הפרעות אכילה

הפרעת אכילה זוהי מצוקה רגשית שמתבטאת באמצעות עיסוק באכילה בעיקר אצל נשים ומושפעת לרוב מקונפליקט פנימי שקשור ליחסים במשפחה, וגם מהשפעות חברתיות ותרבותיות על דימוי הגוף. אחת ממטרות הטיפול היא לסייע להבין את הגורם לבעיה, כדי להחזיר את תחושת השליטה שאבדה והאיזון הנפשי שהתערערו ולכוון את המטופל מהמיקוד באכילה להתפתחות וצמיחה בחיים.

שלומי לוי I פורסם: 21/05/2015

.

עד לפני מספר עשורים הפרעת אכילה (Eating disorder) הייתה תופעה יחסית לא מוכרת. השינויים המשמעותיים שחלו בעידן המודרני מבחינה תרבותית וחברתית גרמו להפרעות אכילה להפוך למגפה תרבותית של ממש. החשיפה העצומה לעולם הפרסום והמדיה המציגים נשים רזות באופן קיצוני נקלט ע"י צעירים וצעירות כמשפיע מאוד על תפיסת הגוף. העיסוק במראה החיצוני קיבל תאוצה גדולה ככל שהפכנו להיות חברה תחרותית יותר ובעלת רמת חיים גבוהה יותר מבעבר. התרבות החדשה מתייחסת באופן קפדני לבריאות, תזונה ומראה הגוף והתפתחה תעשייה של מכוני כושר, טכניקות לעיצוב וחיטוב הגוף ושיטות רבות להרזיה.

בקרב מתבגרים תקופת גיל ההתבגרות ידועה כתקופה שיכולה להיות סוערת ומיוחדת לנוכח שינויים גופניים והתמודדויות חדשות הגורמות לעומסים רגשיים, ולחצים שפוגעים באיזון הפנימי. מתבגרים ומתבגרות נוטים לפתח הרגלי אכילה לא מסודרים וחלק מהם נוטים לאכול כמויות גדולות של אוכל לעומת אחרים שעוסקים דווקא בצמצום משמעותי. מבחינה חברתית המעבר לחטיבת הביניים ואח"כ לתיכון חושפות אותם לנורמות חברתיות שיכולים לגרום להם לפתח דפוסי חשיבה שליליים בנוגע למראה החיצוני ולמשקל גופם. חשוב להדגיש שלא כל שינוי בדפוסי האכילה מצביע על הפרעת אכילה, ושינויים בכמות האכילה יכולים להיות נורמליים כחלק מהתפתחות תקינה של הגיל. עם זאת, חלק מהמתבגרים מפתחים דפוסי אכילה שליליים עקב אכילה לא מסודרת שהיא אומנם לא התנהגות חמורה או כתוצאה משינויים במצב הרוח המשפיעים על הרגש. לדוגמה, עיסוק באכילה להפיג תחושות של שעמום, ריקנות, בדידות, מתח או עצבות. ראוי לציין כי בנות נמצאות בסיכון גדול יותר לפתח הפרעת אכילה, אך גם בנים סובלים מהפרעת אכילה.

החברה נוטה לשלול השמנה ומחקרים מראים שאנו נוטים להעריך, להקשיב ולכבד יותר דעה של רזים יותר ואף לייחס להם הצלחה ואושר בחייהם בהשוואה לבעלי משקל עודף. המסר שחלחל לבעלי משקל עודף גורם להם להרגיש מוכשרים פחות, ובעלי ערך נמוך יותר בהשוואה לרזים. הם נוטים להרגיש חוסר נוחות לגבי המראה שלהם, דבר שלעיתים קרובות גורם לפגיעה בדימוי הגופני ובדימוי העצמי שלהם. דימוי הגוף הוא חלק מהדימוי העצמי ולמרות שידוע שלא תמיד קיים קשר בין הדימוי הגופני לבין הנתונים הפיזיים, במקרים רבים ניתן להיתקל בבעלי מבנה גוף רזה שתופסים עצמם כשמנים. עיוותים בדימוי הגוף ותפיסה לא תקינה של המציאות הגופנית, עומדים בבסיס הפרעות אכילה. כלפי חוץ אומנם אנו נוהגים לראות בהפרעת אכילה התנהגויות של אכילה ופיצוי ופגיעה בדימוי העצמי ודימוי גופני נמוך, אולם ישנם תסמינים רגשיים נוספים שסמויים מהעין שעברו תהליך הדחקה במהלך השנים כמו טראומה, דיכאון וחרדה (אובססיה) שלעיתים קרובות גם פועלים יחדיו.

הפרעת אכילה גורמת למצוקה וסבל נפשי שפוגע בכל תחומי החיים, לכן כאשר אתם מזהים סימנים של הפרעת אכילה ומצוקה רגשית שנלווית לה, מומלץ שלא לחכות שהסימפטומים יחריפו ולפנות להתייעצות מקצועית. הטיפול בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית, חקירה מעמיקה של הנפש, לצד הקשבה והבנה את הצרכים של המטופל.

.

.

לשאלות נוספות על טיפול בהפרעות אכילה או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. סוגי הפרעות אכילה וסימפטומים נלווים

ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM), מאבחן ומסווג סוגים של הפרעות אכילה מינקות, וילדות מוקדמת ועד נערות ונשים צעירות. כל אחת מהפרעות אכילה יכולה להתבטא בצורות שונות ובשילוב עם סימפטומים שונים. נציג את שלושת סוגי ההפרעות אכילה הנפוצות בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית ואנורקסיה נרבוזה, מתוכם נתמקד בשניים הראשונים.

א. בולימיה נרבוזה – בולימיה נברוזה היא הפרעה שמתבטאת בעיקר בחרדה גדולה מפני השמנה ועיסוק בלתי פוסק באוכל, משקל הגוף ובהופעה חיצונית. היא מאופיינת באירועים חוזרים ונשנים של אכילת יתר בולמוסי זלילה, ולאחריהן הקאה יזומה שגורמות לתחושת אופוריה ולהתמכרות. בולימיה נקשרת גם לסימפטומים הנוגעים לאובדן שליטה על הדחפים כמו מתירנות מינית, הימורים, צריכת סמים ואלכוהול. נערות הסובלות מבולימיה מאופיינות במשקל גוף בטווח הנורמה אולם הבולימית נוטה להציב לעצמה אתגר למשקל נמוך יותר מהמשקל האופטימלי עבורה.

סימפטומים – סימפטומים מרכזיים האופייניים לבולימיה נרבוזה מתבטאים באירועים חוזרים של בולמוסי אכילה, איבוד שליטה על בולמוסי האכילה למרות ההכרה בקיום הבעיה, הקאות יזומות, דיאטות קיצוניות או צום, שימוש בחומרים משלשלים, משתנים ומרזים במטרה לאזן את השפעת בולמוסי האכילה ועיסוק מופרז במראה הגוף ובמשקלו.

.

ב. הפרעת אכילה בולמוסית זוהי הפרעת אכילה שנפוצה יותר מבולימיה נרבוזה. היא שכיחה יותר בקרב הסובלים מעודף משקל. בדומה לבולימיה נרבוזה היא מתבטאת בחששות מפני השמנה ועיסוק רב במזון, משקל הגוף והופעה חיצונית. היא שונה מבולימיה נרבוזה מבחינה זאת שהתקפי אכילה אינם כוללות התנהגויות "מפצות" כמו הקאות או פעילות גופנית מוגזמת.

סימפטומים – סימפטומים מרכזיים האופייניים להפרעת אכילה בולמוסית מתבטאים בתחושה של אובדן שליטה, ואכילת יתר בפרק זמן קצר. המצבים של התקפי האכילה מתקשרים עם אכילה מהירה מהרגיל עד תחושת מלאות לא נעימה. קיים עיסוק באכילת כמות אוכל גדולה ללא תחושת רעב ממשית והיא מלווה בתחושת גועל מהעצמי, דיכאון ואשמה לאחר התקף אכילה. לעיתים קרובות האכילה נעשית לבד בסתר בשל תחושת בושה.

מקרה טיפולי מהקליניקה – בחורה בשנות העשרים המוקדמות לחייה הגיעה לטיפול על רקע תלונות על יחסים מתוחים עם בעלה. דווחה על מצבי רוח משתנים שגרמו לדבריה לאכילה מופרזת וחסרת מעצורים שגרם לה לעלות במשקל. עודף המשקל יצר אצלה תחושה של חוסר נוחות וייאוש. במהלך המפגשים נמצא קשר משמעותי בין דחף אכילה ליחסים לא פתורים ומתוחים עם אם כפייתית ודיכאונית שהרבתה לעסוק בעצמה באכילה, ומנקודת המוצא הזאת גדלה את ילדתה. השינוי בטיפול התחיל כאשר מצד אחד הבינה שהאם מרוחקת, סובלת מדיכאון ולא פנויה לספק לה אהבה ומצד שני הציפייה הלא מודעת שבעלה יספק עבורה את מה שהיא לא מקבלת ממנה.  זיהוי הבעיה אפשר לה להרגיש תחושת הקלה, להשתדל לדרוש ממנו פחות מה שאינו יכול לספק לה ולמצוא דרכים שהיא יכולה לפעול על מנת לקבל ממנו אהבה. ככל שהטיפול התקדם רמת החרדה שלה פחתה, היא התחילה לטפל גם בגופה באמצעות תזונה בריאה ופעילות אירובית שהוביל לירידה במשקל ולאיזון הגוף והיא התחילה לאהוב את עצמה מעט יותר.

.

ג. אנורקסיה נרבוזה – אנורקסיה נרבוזה היא תסמונת פסיכיאטרית של פחד כפייתי וממשי מפני הפיכה מהילדה לנערה. היא מתבטאת בהתנהגותיות כפייתיות שונות במטרה לשלוט במשקל הגוף. אנורקסיה נרבוזה מתבטאת בהימנעות מאכילה ובאה לידי ביטוי בהרזיה קיצונית מאוד והכחשה של תחושות רעב. ישנה חשיבות גדולה לאתר אותה מוקדם ככל שניתן על מנת לספק את הטיפול הרצוי ביותר עבורה. כאשר אינה מאובחנת ומטופלת בצורה נכונה היא עלולה להתפתח לכדי הפרעה כרוניות ולגרום לסיבוכים בריאותיים ולסיכון ממשי לחיות.

סימפטומים – סימפטומים מרכזיים האופייניים להפרעת אכילה אנורקסיה נרבוזה כוללים סירוב לשמור על משקל גוף התואם את הגיל והגובה, פחד עצום מעלייה במשקל ומהשמנה למרות מצב של תת משקל, הפרעה בתפיסת המשקל או המראה והשפעה לא רציונלית של המשקל והמראה החיצוני על ההערכה העצמית או הכחשת חומרת המשקל הירוד.

טיפול – הטיפול באנורקסיה אפשרי רק במסגרת של פיקוח צמוד ולרוב נעשה בבתי חולים ומצריך עבודה מערכתית. הצוות הרב מקצועי כולל בד"כ רופא פנימי, קרדיולוג, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט לטיפול פרטני ומשפחתי, דיאטנית ואחות.

.

.

המשותף לבולימיה והפרעת אכילה בולמוסית הוא חרדה מפני השמנה, עיסוק קבוע באוכל, משקל הגוף ובהופעה החיצונית

.

.

2. גורמים להפרעות אכילה

אנו נוהגים להבחין בין גורמים פסיכולוגיים שהינם גורמים פנימיים, וגורמים סביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון להתפתחות הפרעת אכילה. גורמים פנימיים מתקשרים לקונפליקטים רגשיים לא מודעים ולא פתורים. הסימפטום הגופני הוא ביטוי ממשי ואותנטי לאותם הקונפליקטים שאינם פתורים מהעבר. הם משוחזרים בהווה ומערבים את הנפש באכילה רגשית שמושפעת גם מתסמינים כמו: אובדן (דיכאון), פגיעה בדימוי העצמי והגופני, תלות ונטישה (חרדה) שלעיתים קרובות פועלים אחד על השני באופן מקביל וצריך לאתר אותם ולהתייחס אליהם כחלק מטיפול בבעיה. לעומת זאת, גורמים חיצוניים מיוחסים לסביבה ובעיקר להשפעה מטיב היחסים עם ההורים.

.

א. גורמים פנימיים/פסיכולוגים

בבסיס הפרעת אכילה ישנן התנהגויות של אכילה, פיצוי, ודימוי עצמי וגופני נמוך אך באופן סמוי ישנה בעיה רגשית שאינה פתורה ומודחקת עקב קונפליקטים נפשיים. הסימפטום הגופני הוא ביטוי ממשי ואותנטי לאותם הקונפליקטים שאינם פתורים מהעבר. הם משוחזרים בהווה ומערבים את הנפש באכילה רגשית שמושפעת גם מתסמינים כמו: אובדן (דיכאון), פגיעה בדימוי העצמי והגופני, תלות ונטישה (חרדה) שלעיתים קרובות פועלים אחד על השני באופן מקביל וצריך לאתר אותם כדי לטפל בהם.

המרת כאב נפשי לגופני – זיגמונד פרויד אבי הפסיכואנליזה, בספרו "מחקרים בהיסטריה" שפרסם בשנת 1895 מדווח לראשונה על קשר שבין מצב נפשי לתסמינים גופניים. הוא הבחין שקיים קשר בין המצוקה הנפשית לבין תסמינים גופניים שנוצרו אצל הנשים ההיסטריות שהתלוננו בפניו על סימפטומים גופניים וכאב נפשי הנלווה אליהם. הוא הבחין כי מעבר לרמת כאב נפשי מסוים של מצוקה נפשית תהליך של הדחקה יכול לעבור המרה (קונברסיה) ומוצא את "פתרונו" בכאב גופני כמו: כאבי ראש, בטן, הקאות, שתוקים בגוף או עיוורון פתאומי. אותם התסמינים הקונברסיבים נעלמים לאחר שנמצא קשר בין האירוע המחולל לבין הפורקן הרגשי שבא בעקבותיו. על זה נקדים ונאמר כי אותה פעולת המרה שאופיינית לנשים ההיסטריות מתרחשת גם בהפרעות אכילה.

צורך לקבל אהבה ותחושת אובדן – נתחיל עם רקע לגבי התאוריה הפסיכוסקסואלית שפיתח פרויד. זהו מודל התפתחותי-נפשי הבנוי לפי חמישה שלבים עוקבים שבכל אחד מהם אנרגיה נפשית שמניעה את האדם (הליבידו). כל שלב מרוכז באזור אחר בגוף שרגיש למגע, ומאופיין בהתנהגויות וקונפליקטים שבמידה ונפתרו מאפשרים התפתחות תקינה, לעומת חוסר פתרון שעשוי לגרור תקיעות מבחינה נפשית.

לפי התיאוריה הזאת ניתן למקם היווצרות של הפרעת אכילה בשלב הראשון שנקרא ה"שלב האוראלי". שלב זה מתחיל מיד לאחר הלידה והאנרגיה הנפשית של התינוק ממוקדת בהפקת סיפוקים באמצעות הפה מאחר והתינוק יונק משד האם או מפטמת בקבוק באמצעות פעולת מציצה. לאחר שהתינוק נולד נוכחות האם מספקת את צרכיו, מרגיעה ומפחיתה את חרדתו. עם זאת, כאשר היא נעדרת או אינה מגיבה הוא חש חוסר סיפוק (אי עונג) ותחושה של "חוסר ישע" מאחר והוא תלוי בה באופן מוחלט שתספק את צרכיו הגופניים והרגשיים. תחושה של התינוק כי האם נעדרת או אינה מגיבה גורמת לו להרגיש תחושת נטישה, מקובל להתייחס להרגשה שכזאת במילים אובדן אובייקט האהבה מאחר והאם היא האובייקט הראשון והמשמעותי ביותר עבור תינוק.

אחד הסימפטומים האופייניים להפרעת אכילה הוא דחף אינסופי לקבל מההורים אהבה שלרוב מסתיים בחוסר סיפוק ואכזבה מהם מאחר ולעולם לא ניתן לספק את הדחף הפנימי שלנו. באותו אופן שבתקופת הינקות העיסוק במציצה ומוצץ מרגיע את התינוק כך בבגרות האוכל מרגיע את הצורך בסיפוק האוראלי "האבוד" כתחליף לתחושת נטישה וחוויה של אובדן אובייקט האהבה (האֵם במקור).

פגיעה בדימוי העצמי ותחושת אשמה – פרויד אינו משתמש באופן ישיר במושג דימוי גוף אך לתפיסתו הגוף הוא התשתית והמקור שעליו נבנה המנגנון הנפשי "אגו" שמשמש מעין ייצוג של הנפש על פני שטח הגוף. דימוי הגוף מהווה חלק אינטגרלי של הדימוי העצמי, ודימוי הגוף יכול להיות מושפע מהדימוי העצמי וגם להפך ולרוב קשה להפריד או להתייחס אליהם באופן נפרד. הדימוי העצמי במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות מושפע מאוד מדימוי הגוף בכל הנוגע למראה החיצוני ובלשון נקבה מתייחס לשאלות כמו: האם אני יפה או מכוערת? שמנה או רזה? נשית או גברית? הפרעת אכילה קשורה בעיקר למתבגרים התופסים את גופם באופן מעוות כמלא מדי או שמן. המחקרים מראים שהדימוי הגופני של בנות מושפע מהמשקל יותר מאשר אצל בנים. בנות שתופסות עצמן כשמנות עלולות לפתח דימוי עצמי נמוך יותר מאשר בנות שתופסות עצמן כרזות (פרטים נוספים על דימוי עצמי במאמר דימוי עצמי נמוך).

הבסיס לתחושת האשמה נעוץ בהפרה של כללים המייצגים מוסר חברתי שמתבטא במונחים ערכיים של טוב ורע, או מותר ואסור. מבחינה נפשית אי עמידה בכללים חברתיים מעוררים תחושות של חרדה וגורמים מבחינה רגשית לתחושת אשמה (וגם בושה). המצפון שהוא מרכיב של המבנה הנפשי "סופר אגו" מתפתח כחלק מתהליך חינוך המושפע מאותם כללים חברתיים. מתבגרים עם הפרעת אכילה סובלים לרוב ממצפון נוקשה וביקורתי הניצב מול "אגו" חלש שנוטה להיכנע בקלות. כאשר אכילה רגשית גורמת לעלייה במשקל נוצרת תחושה של אי נוחות עם הגוף ותחושת אשמה על העלייה במשקל. תחושת חוסר הנוחות עם הגוף פעמים רבות, מלקה ומייסרת על האכילה המרובה וגורמת לפגיעה בדימוי העצמי והגופני ובתחושת הערך העצמי. המצפון הפנימי הממשיך להאשים ולהפעיל ביקורת עשוי לגרום לסימפטומים דיכאוניים של אובדן האנרגיה הנפשית, מצבי רוח קיצוניים, בעיות בשינה ובחלק מהמקרים, מלבד אכילה הרגשית "לבריחה" מהמציאות הכואבת ע"י שימוש בחומרים ממכרים כמו סמים, אלכוהול והתנהגויות מיניות לא מרוסנות.

קונפליקט "אהבה שנאה" – מתבגרים ומבוגרים צעירים אוהבים את ההורים שלהם כחלק מהתפתחות רגשית עוד מגיל צעיר. ישנם תקופות בהן ישנם עליות ומורדות ביחסים ביניהם דבר שיכול לגרום להם להרגיש כלפי הוריהם תחושות של תוקפנות, עוינות או זעם. למצב המערב רגשות משני הצדדים קרא פרויד בשם קונפליקט האמביוולנטיות או בשמו המוכר יותר קונפליקט "אהבה שנאה". תהליך של תוקפנות והרס עצמי נוצר מתוך פחד לאבד את האהבה של ההורה ולחוות נטישה או להרגיש לא רצוי ודחוי. חשש "להרוס" את ההורה או לאבד אותו גורמת להם להפוך את הפניית התוקפנות מההורה כלפי עצמם. בדרך הזאת הם נמנעים מלהשליך על ההורה את רגשותיהם התוקפניים וההורה נותר "נקי" מאשמה. רגשות של כעס, שנאה אשמה ותוקפנות המתמשכים לפרקי זמן ארוכים מבלי שקבלו מענה רגשי מתאים עשויים לגרום לריצוי הסביבה, להרס עצמי ולדיכאון. פעמים רבות דיכאון וצורך בהרס עצמי מושפעים מיחסי תלות בעייתיים עם אחד ההורים (פרטים נוספים על דיכאון במאמר טיפול בדיכאון).

.

.

ב. גורמים סביבתיים

קונפליקטים משפחתיים והזדהויות שליליות – להורים ישנה השפעה גדולה על חיי הנפש של הילד לטוב ולרע. ב"אני והסתם" משנת 1923 מציע פרויד מודל חדש לנפש האדם, זהו המודל הסטרוקטוראלי שנחלק לשלושה מבנים נפשיים: ה"איד" שמייצג את הדחף ושני המנגנונים הנפשיים הנוספים ה"אגו" ו-"סופר אגו" שמתפתחים רק לאחר הלידה וכחלק מתהליכי הזדהות עם ההורים. "אגו אידאליהוא מרכיב של ה"סופר אגו" המשמש ייצוג של משהו שאנו רוצים להזדהות ולהידמות אליו. אנו מזדהים בעיקר עם ההורה בן אותו המין אולם בהזדהות עם ההורה ניתן להיחשף גם לחלקים שליליים שבנפשו ובאופן התנהגותו. לדוגמה, הורה עם דחף להישגיות, המחזיק בעמדות נוקשות ולא גמישות, נטייה מוגזמת להגנת יתר ומאידך ריחוק רגשי, פרפקציוניסטי המרבה לעסוק בדיאטה ובדימוי הגוף או אמא המתאמנת ברוב ימות השבוע בפעילות גופנית אירובית, מרבה לדבר על אוכל, דיאטות ובמשקל גופה ומביעה חוסר שביעות רצון ממראה גופה. הפרעת אכילה יכולה להתפתח גם בהשפעת קונפליקטים ביחסים עם ההורים שמביעים חוסר שביעות רצון באמצעות הפניית ביקורת, מתחים וויכוחים בלתי פוסקים. כמו גם, הורים שנכנסים למרחב הפרטי של הילד ללא רשות ויוצרים תחושה של חוסר אינטימיות וחודרנות.

חשיפה לתרבות וחברה – נערות ונשים צעירות נחשפות כיום לתרבות חדשה של ימינו המתייחסת בקפדנות לבריאות, תזונה ומראה הגוף. בעשורים האחרונים הרזון הפך לסמל יופי, לנעורים, הישגיות והצלחה לעומת נשים שמנות או עם עודף משקל שנתפסות כחסרות אטרקטיביות. עולם המדיה והפרסום כמו הטלוויזיה והאינטרנט מציגים נשים רזות באופן קיצוני דבר שמשפיע מאוד על התפיסה שלהן את גופן. מבחינה חברתית המעבר לחטיבת הביניים ואח"כ לתיכון חושפות אותן לנורמות חברתיות שיכולות לפתח אצלן דפוסי חשיבה שליליים על המראה החיצוני ומשקל הגוף.

משברים ואירועי חיים – אירועי חיים משמעותיים כמו: גירושין, תאונה, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה, רעיון או משאלה שלא התממשו ואהבה נכזבת.

.

.

המקור להפרעת אכילה הוא רגשי ושימוש באוכל המערב את הגוף הינו אמצעי לביטוי המצוקה והסבל הנפשי

.

.

3. טיפול בהפרעת אכילה

הטיפול בהפרעות אכילה בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית לצד גישות טיפוליות אינטגרטיביות הכוללות היבטים הממוקדים בחוויה הרגשית, במחשבות והרגשות, בהתאם לצורכי המטופל. הכוונה להתמקדות בסימפטומים כואבים בעלי תוכן רגשי דוגמת, תחושת בדידות, ריקנות, אשמה, בושה או תחושת גועל.

המשותף להפרעות אכילה מסוג אכילה בולמוסית ובולימיה נרבוזה הוא שהכאב הנפשי לא מנוסח במילים אלא דרך הגוף כפי שפרויד גילה על המטופלות ההיסטריות. הקושי להבין ולהתמודד לבד עם הבעיה כשלעצמה גורמת לתחושה של תסכול ומועקה פנימית.

כפי שעלה בהתייחסות לגורמים פסיכולוגים וגורמים חיצוניים קונפליקט נפשי מתפתח בהווה כתוצאה משחזור פגיעה או עקב סתירה מהעבר בין כללים חברתיים לבין צרכים ורצונות שנותרו בלתי פתורים. הטכניקה הפסיכואנליטית בטיפול שמה דגש על הקשבה למילים, צלילים, אסוציאציות חופשיות, פליטות פה, זיכרונות וחלומות כדי לסייע בהעלאה למודע את כל אותם התכנים שהודחקו ונשכחו מהזיכרון. לכל אחד ואחת יש את הסיפור האישי שגרם להם לערב מצוקה רגשית בעיסוק באכילה, והקשר בין הסיפור האישי, הזיכרון הכואב או האירוע לבין הרגש מסייע להפחית את הסבל והכאב ולהחזיר את השליטה לחיים. מלבד מודעות גדולה יותר, להשתחרר ממעצורים ותחומים שגורמים לתקיעות, לשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות ולהגמיש את החשיבה הביקורתית והשיפוטית. להפחית עיסוק בלתי פוסק בגוף ולהוביל לשיפור הדימוי העצמי והגופני. ליצור שיח פנימי חדש וחיובי יותר, להוביל לתהליכי חשיבה וקבלת החלטות בצורה שקולה יותר ולא באופן אימפולסיבי, ולכוון את הדחף מהמיקוד באכילה להתפתחות וצמיחה בחיים.

.

.

נשארת עם שאלות על טיפול בהפרעות אכילה? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווה

.

מאמרים נוספים

פסיכותרפיה למבוגרים

טיפול במתבגרים

שאלות ותשובות

הפרעות אכילה - פסיכולוג ופסיכותרפיסט
טיפול פסיכולוגי בהפרעות אכילה
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon