טיפול זוגי

.

טיפול זוגי מיועד לזוגות המתמודדים עם קונפליקטים כמו מאבקי כוחות ובעיות תקשורת שלא הצליחו לפתור את הבעיות בזוגיות בכוחות עצמם, ורוצים לקחת אחריות אישית ולפתור את הבעיות ביניהם, וזקוקים להתערבות של צד שלישי כדי לסייע להם לשקם, לבנות ולהצמיח את הזוגיות מחדש.

שלומי לוי I פורסם: 19/07/2015

.

טיפול זוגי הוא סוג של שיטת טיפול שמטרתה לסייע לזוגות המתמודדים עם קונפליקטים לפתור בעיות בזוגיות במטרה לשפר את איכות הקשר והיחסים ביניהם. בני זוג יכולים להגיע לטיפול זוגי בכל שלב או גיל בחייהם, בין אם הם "רק" חברים או נשואים, בעלי מגדרים שונים או לא. בטיפול זוגי המוקד הטיפולי הוא לרוב בהתייחסות וטיפול במערכת היחסים עצמה, מבלי להעמיק בהתמקדות בכל אחד מבני הזוג בנפרד.

מה מביא זוגות לטיפול זוגי? הגורמים שיכולים להביא זוגות להגיע לטיפול זוגי שונים ומרובים. שניים מהגורמים מרכזיים שמעוררים מחלוקות בזוגיות ומשפיעים האחד על השני באופן הדדי הם מאבקי כוחות ושליטה (מי קובע? מי מחליט?) ובעיות בתקשורת (חוסר הקשבה, וויכוחים ופגיעה רגשית באחר). גורמים נפוצים נוספים שקשורים לבעיות בקרב זוגות קשורים למעבר למגורים משותפים, שינויים במבנה המשפחתי כמו לידת תינוק במיוחד כאשר מדובר בילד הראשון, מחלוקות ואי הסכמות על חינוך וגידול הילדים, משבר אמון וגילוי רומן מחוץ לקשר הזוגי.

לעיתים קרובות גם לגורמים אישיים ישנה השפעה שלילית המערערת את יציבות המערכת הזוגיות. כל אחד מאיתנו נאלץ להתמודד עם משברים ואירועי חיים שאינם קשורים בהכרח למערכת הזוגית אך יכולים להשפיע עליה. דוגמאות לכך, מצוקות פנימיות כמו דיכאון, חרדה, פיטורין כואבים מהעבודה, אובדן של בן משפחה או מחלה גופנית. עם זאת, כאשר אנו מערבים מצוקה אישית בזוגיות, הדבר עשוי להגביר קשיים או מתחים שייתכן וממילא קיימים בזוגיות. במצבים מעין אלו צריך לזהות את הבעיה האישית, לעשות הפרדה בינה לבין בעיות אחרות בזוגיות ולפנות לטיפול פרטני. פרטים נוספים על טיפול פסיכולוגי במאמר פסיכותרפיה למבוגרים.   .

בעשורים האחרונים זוגות רבים שמתמודדים עם קשיים בחיי הזוגיות פונים לטיפול זוגי. בעוד שבעבר זוגות הגיעו לטיפול זוגי כדי למצוא דרכים איך להמשיך בחיי הנישואין, כיום זוגות פונים פעמים רבות בעיקר בשיאו של משבר בזוגיות ועם שאלות או מחשבות על סיום ופרידה. מניסיוני המקצועי טיפול זוגי יכול לתרום לחיזוק והעמקת הקשר ולא רק בשעת משבר. זוגות שמצליחים לתחזק זוגיות מבלי שיזדקקו להגיע לטיפול הם אילו שמשקיעים בבילויים משותפים, מפתיעים האחד את השני, מגוונים ביחסי המין ומטפחים את ההנאה והתשוקה ביניהם למרות קשיים הנובעים מעומסים ולחצים רגשיים שונים.

לקבל החלטה על גירושין ופרידה זוהי החלטה שיכולה לגרום לכל אחד מאיתנו רגשות קשים של דחייה, כעס, אובדן ורגשות אשמה במיוחד לזוגות עם ילדים ורכוש משותף. פעמים רבות טיפול זוגי הוא מוצא אחרון לפני פרידה, וכדי להימנע מקבלת החלטה אימפולסיבית וללא שיקול דעת, מומלץ לפנות לטיפול זוגי.

.

.

לשאלות נוספות על טיפול זוגי או לפגישת היכרות ניתן ליצור עמי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו.

.

.

1. גורמים המשפיעים על בחירת בן/בת זוג

ישנם גורמים שונים משפיעים על בחירת בני זוג והם מושפעים בעיקרם מגורמים פנימיים או פסיכולוגיים וגורמים סביבתיים. גורמים פנימיים מתקשרים לקונפליקטים רגשיים לא מודעים ולא פתורים. לעומת זאת, גורמים חיצוניים מיוחסים לסביבה ובעיקר להשפעה מהקשר שנוצר ביחסים עם ההורים. לרוב בחירת בני זוג מושפעת מגורמים שאינם מודעים לנו, ואליהם נתייחס בחלק זה.

א. העברה בין דורית – זהו מושג שבואן, תיאורטיקן שעסק בחקר המשפחה השתמש בו כדי לתאר קונפליקטים רגשיים שלא נפתרו. ציפיות, מסרים וחוקים שעברו במשפחה באופן לא מודע, שעוברים מדור לדור ומשפיעים על בני משפחה - וצפויים לחזור על אותם דפוסים בזוגיות ובהורות שלהם. מההסבר שלו עולה כי החשיפה של ילדים צעירים לאותם כללים וההתנהגויות של בני משפחתם מהווה עבורם מודל ראשוני ליצירת תקשורת ויחסים חברתיים. לדוגמא, גבר צעיר שהגיע לטיפול מתוכו עלה כי בילדותו אמא שלו הייתה דומיננטית ושתלטנית בזוגיות עם אביו. היא נהגה לקבל את רוב ההחלטות החשובות במשפחה בכוחות עצמה. הטיפול סייע לו להבין כי בבגרותו למעשה בחר לעצמו בת זוג עם מאפיינים אישיותיים דומים לאימו, ובחייו האישיים הוא נתקל בקשיים להתנהל בכוחות עצמו, ולקבל החלטות באופן עצמאי. הגורם הפנימי קשור לעולמנו הפנימי ולתהליך של הזדהות שהוא אחד התהליכים המרכזיים שבונים את נפש שלנו. הזדהות זהו תהליך נפשי לא מודע, וזוהי צורת הקשר הרגשי המקורית, המוקדמת והמשמעותית ביותר. לאקאן, פסיכואנליטיקאי, מסביר שהעצמי שאנו קוראים לו "אני" הוא יצירה חברתית הבנויה מאוסף השתקפויות של האחר. היא מתבטאת באופן שבו אנו מושפעים או "לוקחים" את מה שנאמר לנו על עצמנו ע"י אחרים ומאמצים אותם לעצמנו. הזדהות יכולה להיות חיובית או שלילית והיא משפיעה על ההתנהגות שלנו כלפי עצמנו והסביבה.

.

ב. התופעה של "חזרה כפייתית"  פרויד השתמש במושג "חזרה כפייתית" (Repetition compulsion) כדי לתאר אירוע או חוויה שקרתה בתקופת הילדות כמו חוויה או אירוע שגרם לילד לסבל רב. ואז בבגרותו הוא משחזר את התופעה שחווה באופן לא מודע בהתנהגויות שונות שפוגעות בו. ננסה להסביר את התופעה באמצעות דוגמא על אירוע שקרה. מטופלת פנתה לטיפול בעקבות התעללות מינית שעברה בילדות. ביחסים הזוגיים שלה עלה כי בעקבות ההתעללות שעברה היא הזדהתה עם התוקף (מושג שנקרא - "הזדהות עם התוקפן"), וכל הסימפטומים שעלו הנוגעים לעצבנות, חוסר שקט, ריחק רגשי ואלימות מילולית כלפי בעלה והילדים משוחזרים על בסיס יומיומי בעקבות הטראומה שעברה. עוד עלה בטיפול כי הטריגר לתוקפנות שלה כלפי הסביבה מושפע מהאופן שהיא מפרשת את הסיטואציה. בכל פעם שהיא מרגישה מותקפת מגיבה מתוך מגננה בצורות שונות למשל לטפוח לילד על הטוסיק או לפגוע מילולית בבעלה באמצעות ביטויים רגשיים כמו כעס, לשפוט אותו על מעשיו ולהעליב אותו. יכול מאוד להיות וזאת השערה בלבד, כי המטופלת בחרה בבעל תלותי, כנוע ומתחשב כדי לשחזר את הטראומה בניסיון לא מודע "לתקן" מחדש את מה שעברה רק באופן הפוך כשהפעם היא בעמדה של תוקף והבעל בעמדה של המותקף.

.

ג. מגיב/ה מתוך חשיבה או רגש? – בואן משתמש בהעברה בין דורית גם מתוך התייחסות להשפעת האישיות של האדם על קשרים ויחסים בינאישיים. דרך המושג מובחנות (דיפרנציאציה) הוא עושה הבחנה בין התפתחות סגנון אישיות שפועל מתוך מחשבה לעומת סגנון אישיות שפועל מתוך רגש. לתפיסתו בעלי רמת מובחנות גבוהה פועלים מתוך מחשבה, הם נוטים להיות גמישים במחשבתם, מתכננים את פעולותיהם בשיקול דעת ונוטים לקחת אחריות על מעשיהם. הם יכולים להודות בטעות שעשו בעבודה או במידה והעליבו שלא במתכוון את בני זוגם. לעומתם, אלו הפועלים מתוך רגש נחשבים לבעלי רמת מובחנות נמוכה מאחר והם מתקשים ליצור נפרדות רגשית ממשפחת המוצא וסגנון התגובה שלהם כלפי בני הזוג מאופיין בהאשמות. לדוגמא, בת זוג המפנה האשמה כלפי בן זוגה שאינו שותף בניקיון הבית. בעלי מובחנות נמוכה מרגישים בד"כ שאצלם הכול בסדר ואם ישנה בעיה היא קיימת אצל בן הזוג ואינם לוקחים אחריות על מעשיהם.

.

ד. קשר בין הפכים – מהי התאהבות? זוהי חוויה גופנית ונפשית נפלאה של תשוקה, סקס ושכרון חושים. הנפש מוצפת ברגשות ותחושות של "פרפרי בטן" וההורמונים "משתוללים" בגוף. התאהבות זוהי תקופה שבני זוג נוטים להדחיק את ההבדלים ביניהם ובעיקר עסוקים בבילויים, הנאות ומפגשים ספונטניים. פעמים רבות ההתנהגות שלהם אינה מתחשבת וחסרת אחריות כלפי החברים ובני המשפחה מאחר והם פועלים מתוך הרגש, למשל מפסיקים לעשות את מטלות הבית שבאחריותם. ניתן לומר כי, התאהבות אינה חברות ולא ממש היכרות מאחר וזוהי תקופה שבני זוג מהופנטים האחד מהשני. בפנטזיה כל אחד מהם מרוכז בצרכים הנרקיסיסטיים של עצמו ולפי פרויד כל אחד משליך על האחר את המבנה הנפשי ה"האני האידאלי" של עצמו כך שאנו נתפסים  כ"אובייקט האהבה" וכמי שמשלימים את החלק החסר אצל בן הזוג. זוהי אשליה מאחר ואינה מציאותית ובכל זאת, זוהי תחושה נפלאה שבן הזוג משלים אותנו. המחקרים מראים שיש קשר חזק בין הפכים מאחר והפכים יוצרים סקרנות ומשיכה מינית. לדוגמא, נמצא כי נשים היסטריות נמשכות לגברים אובססיביים (כאלו שמרבים לחשוב), גברים אגרסיביים ותוקפניים לנשים כנועות וחלשות אופי וההפך. גבר סגור ומופנם הממעט לשתף בחיי הרגש נמשך לבחורה מוחצנת מראה ובעלת כושר דיבור משכנע וקולני או בחורה שנוטה להיות פסיבית מוצאת בן זוג אקטיבי שיוביל וינהל את מערכת היחסים ביניהם וההפך. ההתאהבות זוהי תקופה קסומה אך קצובה בזמן. כאשר היא מסתיימת מתי שהוא אך נחשבת לאחת התקופות המיוחדות והעוצמתיות בחיי הרגש של האדם, שפעמים רבות מפנטז לחוות אותה כל פעם מחדש.

.

ה. השפעת הלא מודע על בחירת בן הזוג – פרויד אבי הפסיכואנליזה, שגילה את הלא מודע בנפש האדם, הבחין שלמרות שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים את עצמנו ועושים בחירות מודעות בצורה מושכלת אנו בעצם מושפעים בבחירות השונות בחיי היומיום רבות מחיי הנפש הלא מודעים. לדוגמה, מטופל שבאחד המפגשים רצה להתייחס מדוע בחר לחיות עם בת הזוג שלו סיפק נימוקים שונים שהיא חכמה, אלגנטית עדינה ושקטה ולדבריו הוא זקוק לשקט. עם זאת, לאחר בירור לגבי המילה "שקט" עלה שהיא מסמנת עבורו בחירה לא מודעת בצורך בשקט לנוכח אירוע טראומטי שעבר וצורך בבת זוג שקטה ורגועה.

לבחירות הלא מודעות אם כן ישנה השפעה משמעותית על בחירות שאנו עושים בחיינו. מחקרים מראים שאנו נוטים לבחור בני זוג עם מאפיינים שונים המזכירים לנו את הורינו. כמו לדוגמא,  דמיון במראה החיצוני, תכונות אישיות, סגנון חשיבה, רגש והתנהגות. מדוע אנו בוחרים בבני זוג עם מאפיינים הדומים להורינו? התשובה לכך היא שבתקופת הילדות נוצר קשר משמעותי בין הילד לבין ההורים. החשיפה של הילד הצעיר למכלול ההתנהגויות שלהם עובר תהליך של הזדהות והפנמה. זיכרונות ממצבים ואירועים נצרבים נשמרים ומכלול ההשפעות של ההורים שנאספו, בבגרותנו הופכים לדפוס התנהגותי (לא מודע) המשפיע על עולמנו הפנימי והאופן שבו אנו יוצרים קשרים ויחסים בינאישיים. למעשה הלא מודע שותף פעיל ומשמעותי בבחירת בן זוג ולא פחות מכך ללא מודע חלק משמעותי במציאת בן זוג שצריך להיות לו פוטנציאל לרפא את תחושות הכאב והחסכים שאנו חשים שלא מולאו ע"י ההורים. ניתן להבין שהבחירה בבני זוג מסוים נעשית מתוך ציפייה לא מודעת שיוכלו לתקן עבורנו את תחושות הכאב מתקופת הילדות.

.

ו. פנטזיה על בן זוג עם תכונות זהות לשלנו – ככל שהקשר מתבסס ומעמיק בין בני זוג כך הם מכירים טוב יותר האחד את השני. הם מתחילים להבחין בדברים שבתחילת הקשר לא היו מודעים אליהם מתוך התאהבות וגם מתוך חוסר רצון לגלות או לדעת. ברגע "שחזרנו לעצמנו", כלומר כאשר אנו נעשים מודעים יותר לעצמנו, ישנה תחושה של הקלה כאשר אנו מזהים שלבן הזוג תכונות זהות לשלנו. אנו מצפים מבן הזוג שירצה, שיחשוב וירגיש בדיוק כמונו כי שוני גורם לנו לתחושת חרדה על רקע תחושה של צמצום והשתלטות על המרחב הפרטי שלנו. כאשר אנו חשים השתלטות על המרחב אנו מגלים שתכונות שגרמו לנו למשיכה בתחילת הקשר פתאום נתפסות מאיימות, מטרידות ומציקות ואפילו הפוכות מכפי שציפינו. כאשר תכונה כלשהי שאהבתם בבן זוגכם הופכת פתאום לתכונה שמטרידה אתכם העניין המשמעותי ביותר הוא שאינה מאפשרת לחוות את תחושת התיקון עליה חלמתם כל הזמן שגורמת לכאב באופן דומה לכאב שחוויתם מהוריכם. אנו בוחרים את בני הזוג שלנו באופן לא מודע לפי תכונות אישיות שלהם שעונות על הצרכים האישיים שחסרים לנו.

.

ז. צורך בסיסי להרגיש אהוב – מגילות אין ספור נכתבו על אהבה, רבות נאמר עליה וכנראה שתמיד יהיה לדבר אודותיה. באופן כללי ניתן לומר על אהבה כי היא רגש או תחושה עזה, מלאת תשוקה וסיפוק שמתעוררת בנו ומופנית כלפי מושא האהבה. לאקאן טען כי האהבה היא דמיונית, מעין תרמית, כי מה שחבוי בצורך לאהוב את האחר הוא צורך בסיסי להרגיש נאהב. מעין צורך הישרדותי, להרגיש שאוהבים אותך מאחר וכל אחד רוצה להרגיש נאהב. פרויד גרס כי אהבה מתפתחת בשני מישורים: האחד, במישור הבינאישי כאשר בתקופת חייו הראשונה התינוק חווה אהבת אם, השד שמזין אותו וגורם לסיפוק נחווה כאובייקט אהבה. גם לאופן שבו האם מטפלת ומתייחסת לצרכיו מעוררות בו רגשות אהבה. במישור האישי-התפתחותי האהבה היא אוטו ארוטית ביסודה, לפי המודל הפסיכו-סקסואלי התינוק מגלה כי בשלב האורלי הוא יכול להנות ולהיות מסופק מאיבר מינו, בהמשך בשלב הפאלי, הילד הצעיר צריך לוותר על המשיכה והצורך שהאם תהיה שלו כדי שבבגרותו יוכל לאהוב אישה אחרת, וכך בכל שלב התפתחותי בתיאוריה הפרוידיאנית קיים עיסוק באחר או/או בגוף. העיסוק בצרכי הגוף הוא ביטוי של אהבה נרקיסיסטית שהיא חשובה להתפתחות נפשית בריאה ולפי פרויד, איחוד בין שני זרמים, זרם הרוך האופייני לדחפים הילדיים החלקיים, לבין זרם החושניות, האופייני לבחירת אובייקט בבגרות המינית הוא הבסיס להתפתחות של אהבה תקינה, מאחר והעיסוק בגוף פוחת והאובייקט של התשוקה מופנה כלפי האחר. תחילתו בשלב הגניטלי שמתפתח בגיל ההתבגרות והוא הבסיס ליצירת קשר רומנטי בשל ומספק עם מושא תשוקתו, שהוא האחר.

אהבה זהו תהליך הדרגתי שנבנה לאורך השנים וכרוך במאמץ והשקעה מרובה. ניתן להמשיל את האהבה לצמח שצריך באופן שוטף להשקות, לדשן, לתחזק ולטפח אותו כדי שיהיה בריא וימשיך לגדול ולצמוח. כל אדם רוצה לקבל אהבה אבל הדרך שלו אינה חייבת להיות הדרך שלנו ובכל זאת פעמים רבות באופן הדדי אנו נותרים עם כעסים ואכזבות. מה מספק לנו תחושת אהבה? ישנם אלו המביעים אהבה באמצעות קניית פרחים, תכשיטים ומתנות. אחרים אוהבים לבטא ולקבל אהבה באמצעות מילים שחודרות ישירות ללב – "אני אוהב אותך". באמצעות התעניינות ויחס אישי בנושאים הקשורים בבריאות, בילדים ובעבודה. אילו דברים גורמים לנו לסיפוק כמו תחביבים ותחומי עניין. התחשבות בבן הזוג ועשייה במקום. אחרים מרגישים ומבטאים אהבה באמצעות בילויים משותפים וישנם אלו שהמגע והסקס היא הדרך האולטימטיבית לבטא אהבה.

אחד הדברים החשובים מכל שבאמצעותן ניתן להביע אהבה הוא לנסות להבין מהן הבעיות והדברים שגורמים לנו להיפגע, לדבר על הכאב שלנו ולקבל עזרה בהתאם למה שאנו מבקשים. ההיענות לבן זוג היא ביטוי ממשי לאהבה שדרכו ניתן לחוש שיש משהו בעולם הזה שמקשיב לצרכים שלנו. זוהי חוויה המאפשרת לנו לעשות תיקון ושינוי במיוחד שמדובר בכאב מתקופת הילדות.

.

.

אחת מהבעיות המרכזיות בזוגיות שאנו מתקשים להסביר מהו הצורך שלנו באופן מילולי והופכים כל צורך לתלונה המעוררת אצל בן הזוג תחושת אשמה

.

.

2. גורמים לפניה לטיפול זוגי

ישנם גורמים שונים המשפיעים על הדינמיקה הפנימית וליחסים בקשר הזוגי בין בני זוג. נתמקד במספר גורמים מרכזיים שעשויים להוביל לפניה לטיפול זוגי.

א. מאבקי כוח ושליטה – מאבקי כוחות היא תופעה שכיחה בזוגיות. לרוב היא מתחילה להתפתח לאחר שמסתיים הפרק של ההתאהבות בין בני הזוג. לאחר מעבר למגורים משותפים ישנה ציפייה מכל אחד מבני הזוג למלא עבורו את הצרכים שלנו, הבעיה היא שמדובר בעיקר בצרכים לא מודעים. לדוגמא, במפגש זוגי אחד מבני הזוג סיפר על ערב אחד שחזר מעבודה וביקש מבת הזוג שתכין לו ארוחת ערב. היא סירבה לבקשתו בטענות שחשה עייפות רבה מטיפול בילדים ובנושאי הבית השונים, דבר שגלש לוויכוח ביניהם. במפגש עלה כי הבקשה לארוחת ערב נבעה מצורך אישי לקבל מבת הזוג הערכה על ההצלחה שלו בתפקיד החדש בעבודה. זוהי דוגמא לכך שמאבקי כוחות עם בן הזוג מושפעים במידה רבה ממאבקים פנימיים לא פתורים בעולמנו הפנימי, וביקורת כלפי בני זוג נובעת מצורך שלנו להרגיש אהובים ומרצון להפחית את תחושת החרדה. ככל שאנו חווים פער גדול יותר לרעה בין הציפיות שלנו לבין המציאות האמיתית כך אנו עשויים להרגיש יותר כעס ואכזבה בזוגיות. מאבקי כוחות בזוגיות נוצרים גם בשל צורך של בני זוג לשלוט בקשר ובעיקר לשנות אותם כדי לקבל מהם חום, אהבה, ולתקן דרכם חסכים מהילדות. עם זאת, פעמים רבות, מאבקי כוחות עשויים לחרוג מהנושא הנדון ולגלוש להעלבות אישיות, והאשמות הדדיות על בסיס אירועי עבר.

ב. בעיות בתקשורת – מערכת זוגית טובה ויציבה מבוססת על תקשורת מכבדת. זוגות המתקשרים ביניהם הם כאלו שמרגישים בנוח לפנות האחד לשני בצורה נעימה ומכבדת ולקבל מענה ותשומת לב. אחת מהבעיות המרכזיות בזוגיות שאנו מתקשים לבטא את הצרכים שלנו באופן מילולי ברור ומובן לבין הזוג. הופכים כל צורך לתלונה או האשמה כך שבמצבים מעין אלו זה מרגיש כי האחד תוקף והשני מרגיש צורך להתגונן בפניו. מאבקי כוחות וצורך בשליטה פוגעים בתקשורת בין בני הזוג שעשוי להתבטא בתגובות שונות: שתיקות, "ברוגז", "חפירות", וויכוחים וריבים ללא הפסקה, לחתוך את השיחה כשבן הזוג מדבר וחוסר רצון להבין את הצרכים שלו. וגם לפגוע ברגשותיו באמצעות השלכה של תסכולים אישיים במטרה לפגוע, ללעוג, לזלזל או להכפיש להמעיט בתקשורת וגילויי חיבה.

ג. בעיות ביחסים מיניים – כאשר ישנה אינטימיות ביחסים מרצון ובאופן קבוע, הדבר משליך לטובה על הקשר והוא תורם ליחסים כאשר שני בני הזוג חשים מסופקים. מאידך, כאשר בני זוג חשים חוסר סיפוק מיני לעיתים קרובות הדבר עשוי לגרום למתח ביחסים בעיקר כאשר מדובר בקשיים מיניים שאינם מטופלים: חשק מיני שלא מסופק ע"י בן הזוג, קושי בתפקוד מיני שאינו מטופל, אובדן החשק המיני, וויתור על קיום יחסים בכלל. רומן מחוץ לזוגיות הוא סימפטום נוסף, המבטא תחושה של חוסר סיפוק (מיני) מבין הזוג.

ד. מעברים ושינויים מבניים במשפחה – מעברי עיר ודירה עשויים ליצור מתחים ואי הסכמות וכך גם לידת תינוק במיוחד בבן הראשון עבור בני הזוג. בני זוג שנמצאים בפרק ב' ומגיעים לזוגיות חדשה עם ילדים, דבר שעשוי לגרום למשברים שונים עבורם ועבור ילדיהם.

ה. חלוקת תפקידים במשפחה – כל אחד מבני הזוג בהתאם לשאיפותיו בחיים רוצה להתפתח בקריירה, בגידול הילדים ולעיתים אי הסכמות לגבי חלוקת התפקידים מערערת מאוד את המבנה המשפחתי שזקוק לחשיבה מחודשת לגבי חלוקת התפקידים בין בני הזוג.

.

.

מאבקי כוחות מערערים מאוד את תחושת האמון והביטחון, מחלישים את יציבות הקשר, פוגעים באינטימיות וגורמים לתחושות של בדידות וניכור בזוגיות

.

.

3. טיפול זוגי

טיפול זוגי מיועד לזוגות שלא הצליחו למצוא את הדרכים להתגבר על הקשיים בזוגיות בכוחות עצמם, שרוצים לקחת אחריות אישית ולפתור את הבעיות ביניהם, וזקוקים להתערבות של צד שלישי כדי לסייע להם לשקם, לבנות ולהצמיח את הזוגיות מחדש

הערכה – במפגש הראשון כחלק מתחילתו של קשר, בניית אמון וברית טיפולית אנחנו משוחחים לגבי הסיבה שבגללה הם הגיעו לטיפול. בחלק מהמקרים אנו נפגשים למפגש היכרות עם כל אחד מבני הזוג בנפרד כדי לנסות לקבל את נקודת מבטו האישית ללא הסחות על הסיבות בגללן הוא חושב שהם הגיעו לטיפול זוגי. המפגש האישי גם מאפשר להקשיב ולנסות להבין מהו הסיפור האישי שכל אחד מבני הזוג מביא איתו לזוגיות. מפגש היכרות מסייע לנו להבין האם בני הזוג צריכים מענה של טיפול זוגי או פרטני. ניקח דוגמא מאחת מהפניות לטיפול זוגי בקליניקה. בן זוג שהגיעה לפגישת היכרות סיפר כי הם נשואים מזה 15 שנים, יש להם 2 ילדים ובכל תקופת הנישואין בן הזוג השני ממעט לדבר, נוטה להאשים, לא לוקח אחריות על מעשיו, ולא מוצא סיבה להגיע לטיפול זוגי כי מבחינתו הבעיה היא לא אצלו. זוהי דוגמא לסיטואציה שעלתה במפגש הראשון, וההבנה שעלתה מהפגישה שטיפול זוגי אינו אפשרי ונכון עבורם. נכון יותר עבור בן הזוג שרוצה בשינוי להגיע לטיפול פרטני כדי לסייע לו להתמודד עם המצוקות שחווה בזוגיות.

מחסומים והתנגדויות – הדוגמא שהתייחסנו אליה קודם מאפשרת לנו להתבונן על בני זוג שמעלים מחסומים והתנגדויות לפנות לטיפול זוגי. ישנם גורמים שונים שיכולים להשפיע על החלטה שלא להסכים לטיפול זוגי. ניתן להבין כי חלק מהסיבות קשורות למאפייני אישיות של בני הזוג. בן זוג ביישן, מופנם שממעט לדבר ומעולם לא היה בטיפול פרטני יכול לחוות את הטיפול כמאיים על הדימוי העצמי. גורמים נוספים יכולים להתבטא בקונפליקטים אישיים, חוסר גמישות ביכולת חשיבה, קשיים להתמודד עם רגשות קשים כמו אשמה או בושה. וישנם גם מקרים בהם בני זוג לא מאמינים בטיפול זוגי שיכול להניע את הזוגיות ולהוביל לשינוי, תפיסה שאופיינית בד"כ יותר לגברים מנשים.

תפיסה טיפולית – התפיסה הטיפולית שלי בקליניקה היא שאיכות הקשר שנוצר עם המטופלים הינו גורם משמעותי ביותר המניע את הטיפול ומאפשר להוביל לתהליכי שינוי. קשר הנבנה על בסיס של אמון, הקשבה וקרבה רגשית, מאפשר למטופלים בטיפול לדבר באופן חופשי על כל מחשבה או מצוקה רגשית שמטרידה אותם ללא דעות קדומות, ביקורת או שיפוטיות.

מטרות הטיפול – הטיפול הזוגי מתמקד במספר היבטים שונים הנוגע לתקשורת בזוגיות כך למשל, משפחה, חלוקת תפקידים, שותפות כלכלית, הורות, מיניות ואחרים. עם זאת, מניסיוני המקצועי בטיפול זוגי, המפגשים בקליניקה נוגעים בעיקר בשני נושאים מרכזיים מטרה טיפולית מרכזית קשורה למאבקי כוחות, והשנייה בעיות בתקשורת. הקשיים הללו הינם חלק מהתמודדות יומיומית שלרוב נדחים ע"י בני הזוג עד שנוצר משבר המחייב אותם לטפל בו. לכן, מטרת הטיפול הזוגי לסייע לבני הזוג ליצור שפה משותפת ולשפר את השיח ביניהם. הטיפול בסימפטומים המרכזיים בזוגיות מקבל מענה במפגשים באופן שבני הזוג למדים לנהל תקשורת הדדית ומכבדת, להקשיב האחד לשני מבלי לצעוק ולהטיח ביקורות והאשמות. ההיבט השני המשמעותי בזוגיות קשור לדפוסי תקשורת לקויים המושפעים מתהליכים לא מודעים שנחשפו אליהם כל אחד מבני הזוג בילדות, בתהליכים של הזדהות והפנמה שמשמשים אותם כיום בהתנהלות עם בן הזוג. לדוגמא, באחד המפגשים הזוגיים עלה מצד אחד מבני הזוג שבילדותו הפנים את התגובה של אביו כלפי אימו באופן הבא, כל אימת שהוא חש נפגע בשיחה שניהלו הפסיק לדבר אתה מספר ימים, התעלם ממנה ושמר על שתיקה מוחלטת. זוהי דוגמא לקונפליקט אישי ולא מודע שעלה בטיפול זוגי והוא חלק מאותם דפוסים "בעייתיים" שגורמים לפגיעה בתקשורת בין בני הזוג. כל אחד מבני הזוג רוצה להרגיש בטחון שבן זוגו מנסה להבין את כאבו האישי. מאידך, ללמוד לקבל את בן הזוג עם "השריטה שלו" מבלי לנסות לתקן או לשנות אותו. מטרות טיפוליות נוספות יכולות להתבטא בשאיפה להכיר את בן הזוג בצורה מעמיקה כדי שיהיה החבר הטוב ביותר שלנו. ללמוד להקשיב האחד לשני כי לעיתים עצם ההקשבה משחררת ומשפרת את מצב הרוח. ליצור זוגיות המבוססת על הדדיות מבלי לכפות את הצרכים של האחד על השני.

.

.

.

נשארת עדיין עם שאלות על טיפול זוגי? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווה

.

מאמרים נוספים

טיפול משפחתי

פסיכותרפיה למבוגרים

שאלות ותשובות

.

.

טיפול זוגי - פסיכולוג ופסיכותרפיסט
ייעוץ זוגי - פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon