאשר הם חוזרים היא תחכה להם.

.

ג. השלב הפאלי – לפי פרויד שלב זה מתייחס לתקופה מגיל שלוש עד שש. זהו שלב מרכזי בהמשגה של פרויד שנקרא גם השלב האדיפלי. שלב זה, משמש משמעותי מאחר והוא נתפס כמארגן מרכזי בחיי הנפש שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. בשלב זה ישנם גילויי יוזמה וסקרנות אצל הילד, ולפי התסביך האדיפלי הילד הצעיר נמשך וחושק באימו ומתחרה על תשומת ליבה מול האב. העוינות שחש כלפי האב עשויה לגרום לו לרגשות אשמה. בפתרון "הקלאסי" של הבעיה הילד מוותר על מימוש המשאלה וממיר אותה בהזדהות והפנמה של איסורים וכללים שהאב הציב בפניו. באופן זה מפתח זהות מינית חיובית. ילדים שמקבלים את מסגרת הכללים שההורים מגדירים מאפשרת להם לבנות דימוי עצמי חיובי. הרצון של הילד לפתח לעצמו עצמאות, והתאהבותו בהורה מהמין השני, עלולים לגרום לקונפליקטים פנימיים, לרגשות אשמה וכן לפחד מפני סירוס כעונש על ההתאהבות באם. לכן, לפי אריקסון, המשפחה צריכה לאפשר לילדם ליזום, לכוון אותם להשיג מטרות מקובלות, ולא להגיב כלפיהם בחומרה כדי שלא למנוע מהם לאבד את היכולת ליזום.

לפי ויניקוט, ילדים ממשיכים להזדקק לזמינות הקבועה של הוריהם וצריכים להרגיש בטחון, להבין ולהרגיש שהם נפרדים מהם. משחקי הדמיון (הבן הופך לסופרמן והבת לנסיכה) שאופייניים לתקופת הגיל מסייעים להם לפתח לעצמם זהויות שונות שתורמות להתפתחות אישית.

.

ד. שלב החביון – – לפי פרויד שלב זה מתייחס לתקופה מגיל שש עד שתיים עשרה. זהו ראשיתו גיל ההתבגרות. בשלב זה הדחפים המיניים עוברים תהליך של הדחקה. כלומר, האנרגיה המינית מודחקת ומופנית לפעילות לא מינית כמו רכישת מיומנויות לימודיות וחברתיות לרוב עם בני מינם.

לפי אריקסון ילדים מתחילים להבין את המשמעות של מאמץ והשקעה ביחס לתוצאות דרך הישגיהם הלימודיים (תוצרים). ילדים שחווים כישלונות בהישגיהם הלימודיים עלולים לפתח תחושה של נחיתות, לעומת זאת הצלחה בהשקעת מאמציהם יכולה להוביל לחיזוק הערך העצמי שעשויה להשפיע בחיוב על זהותם היצרנית והמקצועית בהווה ובעתיד. על המשך השלבים ניתן לקרוא במאמר טיפול במתבגרים.

.

.

3. גורמים לבעיות רגשיות אצל ילדים

אנו נוהגים להבחין בין גורמים פסיכולוגיים שהינם גורמים פנימיים, וגורמים סביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון למצוקה רגשית אצל ילדים. גורמים פנימיים מתקשרים לקונפליקטים רגשיים לא מודעים ולא פתורים שיכולים לגרום למצוקות רגשיות שונות כמו פחדים, חרדות או פגיעה בדימוי העצמי. גורמים חיצוניים מיוחסים לסביבה ובעיקר להשפעת היחסים בין ההורים על ילדיהם. גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים רבים עשויים לגרום למצוקה רגשית ואנו נדון בעיקריים שביניהם:

.

א. גורמים פנימיים/פסיכולוגיים

אובדן אובייקט האהבה – השנה הראשונה לחייהם של תינוקות נחשבת בעיני פסיכואנליטיקאים רבים כמשפיעה ביותר על הבריאות הנפשית בבגרותם. האם היא האובייקט הראשון והמשמעותי ביותר עבור התינוק שאחראית לספק מענה לצרכים הפיזיים והרגשיים. הידיעה שהאם נוכחת ומספקת את צרכיו מרגיעה ומפחיתה את החרדה שלו עקב התלות בה. האם מייצגת את האובייקט הראשון שבאופן סמלי התינוק מאבד בכל פעם שיוצאת מטווח העין או אינה מספקת את הצורך באופן מידי. במהלך החיים תחושת האובדן או הפרידה נחווית ככאב ברגע הפרידה מהאם בשעה שהיא הולכת לעבודה והשמחה כאשר שבה חזרה. אנו חווים אובדן גם באופן ממשי כאשר אובייקט/אדם יקר בן משפחה אהוב שנפטר. עבור ילדים פרידה או אובדן יכולה להחוות כאשר ויכוח או ריב שהיא תופעת ילדות מוכרת יכולה להוביל לכעסים. פגיעה בקשר לתקופה קצרה או לתמיד יכולה להוביל לתחושת אובדן של החבר או החברה שאהבו לשחק איתם.

.

חרדת נטישה – היא סימפטום של אובייקט אהבה, כלומר חרדת נטישה זוהי חרדה מפני אובדן או פרידה של קשר שנתפס כקרוב ומשמעותי שבאה לידי ביטוי בקרב ילדים בדאגה מתמדת מפני פגיעה או אובדן שיגרם להוריהם לדוגמה, חשש שההורה ימות בתאונת דרכים או מסיבה שעשויה לגרום לפרידה של ההורים. חווית נטישה או פרידה גורמת לחרדה ותחושת חוסר אונים ויכולה להחוות בצורות שונות ע"י ילדים לדוגמה, הורים שמאחרים לקחת את ילדיהם מהחוג/מחבר, לא עונים בנייד לילדם גם לאחר שהתקשר אליהם מספר פעמים או כשילדים הולכים לאיבוד בפארק שעשועים/בריכה או כל מקום ציבורי והוריהם לא מוצא אותם. חוויה של חרדת נטישה בתקופת הילדות שלא זכתה לטיפול רגשי עשויה להתפתח בבגרות ביצירת קשרים חברתיים שמתבססים על צורך להיות תלויים באחרים.

.

נוקשות – המצפון הנו מרכיב של הנפש שתפקידו לפקח על תחום המוסר. הוא אחראי על האופן שבו אנו תופסים את התנהגותנו ביחס לכללים ונורמות חברתיים. כאשר המצפון חש שבעליו הינו אדם ישר, אמין והוגן כלפי עצמו וגם כלפי אחרים לרוב מידת הנוקשות שלו אינה גבוהה. לעומת זאת, כאשר אנשים שאינם פועלים שלא לפי אמות מידה מוסריות כפי שהם מצפים מעצמם הם בד"כ נענשים ע"י המצפון ברגשות אשמה. לדוגמה, ילד שמקפיד מאוד לכתוב בתוך השורה, מרבה למחוק מאחר והכל צריך להיות מושלם בלימודים. נוקשות יכולה להתבטא גם בציפייה מאחרים שיחשבו ויתנהגו לפי אמות מידה שלנו, לרוב צורת מחשבה מעין זו מייחסת לאחר את הבעיה ואנו אלה "היודעים שמחזיקים באמת אחת ופתרון אחד". זוהי מחשבה לא גמישה המעוררת מחלוקות עם אחרים שנתפסים מאיימים. לדוגמה, משפטים כמו "ידעתי שאני צודק", "הוא לא יודע כלום".

.

אשמה עצמית – תחושת אשמה נוצרת בתרבות מעצם היותנו יצורים מדברים שחיים בקהילה המבוססת על יחסים חברתיים ולכן לא אפשרי לחמוק מתחושת אשמה. ישנן סיבות רבות שיכולות לגרום לנו להרגיש אשמה אבל הן סובייקטיביות למשל במידה וקיבלנו החלטה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא שלמים אתה, אם עשינו מעשה שגרם לאחר להיפגע כמו דיבור בחוסר נימוס או כאשר אמרנו משהו שאנו חשים שלא היה במקום כמו לגלות סוד. המחשבות על המעשה בדיעבד מעוררות אצלנו רגש שלילי שגורם לתחושת אשמה. האשמה עצמית מהווה נטל נפשי כבד ועשויה לגרום לפגיעה בערך ובדימוי העצמי.

.

דחייהתחושת שייכות הינה צורך בסיסי עבור כולנו, ואנו רוצים להרגיש אהובים ע"י ההורים, החברים והסביבה. סיטואציות של דחייה מתרחשות פעמים רבות במסגרות חינוך מסיבות שונות. פעמים רבות ילדים מוצאים את עצמם בעמדת קורבן בשל המראה החיצוני שלהם, התנהגות שנתפסת כמוזרה, התבודדות עקב קושי ליצור קשרים חברתיים או במאבקי שליטה עם מי שנתפס כמנהיג או מקובל חברתית. תחושת דחייה מעוררת רגשות קשים של בדידות, עצב, כעס ופגיעה בערך העצמי. ככל שהדמות שדוחה אותנו משמעותית יותר בחיינו כך תחושת האכזבה שלנו עשויה להיות גדולה יותר לדוגמה, חבר קרוב שצחק עלינו בפני אחרים עשוי לגרום לתחושת דחייה בגלל הקשר הקרוב וההפתעה הגמורה שממנו לא ציפינו שזה יקרה.

.

פגיעה בערך העצמי – ערך עצמי הוא האופן שאנו מעריכים (שווי) ושופטים את עצמנו. תפיסת הערך העצמי שלנו משפיעה באופן ישיר על הרגשות שאנו חשים כלפי עצמנו בין אם ביחס למראה שלנו, הצלחה במבחנים, עבודה, חברות, זוגיות ולמעשה בכל תחומי החיים. לדוגמה, אני יפה/מכוער, חכם/טיפש, מוצלח/לא מוצלח ואהוב/לא אהוב. אילו הסובלים מפגיעה בערך העצמי נוטים להתמקד בנקודות שבהן הם מתקשים. לדוגמה, ילדים שמתקשים בלימודיהם ומרגישים שהם טיפשים. ככל שתחושת הפגיעה בערך העצמי גבוהה יותר כך היא עשויה לעורר דכדוך או דיכאון.

.

בושה – בושה היא תחושה לא נעימה שמתעוררת אצלנו בהקשרים חברתיים לרוב עקב הפניית מבט כלפי עצמנו. כלומר, באופן שאנו מתייחסים לפגמים שלנו באופן ממשי או בחשיבה עליהם. לדוגמה, תחושת בושה להשתתף בכיתה ולדבר, דבר שעשוי לגרום לעיתים להימנעות. רגש הבושה נלווה לעיתים קרובות לתחושת אשמה כי שניהם עולים בהקשרים חברתיים. ילדים עשויים להתבייש מאנשים שאינם מכירים, כאשר קוראים בשמם, מהגוף שלהם ואפילו מההתנהגות של ההורים שלהם.

.

רגש נחיתות – זהו רגש שמלווה אותנו בין אם באופן מודע או לא מודע כאשר אנו עושים השוואה מול מהאחר. תחושת נחיתות היא מעבירה מסר של פחותים מהאחר ותחושה של מסכנות. לדוגמה, ילד שמתלונן באופן קבוע בפני הוריו על כך שנותנים יותר דברים (אהבה) לאח הגדול ולו פחות. משפטים לדוגמה: "למה הוא קיבל ואני לא?", "תמיד היא הייתה יפה יותר ממני".  השוואה ביחס לאחר באה לידי ביטוי בעיקר כאשר מדובר בציונים ובקשרים חברתיים.

.

.

ב. גורמים סביבתיים

קונפליקטים בין ההורים – מאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את ילדיהם לאי הסכמות ומחלוקות ביניהם ע"י כעסים, צעקות, איומים והפחדות. יחסים קונפליקטואלים עם ההורים, עוינות או תחושת דחייה והיעדר ביטויים של חום, אהבה ומגע. הורות המאופיינת בנוקשות שמחמירה במתן עונשים, הורות מגוננת ומגבילה שיוצרת תלות, הורות שאינה עקבית בהתנהגותה או חסרת גבולות לחלוטין. ניתן לקרוא על כך גם במאמר הורות ללא אשמה.

משברים ואירועי חיים – חשיפה לאירועים טראומטיים שיש בהם מצבים או תחושות של אובדן: פרידה מחבר/ה, מוות של אחד ההורים או שניהם, גירושין, תאונה, פיגוע טרור, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה. שינויים ומעברים כמו גן, בי"ס, דירה, הגירה. התדרדרות כלכלית ועוני.

.

.

3. טיפול רגשי לילדים

א. שלב ההערכה – חשוב להבהיר כי טיפול רגשי בילדים אינו חוג וילדים שמתחילים טיפול רגשי נדרשים למשאבים נפשיים שלעתים יכולים להכביד עליהם מבחינה רגשית. ולכן חשוב לעשות הערכה ולא להתחיל טיפול בילדים במידה ואין סיבה מוצדקת. בשלב הראשון אני נוהג להזמין את ההורים להגיע למפגש היכרות על מנת שאוכל לשמוע את הסיבות שהביאו אותם למסקנה שילדם זקוק לטיפול רגשי או שהמליצו להם להביא אותו לטיפול. אני מזמין את שני ההורים למפגש הראשון במידה והדבר מתאפשר כדי לנסות להבין משתי נקודות מבט שונות איך כל אחד מבין את הבעיה. המפגש הראשון הוא מפגש היכרות המאפשר לקבל אינפורמציה על הרקע כללי של המשפחה, התייחסות לסימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של הילד וההורים. לעיתים ניתן לקבל אינפורמציה חשובה גם מדיווח מהמסגרת החינוכית ומתוך מסמכים פסיכולוגים ו/או רפואיים במידה וישנם. לאחר הבנת הבעיה מתקבלת החלטה יחד עם ההורים מהי הדרך הנכונה ביותר לגשת ולטפל בבעיה. לעיתים כחלק מתהליך הערכה אני נפגש עם הילד למספר מפגשים כדי להבין האם יש צורך בטיפול עבורו.

מניסיוני המקצועי ישנם מספר אפשרויות לטפל בילדים בין אם באופן ישיר או באופן עקיף. לפירוט דרכי הטיפול השונים במעורבות הורים ניתן לקרוא במאמר הדרכת הורים..

ב. תחילת הטיפול – ילדים מתחילים טיפול רגשי לאחר שקיבלו הסבר בנוגע לסיבה שבגללה הגיעו לטיפול כדי לגייס את הכוחות שלהם להצלחת הטיפול. ההסבר על הגעתם לטיפול הוא חלק משמעותי מהברית הטיפולית שנוצרת שמטרתה לבנות אמון וביטחון במטפל. אני מסביר לילדים שהתחילו את הטיפול שכל התכנים הרגשיים נשארים בינינו למעט תכנים רגשיים המסכנים את בריאותם הנפשית, ואז צריך ליידע את ההורים. במצבי מצוקה בהם הילד נמצא בחרדות קשות, בעיות התנהגות, קשיי פרידה או צורך במשחקי כוח ושליטה לעיתים הטיפול נעשה בשילוב אחד ההורים או לסירוגין.

ג. מטרות הטיפול – לאחר שהתקבלה החלטה שהילד מתחיל טיפול רגשי אנו מגדירים את מטרות הטיפול. מניסיוני המקצועי אחת המטרות החשובות בטיפול היא לאפשר לילד לבטא באופן חופשי את רצונותיו ולכן אני מאפשר לו לבחור במה נשחק בחדר הטיפולים. לעודד אותו לבטא את הדחפים האסורים כדי שיכול להשתחרר מהחרדות ולשלב אותם בצורה מעודנת בחיי הנפש. מטרה חשובה נוספת היא לנסח במילים את הרגשות הבאים לידי ביטוי בהתנהגות (נקרא acting out) במשחק, ולקשר בינם לבין מצבים שונים שהקושי פוגש אותם בחייהם, דבר שמסייע להם לזהות את הדחף לווסת אותו וללמוד להגיב גם באיפוק..

ד. טיפול במשחק (Play Therapy)חדר הטיפולים הוא מרחב פתוח, מעין "מגרש משחקים" המאפשר לילדים לבטא את עצמם באופן חופשי ובטוח ולהשליך את עולמם הפנימי על המטפל לרבות כעסים, תוקפנות, חרדות ומשאלות. כאשר קשייהם הרגשיים מקושרים באמצעות דיבור על חיי היומיום הדבר מסייע להפחית אצלם חרדה.

העולם הדמיוני הוא המרחב דרכו הם מפתחים את היכולת לדמיין, הם יכולים לדמיין לקבוע את החוקים וגם ללמוד לנוע בחופשיות בין חייו הפנימיים למציאות הקיימת. תפקידו של המשחק קשור ליכולת הפנטזיה, הדמיון והיצירתיות וליכולת לשחק ברעיונות באמצעות השימוש בכלים כמו משחקי דמיון, חילופי תפקידים, ומשחקים "חופשיים" כמו: לגו, קוביות, בובות ומשחקים.

מדוע ילדים שומרים סודות? לעיתים קרובות ילדים שחשים מצוקה שומרים סודות ואינם לספר להורים מה מעיק עליהם מחשש להיענש. פעולת ההסתרה מעוררת חרדות והשימוש במשחק מאפשר להרחיק את בעיותיו ולייחס אותה לדמויות במשחק, ובאופן עקיף לספר למטפל מהי הבעיה. המשחק מספק הזדמנויות ליצירת קשר באמצעות הדיבור ומסייע גם לפתח מיומנויות חברתיות טובות יותר. תפקיד המשחק לאפשר לילדים לחשוב על מעשיהם, לנסות להרגיש מה אחרים מרגישים ולפתח יכולת לאמפתיה כלפי הסביבה. הטיפול במשחק לעיתים משמש גם מקור להנאה ושכחה מהבעיות של היומיום.

המפגש עם אדם מבוגר שקשוב ומכוון רק לילד ולצרכיו היא חוויה מיוחדת. האפשרות לבטא רגשות באופן חופשי דרך המשחק נותנת תחושה של הקלה ופורקן, ולכן מרבית הילדים יוצאים לעיתים קרובות מהטיפול בהרגשה טובה שתורמת למוטיבציה שלהם להמשך התהליך.

.

.

נשארת עם שאלות על טיפול רגשי לילדים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווה

.

מאמרים נוספים 

דימוי עצמי נמוך

פחדים וחרדות של ילדים

שאלות ותשובות

.

טיפול רגשי לילדים
פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon