הדרכת הורים

ישנם גורמים שונים שיכולים להשפיע על ילדינו, לפגוע באיזון הרגשי ולגרום להם למצוקה רגשית. לעיתים אנו ההורים מצליחים לסייע להם וישנם מקרים בהם שאין באפשרותנו להבין ולפתור להם את הבעיה. המטרה המרכזית בהדרכת הורים היא לסייע להורה להבין את הבעיה ולקבל הכוונה ממוקדת ויעילה כיצד לסייע לילד להפחית סבל וכאב ולפתור לו את הבעיה.

שלומי לוי I פורסם: 19/03/2016

.

הורות הנה תפקיד חשוב ומרכזי שאנו מגיעים אליו כמעט ללא הכנה מוקדמת ולמרות זאת אנו ההורים מצפים מעצמנו במעבר להורות לדעת באופן טבעי כיצד לגדל את ילדינו, לחשוב ולפעול בצורה נכונה מבלי לעשות טעויות. ניתן להסכים כי המטרה המרכזית שלנו כהורים היא לגדל את ילדינו בצורה בריאה הן מבחינה רגשית והן מבחינה גופנית. שואפים להוות עבורם מודל לחיקוי חיובי, לספק עבורם את החינוך הטוב ביותר, ללמד אותם להיות עצמאים שלוקחים אחריות על מעשיהם, ותורמים לעצמם ולחברה. ועדיין, המשימה לגידול ילדינו אינה פשוטה כלל מאחר ואין לנו אפשרות לדעת ולהבין את אשר מתרחש בעולמו הפנימי, כך לדוגמא ישנם מצבים בהם אין לנו אפשרות להסביר שינויים במצב הרוח ובהתנהגות של ילדינו ולבטח קשה עוד יותר לזהות הבעיה והגורמים למצוקה הרגשית.

גורמים שונים יכולים להשפיע על ילדינו ולעורר אצלם מצוקה רגשית. הכוונה לגורמים המושפעים מבחוץ כלומר מהסביבה אך גם גורמים פנימיים או פסיכולוגיים הנוגעים לחיים אישיים. גורמי סביבה עשויים להתבטא בקונפליקטים בין ההורים בנוגע לגידול הילדים. כל עוד הדבר נעשה בדלתיים סגורות והילדים אינם חשופים לאי הסכמות ביניהם זהו עניין אחד, אבל חשיפה לאבקי כוחות ומתחים בין ההורים משפיע על הרגשות של הילדים, על תחושת הבטחון, והאמון שלהם בהורים ובסביבה. סגנונות הורות שונות, בין זהו סגנון הורות שנוטה להיות נוקשה ומחמירה במתן עונשים, חסרת גבולות או הורות מגוננת שמגבילה את הילד ויוצרת אצלו תלות. גורמי סביבה כוללים גם מצבים של משברים ואירועי חיים כמו מוות של אחד ההורים, גירושין, תאונה, מעברים כמו גן, בי"ס, דירה, הגירה כמו גם התדרדרות כלכלית. גם לגורמים פסיכולוגים מעולמו הפנימי של הילד ישנה השפעה ישירה או על התפתחות של מצוקה רגשית אצלו, בין אם מדובר בפחדים, חרדות, דיכאון או נוקשות המובילה לווכחנות ומאבקי כוחות מול ההורים. חרדת נטישה/פרידה מחשש שההורה ייפגע או ימות, תחושה של דחייה חברתית שמקשה על יצירת קשרים חברתיים או תחושת בושה שגורמת להימנעות חברתית. ישנם גורמים שונים ומגוונים שיכולים להוביל למצוקה רגשית אצל ילדיכם וכאשר אתם מזהים כי ילדכם נמצא במצוקה רגשית ואינכם מוצאים את הדרך הכונה כיצד לסייע מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית.

.

.

לשאלות נוספות על הדרכת הורים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. מדוע הורים מתקשים בגידול ילדיהם?

מרבית ההורים מתקשים בגידול ילדיהם עקב שינויים חברתיים ותרבותיים רבים שהתרחשו בחברה המודרנית בעשורים האחרונים. כתוצאה מהשינויים הרבים תפקיד ההורות נעשה מורכב וקשה יותר מסיבות שונות: החברה שלנו שנתה את פניה מחברה מסורתית-סמכותית לחברה "פתוחה", שגרם לאובדן הנורמות והכללים החברתיים ששימשו בעבר את ההורים. חלה פגיעה בסמכות האב שבעבר נהג להכות את הילד ולחזק בכך את סמכותו. כיום פגיעה בילד אסורה ע"פ חוק ומקשה יותר על האב להפגין סמכותיות ולהגדיר כללים וגבולות ברורים. חל שינוי משמעותי מהתמקדות בצרכי המבוגרים להתמקדות בצרכים ובזכויות של ילדים, והורים כיום מתמסרים ונותנים מעצמם יותר מאי פעם. התמסרות זו גורמת לעיתים לכניעת ההורה לרצון של הילד, דבר שמשפיע על יכולתו להתמודד עם איפוק ודחיית סיפוקים, כמו גם היכולת להתמודד עם קושי הדורש ממנו מאמץ. לדוגמא, ילד עם יכולות לימודיות תקינות הנמנע מהכנת שיעורי בית בתואנה ש"אין לו כוח" ומסרב לבצע את שיעורי הבית. כדי להימנע מעימותים חלק מההורים מספקים להם את כל צורכיהם החל ממתנות, ימי הולדת מפוארים, חוגים, מפגשים חברתיים ועוד. ההתמסרות "המוגזמת" של ההורים כלפי הילדים יוצרת בהם תלות ומקשה עליהם להתפתח באופן עצמאי ונפרד מהוריהם. לרוב שני ההורים עובדים, מרבים להיעדר מהבית נוכח עומס ולחץ בעבודה ונוהגים לפצות על היעדרותם ותחושות אשמה בקניית מתנות. האינטרנט כיום תופס מקום משמעותי בחיי הילדים המרבים לבלות שעות מול המסך וכתוצאה מכך נמנעים מפעילויות ספורטיביות ומפגשים חברתיים. לפי הספרות המחקרית העדכנית עיסוק ממושך בתכנים באינטרנט עשוי לגרום להתמכרות בקרב חלק מהילדים. העיסוק הרב במסכים, היעדר פעילות ספורטיבית, היעדרות ההורים מהבית, חינוך והיעדר גבולות ברורים גורמים לילדים גם לפתח הרגלים שאינם בריאים מבחינה נפשית.

דווקא החשיפה של הורים למאמרים ותאוריות פסיכולוגיות המפורסמות חדשות לבקרים באמצעי התקשורת, המספקות הסברים כיצד להיות הורים "טובים יותר", מערערת אצלם את תחושת הביטחון וגורמת לתחושות של אשמה ודאגה לילדיהם. כתוצאה מהשינויים הרבים שהורים מתמודדים איתם הם מדווחים לעיתים קרובות על תחושות של חוסר-אונים, כישלון ובלבול כיצד לגדל את ילדיהם בצורה תקינה.

.

.

ההורים מתקשים כיום להגדיר גבולות ולהיות סמכותיים כלפי ילדיהם מאחר והם עסוקים בפרנסה, מרבים להיעדר מהבית, חוזרים עייפים ומנסים לרצות את ילדיהם על חשבון גבולות ברורים ולפתח עבורם הרגלים חיוביים 

.

.

2. סימפטומים למצוקה רגשית של ילדים

לרוב ילדים מתקשים להסביר מהי הבעיה שמציקה להם באופן מילולי ולכן צריך להיות קשוב לסימנים שהם מאותתים עליהם. להלן סימפטומים מרכזיים של מצוקה רגשית שאופיינית לתקופת הילדות המרוכזים לפי קטגוריות:

א. ביטויים של קושי חברתי – קשיים להשתלב חברתית במסגרת הגן/ביה"ס, מאבקי כוחות עם ילדים אחרים מי הכי טוב/חזק/מקובל חברתית, קושי בפרשנות נכונה של מצבים חברתיים, חרם חברתי, תחושות של ערך עצמי (וגופני) נמוך, רגישות יתר לפגיעות מאחרים ובמיוחד לתחושת דחייה.

ב. ביטויים של פחדים – פחד מבע"ח, מחושך וסיוטים ממפלצות ושדים, מתהליכים רפואיים כמו לקבל זריקה, טיפולי שיניים, רעש ופחד מאנשים זרים.

ג. ביטויים של חשיבה – קושי לשמור על ריכוז בלימודים, שינויים במצב הרוח, מחשבות שליליות ללא הפסקה שהעולם רע/שלא אהוב/ על העתיד קודר, נטייה להפחתת ערך מהישגיו, תחושות אשמה ונטייה לשיפוט עצמי בחומרת יתר, במקרים קיצוניים מחשבות על פגיעה עצמית ועל מוות.

ד. ביטויים של חרדה – הצמדות להורה וסירוב ללכת למסגרת הגן או בי"ס, בכי, חרדת נטישה, קושי בפרידה, קשר סימביוטי עם ההורים, צורך ב"הגנת יתר" של ההורה, קושי בהירדמות, שינה עם ההורים או הגעה אליהם באמצע הלילה בניגוד לרצונם, רגרסיה להרטבת לילית, קושי בגמילה שמתבטא בהרטבת יום (אנורזיס) או התאפקות בעשיית צרכים (אנקופרזיס) ותלונות גופניות ללא ממצא רפואי כמו כאב בטן וכאב ראש ונטייה להסתגרות והימנעות חברתית.

ה. ביטויים של התנהגות ורגשות – קושי להישמע לסמכות וקבלת גבולות, מרבה להתעצבן ולכעוס, הפניית תוקפנות כלפי ההורים וחברים ללימודים כולל הצוות החינוכי, הפרעת קשב עם נטייה לחולמנות/אימפולסיביות/היפר אקטיביות, מגיב לתסכול בהתפרצויות זעם, הצקות לילדים/אחיו בכוונת תחילה, מרבה להיעדר מהמסגרת החינוכית, לקות למידה הגורמת לתחושת כישלון.

.

.

3. סוגי טיפול והדרכה עם הורים

מניסיוני המקצועי כאשר הורה פונה עם תלונה על בעיות רגשיות של הילד לרוב עמדת המוצא שלו שצריך טיפול רגשי עבור הילד ומעטים ההורים שפונים לייעוץ והדרכת הורית. הפגישה הראשונה מאופיינת בהיכרות עם ההורים. בהתאם לסיבת הפניה מפגש ההיכרות מאפשר למטפל לאסוף אינפורמציה רלוונטית לגבי הרקע המשפחתי, היחסים בין בני המשפחה, רקע כללי ותיאור המצוקה הרגשית של הילד. בנוסף, לשמוע לגבי סימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של הילד וההורים. מתוך האינפורמציה שנאספת ניתן לכוון בנוגע לדרך הנכונה ביותר לגשת לבעיה: ישנם מקרים שהבנת הבעיה מצביעה על צורך בהדרכת הורים עבור אחד מההורים, שניהם, ללא צורך בטיפול רגשי בילד, במקרים אחרים שילוב טיפול בילד יחד עם הדרכה ממוקדת עבור שני ההורים או אחד מהם בנפרד, ולעתים ההכוונה יכולה להיות לגבי טיפול דיאדי או משפחתי.

הדאגה לילד מביאה הורים לקליניקה אולם מניסיוני המקצועי לרוב מי שצריך לעשות שינוי הם לרוב ההורים שלהם יכולת השינוי יכולה להשפיע מהר יותר על רגשותיו והתנהגותו של ילדם. להלן סוגי טיפול והתערבויות בעבודה עם הורים:

.

א. הדרכת הורים – זוהי צורת ההתערבות חינוכית בעיקרה המוכרת ביותר להורים, והיא מתמקדת בהדרכה מעשית וממוקדת. הדרכת הורים תפקידה להבטיח תמיכה רגשית ומעשית רציפה לטיפול בילד, ולספק תמיכה להערכה העצמית של ההורה. היא מתבטאת בהעברת מידע בנושא גדילה, התפתחות, חשיבה ורגשות לצד מתן הכוונה כיצד להתנהל מול ילדיהם. הדרכת הורים מתמקדת בשינוי דפוסי ההורות והכוונה לגבי הורות יעילה יותר. לרוב הורים מגיעים להדרכה כחלק מתהליך של טיפול פסיכולוגי בו הילד נמצא. מניסיוני, כאשר שני ההורים מגיעים יחדיו להדרכה הם יכולים ליצור שינוי מהיר יותר מאחר ושניהם יכולים לקבל החלטות באופן מוסכם ומתואם יותר. במידה והדבר אינו מתאפשר עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מבני הזוג להגיע, הדרכת הורים משמעותית כאשר אחד ההורים מגיע למפגשים באופן עקבי וסדיר.

.

ב. טיפול בהורות – הדרכת הורים אומנם מספקת הדרכה והכוונה הממוקדת למענה ספציפי לצורכי ההורה, אך אינה נוגעת בקונפליקטים לא מודעים או בריתות לא מודעות בין ההורים לבינם או בין כל אחד מהם לילדם. ישנם מקרים שבהם כדי לעשות שינוי נדרש מההורה לעשות עבודה מעמיקה יותר בנפשו. טיפול בהורות עוסק בתהליכים פסיכואנליטיים לא מודעים של ההורים שבאים לידי ביטוי דרך העברה בין דורית, משאלות ופנטזיות הוריות, הפנמות והזדהויות בקשר עם הוריהם המושלכים ומשפיעים על יצירת דפוסי תקשורת בינאישיים עם הילד בהווה. לאחר זיהוי והבנה של אותם דפוסים מהעבר שההורה מביא ליחסים עם הילד ניתן לכוון כיצד הוא יכול להשתנות ולשנות את היחסים עם הילד ולהפסיק את מצוקתם.

סיפור מקרה מהקליניקה: הורה לקראת גיל חמישים, הגיע להדרכה במצוקה לאחר שגילה שהבן משקר בנוגע להכנת שיעורי בית. במפגש הכירות האב סיפר על ילדו, בן השמונה לערך תלמיד כיתה ג' שמתקשה בהבנת החומר הלימודי, אובחן כסובל מלקויות למידה והפרעת קשב ולא מכין שיעורי בית. לאחר הדרכה ראשונית והכוונה כיצד לנהוג בשקרים של הבן הבעיה לא נפתרה עלה צורך בעבודה מעמיקה יותר עם האב. המפגשים הבאים התמקדו בעולמו הפנימי ועלה כי הוריו (ההורים של האב) היו מאוכזבים ממנו בתקופת ילדותו מאחר והרבה להיכשל במבחנים ולא סיים תיכון עם תעודת בגרות. האב שחש כישלון בלימודים סיפר על פגיעה בדימוי העצמי ולמרות שמעולם לא אובחן, הניח לעצמו שגם הוא סובל מהפרעת קשב ולקויות למידה. במפגשים עלה שהאב ציפה מהבן להצליח בלימודים עבורו כדי לתקן את חווית הכישלון ואכזבת ההורים ממנו. ההבנה לצד הדרכה, שמדובר בדפוס יחסים עם בנו שהושפע מהוריו (נקרא העברה בין דורית) אפשרה לאב להשתחרר בהדרגה מדפוסי העבר ולהתייחס לצרכים הלימודיים הרלוונטיים של הבן. הוא התחיל לספק עבורו הוראה מתקנת ע"י מורה פרטי בבית אחת לשבוע ותלמיד תיכון מהשכונה שהגיע להכין אתו שיעורי בית מדי יום. הבן הפסיק לשקר מאחר והרגיש שהאב הפסיק לכעוס עליו, קשוב ומספק עבורו מענה התואם לצרכיו, דבר שגם שיפר מאוד את הקשר ביניהם.

.
ג. טיפול פסיכולוגי בילד בשילוב הדרכת הורים – בטיפול מסוג זה המיקוד בילד ולרוב משלב מפגשי הדרכה עם ההורים כדי שיוכלו להיות מעודכנים ומחוברים לתהליכים הרגשיים שהילד עובר. לאפשר להם להעלות תכנים שמציקים להם ולהדריך ולכוון אותם בהתאם לצרכים שלהם. לעיתים נדרש לפגוש את ההורים במקביל לטיפול בילד אחת לשבוע או שבועיים כאשר עולה כי הילד או ההורה נמצא במשבר, וההורים חסרי אונים ואובדי עצות. במקרים נוספים הטיפול מתמקד בילד בלבד וההורים מגיעים להדרכה תקופתית אחת לשלושה שבועות או חודש. לקריאה מעמיקה על טיפול בילדים או מתבגרים ניתן לקרוא במאמר טיפול בילדים ו- טיפול במתבגרים.

.

ד. טיפול דיאדי – טיפול דיאדי הוא צורת טיפול שבו ההורה והילד מגיעים יחדיו. בחלק מהמקרים הטיפול מתקיים עם הורה ספציפי ובאחרים עם שני ההורים לסירוגין. טיפול דיאדי מאפשר הבנה מעמיקה לגבי דפוסי התקשורת שליליים וקונפליקטים ביחסים הורה-ילדטיפול דיאדי בגישה הקלאסית מתנהל כאשר ההורה והילד מתנהלים בחדר הטיפולים באופן עצמאי והמטפל צופה מהצד ומעלה את הבעיות שעולות בדינמיקה ביניהם במפגש הפרטני עם ההורה. בקליניקה אני מקיים טיפול דיאדי גם כאשר היכולת המילולית של הילד הצעיר (בערך מגיל 10 ואילך) מאפשרת לנהל שיח שבו הוא יכול להעלות תלונות ביחסים עם ההורה והמפגש מתנהל במתכונת דומה של טיפול זוגי, (לקריאה מעמיקה יותר ניתן לקרוא במאמר טיפול זוגי). סיבות נוספות למבנה הזה של מפגש טיפולי מתקיים כאשר הילד מפחד או מתקשה להיפרד מההורה, ובמצב כזה ההורה שנשאר משתתף בטיפול בהתאם להנחיית המטפל, ובדרך הזאת הטיפול מסייע גם בתהליכי פרידה ביניהם.

.

ה. טיפול משפחתי – טיפול משפחתי מתמקד במשפחה כולה או בחלק מחבריה ולא באחד הילדים. טיפול משפחתי שם דגש על זיהוי קונפליקטים בינאישיים, צורות התקשורת והתנהגויות מקשות בקרב בני המשפחה, העשויות לפגוע בתפקוד המשפחתי ושל כל אחד מחבריה בנפרד. סוגי טיפול והתערבויות ברמה המשפחתית כוללים עבודה עם הורים תוך התייחסות להבנת צורכי הילד והצרכים ברמה המשפחתית. לרוב עיקר העבודה הטיפולית נעשית מול ההורים, אולם ישנם מקרים בהם נדרש לשלב מפגשים במתכונת נוספת כמו טיפול פרטני כדי לספק את המענה הנכון ביותר לצורכי הפרט והמשפחה. לקריאה מעמיקה יותר ניתן לקרוא במאמר טיפול משפחתי 

.

לסיכום – בעוד שבחלק מהמקרים הדרכה והכוונה ממוקדים מספקים מענה נכון לצורכי ההורה והילד, ישנם ממקרים בהם עולה צורך להעמיק את הטיפול בהורים כדי לגעת בקונפליקטים לא מודעים או בריתות לא מודעות בין ההורים לילד שלא פעם מהווה את שורש הבעיה. לעתים הצורך הנכון הוא בטיפול המתמקד בילד ומשלב מפגשי הדרכה עם ההורים אחת למספר מפגשים על מנת שיוכלו להיות מעודכנים ומחוברים לתהליכים הרגשיים שהילד עובר בעוד שטיפול דיאדי המתמקד ביחסים בין ההורה והילד מאפשר הבנה מעמיקה קונפליקטים ודפוסי תקשורת שליליים שנוצרו בקשר ביניהם. כאשר עולה צורך בשינוי מערכתי מומלץ על טיפול משפחתי השם את הדגש על זיהוי קונפליקטים בינאישיים, תקשורת והתנהגויות מקשות בין בני המשפחה. כאשר אתם ההורים מרגישים שילדיכם חש במצוקה שאינה חולפת ו/או אתם מרגישים חסרי אונים מול ההתנהגות של ילדיכם מומלץ שלא לחכות שהבעיה תעמיק יותר ולפנות להתייעצות מקצועית.

.

.

נשארת עם שאלות על הדרכת הורים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווה

.

.

מאמרים נוספים

טיפול בדיכאון

טיפול בחרדה

דיכאון בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה

חרדת בחינות

דימוי עצמי נמוך

פחדים וחרדות של ילדים

פסיכותרפיה למבוגרים

שאלות ותשובות.

.

פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
פסיכולוג בפתח תקווה
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon