פסיכותרפיה למבוגרים

המטרה המרכזית בטיפול הפסיכולוגי בגישה הפסיכואנליטית הוא להבין את שורש הבעיה, לטפל בקונפליקטים אישיים ובינאישיים כדי להקל על הסבל, להשתחרר מהמצוקה הרגשית ולהוביל לשינוי וצמיחה.

שלומי לוי I פורסם: 21/05/2015

.

"פסיכותרפיה" היא מילה ביוונית שמשמעותה: טיפול נפשי ("פסיכו" = נפש/  "תרפיה" = טיפול). היא מוכרת לנו גם בשמות טיפול נוספים כמו: טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכואנליטי, טיפול פסיכודינמי וטיפול נפשי. הגישה הפסיכואנליטית שעל עקרונותיה מושתת הטיפול הפסיכולוגי פותחה ע"י זיגמונד פרויד הפסיכואנליטיקאי שנחשב "לאבי הפסיכולוגיה המודרנית". התאוריה ושיטת הטיפול הפסיכואנליטית נפוצה מאוד בקרב פסיכולוגים בעולם המודרני וממנה התפתחו מגוון שיטות טיפול נוספות. הגישה הפסיכואנליטית היא שם כולל למספר זרמים של טיפול נפשי בפסיכואנליזה שהמשותף לרובם היא תפיסה כי לכל אדם עולם פנימי לא-מודע המושפע מדחפים, קונפליקטים, חלומות, משאלות ופנטזיות המשפיעים על הרגש וההתנהגות המודעת בחיי היומיום.

בחשיבה הפסיכואנליטית המצוקה הרגשית נקראת סימפטום שהוא למעשה הגורם שמוביל את האדם להגיע לטיפול פסיכולוגי. הסימפטום בבסיסו אינו מודע ואדם שמגיע לטיפול לרוב נוהג להתלונן על כאב שהינו חיצוני לעצמו לדוגמא, תלונה על בעיות אכילה. תפקיד המטפל בטיפול לסייע בהבנת הבעיה שעומדת מאחורי אותה תלונה לדוגמא, אותו בחור או בחורה המתלוננים על בעיות אכילה עשויים לגלות שהיא נוצרה בעקבות הפרעת אכילה של האם, ביקורתיות מצידה שהם שמנים שלא מפסיקים לאכול ועקב תחושת דחייה בקשר איתה. ניתן להבין מהדוגמא שהסימפטום או במילים אחרות תלונה, הוא הציר המרכזי שהטיפול נסוב סביבו והפענוח של התלונה מהווה חלק משמעותי באופן שבו ניתן לסייע למטופלים להבין את הבעיה ולעשות שינוי בחייהם..

.

.

לשאלות נוספות על טיפול פסיכולוגי או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. מהו טיפול בגישה הפסיכואנליטית?

הגישה הפסיכואנליטית מתבססת על הנחה שבריאות נפשית תקינה מושפעת בעיקר מהיחסים הבינאישיים המתפתחים בין הילד לבין ההורים והסביבה הקרובה במיוחד במהלך שנת חייו הראשונה. הפנמות והזדהויות עם דמויות הוריות בתקופת הילדות מהעבר משפיעות על יצירת היחסים הבינאישיים בהווה עם המשפחה הקרובה, ביחסינו הזוגיים, בקשרים חברתיים ויחסים בעבודה.

לפי הגישה הפסיכואנליטית המצוקה של האדם שנחווית בהווה משוחזרת בלשונו של פרויד בצורה של "חזרה כפייתית"  מהעבר, כלומר חוסר היכולת של האדם לשלוט במצב ספציפי בהווה מושפע מפגיעה או קושי שחווה בעבר ונותר בלתי פתור. לדוגמה, גבר או אישה שעברו בילדותם פגיעה מינית, גורמת לאובדן שליטה ביחסים הזוגיים בהווה ומרגישים צורך בלתי פוסק וכפייתי לשלוט בקרש הזוגי. אותו עניין בלתי פתור נקרא בהמשגה הפסיכואנליטית קונפליקט נפשי, זהו מצב נפשי שנוצר מסיבות ואירועי חיים שונים שלא נפתרו ועברו תהליך של הדחקה. שימוש בהדחקה מוביל בסופו של תהליך ליצירת סימפטום נפשי. מנגנון ההדחקה מסייע לאדם להמשיך את חייו בהווה ולהפחית תחושות של אי-נחת וחרדה כדי להימנע מהתכנים שמאיימים עליו במודע. פעולת ההדחקה חד פעמית אך מצריכה השקעת אנרגיה נפשית באופן מתמיד כדי למנוע מהתכנים המאיימים להעלות למודע. ניתן להבין בהקשר זה שפעולת ההדחקה מצד אחד מונעת מתכנים לעלות למודע ומפחיתה חרדה אך מצד שני, גורמת לניתוק מהתכנים המודעים בחיי הנפש, דבר שעשוי לקבע או להגביל בעיה נפשית.

הקונפליקט הנפשי גורם להיווצרות של סימפטום המצריך פענוח בטיפול כדי לפתור את הבעיה כפי שהצגנו בדוגמא קודם לכן, שאותה פגיעה מינית הולידה סימפטום שהתבטא בצורך בשליטה. פירוש מוצלח בטיפול הוא הבסיס לשינוי, מאחר ומספק תובנה חדשה שלא הייתה ידועה עד כה למטופל והיא משמעותית בחיי הנפש מאחר והיא מסייעת בקבלת החלטה שקולה, נכונה והמתאימה ביותר.

הפירוש מוביל לתהליך כולל שלרוב מתבטא בהפחתה בסבל, עוזר למטופל להתגבר על המחסומים הפנימיים, למצוא משמעות וליצור שינויים בעולמו הפנימי וביחסיו הבינאישיים.

.

.

סימפטום הוא האופן שבו האדם מציג התנהגות כלפי חוץ שדרכה ניתן ללמוד על מצוקה רגשית לא מודעת שהוא סובל ממנה

.

.

2. מהי הטכניקה הטיפולית בגישה פסיכואנליטית?

עקרון יסודי בגישה הפסיכואנליטית הוא שלכל אדם תהליכים נפשיים שחלקם מודעים וחלקם האחר אינם מודעים. תכנים שהפכו ללא מודעים לנפש עברו תהליך של הדחקה עקב תחושות של אשמה, בושה, גועל או משאלות אסורות מהעבר המשוחזרים בהווה וגורמים לתקיעות ומגבלות שונות בשגרת החיים. כאשר האדם חש שאינו מסוגל לשאת אירוע מסוים לדוגמא טראומה כתוצאה מתאונת דרכים באופן אוטומטי הוא מדחיק את הזיכרונות והתכנים הרגשיים שקשורים לאירוע ומעוררים אצלו חרדה.

טיפול בגישה הפסיכואנליטית מתבסס על טיפול באמצעות דיבור המשמש להעלאת אותם תכנים לא מודעים, לשיים (לתת להם שם) ולהפוך אותם מודעים ונגישים למטופל. לאחר שנים רבות של מחקר מצא פרויד שאסוציאציות חופשיות היא הטכניקה הטיפולית שגורמת לשינוי משמעותי ביותר בחיי הנפש ובאמצעותן כל מטופל יכול ללמוד באופן עמוק ומשמעותי יותר על עצמו, על מחשבותיו ורגשותיו. כדי לעורר אסוציציות חופשיות במהלך הפגישה האנליטית המטופל מתבקש לדבר בצורה חופשית על כל נושא שהוא רוצה או לחלופין להעלות באותו הרגע כל אסוציאציה או מחשבה שחלפה בראשו מבלי לחשוב אם לדבר עליה או לנסות לצנזר אותה.

עקרון שני וחשוב מאוד קשור ליחסי מטפל מטופל: מטופל שמגיע באופן סדיר לקליניקה ומשתף את המטפל בחיי הרגש גורם ליצירת קשר שנקרא בהמשגה הפסיכואנליטית העברה. יחסים אלו משמעותיים להבנת עולמו הפנימי ודרך הקשר האישי שנוצר המטופל נחשף בהדרגה לעולמו הפנימי ולקונפליקטים הנפשיים שמלווים אותו כיום. יחסי העברה מאפשרים למטופל לדבר ו"להשליך" תכנים רגשיים מפחידים ומאיימים כמו רגשות עזים של תשוקה, כאב, חרדה, דיכאון וצער ולשחזר יחסים בעייתיים שנוצרו עם ההורים מול המטפל בכאן ועכשיו. חשוב לדעת שהטיפול הפסיכואנליטי אינו חייב להתמקד בהבנת היחסים מהעבר וניתן לטפל בבעיה גם דרך הבנת היחסים הבינאישיים בהווה.

עקרון שלישי בטיפול הפסיכואנליטי קשור לעבודת הפרשנות והפענוח דרכם ניתן לרכוש תובנות חדשות וליצור משמעות בחיים. יצירת משמעות כוללת את הרצון לזהות מינית מוגדרת ברורה המספקת תשובות לשאלות מי אנחנו, מהן המטרות בחיים שלנו ומהו הדבר שאנחנו חולמים ושואפים להגיע אליו. משמעות יוצרת תחושה פנימית של סיפוק ושליטה בחיינו, מעצמנו ומהישגים האישיים שהגענו אליהם, כמו גם לתחושה כללית שהחיים "מלאים" באירועים וחוויות מהנים.

עקרון משמעותי נוסף בטיפול בגישה הפסיכואנליטית קשור לעמדתו של המטפל והיא להפנות את הקשב למטופל ללא דעות קדומות, ביקורת או שיפוטיות. בעניין זה, לתפיסתי המטפל אינו שופט או סמכות עליונה ששופטת את המטופל על מעשיו. דווקא היעדר שיפוטיות וביקורתיות מעודדת את המטופל ליחסי העברה ולהרגיש ביטחון שיכול לדבר על כל דבר. בסופו של דבר זוהי עמדה שגם מסייע בטיפול לאתר את הרצונות והתשוקות של המטופל ולכוון אותו לפעול על-פיהם.

בחלק זה ברצוני להתייחס לפרסומים שונים, שגויים ומטעים לפיהם ניתן להשיג שינוי בגישה הפסיכואנליטית רק לאחר פרק זמן ממושך. לאחר שנים רבות של ניסיון אישי ומקצועי התרשמתי כי טיפול בגישה פסיכואנליטית יכול לגרום לשינוי כבר מהפגישה הראשונה. מידת השינוי מושפעת מפרמטרים שונים: מחומרת הסימפטומים והמצוקה הרגשית שבגללה הגיע הפונה לטיפול, מידת הפניות, הרצון ותעצומות הנפש להתנהל מול קונפליקטים שעולים במפגשים והקשר הטיפולי ומידת האמון והביטחון שנוצר עם המטפל. כמו בכל גישה טיפולית כך גם בגישה הפסיכואנליטית, בעיה פשוטה יכולה לקבל מענה מהיר מאידך, ישנן פניות שהבעיה מטבעה מורכבת יותר כמו במצבים של טראומה בהם הטיפול עשוי להימשך על פני תקופה ארוכה יותר. בנוסף, חלק מהפונים לטיפול אינם מסתפקים בהבנת הבעיה ולדרכים שבהן ניתן ליצור שינוי ומגלים סקרנות ורצון להעמיק ולגלות יותר על עצמם. בפניות מהסוג הזה מן הסתם הטיפול נמשך לפרק זמן ממושך יותר. לתיפסתי הבחירה אם ומתי לעצור בטיפול אפשרית בכל שלב ונתונה להחלטתו הבלעדית של המטופל!

.

.

3. לכל שאלה תשובה!!

מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי? כמה זמן נמשך טיפול פסיכולוגי? שאלות אלו ואחרות מעסיקות כל אחד ואחת. ניתן לקרוא כאן מספר שאלות ותשובות נפוצות כדי לסייע לקבל החלטה שתהיה משמעותית עבורך. לפרטים נוספים ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

 

א. מתי כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי?

בעבר התפיסה התרבותית הרווחת בקרב חלק לא מועט מהאנשים הייתה שאדם שפונה לטיפול פסיכולוגי הוא מעין "משוגע" שסובל ממחלה נפשית. כיום אנו חיים בעידן שהפתיחות לטיפול פסיכולוגי גדלה משמעותית ורבים פונים לטפל בנפשם מתוך הבנה שחברים ובני משפחה אינם יכולים לספק מענה לצורך שלהם. כיום פונים לטיפול פסיכולוגי לא רק כאשר הבעיות חמורות אלא כפי שפונים לרופא משפחה או רופא מומחה לצורך ייעוץ וטיפול בצרכים בריאותיים שגרתיים, כך גם הפניה לטיפול פסיכולוגי באופן כללי היא תוצאה של צורך למענה ספציפי או מתוך צורך במימוש עצמי ושיפור איכות החיים. ולמרות זאת, עדיין חלק מהאנשים עדיין חוששים לפנות לטיפול פסיכולוגי עקב סטיגמות חברתיות, מתוך בושה או מתוך חוסר אמון שטיפול פסיכולוגי יכול לסייע להם.

הסיבות לפנות לטיפול פסיכולוגי מגוונות: בעקבות משברים ואירועי חיים כמו אבל, אובדן, מחלות בריאותיות מגבילות שמעוררות מצוקה רגשית, פיטורין מעבודה, פרידה מחבר/ה וגירושין. המצוקה הרגשית יכולה להתפתח מסימפטומים של דיכאון, חרדה, פוסט טראומה והפרעות אכילה, על רקע קשיים בינאישיים במציאת בן/בת זוג, קשיים בתוך מערכת זוגית (פרטים נוספים במאמר טיפול זוגי) וקשיים בקשר עם בני-משפחה (פרטים נוספים במאמר טיפול משפחתי). סיבות נוספות לפניה לטיפול קשורות לעולמם הפנימי של המטופלים ועשויות לבוא לידי ביטוי בתחושות של "תקיעות", מבוי סתום, כישלון, בדידות, האשמה עצמית, דחייה, חוסר בטחון עצמי ופגיעה בדימוי העצמי שקשורים לחלקים הלא מודעים של הנפש.

.

ב. כיצד מתנהל המפגש הטיפולי? – המפגש הטיפולי מתחיל בהצגה עצמית או הסיבה שבגללה האדם הגיע לטיפול. בהתאם לסימפטומים המדווחים נבנית איתם יחד "ברית טיפולית" המגדירה את מטרות הטיפול כך שהם יוכלו להגדיר את השינויים שהיו רוצה להשיג במהלך המפגשים. בנוסף, נבנה איתם "חוזה טיפולי" – המסביר את הכללים של המפגש הטיפולי: התייחסות לגישה הטיפולית של הפסיכולוג, משך הפגישות, תדירותן ותנאי התשלום.

 

ג. האם חלה על הפסיכולוג חובת סודיות רפואית? – חלה סודיות רפואית על הפסיכולוג המטפל באופן דומה כפי שחלה על רופא. סודיות רפואית מבטיחה למטופל שהתוכן המילולי הנאמר בקליניקה נשמר בסודיות ע"י הפסיכולוג.

.

ד. האם פסיכולוג רשאי לתת תרופות? – פסיכולוג אינו רשאי לתת טיפול תרופתי. פסיכיאטרים הם רופאים המתמחים בטיפול בהפרעות נפשיות והם היחידים הרשאים לספק מרשמים לתרופות. עם זאת, כיום בחלק מהסימפטומים הנפשיים כמו דיכאון וחרדה רופאים נוספים כמו רופאי משפחה רשאים לספק טיפול תרופתי. טיפול תרופתי פעמים רבות עשוי להקל בחומרת הסימפטומים, אך אינו פותר את הבעיה וכדי לטפל בסיבות ובגורמים למצוקה הרגשית מומלץ לשלב במקביל טיפול פסיכולוגי.

ה. האם טיפול תרופתי פותר בעיה פסיכולוגית?לצערנו לא! אין תרופת קסם שפותרת בעיות נפשיות. יחד עם זאת, טיפול תרופתי מסייע מאוד בהקלה על סימפטומים כמו במצבים של דיכאון וחרדה. מחקרים מראים שנטילת תרופות במקביל לטיפול פסיכולוגי עשויים לספק הקלה משמעותית. לשאלות ותשובות נוספות ניתן למצוא בקישור שאלות ותשובות 

.

.

סיפורי מקרה מהקליניקה

בחורה שחשבה לעצמה שתוכל לקבל אהבה רק אם תרצה את סביבתה הקרובה: בחורה בשנות העשרים לחייה פנתה לטיפול עקב משבר ביחסים עם בעלה ועם ההורים שלה. המטופלת דווחה על קשיים אישיים להתאפק, נטייה להתפרץ, קושי לנהל שיחה עם בעלה מבלי צעקות והאשמות אישיות ונטייה שלה לעשות כל מה שהוריה מבקשים ממנה. נקודת מבט היסטורית בחייה האישיים העלתה כי בתקופת ילדותה הייתה עושה כל מה שההורים היו שמבקשים ממנה. בטיפול הבינה שהתמיד הרגישה צורך לרצות אחרים ולוותר על הצרכים שלה בקשר, דפוס התנהלות שחזר על עצמו גם ביחסים עם בעלה. במהלך המפגשים בקליניקה המטופלת התחילה באופן הדרגתי להעמיד את הצרכים שלה לפני כולם ווחשה פחות צורך לרצות את הסביבה.

אישה המשחזרת עם בעלה האלים והכוחני יחסים מוקדמים עם אביה: אישה הנמצאת לקראת סוף שנות השלושים לחייה פנתה לטיפול עם חששות מרובים להתגרש מבעלה. במהלך הטיפול עלו תכנים רגשיים מתקופת הילדות שהצביעו על חשיפה לקשר עם אב אלים ורודני. במפגשים בקליניקה הבינה כי משחזרת עם בעלה את היחסים עם אביה ע"י בחירה בבן זוג אלים וכוחני שנהג לפעול מולה באופן דומה לאביה. לאחר זיהוי והבנת הבעיה קבלה החלטה דרמטית עבורה להתגרש מבעלה. במפגשים בקליניקה רכשה לעצמה השכלה אקדמית, יצרה קשרים בין אישיים משמעותיים ובהמשך אף מצאה בן זוג חדש שהגדירה אותו כ"גבר של חייה"..

.

.

.

נשארת עדיין עם שאלות על טיפול פסיכולוגי? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווה

.

.

מאמרים נוספים

שאלות ותשובות.

.

טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה למבוגרים
פסיכותרפיה למבוגרים ע
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon