טיפול רגשי לילדים

לרוב ילדים שנמצאים במצוקה רגשית מתקשים להביע את עצמם באופן מילולי מסיבות שונות ונוטים לפרוק את המתח שנוצר בהתנהגויות שפוגעות בעצמם או בסביבה הקרובה. המסגרת הטיפולית מספקת מקום בטוח המאפשרת להבין את הבעיה ולספק לילד מענה לקשייו באמצעות משחק, הקשבה, דיבור ואמפתיה כדי לסייע בפתרון הבעיה.

הביטוי "בעיות רגשיות" או "מצוקה רגשית" בקרב ילדים הוא שם הכולל מגוון קשיים רגשיים, התנהגותיים ובינאישיים שמופיעים בתקופת הילדות ועשויים לגרום לפגיעה בעולמו הפנימי של הילד. אנו חיים בתקופה שישנה מודעות והבנה גדולה יותר לבעיות רגשיות אצל ילדים מאשר בעבר, ומובן לנו שבעיות רגשיות שלא מטופלות כשהן פורצות עשויות לפגוע באופן משמעותי בחיי הנפש של הילד גם בעתיד.

כחלק מהתפתחות בתקופת הילדות נוצרים מתחים בעולמו הפנימי של הילד שהינם חלק מתהליך גדילה נורמלי וטבעי שברוב המקרים חולפים ללא צורך בהתערבות טיפולית. למרות שמתחים הם חלק מהתפתחות תקינה ישנם ילדים שעשויים לחוות אותם בצורה שמערערת את האיזון הנפשי שלהם ולגרום למצוקה רגשית. גורם אחד משמעותי מושפע ממבנה האישיות של הילד מאחר וישנה השפעה גדולה על האופן שבו ילד מתמודד עם מציאות חיצונית שדחפים ורצונות אינם מסופקים תמיד באופן מלא במסגרות הבית והחינוך. גורם שני שהינו משמעותי קשור למערכת היחסים שנוצרת בין הילד להורים והשפעתם של משברים ואירועי חיים. גורם משמעותי נוסף מושפע מהקושי של ילדים לבטא באופן מילולי את הבעיה עקב מגבלה של הגיל מאחר ויכולת החשיבה בתקופת גיל הילדות קונקרטית בעיקרה ואוצר המילים הנמוך הם חלק מהקשיים לבטא רצונות ועוד יותר לבטא מחשבות ורגשות. במצב של מצוקה רגשית נטייתו הטבעית של הילד הנה לפרוק דחפים ומצוקות רגשיות באמצעות פעולה (נקרא acting out) כלפי בני משפחתו וכאשר הבעיה אינה מקבלת מענה הוא עשוי להפנות את הדחפים כלפי עצמו או הסביבה. לעיתים הסדר באופן שהוא מבטא את המצוקה הרגשית משתנה. כלפי חוץ אנו עשויים להיתקל במצוקות וסימפטומים כמו: פחדים וחרדות, דיכאון, קשיים בשליטה בדחפים, בעיות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז, ירידה בתפקוד הלימודי, תלונות על כאבים גופניים (כאבי בטן, כאב ראש) ושינויים בהרגלי האכילה והשינה. כאשר הסימפטומים מחריפים ומופיעים לאורך זמן הדבר מצביע על מצוקה רגשית שמצריכה פנייה להתייעצות מקצועית.

טיפול רגשי לילדים מלווה בדרך כלל בהדרכת הוריםהפגישות עם ההורים במקביל לפגישות עם הילד חשובות לקבלת מידע בנוגע למצבו הרגשי בבית ובמסגרת בי"ס. במהלך מפגשי ההדרכה נחשפים ההורים לבעיות מרכזיות שעולות בטיפול ובדרך זו הם נעשים מודעים יותר לקשיים של הילד ורוכשים הבנה לגבי עולמו הפנימי. הדרכת הורים גם מאפשרת להורים להבין תכנים רגשיים שקשורים לקשיים שלהם בהורות ומשפיעים על הקשר עם הילד באופן ישיר או עקיף כמו גם לקבל ייעוץ והכוונה ממוקדים לגבי הורות יעילה ומשמעותית.

.

לשאלות נוספות על טיפול רגשי לילדים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

 

1. סימפטומים של תקופת הילדות

מאחר וילדים לא נוהגים להסביר את הבעיה באופן מילולי או מציגים אותה באופן חלקי לרוב הם מתנהגים את הבעיה ע"י הפנייתה כלפי הסביבה או כלפי עצמם. להלן סימפטומים שאופייניים לתקופת הילדות שמרוכזים לפי קטגוריות באופן סכמתי בלבד ועשויים לבטא מצוקה רגשית:

ביטויים של בעיה מבחינה חברתית – קושי להשתלב מבחינה חברתית במסגרת הגן/ביה"ס, מאבקי כוחות עם ילדים אחרים מי הכי טוב/חזק/מקובל חברתית, פרשנות לא נכונה של מצבים חברתיים שמרחיקים ילדים ממנו, חרם חברתי שעבר ע"י קבוצת השווים, תחושות של ערך עצמי (וגופני) נמוך, רגישות יתר לפגיעות מאחרים במיוחד לתחושת דחייה או כישלון.

ביטויים של פחדים – פחד מבעלי חיים, מחושך וסיוטים ממפלצות ושדים, מבע"ח, פחד תהליכים רפואיים כמו לקבל זריקה, טיפולי שיניים, רעש ופחד מאנשים זרים (ניתן לקרוא במאמר פחדים וחרדות של ילדים).

ביטויים של חשיבה – קשיים לשמור על ריכוז בלימודים, שינויים במצב הרוח, מחשבות שליליות בלתי פוסקות שעולם רע/שלא אהוב/ על העתיד קודר, נוטה להפחית מערכו ומהישגיו, תחושות אשמה ונטייה לשפוט את עצמו בחומרת יתר, במקרים קיצוניים מחשבות על פגיעה עצמית ועל מוות.

ביטויים של חרדה – הצמדות וסירוב ללכת למסגרת הגן או בי"ס, בכי, חרדת נטישה, קשיי פרידה, קשר תלותי עם ההורים, צורך ב"הגנת יתר" של ההורים, קשיי הירדמות, שינה קבועה עם ההורים או הגעה אליהם במהלך הלילה שלא מרצונם, רגרסיה להרטבת לילית, קשיי גמילה שמתבטאים בהרטבת יום (אנורזיס) או התאפקות בעשיית צרכים (אנקופרזיס), תלונות גופניות ללא ממצא רפואי כמו כאב בטן וכאב ראש, קשיים במעברים משיעור לשיעור ומסגרות מגן לכיתה א'.

ביטויים של התנהגות ורגשות – לא נשמע לסמכות וגבולות, מרבה להתעצבן ולכעוס, מפנה תוקפנות כלפי ההורים, חבריו ללימודים והצוות החינוכי, הפרעת קשב עם נטייה לחולמנות/אימפולסיביות/היפר אקטיביות, מגיב לתסכול בהתפרצויות זעם, מציק לילדים/אחיו בכוונת תחילה, נוטה להסתגר, נמנע מלדבר עם הסביבה, מפגין אדישות, הימנעות מהשתתפות במשחק, מרבה להיעדר מהמסגרת החינוכית, לקות למידה שמתבטא קושי רגשי לשאת את התסכול וירידה בתפקוד הלימודי.

.

.

2. התפתחות פסיכולוגית ממבט פסיכואנליטי

התפיסה הרווחת כיום היא שההתפתחות של כל ילד מושפעת משני תחומים, התחום הביולוגי (תורשה) והתחום הפסיכולוגי (סביבה). התחום הביולוגי מתייחס למטען הגנטי שהתינוק הגיע אתו לעולם וכולל בין השאר טמפרמנט/ מזג מולד, גנטיקה ותכונות אישיות. התחום הפסיכולוגי מתייחס לעולמו הפנימי וליחסים הבינאישיים שהילד יוצר עם הסביבה. מחקרים מראים שהתחום הביולוגי והפסיכולוגי מתפתחים באופן עצמאי וגם משפיעים באופן הדדי האחד על השני. במאמר זה נתמקד בגורמים פסיכולוגיים וסביבתיים שעשויים להשפיע על הילד.

פסיכואנליטיקאים מפורסמים כמו ויניקוט, אריקסון ופרויד ואחרים התייחסו בהרחבה לשלבי ההתפתחות הפסיכולוגית. חלקם הדגישו את חשיבות הבנת העולם הפנימי של הילד ואילו אחרים הדגישו את חשיבות הקשר בין הילד והוריו (נקרא תיאוריות יחסי אובייקט). ננסה להציג את ההיבטים המרכזיים בהתפתחות הפסיכולוגית לאחר הלידה ועד גיל ההתבגרות המוקדם מנקודת המבט הפרוידיאנית באמצעות התיאוריה הפסיכוסקסואלית שפיתח, התאוריה החברתית של אריקסון והתיאוריה של ויניקוט. פרויד ואריקסון בעקבותיו חילקו את התפתחות הפסיכולוגית של האדם למספר שלבים.

.

2א. השלב האוראלי – (לידה עד גיל שנה) פסיכואנליטיקאים מייחסים לשנה הראשונה של התינוק כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על חיי הנפש. לפי פרויד לאחר הלידה התינוק חש חסר ישע, מחפש הנאה והימנעות מכאב ובשונה מבעלי חיים אחרים נתון לתלות מוחלטת באם שתספק את צרכיו הגופניים והרגשיים. לפי ההמשגה של ויניקוט האם צריכה להיות "אם טובה דיה" כזאת שאחראית לספק עבור התינוק חום ואהבה, ודרך המבט הרך והנעים המלווה בצלילי קולה לספק עבורו את התחושה שהוא קיים. כאשר הקשר שנוצר בינו לבין האם מבוסס על חום, אהבה, מגע, הרגעה והתפעלות הוא צפוי לפתח בבגרותו "עצמי אמיתי" יציב ובטוח בעצמו. הורים הקשובים לצורכי התינוק ומספקים את צרכיו ועקביים בתגובותיהם מבססים אצלו לפי אריקסון "אמון הבסיסי" בבני אדם. חוסר היענות או שאינה מספקת עשויה להוביל לפגיעה בחיי הנפש לחשדנות, תחושות של דחייה, נטישה, צורך בתלות ולהיווצרות חרדות שונות. בבגרותו עשוי לפתח קושי לתת אמון ולסמוך על אנשים, ולתהות האם בכלל מגיע לו לקבל אהבה ולהיות אהוב.

.

2ב. השלב האנאלי – (מגיל שנה עד שלוש) זהו שלב שבו המנגנון הנפשי "אגו" מתחיל להתפתח ולתווך בין הדחפים של הילד לקבל עוד ועוד.. מצד אחד, לבין דרישות המציאות. המעבר מהיכולת לראות את העולם מלמטה משתנה כאשר הוא מתחיל ללכת, מקבל אוטונומיה מההורים ללכת, לרוץ, לקפוץ, לחקור ולגלות דברים חדשים ובכך מתחיל באופן הדרגתי להיפרד מהאם. הוא עדיין תלוי בה באופן יחסי בהמשגה של ויניקוט אבל עדיין זקוק לראות אותה, להרגיש את קביעות האובייקט ולחוש בטחון כדי לצאת למסע נוסף ולחזור שוב. פרויד מדגיש בשלב זה את המפגש של הילד עם המציאות כטראומטי מאחר ולא רק שאינו מקבל כבר את כל מה שדורש הוא גם נדרש מההורים המחנכים אותו לניקיון, חינוך שעיקרו התחשבות בדרישות המציאות. הורה דרשני ותקיף עשוי לעורר אצל הילד צורך בשליטה (ע"י עצירת הצרכים או שחרורם המוקדם) ולפתח אישיות המאופיינת בצורך בסדר וניקיון, דייקנות, עקשנות, ביקורתיות ונוקשות.

.

2ג. השלב הפאלי – (מגיל שלוש עד שש) זהו שלב משמעותי ביותר בהמשגה של פרויד שנקרא גם השלב האדיפלי. תסביך אדיפוס משמש כמארגן מרכזי בחיי הנפש שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. לפי התסביך האדיפלי הילד הצעיר נמשך וחושק באמו ומתחרה על תשומת ליבה מול האב. העוינות שחש כלפי האב עשויה לגרום לו לרגשות אשמה. בפתרון "הקלאסי" של הבעיה הילד מוותר על מימוש המשאלה וממיר אותה בהזדהות והפנמה של איסורים וכללים שהאב הציב בפניו. באופן זה מפתח זהות מינית חיובית. הילד צריך לקבל אישורים וחיזוקים על מעשיו והישגיו שנותנים לו תחושת כוח והצלחה ומאפשרים לו לבנות דימוי עצמי חיובי. הוא ממשיך להזדקק לזמינות הקבועה של הוריו וצריך להרגיש בטחון, להבין ולהרגיש שהוא נפרד מהם. משחקי הדמיון (הבן הופך לסופרמן והבת לנסיכה) שאופייניים לתקופת הגיל מסייעים לילד לפתח לעצמו זהויות שונות שתורמות להתפתחות ה"אגו". בהמשגה של אריקסון הילד יוזם, אקטיבי, עושה יותר דברים ומרגיש את יכולתו להשפיע על עולמו מציב עצמו מטרות ומגשים אותן ללא תחושות אשמה או פחד להיענש.

.

2ד. שלב החביון – (שש עד שתיים עשרה, ראשית גיל ההתבגרות). בשלב זה האנרגיה המינית מודחקת ומופנית לרכישת מיומנויות לימודיות וחברתיות לרוב עם בני אותו המין. לפי אריקסון

הילד מתחיל להבין את המשמעות של מאמץ והשקעה ביחס לתוצאות דרך הישגיו הלימודיים (תוצרים). ילד שחווה כישלונות בהישגיו הלימודיים עלול לפתח תחושה של נחיתות, לעומת זאת הצלחה בהשקעת מאמציו גורמת לחיזוק הערך העצמי שעשויה להשפיע בחיוב על זהותו היצרנית והמקצועית בהווה ובעתיד. מבחינת עולמו הפנימי והחיצוני הילד ממשיך ללמוד על עצמו דרך ההתייחסות של האחרים אליו והחברים משמשים מעין מראה של עצמו ובהשפעתם הביטחון העצמי גובר או נפגע במגע עם בני הגיל וההורים.

.

סיכום – לכל אחד משלבי התפתחות ישנה חשיבות על ההתפתחות הנפשית התקינה של האדם, במיוחד במהלך השנה הראשונה לחייו. הצורך לקבל חום ואהבה הוא צורך בסיסי וקיומי ומלבד זאת, פרויד מייחס חשיבות ליכולת ההורים לכוון את הדחפים של הילד למציאות ("כי לא הכול ורוד") ללמוד להתאפק כי לא תמיד יוכל לקבל כל דבר שהוא חושק בו, ונותן חשיבות גדולה לשלב הפאלי שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. לפי תפיסתו של אריקסון, ילד העובר את שלבי ההתפתחות בצורה תקינה יוכל לפתח אמון בסביבה, ליצור יכולת לנפרדות ועצמאות, ליזום, להציב מטרות ולהצליח בביצוע משימות בבי"ס. ויניקוט מדבר על ההתפתחות הפסיכולוגית במושגים של מעבר מתלות מוחלטת באם לעצמאות המוביל להתפתחות נפשית תקינה.

.

הבסיס המשותף לרוב הפסיכואנליטיקאים הוא ההבנה שבריאות נפשית תקינה קשורה ליחסים המתפתחים בין הילד להוריו במיוחד במהלך השנה הראשונה לחייו

.

.

3. גורמים לבעיות רגשיות אצל ילדים

א. גורמים פסיכולוגיים

לפי המודל הסטרוקטורלי שפיתח פרויד, נפש האדם נחלקת לשלושה מבנים נפשיים. ה"אגו" אחראי לנווט את הנפש בין הדחפים של ה"איד" שלעולם אינו מסופק ותמיד רוצה עוד (לדוגמה, עוד סוכריה) ומול ה"סופר אגו" שמעורר רגשות אשמה מפני עונשים חמורים במידה וייבצע מעשה שנתפס כלא מוסרי בעיניו. קונפליקט נפשי הוא ביטוי של מחלוקת בין המבנים שמעוררת חרדה והדחקה של הבעיה שלא נפתרה כדי להימנע מתחושות של אי-נחת וחרדה. גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים רבים עשויים לגרום למצוקה רגשית ואנו נדון בעיקריים שביניהם:

.

א1. אובדן אובייקט האהבה – השנה הראשונה לחיי התינוק נחשבת בעיני פסיכואנליטיקאים רבים כמשפיעה ביותר על הבריאות הנפשית בבגרות. האם היא האובייקט הראשון והמשמעותי ביותר עבור התינוק שאחראית לספק מענה לצרכים הפיזיים והרגשיים. הידיעה שהאם נוכחת ומספקת את צרכיו מרגיעה ומפחיתה את החרדה שלו עקב התלות בה. האם מייצגת את האובייקט הראשון  שבאופן סמלי התינוק מאבד בכל פעם שיוצאת מטווח העין או אינה מספקת את הצורך באופן מידי. במהלך החיים תחושת האובדן או הפרידה נחווית ככאב ברגע הפרידה מהאם בשעה שהיא הולכת לעבודה והשמחה כאשר שבה חזרה. אנו חווים אובדן גם באופן ממשי כאשר אובייקט/אדם יקר בן משפחה אהוב שנפטר. ויכוח וריב בין ילדים היא תופעת ילדות מוכרת לכולנו שיכולה להוביל לניתוק הקשר בין אם למספר דקות, ימים או בכלל כאשר בנקודת החיתוך לעיתים הילד או שניהם חשים בכאב עקב תחושת האובדן של החבר שאהבו לשחק אתו.

.

א2. חרדת נטישה – היא סימפטום של אובייקט אהבה. למעשה חרדת נטישה זוהי חרדה מפני אובדן או פרידה של קשר שנתפס כקרוב ומשמעותי שבאה לידי ביטוי בקרב ילדים בדאגה מתמדת מפני פגיעה או אובדן שיגרם להורה שלהם לדוגמה, חשש שההורה ימות בתאונת דרכים או מסיבה שעשויה לגרום לפרידה של ההורים. חווית נטישה או פרידה גורמת לחרדה ותחושת חוסר אונים ויכולה להחוות בצורות שונות ע"י ילדים לדוגמה, הורה שמאחר לקחת את הילד מהחוג/מחבר, לא עונה בנייד לילד גם לאחר שמתקשר אליו מספר פעמים או כשילד הולך לאיבוד בתוך פארק שעשועים/בריכה או כל מקום ציבורי וההורה לא מוצא אותו. חוויה של חרדת נטישה בתקופת הילדות שלא זכתה לטיפול רגשי עשויה להתפתח בבגרות ליצירת קשרים חברתיים שמתבססים על תלות באחר.

.

א3. נוקשות – המצפון הנו מרכיב של הנפש שתפקידו לפקח על תחום המוסר. הוא אחראי על האופן שבו האדם תופס את התנהגותו ביחס לכללים ונורמות חברתיים. כאשר המצפון חש שבעליו הינו אדם ישר, אמין והוגן כלפי עצמו וגם כלפי אחרים לרוב מידת הנוקשות שלו אינה גבוהה. לעומת זאת, כאשר אדם פועל שלא לפי אמות מידה מוסריות כפי שהוא מצפה מעצמו הוא בד"כ נענש ע"י המצפון  ברגשות אשמה. לדוגמה, ילד שחש אשמה לאחר שקבע להיפגש עם חבר ולא יכול היה לפגוש חבר נוסף שרצה לפגוש אותו מחשש לאבד אותו. נוקשות יכולה לבוא לידי ביטוי גם בציפייה מהאחר שיחשוב ויתנהג לפי אמות מידה שלנו, לרוב צורת מחשבה מעין זו מייחסת לאחר את הבעיה ואנו אלה "היודעים שמחזיקים באמת אחת ופתרון אחד". היא אינה גמישה ומעוררת מחלוקות עם האחר שנתפס מאיים ומסוכן. לדוגמה, משפטים כמו "ידעתי שאני צודק", "הוא לא יודע כלום".

.

א4. אשמה עצמית – תחושת אשמה נוצרת בתרבות מעצם היותנו יצורים מדברים שיחד עם המצפון קשורים באופן ישיר לתחום המוסר. ישנן סיבות רבות שיכולות לגרום לנו להרגיש אשמה אבל הן סובייקטיביות למשל במידה וקיבלנו החלטה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא שלמים אתה, אם עשינו מעשה שגרם לאחר להיפגע כמו דיבור בחוסר נימוס או כאשר אמרנו משהו שהוא לא במקום (לגלות סוד לחבר). המחשבות על המעשה בדיעבד מעוררות אצלנו רגש שלילי שגורם לתחושת אשמה. האשמה עצמית מהווה נטל נפשי כבד ועשויה לגרום לפגיעה בערך ובדימוי העצמי. לדוגמה, ילד שהיכה את חברו לכיתה לאחר שהחבר עלב בו ולאחר שהילד המכה חשב על התנהגותו הרגיש אשמה וצורך להתנצל על מעשהו.

.

א5. דחייה – תחושת שייכות הינה צורך בסיסי בקרב כל בני האדם ואנו רוצים להרגיש אהובים ע"י ההורים, החברים והסביבה. סיטואציות של דחייה מתרחשות פעמים רבות במסגרות החינוך מסיבות שונות לדוגמה: ילד שמוצא את עצמו קורבן עקב מראה חיצוני כמו גובה או משקל גוף, התנהגות שנתפסת כמוזרה, התבודדות וקושי ליצור קשרים חברתיים ומאבק עם מי שנתפס כמנהיג או מקובל חברתית. תחושת דחייה מעוררת רגשות קשים של בדידות, עצב, כעס ופגיעה בערך העצמי. ככל שהדמות שדוחה אותנו משמעותית יותר בחיינו כך תחושת האכזבה שלנו עשויה להיות גדולה יותר לדוגמה, חבר קרוב שצחק עלינו בפני אחרים עשוי לגרום לתחושת דחייה בגלל הקשר הקרוב וההפתעה הגמורה שממנו לא ציפינו שזה יקרה.

.

א6. פגיעה בערך העצמי – ערך עצמי הוא האופן שאנו מעריכים (שווי) ושופטים את עצמנו משפיע באופן ישיר על הרגשות שחש האדם כלפי עצמו בין אם ביחס למראה שלנו, הצלחה במבחנים, עבודה, חברות, זוגיות ולמעשה בכל תחומי החיים. לדוגמה, אני יפה/מכוער, חכם/טיפש, מוצלח/לא מוצלח ואהוב/לא אהוב. מי שסובל מפגיעה בערך העצמי נוטה להתמקד בנקודות שבהן הוא מתקשה לדוגמה, ילד שמתקשה בלימודיו שחש שהוא טיפש. ככל שתחושת הפגיעה בערך העצמי גבוהה יותר כך היא עשויה לעורר דכדוך וגם דיכאון.

.

א7. בושה – בושה היא תחושה לא נעימה שמתעוררת אצלנו בהקשר חברתי לרוב עקב הפניית מבט כלפי עצמנו ובעיקר בפגמים שלנו באופן ממשי או בחשיבה עליהם לדוגמה, בושה להשתתף בכיתה ולדבר, דבר שעשוי לגרום לעיתים להימנעות. רגש הבושה נלווה לעיתים קרובות לתחושת אשמה כי שניהם עולים בהקשרים חברתיים. ילדים עשויים להתבייש מאנשים שאינם מכירים, כאשר קוראים בשמם, מהגוף שלהם ואפילו מההתנהגות של ההורים שלהם.

.

א8. רגש נחיתות – זהו רגש שמלווה אותנו בין אם באופן מודע או לא מודע כאשר אנו עושים השוואה מול מהאחר. תחושת נחיתות היא מעבירה מסר של פחותים מהאחר ותחושה של מסכנות. לדוגמה, ילד שמתלונן באופן קבוע בפני הוריו על כך שנותנים יותר דברים (אהבה) לאח הגדול ולו פחות. משפטים לדוגמה: "למה הוא קיבל ואני לא?", "תמיד היא הייתה יפה יותר ממני".  השוואה ביחס לאחר באה לידי ביטוי בעיקר כאשר מדובר בציונים ובקשרים חברתיים.

.

.

ב. גורמים סביבתיים

ב1. קונפליקטים בין ההורים – מאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את הילד לאי הסכמות ומחלוקות ביניהם שמתבטא בצורות של כעסים, צעקות, איומים והפחדות. יחסים בעייתיים עם ההורים עוינות או תחושת דחייה והיעדר ביטויים של חום, אהבה ומגע. הורות המאופיינת בנוקשות שמחמירה במתן עונשים, הורות מגוננת ומגבילה שיוצרת תלות, הורות שאינה עקבית בהתנהגותה או חסרת גבולות לחלוטין. (ניתן לקרוא במאמר הורות ללא אשמה).

ב2. משברים ואירועי חיים – חשיפה לאירועים טראומטיים שיש בהם מצבים או תחושות של אובדן: פרידה מחבר/ה, מוות של אחד ההורים או שניהם, גירושין, תאונה, פיגוע טרור, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה. שינויים ומעברים כמו גן, בי"ס, דירה, הגירה. התדרדרות כלכלית ועוני.

.

.

3. טיפול רגשי לילדים

3א. שלב ההערכה – טיפול רגשי בילדים הוא לא חוג וילד שמתחיל טיפול נדרש למשאבים נפשיים שלעתים מכבידים עליו רגשית. חשוב שלא להכניס ילד לטיפול במידה ואין צורך בכך. בשלב הראשון אני מזמין את ההורים להגיע למפגש היכרות על מנת שאוכל לשמוע את הסיבות שהביאו אותם למסקנה שילדם זקוק לטיפול רגשי או שהמליצו להם להביא אותו לטיפול. אני מזמין את שני ההורים למפגש הראשון במידה והדבר מתאפשר כדי לנסות להבין משתי נקודות מבט שונות איך כל אחד תופס את הבעיה. לעיתים לא ניתן לקיים מפגש משותף עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מהם להגיע. המפגש הראשון מאפשר לקבל אינפורמציה על הרקע כללי של המשפחה, התייחסות לסימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של הילד וההורים. לעיתים ניתן לקבל אינפורמציה חשובה גם מדיווח מהמסגרת החינוכית ומתוך מסמכים פסיכולוגים ו/או רפואיים במידה וישנם. לאחר הבנת הבעיה מתקבלת החלטה יחד עם ההורים מהי הדרך הנכונה ביותר לגשת ולטפל בבעיה. לעיתים כחלק מתהליך הערכה אני נפגש עם הילד למספר מפגשים כדי לקבל תמונה כוללת האם הוא המוקד של הבעיה.

מניסיוני המקצועי ישנם מספר אפשרויות לטפל בילד בין אם באופן ישיר או עקיף: הבנה שיש צורך בטיפול עבור הילד, טיפול בילד בשילוב הדרכה ממוקדת עבור שני ההורים או אחד מהם, טיפול דיאדי, הדרכת הורים או טיפול משפחתי. לפירוט על גישות הטיפול השונות ניתן לקרוא במאמר הדרכת הורים..

3ב. תחילת הטיפול – הילד מתחיל טיפול רגשי לאחר שקיבל הסבר בנוגע לסיבה שבגללה הגיע לטיפול כדי לגייס את כוחותיו להצלחת הטיפול. ההסבר על הגעתו לטיפול הוא חלק משמעותי מהברית הטיפולית שנוצרת שמטרתה לבנות אמון וביטחון במטפל. אני מסביר לילד שכל התכנים הרגשיים נשארים בינינו בלבד למעט תכנים רגשיים המסכנים את בריאותו הנפשית. במצבי מצוקה בהם הילד נמצא בחרדות קשות, בעיות התנהגות, קשיי פרידה או צורך במשחקי כוח ושליטה לעיתים הטיפול נעשה בשילוב אחד ההורים או לסירוגין..

3ג. מטרות הטיפול – לאחר שהתקבלה החלטה שהילד מתחיל טיפול רגשי אנו מגדירים את מטרות הטיפול. מניסיוני המקצועי אחת המטרות החשובות בטיפול היא לאפשר לילד לבטא באופן חופשי את רצונותיו ולכן אני מאפשר לו לבחור במה נשחק בחדר הטיפולים. לעודד אותו לבטא את הדחפים האסורים כדי שיכול להשתחרר מהחרדות ולשלב אותם בצורה מעודנת בחיי הנפש. מטרה חשובה נוספת היא לנסח במילים את הרגשות הבאים לידי ביטוי בפעולה (נקרא acting out) במשחק, ולקשר בינם לבין מצבים שונים שהם פוגשים אותו בחייו, דבר שמסייע לילד לזהות את הדחף לווסת אותו וללמוד להגיב גם באיפוק.

.

המטרה המרכזית בטיפול בילדים היא לעודד את הילד לבטא את הדחפים האסורים כדי שיכול להשתחרר מהחרדות ולסייע לו שלב אותם בצורה מעודנת בחיי הנפש

.

.

4. טיפול במשחק (Play Therapy) 

4א. קשיים של ילדים – המשחק הוא השפה הטבעית של הילד ובאמצעות הוא יכול לבטא משאלות, תחושות של כעס, שמחה וגם כאב, ולמצוא דרכים לשלוט לכן זהו כלי המאפשר להגיע לחיי הנפש של כל ילד. יחד עם זאת, חשוב להבין שטיפול בילד שונה מטיפול במבוגר ממספר סיבות: האישיות של הילד בגיל צעיר עדיין לא התעצבה ונמצאת בתהליך של השתנות מתמיד. המנגנון הנפשי "אגו" שאחראי לנווט את הנפש חסר יציבות רגשית במיוחד כאשר נתון למצבי לחץ. לפחדים וחרדות ישנה השפעה שיכולה לגרום לתגובות רגשיות סוערות מחשש לאובדן אהבתו של הורה לילד/חיה במקומו, חששות מדחייה חברתית וחלומות בעלי גוון מיני ותוקפני מפני הדחפים הפנימיים. יכולת החשיבה בתקופת גיל הילדות קונקרטית בעיקרה, אוצר המילים הנמוך מקשה על הילד לבטא את הרצונות שלו והוא נעשה מתוסכל במיוחד כמתקשה לבטא את רגשותיו. הילד עדיין תלוי מאוד פיזית ורגשית בהוריו וחושש מהם ולעיתים מסתיר ומשקר. כאשר נוצרים מתחים וחוסר נחת של הילד הנטייה הטבעית שלו היא לפרוק באמצעות ביטוי בפעולה (נקרא acting out). כאשר הבעיה אינה נפתרת הוא מפנה את הדחפים כלפי הסביבה מה שהופך את חדר הטיפולים למשמעותי מאוד עבורו..

4ב. חדר הטיפולים – חדר הטיפולים הוא מרחב פתוח, מעין "מגרש משחקים" המאפשר לילד לבטא את עצמו באופן חופשי ובטוח ולהשליך את עולמו הפנימי על המטפל לרבות כעסים, תוקפנות, חרדות ומשאלות. כאשר קשייו הרגשיים מקושרים באמצעות דיבור על חיי היומיום הדבר מסייע להפחית אצלו את החרדה.

העולם הדמיוני הוא המרחב דרכו הוא מפתח את היכולת לדמיין, הוא יכול לדמיין לקבוע את החוקים וגם ללמוד לנוע בחופשיות בין חייו הפנימיים למציאות הקיימת. תפקידו של המשחק קשור ליכולת הפנטזיה, הדמיון והיצירתיות וליכולת לשחק ברעיונות באמצעות השימוש בכלים כמו משחקי דמיון, חילופי תפקידים, ומשחקים "חופשיים" כמו: לגו, קוביות, בובות ומשחקים.

מדוע ילדים שומרים סודות? לעיתים קרובות ילדים שחשים מצוקה שומרים סודות ואינם לספר להורים מה מעיק עליהם מחשש להיענש. פעולת ההסתרה מעוררת חרדות והשימוש במשחק מאפשר להרחיק את בעיותיו ולייחס אותה לדמויות במשחק ובאופן עקיף לספר למטפל מהי הבעיה. הפרשנות מופנית כלפי הדמות של הילד במשחק שלא תיתפס ביקורת ישירה עליו ומאיימת ובאופן הזה קל לו להפנימה ביתר קלות. המשחק מספק הזדמנויות ליצירת קשר באמצעות הדיבור ומסייע גם לפתח מיומנויות חברתיות טובות יותר. תפקיד המשחק לאפשר לילד לחשוב על מעשיו ולחוות את התחושות של אחרים ולפתח יכולת לאמפתיה כלפי הסביבה. הטיפול במשחק לעיתים משמש גם מקור להנאה ושכחה מהבעיות של היומיום.

המפגש עם אדם מבוגר שקשוב ומכוון רק לילד ולצרכיו היא חוויה מיוחדת. האפשרות לבטא רגשות באופן חופשי דרך המשחק נותנת תחושה של הקלה ופורקן, ולכן מרבית הילדים יוצאים לעיתים קרובות מהטיפול בהרגשה טובה שתורמת למוטיבציה שלהם להמשך התהליך.

.

חדר הטיפולים הוא מרחב פתוח מעין "מגרש משחקים" שמאפשר לילד לבטא את עצמו באופן מילולי ודרך משחק המסייע בפתרון מצוקות רגשיות.

.

.

סיפור מקרה מהקליניקה

ילדה שחשה קנאה באח הצעיר שנולד: ההורים פנו לטיפול בעקבות נסיגה בהתנהגות של ילדתם בת ה - 7 תלמידת כיתה ב'. לאחר לידת אחיה הצעיר היא חל שינוי בהתנהגותה, והייתה חסרת שקט החלה לדרוש אהבה ולהתלונן בפני הוריה שאינם מקדישים לה מספיק זמן ואוהבים יותר את התינוק החדש בבית. מהמפגש עם ההורים התקבלה תמונה של ילדה המרגישה מקופחת. ניכר שהשינוי בהתנהגותה הושפע מהקנאה באחיה הקטן שבחוויה הרגשית שלה תפס את מקומה ואת תשומת הלב שקבלה מהוריה, תחושות אלו התבטאו באופן מילולי בטיפול וגם דרך המשחק. בתהליך ההדרכה ההורים הבינו את הסיבות לשינוי בהתנהגות של הילדה וההדרכה סייעה להם ודרכה למדו להגיב כלפיה באמפתיה ובמציאת דרכים חדשות לאפשר לבתם להרגיש מיוחדת ולקבל מהם חום ואהבה. לדוגמה, האם וביתה סיכמו על בילוי שבועי של שעה שהן יחד לבדן וגם עזרה שלה לאם בטיפול באחיה הצעיר. הדרכת ההורים במקביל לטיפול סייעה לה להירגע ולהשתחרר מהמועקה שנוצרה לאחר לידת האח הצעיר וזמן קצר אח"כ הטיפול הסתיים. .

.

נשארת עם שאלות על טיפול רגשי לילדים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים 

דימוי עצמי נמוך

פחדים וחרדות של ילדים

שאלות ותשובות

.

.

טיפול רגשי לילדים
פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon