דיכאון אחרי לידה הינו מושג המתייחס לתופעה של דיכאון של נשים המופיע במהלך ההיריון או אחרי לידה. דיכאון מתבטא בתחושה של אובדן של אובייקט בין אם הוא אובייקט ממשי או מופשט. מטרת הטיפול היא לזהות ולהבין את הגורמים לתחושת האובדן, לסייע בתהליך של עיבוד הסבל והכאב ולהוביל להתאוששות והחלמה.
שלומי לוי I פורסם: 12/07/2016
.
היריון ולידה נחשבים לתהליך ואירוע מרגש ומשמח עבור משפחה במיוחד בתרבות הישראלית שתומכת ומעודדת ילודה. המעבר מחיי רווקות להורות נחשב לאחד המעברים הקשים והמורכבים ביותר בחייהם של בני האדם. במיוחד מבחינת האישה, המעבר לאימהות טראומטי במיוחד לאחר לידת הילד הראשון מאחר וחלים שינויים משמעותיים ברוב התחומים בחיים. המבנה הפנימי של גופה משתנה, חל שינוי בהגדרה העצמית שלה ומלבד היותה אישה היא כעת גם אימא. היא נעשתה אחראית לא רק על עצמה אלא גם על תינוק שזה עתה נולד, דבר שמצריך וויתורים על צרכיה האישיים ולתת קדימות לצרכיו של התינוק. האישה גם נדרשת לקחת פסק זמן מהעבודה ו/או לימודים וההתפתחות המקצועית שלה עשויה להיפגע או להיעצר. באופן כללי ניתן לומר על לידה שהיא נחשבת לסוג של משבר אומנם "חיובי" במובן שהשינוי כרוך בצמיחה ומתן משמעות לחיים, מאידך זהו מהלך משנה חיים, משמח, מורכב וגם מעורר מתחים ולחצים אצל ההורים במיוחד כשמדובר בילד ראשון.
מהלך ההיריון ולאחר הלידה, מתאפיינים בשינויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים שעשויים להשפיע על הוויסות הרגשי ויכולים לגרום למצוקה נפשית. המצבים הנפשיים לאחר הלידה שונים זה מזה בעוצמה ומידת ההשפעה על כל אחת, אך באופן כללי ניתן לחלק שינויים במצב הרוח אחרי לידה לשלוש רמות: רוב הנשים מתמודדות עם דכדוך קל שעובר כעבור מספר ימים, חלקן חוות פגיעה חמורה ועוצמתית במצב הרוח שמוביל לדיכאון לאחר לידה, ובמצבים חמורים במיוחד נשים שעוברות פסיכוזה לאחר לידה. חשוב שבני הזוג והמשפחה הקרובה יהיו ערניים למצבה הנפשי של היולדת ובמידה ועולה חשד לדיכאון לאחר לידה לפנות להתייעצות מקצועית בהקדם. הטיפול בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית, חקירה מעמיקה של הנפש, לצד הקשבה והבנה את הצרכים של המטופל.
.
לשאלות נוספות על טיפול בדיכאון אחרי לידה או לפגישת היכרות ניתן ליצור עמי קשר בקישור הבא, ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו.
.
.
1. רמות של דיכאון אחרי לידה
נהוג להתייחס לשלוש רמות או סוגי דיכאון אחרי לידה לצד סימפטומים נלווים:
א. דכדוך אחרי לידה – (Postpartum blues ,Baby blues), זוהי התופעה השכיחה והקלה ביותר שמופיעה אצל רוב הנשים שחוות דכדוך בימים הראשונים לאחר הלידה ולרוב חולפת תוך שבועיים. היא מאופיינת בשינויים במצב הרוח, התפרצות בכי פתאומי, תחושות עצב וחוסר שקט ועייפות וקשיים בשינה.
ב. דיכאון אחרי לידה – (Postpartum depression), זוהי תופעה חמורה ועוצמתית יותר המופיעה בדרך כלל במהלך החודשיים הראשונים ועשויה להימשך על פני תקופה ארוכה יותר. דיכאון לאחר לידה פוגע בתפקוד השוטף של האם, וחלקן אינן מסוגלות לטפל בתינוק. לעיתים קרובות הן בוחרות להסתגר בבית ולהתנתק מהסביבה הקרובה. דיכאון לאחר לידה מתבטא בחוסר הנאה, וביטוי מועט של רגשות כלפי התינוק. חלקן מדווחות שהן מרגישות שאינן אוהבות אותו, דבר שמעורר אצלן תחושות של בושה ורגשות אשמה. חוסר הנאה מתבטאת גם בחוסר חשק לאכול, לקנות בגדים ועל ירידה בחשק המיני. סימפטומים נוספים כוללים תלונות על עייפות גדולה, רצון עז לישון או קשיי הירדמות. תחושות של עצב והיעדר תקווה, ומחשבות עם תכנים על מוות.
ויניקוט רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי מפורסם, המציא את הביטוי המפורסם "אין תינוק בלי אימא" והגדיר את הדיאדה אם-תינוק כיחידה אחת. מהשלבים האחרונים של ההיריון ועד מספר חודשים לאחר הלידה האם נדרשת לוותר על צרכיה האישיים ולהיות מושקעת בצרכים הפיזיים והרגשיים של התינוק. הוא מדמה תקופה מיוחדת זו למעין מחלה מדומה של האם מהבחינה הזאת שהיא צריכה להיות בריאה כשהיא מגיעה אליה על מנת שתוכל גם להחלים ממנה. הוא כינה את תפקיד האם בגידול התינוק בשם: "אם טובה דיה". לתפיסתו האם אחראית לספק עבור התינוק חום ואהבה ותחושה שהוא רצוי וקיים ולשמש עבורו מעין מראה "Mirror role". מבחינה זאת, המבט שלה מאפשר לתת לתינוק ביטוי שהוא קיים וצריך לראות את עצמו משתקף בעיניה. לאחר הלידה כאשר האם פנויה לצורכי התינוק והקשר שנוצר ביניהם מבוסס על חום, אהבה, מגע, הרגעה והתפעלות הוא צפוי לפתח בבגרותו "עצמי אמיתי" יציב ובטוח בעצמו. לעומת זאת, אם הסובלת מדיכאון אחרי לידה, עשויה להביט בתינוקה במבט קפוא, כועס ומאשים. במצבים שבהם התינוק לא מצליח לראות את עצמו דרך המבט של האם עשוי להרגיש חסר אונים ולא רצוי.
ג. פסיכוזה אחרי לידה – (Postpartum psychosis), מצב של חוסר תפקוד מלא. זוהי תופעה המצריכה טיפול מידי. היא נחשבת לתופעה נדירה יחסית. פסיכוזה לאחר לידה מאופיינת בירידה משמעותית ביכולת החשיבה המתבטאת בחוסר היכולת להבחין בין מציאות לדמיון, ובמקרים של הזיות ומחשבות שווא, והסובלות ממנה עלולות לפגוע בעצמן ו/או בתינוק.
.
.
דיכאון אחרי לידה מתייחס לטווח רחב של הפרעות רגשיות כאשר ברוב המקרים נשים מתמודדות עם דכדוך קל שעובר כעבור מספר ימים
.
.
2. גורמים לדיכאון אחרי לידה
אנו נוהגים להבחין בין גורמים פסיכולוגיים שהינם גורמים פנימיים, וגורמים סביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון להתפתחות של דיכאון לאחר לידה. גורמים פנימיים מתקשרים בעיקר לקונפליקטים רגשיים לא מודעים ולא פתורים ברמה האישית, לעומת גורמים חיצוניים המתקשרים ליחסים עם הסביבה ובעיקר לטיב היחסים עם ההורים שמשפיע על נפש האדם בתקופת הילדות ובבגרותו. המאפיין המרכזי של דיכאון הוא תמיד סימפטום המבטא תחושה של אובדן. זוהי תגובה של האדם לאובדן של אובייקט בין אם הוא ממשי או מופשט. נרחיב על תחושת האובדן בהתאם לגורמים השונים המהווים סיכון להתפתחות של דיכאון לאחר לידה:
.
אובדן החירות ועצמאות של היולדת – תחושת אובדן וחופש להתנהל כפי שהיא תמיד עשתה בעבר משתנה לתמיד לאחר שאישה ילדה את הילד הראשון. מצב שכמובן אפשרי שיקרה גם לאחר לידות נוספות. לאחר הלידה היא נדרשת לספק לתינוק את צרכיו האישיים, להזין אותו באוכל, להחליף חיתולים ולספק את צרכיו הרגשיים. במצב הזה היא צריכה להתייחס קודם לצרכים של התינוק לפני שהיא מטפלת בצרכיה האישיים. דבר שלא הייתה רגילה אליו בעבר. בתהליך הדרגתי זה שמתחיל בהיריון ואף לפניו, האישה עשויה לחוות תחושה של אובדן שחלקו עשוי להיות מופשט ו/או ממשי. מעצם המחשבה שהיא בוחרת להביא ילד לעולם הדבר כרוך בוויתורים אישיים שיכולים להחוות רק במחשבה שלה כעל אובדן פנימי שעשוי להפוך לממשי לאחר הלידה. בעקבות הלידה היא נאלצת לעשות פסק זמן מעבודה, לימודים, התפתחות מקצועית, חוגים, תחביבים או כל עניין אחר ולטפל קודם בתינוק.
.
חוויה של התעללות בילדות – במחקרים עלה כי הורה שמתעלל בילדו סבל בילדותו מיחס דומה פחות או יותר. קיים קשר חזק בין התעללות מינית, פיזית ורגשית לבין התפתחות של דיכאון בבגרות. דבר שיכול להוות קרקע להתפתחות של דיכאון לפני ההיריון, במהלכו או לאחר הלידה.
.
אובדן ממשי בגיל הילדות – אובדן של אובייקט ממשי יכול להתבטא באדם יקר שהלך לעולמו והדבר משמעותי עוד יותר כאשר בילדותה האם חווה מוות של אחד ההורים.
.
קונפליקטים בין ההורים – מאבקי כוחות ותקשורת לקויה בין הורים שחושפים את הילדה הצעירה לכעסים, צעקות, איומים והפחדה עשויים להתבטא גם ביחסים עם בן הזוג. לדוגמא, אישה צעירה בסוף שנות העשרים לחייה הגיעה לקליניקה תקופה קצרה לאחר לידת בנה הבכור. במהלך המפגשים ספרה כי החיים המשותפים עם בעלה ידעו תמיד עליות ומורדות על רקע מעורבות יתר של משפחתו בחייהם. טרם לידת הבן הוריו ביקשו שהתינוק ייקרא על שם סבו שנפטר. ההסכמה שלה להיענות לדרישה של הוריו הייתה הסיבה להתפרצות של דיכאון לאחר הלידה. במהלך הפגישות היא הבינה שעוד מגיל צעיר הפנימה לתת קדימות לצרכים של אחרים על פניה מחשש שתאבד את אהבתם של הוריה. בטיפול נזכרה שרצתה לתת לתינוק שם אחר, הבינה את עמדת הקורבן שאימצה עוד מתקופת ילדותה, והרצון לתת קדימות לצרכים שלה על פני אחרים. בתהליך קצר וממוקד הצליחה לשנות את ההתנהלות ביחסים עם בעלה, משפחתו ומשפחתה באופן שלא לחשוש להביע את עמדתה ולעמוד על שלה כאשר הרגישה צורך בכך.
.
חוויית נטישה – ילדים עשויים לחוות נטישה של הורה בכל גיל עם זאת הקושי עשוי להיות משמעותי עוד יותר בתקופת הילדות או ההתבגרות. מצב של גירושין של הורים או הורה שעוזב וחוזר שוב נחווה כמי שנוטש. מצבים מעין אלו עשויים לגרום להרגשת אובדן ממשי של אחד ההורים.
.
יחסי תלות של האם – מיד לאחר הלידה כל ייצור אנושי מפתח תלות באם שתגדל אותו ותספק עבורו את צרכיו. צורכי תלות הם צרכים רגשיים ואנושיים שאנו מפתחים ביחסים בינאישיים עם ההורים וחברים כי כולנו רוצים להרגיש אהובים ורצויים. ישנם נשים שנוטות לפתח יותר תלות לעומת אחרות שגדלו להיות עצמאיות יותר. נשים שגדלו בבית להורים מגוננים שלא אפשרו מספיק עצמאות להתנסות בחיים ולהתמודד בכוחות עצמן עשויות לפתח תחושות של חרדה ודיכאון כאשר הן תצטרכנה לטפל בתינוק בכוחות עצמן.
.
נוקשות וביקורתיות של האם – אישה שבילדותה גדלה בבית להורים נוקשים הנוטים להחמיר בחינוך, מרבים לתת עונשים ותחושה של היעדר ביטויים של חום ואהבה כלפיה, עשויה לפתח אישיות נוקשה וביקורתית, ולשחזר אותה בקשר עם התינוק שלה. להעמיד לעצמה סטנדרטים גבוהים לטיפול, ניקיון והיגיינה עבור התינוק ולהרגיש אשמה שאינה מטפלת בו בצורה מספיק טובה.
.
פגיעה בערך העצמי – סימפטום משמעותי שעשוי לעורר דיכאון הוא פגיעה קשה בערך העצמי. ערך עצמי הוא האופן שבו האדם מעריך ושופט את עצמו. ערך עצמי גבוה יכול לבוא לידי ביטוי בתחושה של גאווה עצמית כמו אני יפה וחכם. לעומת ערך עצמי נמוך מתבטא תחושת נחיתות עצמית שנמדדת תמיד ביחס לאחרים. אישה עם פגיעה בערך העצמי עשויה להתקשות ולקבל החלטה להביא ילד לעולם מחשש שלא תהיה אמא מספיק טובה. לתפיסת האשמה ישנה השפעה שלילית על הערכה העצמית ובעיקר על מצב הרוח.
.
הטיות ועיוותים בחשיבה – אנו יוצאים מנקודת הנחה כי מחשבות משפיעות על רגשות. נשים עם עיוותים והטיות בחשיבה עשויות לייצר לעצמן דפוס חשיבה שלילי. נשים שמרבות לעסוק במחשבות וממעטות לעסוק בעשייה עשויות להתיש את עצמן. ישנם סוגים שונים של הטיות בחשיבה כמו הכללת יתר, נטייה לפסימיות, חשיבה דיכוטומית אך נתייחס בקצרה לחשיבה קטסטרופלית. זוהי צורת חשיבה המתאפיינת ביצירת תסריטים בדמיון בצורה מוגזמת וקיצונית על אסון גדול שהולך לקרות. לדוגמא, אישה שלמרות שמחזיקה בהיריון שני תקין מתקשה להשתחרר מחוויה של הפלה בניסיון הראשון ללדת מחשש לאבד גם אותו.
.
משברים ואירועי חיים שליליים – המחקרים מצביעים על קשר שבין אירועי חיים שליליים להתפתחות של דיכאון כמו: פרידה, תאונה, מחלה פיזית ומעברים (בי"ס, דירה, הגירה). קשיים אישיים הנוגעים לדימוי גוף, היריון לא מתוכנן ולא רצוי, לידה טראומטית קודמת ובעיות רגשיות מהעבר. קשיים בינאישיים הנוגעים לבעיות בזוגיות, קשיים כלכליים וחוסר תמיכה משפחתית. כעת נתייחס לתרומה של טיפול פסיכולוגי עבור אישה הסובלת מדיכאון לאחר לידה.
.
.
.
3. טיפול בדיכאון אחרי לידה
הטיפול באישה הסובלת מדיכאון לאחר לידה בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית לצד גישות טיפוליות אינטגרטיביות הכוללות היבטים הממוקדים בחוויה הרגשית, במחשבות והרגשות, בהתאם לצורכי המטופל.
בטיפול בדיכאון אחת המטרות החשובות היא לזהות את הקונפליקט הנפשי או גורמים חיצוניים שנקשרו והובילו לאותה הרגשה. נקודת המוצא בטיפול היא שדיכאון הוא תמיד סימפטום המבטא תחושה של אובדן כלשהו בין אם הוא ממשי, מופשט או שניהם. על כך הרחבנו קודם. התפיסה הטיפולית שלי בקליניקה היא שאיכות הקשר שנוצר עם המטופלת הינו גורם משמעותי ביותר המאפשר להוביל לתהליכי שינוי. קשר הנבנה על בסיס של אמון, הקשבה וקרבה רגשית, מאפשר לה לדבר באופן חופשי על כל מחשבה או מצוקה רגשית שמטרידה אותה. מטופלת המאפשרת לעצמה לבוא במגע ולעבד את התכנים האובדניים בחייה עשויה להרגיש הקלה מעצם הדיבור על הכאב הנפשי ולהרגיש שמבינים אותה. לתהליך של עיבוד הרגשות ישנה השפעה מכרעת על היכולת להתאושש ולהחלים מן המצוקה הרגשית. ישנה חשיבות גדולה גם לתמיכה של המשפחה והחברים בתהליך הטיפולי, להגיב באמפתיה לכאב, צער ותחושת האובדן, ולסייע לה בהתאם לצרכים שלה.
.
.
.
נשארת עדיין עם שאלות על דיכאון אחרי לידה? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.
שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווה
.
.
מאמרים נוספים
..
