טיפול במתבגרים

הסערה הרגשית והשינויים הרבים שהמתבגרים עוברים בגיל ההתבגרות גורמים לעומס רגשי, מתחים ולחצים שמערערים את האיזון הרגשי שלהם. משבר חדש עשוי להוות טריגר שמעורר או מגביר חרדות או מוביל למצוקות רגשיות חדשות. המטרה המרכזית בטיפול במתבגר היא להבין את הבעיה, לדבר עליה ולסייע בפתרונה כדי להוביל לתהליכים של שינוי וצמיחה. 

גיל ההתבגרות ידועה לנו כתקופה סוערת ובמיוחדת מאוד בחייהם של רוב המתבגרים העוברים שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים, מבחינה גופנית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית לעומת מתבגרים אחרים שאינם חווים את התבגרותם בהכרח במשברים ודרמות קשים.

הצורך המרכזי בתקופת גיל ההתבגרות הוא לפתח לעצמם זהות עצמאית ונפרדת מההורים. להשיג עצמאות ושליטה על החיים כמו גם להשתחרר מהתלות בהורים שלעתים מצריך גם "מרד". הצורך בעצמאות חשוב והכרחי לצמיחה אישית אולם דורש לקחת אחריות, דבר שרבים מהמתבגרים עדיין מתקשים לעשות. מאפיין בולט ומרכזי של גיל ההתבגרות קשור לדחפים המיניים וביטויים של אגרסיה ותוקפנות בקרב מתבגרים. הדחפים נעשים עוצמתיים יותר ומשפיעים על מצב הרוח שעשוי להיות תנודתי ולהשתנות באופן מהיר כך שלרגע אחד הם שמחים ולרגע רוטנים וכועסים, מגיבים בביטול והולכים כאשר בקשותיהם אינם נענות בחיוב. חלקם האחר מצליחים לווסת את הרגשות ולשמור על יציבות רגשית יחסית בצורה טובה יותר. המתבגרים מתמודדים עם שינויים גופניים מואצים בתהליך הגדילה ומושקעת בהם אנרגיה נפשית רבה. כחלק מהשינויים בגוף חלק מהם חרדים לגדול ולצמוח מבחינה גופנית כך למשל בנות החוששות לקבל מחזור ובנים המפחדים להישאר נמוכים. קיים עיסוק מוגבר במראה החיצוני המתבטא בבחירת סגנון הלבוש, עיצוב השיער, פירסינג וקעקועים. מתבגרים נוהגים לחקות את המראה החיצוני של חבריהם ולכן עיכוב או צמיחה מואצת עשויים לפגוע בדימוי העצמי והגופני שלהם. גם הרצון להיות כמו כולם מעסיק מתבגרים במיוחד בתקופה הראשונה של גיל ההתבגרות, בעוד ששוני שמתבטא בהצטיינות בלימודים ובכדורגל הופך אותם ל"מקובלים" לעומת מחלות בריאותיות ורגשיות כמו השמנת יתר והפרעות אכילה עשויים להתפרש כחריגים וצורך בהסתרה מאחר והם עשויים להתקבל בביקורת והעלבה. חלה קפיצה קוגניטיבית מרשימה בכל הנוגע ליכולת החשיבה שנעשית מופשטת והמתבגר מסוגל להתמודד טובה יותר עם פתרון בעיות, והיכולת לנתח תהליכי חשיבה מעוררת גם שאלות קיומיות על משמעות החיים כמו "למה אני חי ולאיזה מטרה?". היבט נוסף לשינוי ביכולת החשיבה מאפשר למתבגר לנהל שיחות עם מבוגרים, להביע את דעתו ולקבל או לא להסכים לדעותיהם. חלקם עדיין מחזיקים בתפיסה של שחור/לבן, בטוחים ומשוכנעים בצדקת דרכם ויכולים להתווכח ללא הפסקה ולהתקשות להתגמש בחשיבתם. רמת הלימוד עולה והעומס בדרישות הלימודיות עשויים ליצור מתחים, פחדים וחרדות. מבחינה חברתית, המתבגר משקיע מאמץ גדול למצוא את "מקומו" החברתי ומרבה לבלות מחוץ לבית או עם החברים באינטרנט. הצורך החברתי בא לידי ביטוי גם ביצירת קשרים אינטימיים עם בני המין השני.

כל אותם המתחים שנוצרו או הצטברו עשויים לעורר סערה רגשית שמשפיעה באופן שונה על כל מתבגר ולגרום למצוקות רגשיות כמו: דיכאון, חרדה, הפרעת אכילה לצד ירידה משמעותית בתחום הלימודי, החברתי ומבחינה התנהגותית. לכן כאשר קיים חשד או מזהים סמני מצוקה אצל המתבגר מומלץ לפנות בהקדם להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על טיפול פסיכולוגי במתבגרים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

1. סימפטומים של גיל ההתבגרות

שינויים במצב הרוח, קשיים בתחום החברתי והלימודי או בעיות בהתנהגות עשויים להתפתח אצל כל מתבגר שחווה עומס רגשי שאינו מקבל מענה. בגישה הפסיכואנליטית מצוקה רגשית נקראת סימפטום שהוא למעשה הגורם המרכזי שבגללו מתבגר מגיע לטיפול נפשי. לרוב הסימפטום לא מודע והתלונה על מצוקה רגשית מתייחסת לתיאור חיצוני כמו בעיות בהתנהגות שהסיבות לה בתחילה אינן ברורות והמטרה המרכזית היא לסייע למתבגר להבין מה מסתתר מאחורי המצוקה הרגשית ולכן להבנת הסימפטום חלק משמעותי בהבנת הבעיה ובפתרונה:

ביטויים של בעיות חברתיות – קשיים להשתלב חברתית עם המעבר לחטיבת הביניים או התיכון, דחייה חברתית על רקע פרידה רומנטית, חרם חברתי ע"י תלמידי הכיתה והשכבה, מאבקי כוחות עם תלמידים אחרים מי הכי טוב/חזק/מקובל חברתית, רגישות יתר לפגיעות מאחרים במיוחד לתחושת דחייה או כישלון, נטייה להתבודד ולהסתגר בבית ובילוי שעות ארוכות בפלאפון ובמחשב באינטרנט.

ביטויים של חרדה – יכולים להתבטא בקשיי פרידה, חרדת נטישה וקשר תלותי בהורים כמו גם צורך ב"הגנת יתר" של ההורים. תלונות על מחלה ללא ממצא רפואי כמו כאב בטן וכאב ראש, תחושת נחיתות בהשוואה מול תלמידים אחרים, חרדת בחינות, לימוד מוגזם ובלתי פוסק, דחיית עבודות ושעורי בית וקושי עצום לשאת תחושה של כישלון במבחנים.

ביטויים של דיכאון – באים לידי ביטוי בצורות שונות כמו תנודות חדות וקיצוניות במצב הרוח, חוסר אנרגיה ומוטיבציה נמוכה ללמידה, קושי לשמור על ריכוז במהלך הלימודים, נטייה להפחית מהערך העצמי ומההישגים הלימודיים, עייפות תמידית, חוסר עניין בפעילויות שבעבר סיפקו הנאה, עצבות, חוסר תקווה, רגזנות ובכי ללא סיבה נראית לעין. מחשבות שליליות בלתי פוסקות שעולם רע/שלא אהוב/ על העתיד קודר או קיצוניות יותר בנוגע לסיבות לחיות. אכילה "רגשית" ועיסוק מופרז באכילה או הימנעות ממנה, תחושות ואשמה וערך עצמי נמוך ונטייה לשפוט ולהחמיר עם עצמו, קשיי הירדמות ונטייה לישון מעט או לשנת יתר.

ביטויים של התנהגות ורגשות – ישנם מגוון דרכים לבטא בעיות התנהגות כמו לא להישמע לכללים, אי קבלת גבולות וסמכות, להתעצבן ולכעוס בקלות, הפניית תוקפנות מילולית כלפי המורים וחבריו ללימודים, אלימות פיזית כלפי תלמידים, הפרעת קשב עם נטייה לאימפולסיביות, תגובה לתסכול בהתפרצויות זעם, להציק לתלמידים בכוונת תחילה, הפרעה למהלך התקין של השיעור, איחורים לבי"ס, "הברזה" משיעורים ומביה"ס, ריבוי היעדרויות מבי"ס, ירידה משמעותית בציונים, אדישות והתעלמות ונטייה להימנע מלדבר עם הסביבה.

.

.

הצורך המרכזי של המתבגר בתקופת גיל ההתבגרות הוא לפתח זהות עצמאית ונפרדת מהוריו ולקבל החלטות באופן עצמאי

.

.

.

2. התפתחות פסיכולוגית של המתבגר ממבט פסיכואנליטי

בחלק העוסק בטיפול בילדים התייחסנו להיבטים מרכזיים בשלבי ההתפתחות הפסיכולוגית לאחר הלידה ועד גיל ההתבגרות המוקדם (לפרטים על שלבי ההתפתחות הקודמים במאמר טיפול רגשי לילדים). בחלק הזה נמשיך את ההתפתחות הפסיכולוגית לתקופת גיל ההתבגרות באמצעות התאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד והתאוריה החברתית של אריקסון.

2א. שלב החביון – (שש עד שתיים עשרה, תחילת גיל ההתבגרות). שלב החביון מתחיל לאחר סערת השלב הפאלי בו הילד פוגש את תסביך אדיפוס המעורר אצלו סערה רגשית. בשלב הנוכחי האנרגיה המינית מודחקת ומופנית לרכישת מיומנויות לימודיות וחברתיות. פרויד מכנה שלב זה גם בשם השלב ההומוסקסואלי לנוכח הקשרים החברתיים שרובם מופנים כלפי בני אותו המין. לפי אריקסון בשלב זה ישנה חשיבות גדולה להתפתחות הקוגניטיבית של הילד שהופכת למרכזית ותקופת הלימודים בביה"ס מאופיינת בהישגיות וברכישת ערך עצמי. הילד מתחיל להבין את המשמעות של מאמץ והשקעה ביחס לתוצאות דרך הישגיו הלימודיים (תוצרים). ילד שחווה כישלונות בהישגיו הלימודיים עלול לפתח תחושה של נחיתות, לעומת זאת הצלחה בהשקעת מאמציו גורמת לתחושה של יכולת שעשויה להשפיע בחיוב על זהותו היצרנית והמקצועית בהווה ובעתיד. בשלב זה ישנן דמויות רבות שעשויות להשפיע מלבד ההורים והן המורים, החברים והסביבה החיצונית שאתה המתבגר נמצא בקשר כמו "צופים". מבחינת עולמו הפנימי והחיצוני הילד ממשיך ללמוד על עצמו דרך ההתייחסות של האחרים אליו והחברים משמשים מעין מראה של עצמו כאשר בהשפעתם הביטחון העצמי גובר או נפגע במגע עם בני הגיל וההורים.

2ב. השלב הגניטלי – (שתיים עשרה עד בגרות). השלב הגניטלי הוא השלב האחרון בהמשגה של פרויד. בגיל ההתבגרות הדחפים המיניים שהיו מודחקים מתעוררים מחדש כחלק משינויים שעובר המתבגר בכל התחומים. בתחילת השלב הגניטלי מתחולל "תסביך אדיפוס השני" המעורר חרדה גדולה מאחר והדחפים המיניים מתעוררים מחדש והוא מפנה אותם כלפי הורה בן המין השני והם הרי אסורים. החרדה גורמת להדחקת הדחפים ולהפחתת החרדה. בהמשך תהליך ההתפתחות והגדילה המתבגר מבצע התקה של דחפים אלה מן האובייקט האסור אל אובייקט שנתפס כמותר ומהווה  תחליף להורה. בהתחלה בד"כ מדובר בדמויות להערצה כמו מורה, זמר ושחקן קולנוע. תהליך טבעי זה שמקור האהבה מותק לאחר מאפשר למתבגר להיפרד מהוריו ובהמשך גם להפנות את האנרגיה המינית כלפי בני המין השני בשכבת הגיל. בגיל ההתבגרות חלקי האישיות כבר מגובשים פחות או יותר והמבנה הנפשי "אגו" שהוא מרכיב של העצמי אחראי לנווט את הנפש אך נתון ללחצים. הלחצים באים מהכיוון של המבנה הנפשי "איד" שמצד אחד מונע מדחפים מיניים ותוקפניים ורוצה להשיג כל דבר שמתחשק ולעולם אינו מסופק לבין המבנה הנפשי "סופר אגו" שמזהיר את המתבגר ברגשות אשמה מפני עונשים חמורים במידה וייענה לדרישות ה"איד" וייבצע מעשה שאינו מוסרי בעיניו.

אריקסון בשונה מפרויד תיחם גם את גיל ההתבגרות מגיל שתיים עשרה ועד שמונה עשרה. בשונה מפרויד שראה בשלב הפאלי כמשמעותי ביותר אריקסון רואה בגיל ההתבגרות כשלב המשמעותי ביותר. זוהי תקופה שבה המתבגר לאט מתחיל לגבש את הזהות המינית שלו ומנסה להחליף אותה בזהות של בוגר ומבחינה זאת בניית הזהות האישית הוא הדבר המשמעותי ביותר. אריקסון סבור שזהות מגובשת מהווה בסיס יציב ליצירת קשר אינטימי עם בן/בת הזוג מבלי לחשוש מאובדן הזהות העצמית. חוסר יכולת או הצלחה בגיבוש הזהות עלול להוביל לפגיעה והרס עצמי, הוא דחף המוות בהמשגה של פרויד. מצב של טשטוש זהות כהגדרתו של אריקסון עלול להוביל את המתבגר לגיבוש זהות עבריינית והימשכות להתנהגויות המפרות חוק. מנקודת המבט החברתית אריקסון רואה בשלב זה של חיי המתבגר בקבוצת השווים כדמויות המשמעותיות והמשפיעות ביותר המהוות עבורו מודל לחיקוי.

סיכום – לכל אחד משלבי התפתחות ישנה חשיבות על ההתפתחות הנפשית התקינה של האדם. פסיכואנליטיקאים מייחסים חשיבות גדולה להתפתחות נפשית תקינה במיוחד במהלך השנה הראשונה לחייוהצורך לקבל חום ואהבה הוא צורך בסיסי וקיומי ומלבד זאת, פרויד מייחס חשיבות ליכולת ההורים לכוון את הדחפים של הילד למציאות ("כי לא הכול ורוד") ללמוד להתאפק כי לא תמיד יוכל לקבל כל דבר שהוא חושק בו, ונותן חשיבות גדולה לשלב הפאלי שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. לפי תפיסתו של אריקסון, ילד העובר את שלבי ההתפתחות בצורה תקינה יוכל לפתח אמון בסביבה, ליצור יכולת לנפרדות ועצמאות, ליזום, להשקיע מאמץ ולהצליח בלימודים ולגבש את הזהות המינית בהצלחה.

.

בשל השינויים ההורמונליים וההתפתחות המינית חלה עלייה בעוררות המינית, והמיניות עוברת מהפנטזיה לדחף טבעי ורצון לממש את התשוקה המינית

.

.

3. גורמים לפנייה לטיפול במתבגרים

לפי המודל הסטרוקטורלי שפיתח פרויד, נפש האדם נחלקת לשלושה מבנים נפשיים כפי שציינו קודם. קונפליקט נפשי הוא ביטוי של מחלוקת בין שלושת המבנים הנפשיים שמעורר חרדה והדחקה של הבעיה שלא נפתרה כדי להימנע מתחושות של אי-נחת וחרדה. גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים רבים עשויים לגרום למצוקה רגשית על המתבגר ואנו נדון בעיקריים שביניהם:

.

א. גורמים פסיכולוגיים

א1. אובדן אובייקט האהבה – האם היא האובייקט הראשון שהתינוק מאבד בחייו מאחר ובכל פעם שהיא יוצאת מטווח ראייתו והוא חש בהיעדרה הוא חווה נטישה או פרידה. ככל שחווית האובדן נחווית בלא מודע בעוצמה חזקה יותר או משמעותית יותר עוצמת הכאב גדלה ובבגרות עשויה להשפיע על המתבגר בקשיים ליצור קשרים חברתיים יציבים ומשמעותיים. אובדן נחווה בחיים בשתי צורות:   צורה אחת, מתבטאת באובדן ממשי של בן משפחה אהוב שנפטר, פרידה על רקע רומנטי או סכסוך שמוביל לקרע וניתוק היחסים. הצורה השנייה מתבטאת באובדן סמלי או מופשט לדוגמה, תחושת דחייה מהחברים ללימודים שגורמת למתבגר להישאר בבית, להימנע מיצירת קשרים חברתיים או לחוש אכזבה גדולה מציון שהתקבל במבחן שמונע מעבר להקבצה/מגמה רצויה..

א2. נוקשות – זוהי פונקציה שקשורה לתחום המוסר. המצפון הנו המרכיב של הנפש שאחראי על האופן שבו האדם מתייחס לכללי מוסר ונורמות חברתיות מקובלות. מי שנוהג כלפי עצמו ואחרים באופן נעים ומכבד, גמיש בהחלטותיו ניתן להעריך שגמיש במחשבתו ומידת הנוקשות שלו אינה גבוהה. לעומתו, מי שלא מתנהג בהתאם לאמות מידה שהיה מצפה מעצמו, נוטה להיות נוקשה ומעניש את עצמו ברגשות אשם. לדוגמה, פרפקציוניסטים שדורשים מעצמם שבכל תחום ועניין הכול יתבצע בצורה מושלמת שבעת כישלון במבחנים מביעים אכזבה גדולה מעצמם. רבים מהמתבגרים יוצאים מנקודת הנחה שיש רק דרך אחת "נכונה" ו"צודקת" – וזוהי הדרך שלהם מה שמכונה כחשיבה של "שחור לבן" שמייחסת לאחר את הבעיה. צורת החשיבה הזאת מעוררת מחלוקות בעיקר מול ההורים ובבי"ס עם התלמידים והמורים כאשר הקושי לווסת את תגובותיו לעיתים קרובות מעמידה אותו  במצבים שבהם גרם לפגיעה בחבר ללימודים והחשש מפני דחייה מעוררת אצלו חרדה ותחושת אשמה..

א3. אשמה עצמית – אשמה זוהי תחושה שנוצרת אצל כולנו מעצם היותנו יצורים מדברים. אשמה ומצפון קשורים לתחום המוסר. תחושת אשמה מתעוררת לאחר ביצוע מעשה בדיעבד כאשר מתעורר אצלנו רגש שלילי מטעמו של המצפון שגורם לתחושת אשמה. שקרים, שמירת סודות והתנהגויות שאינן מקובלות מעוררות תחושות אשמה בקרב מתבגרים. תחושת אשמה היא סובייקטיביות ובקרב מתבגרים שעסוקים בתקופת גיל ההתבגרות בצורך להיפרד מההורים ולקבל החלטות באופן עצמאי מוצאים עצמם מרבים להתווכח עם ההורים. ווכחנות שלא פעם עשויה לגרום לתחושת אשמה בעיקר לאחר שלחצו לקבל את מבוקשם ובהיעדר היענות חיובית השתמשו במילים פוגעניות ולא מכבדות..

א4. דחייה – בתקופת גיל ההתבגרות התחום החברתי נחשב למשמעותי ביותר בחיי המתבגר. המעבר לחטיבה ואח"כ לתיכון מעמידה את המתבגר בפני אתגרים חדשים. לעיתים חלק ניכר מהחברים ללימודים ביסודי עוברים למסגרות אחרות והמעבר למסגרת חדשה ולא מוכרת מעוררת חרדה כיצד יצליח למצוא ולהשתלב מבחינה חברתית. גורמים שונים יכולים להוביל מתבגר לחוש דחייה חברתית לדוגמה: בעקבות מראה חיצוני כמו גובה או משקל גוף, התנהגות חיצונית שנתפסת כמוזרה, ונטייה להתבודדות. תחושת דחייה גורמת לפגיעה באיזון הנפשי שממילא שביר לנוכח השינויים הרבים שהמתבגר מתמודד איתם ולתחושות של בדידות, עצב וערך עצמי נמוך. ככל שהדמות שפוגעת משמעותית יותר בחייו תחושת הבדידות עשויה להיות משפיעה יותר על מצב הרוח שלו..

א5. פגיעה בערך העצמי – הצורך המרכזי בגיל ההתבגרות נוגע ליצירת זהות עצמית עצמאית ונפרדת מהוריו מאידך, העומס הרגשי בלימודים ובתחום החברתי עשויים לגרום ללחצים ולהשפיע על האופן שבו המתבגר תופס את הערך העצמי שלו. מתבגרים נוקשים ופרפקציוניסטים נוהגים לשפוט את עצמם לחומרה ביחס למראה שלהם, הצלחה במבחנים, עבודה, חברות, זוגיות ולמעשה בכל תחומי החיים. לרוב מי שחש פגיעה בערך העצמי נוטה להתמקד בנקודות השליליות שלו לדוגמה, כמה אני (מבחינת שווי) יפה/מכוער, חכם/טיפש, מוצלח/לא מוצלח ואהוב/לא אהוב. ככל שתחושת הפגיעה בערך העצמי גבוהה יותר היא גורמת למצוקה רגשית ולעורר תחושות של דיכאון וחרדה. .

א6. בושה – בושה הוא רגש לא נעים שנוצר כאשר אנו עסוקים בפגמים של עצמנו או כאשר אנו חושבים עליהם. הפגמים של העצמי תמיד נמדדים בהקשר חברתי. בתקופת חיים שבה חלים כל כך הרבה שינויים גופניים לתחושת הבושה ישנה השפעה גדולה במיוחד בקרב אלו שמקדימים או מתאחרת אצלם ההתפתחות המינית לדוגמה, בנים שנשארו נמוכים או השמנה של הגוף אצל הבנות. בושה יכולה להיווצר מקשיים בלמידה או תחושת נחיתות שגורמת להימנעות מלדבר ולהשתתף בכיתה. אוננות היא חלק מהדחף המיני שמתעורר בתקופה זו ופעמים רבות מתבגרים חשים בושה באופן לא מודע על פעולת האוננות עקב איסור או נזיפה על העיסוק בגוף עוד מתקופת הילדות המוקדמת. לרגש הבושה נלווה לעיתים קרובות לתחושת אשמה כמו בדוגמה הזאת מאחר ושניהם עולים בהקשרים חברתיים.

א7. רגש נחיתות – זהו רגש לא מודע שמושפע מהשוואה שאנו עושים מול האחר שממקמת את המתבגר תמיד כנחות ופחות טוב ביחס לאחר. כפי שראינו בסעיף קודם קיים קשר בין רגש נחיתות לבושה לדוגמה, כאשר המתבגר קיבל ציון נמוך יותר, משחק פחות טוב כדורגל, נראה פחות טוב ולא מצליח עם בנות המין השני ביחס לחבריו. לעיתים קרובות תחושת הנחיתות ממקמת את המתבגר כמסכן, שלא נתון לגורלו ומבלי תקווה שאפשר לעשות שינוי. לעיתים נחיתות גורמת לתחושת אשמה על כך שאינו מה שכל דבר שקיים או יש לאחר.

.

.

ב. גורמים סביבתיים

ב1. קונפליקטים בין ההורים – מאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את המתבגר לאי הסכמות ומחלוקות ביניהם שמתבטא בצורות של כעסים, צעקות, איומים והפחדות. יחסים בעייתיים עם ההורים עוינות או תחושת דחייה והיעדר ביטויים של חום, אהבה ומגע. הורות המאופיינת בנוקשות שמחמירה במתן עונשים, הורות מגוננת ומגבילה שיוצרת תלות, הורות שאינה עקבית בהתנהגותה או חסרת גבולות לחלוטין.(ניתן לקרוא במאמר הורות ללא אשמה).

ב2. משברים ואירועי חיים – חשיפה לאירועים טראומטיים שיש בהם מצבים או תחושות של אובדן: פרידה מחבר/ה, מוות של אחד ההורים או שניהם, גירושין, תאונה, פיגוע טרור, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה. שינויים ומעברים כמו בי"ס, דירה, הגירה. התדרדרות כלכלית ועוני.

.

.

4. טיפול פסיכואנליטי במתבגרים

4א. הקדמה – הגישה הפסיכואנליטית יוצאת מנקודת הנחה שלכל אדם חיי נפש שחלקם מודעים וחלקם לא מודעים. חיי הנפש מושפעים מעולמו הפנימי ומהיחסים הבינאישיים המתפתחים בין הילד להוריו במיוחד בתקופת הילדות המוקדמת. ההפנמות וההזדהויות של הילד את ההתנהגויות של שני ההורים משפיעות על היחסים שלו בהווה ובקשריו החברתיים שיוצר.

.

4ב. הערכה – בשלב הראשון ההורים מוזמנים למפגש היכרות על מנת שניתן יהיה לקבל פרטים על הסיבות שהביאו אותם למסקנה שהמתבגר שלהם זקוק לטיפול רגשי או שבגינו המליצו להם להביא אותו לטיפול. ישנה חשיבות להשתתפות של שני ההורים במידה והדבר מתאפשר כדי לנסות להבין משתי נקודות מבט שונות איך כל אחד מהם מבין את הבעיה ומתייחס אליה. כאשר לא ניתן לקיים מפגש משותף עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מהם להגיע המפגש מתקיים עם ההורה שיכול להגיע. המפגש הראשון מאפשר לקבל אינפורמציה על הרקע כללי של המשפחה, התייחסות לסימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של המתבגר וההורים. לאחר הבנת הבעיה מתקבלת החלטה יחד עם ההורים מהי הדרך הנכונה ביותר לגשת ולטפל בבעיה. לעתים כחלק מתהליך הערכה נערכים מספר מפגשים עם המתבגר כדי לקבל תמונה כוללת האם הוא המוקד של הבעיה. מניסיוני המקצועי ישנם מספר אפשרויות לטפל במתבגר בין אם באופן ישיר או עקיף: הבנה שיש צורך בטיפול עבור המתבגר, טיפול במתבגר בשילוב הדרכה ממוקדת עבור שני ההורים או אחד מהם, טיפול דיאדי, הדרכת הורים או טיפול משפחתי.

.

4ג. מחסומים והתנגדויות – מניסיוני המקצועי חלק מהמתבגרים מתקשים להיכנס למסגרת של טיפול על רקע מחסומים והתנגדויות שונות: מתבגרים מעדיפים לשתף את חבריהם הקרובים כי אתם הם מרגישים בנוח לשתף מבלי להרגיש מאוימים וחלקם מאמינים שגם יוכלו לקבל עצה טובה שתעזור להם. נוטים להכחיש ולהסתיר שישנה בבעיה המצריכה טיפול ומדחיקים אותה. הקושי הבולט ביותר קשור לרצון של המתבגר לעצב לעצמו זהות נפרדת ועצמאית בעוד שהטיפול נתפס באופן לא מודע כמאיים על עצמאותו. חלקם חוששים להיחשף בחולשתם בפני מבוגר על רקע חוסר אמון בטיפול פסיכולוגי ומאיום מפגיעה בדימוי העצמי, חשש מפני הצמדת סטיגמה חברתית וגם פחד שטיפול פסיכולוגי עלול לפגוע בגיוס לצה"ל ובאפשרויות השיבוץ השונות.

.

4ד. מטרות הטיפול – הטיפול מתחיל לאחר שהמתבגר קיבל הסבר לגבי סיבת הגעתו לקליניקה. הטיפול הפסיכואנליטי במתבגר, בדומה לטיפול במבוגרים מתבסס על טיפול באמצעות דיבור. המטרה המרכזית בטיפול במתבגר היא להגיע לשורש הבעיה דרך העלאה למודעות את התכנים הרגשיים שהודחקו בחיי הנפש והובילו ליצירת הסימפטום ולמצוקה הרגשית שבגללה הוא סובל. מניסיוני המקצועי הטיפול מאפשר למתבגר לקדם את התובנה שלו, ללמוד להכיר טוב יותר את עולמו הפנימי, ולטפל בקונפליקטים הפנימיים והמחשבות השליליות שהוא מושפע מהם כדי להקל על סבלו ולסייע לו להשתחרר מהמצוקה הרגשית.

במפגש הראשון כחלק מתחילתו של בניית אמון עם המתבגר וחלק מהברית הטיפולית אני מסביר לגבי המשמעות של חיסיון הרפואי שמאפשר לדבר באופן חופשי על כל תוכן רגשי מבלי שהתכנים יועברו להוריו או כל גורם חיצוני למעט אמירות מסכנות חיים, המצריכות דיווח להורים.

מחקרים מראים שישנה חשיבות גדולה לקשר שנוצר עם המטפל על הצלחת הטיפול. הטיפול במתבגר מצריך גמישות ויצירתיות כדי למצוא את הדרך להגיע אליו עקב המחסומים הרבים שאתם מגיע לטיפול. מניסיוני המקצועי ההתעניינות בו דרך התחביבים ועיסוקיו בשעות הפנאי הם אחת המפתחות המרכזיים שתורמים לבניית הקשר הטיפולי. מרחב טיפולי בטוח ויציב, וקשר קרוב ואמפתי מסייעים ליצור אמון ובטחון בתהליך הטיפולי. הטיפול מאפשר למתבגר לדבר ו"להשליך" את כל התכנים הרגשיים המפחידים שמאיימים עליו כמו רגשות עזים של תשוקה, כאב, חרדה, דיכאון וצער. באמצעות התכנים שהעלה בטיפול ניתן לשחזר את הבעיות ביחסים עם ההורים וחברים, לטפל בהם ולהוביל אותו לשינוי וצמיחה.

מניסיוני המקצועי, טיפול במתבגרים המלווה בהדרכת הורים (פרטים נוספים במאמר הדרכת הורים) משמעותי מאוד להצלחת הטיפול. מעורבות ההורים והבנת הבעיות והצרכים מאפשרת להם לעשות שינויים שישפיעו עליו וגם עליהם באופן חיובי. בחלק מהמקרים ניתן וגם רצוי לשלב מפגשים משותפים עם ההורים על מנת לגשר על פערים שנוצרו ביניהם ולתאם ציפיות מחדש באופן שמוסכם על שני הצדדים.

.

התעניינות בתחביבים והעיסוקים בשעות הפנאי הם "דרך המלך" לסלול עבור המתבגר את הקשר עם המטפל ולהוביל להצלחת הטיפול

.

.

סיפור מקרה מהקליניקה

מתבגר בן 15 שהגיע לטיפול כי חש פגיע ומקופח: בפגישת ההיכרות עם ההורים הם דווחו שהילד מתקשה לקבל סמכות וגבולות, מרבה להפריע ולפטפט בשיעורים, מעורב באלימות בהפסקות ומתחצף לצוות החינוכי מבלי שהם מצליחים לפתור את הבעיה. במהלך המפגשים עם הנער עלה מספר פעמים שהוא מרגיש שונה בגלל צבע העור שלו, התלונן שהמורים כל הזמן "מחפשים" להעניש אותו, מזמינים את הוריו פעמים רבות לבי"ס ולדבריו: "הנה מצאו להם שעיר לעזאזל להתעלל בו" ולכן עצבני וכועס עליהם. התקבלה תמונה של נער צעיר ופגיע שמרגיש מקופח בסביבתו החברתית. במהלך הטיפול הנער ניסה לבדוק עד כמה ניתן להכיל את התנהגותו: נהג לאחר, לבטל חלק מהמפגשים, לצאת באמצע ולהניח את רגליו על השולחן. כאשר הבין שאינו מצליח לגרום למטפל לכעוס עליו, הפסיק בהדרגה עם ההתנהגויות השליליות וחלה רגיעה בהתנהגות ובמצבו הרגשי בבי"ס. במקביל הרבה להתלונן על המורים, תמיד מצא בהם אשמים והתקשה לקחת אחריות על מעשיו. במהלך המפגשים הוא נעשה מודע יותר להתנהגותו וכאשר גילה סקרנות להבין מהי הסיבה נאמר שהשימוש שעושה בכוח ושליטה על אחרים נובע מתחושת פגיעות וקיפוח ביחס לתלמידים אחרים. בתהליך הדרגתי ומתמשך שלווה מתחילתו בתחושות של דיכאון וחרדה ומלא מהמורות בדרך הצליח למצוא דרכים לקבל את השונות שלו, חש פחות מקופח והדימוי העצמי שלו עלה. הוא התחיל להפנות את הכוחות הנפשיים להשקעה בלימודים ובתחום החברתי.

.

נשארת עם שאלות על טיפול פסיכולוגי במתבגרים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

טיפול בחרדה

דיכאון בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה

חרדת בחינות

דימוי עצמי נמוך

פסיכותרפיה למבוגרים

שאלות ותשובות

.

.

טיפול במתבגרים ע
טיפול פסיכולוגי במתבגרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon