טיפול במתבגרים

הסערה הרגשית והשינויים הרבים שאופייניים למתבגרים בגיל ההתבגרות גורמים פעמים רבות לעומס רגשי, ולחצים שמערערים את האיזון הרגשי שלהם. כל משבר "קטן כגדול" עשוי להוות טריגר שמעורר או מגביר חרדות ומוביל למצוקה רגשית. המטרה המרכזית בטיפול במתבגר לעזור לו להבין את הבעיה, לדבר עליה כדי להפחית חרדה ולהוביל לתהליכים של שינוי וצמיחה

שלומי לוי I פורסם: 19/03/2015

.

גיל ההתבגרות ידועה לנו כתקופה סוערת ובמיוחדת מאוד בחייהם של רוב המתבגרים העוברים שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים, מבחינה גופנית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית.

הצורך המרכזי של המתבגרים בתקופת גיל ההתבגרות הוא לפתח לעצמם זהות עצמאית ונפרדת מהוריהם. להרגיש שהם משיגים עצמאות ושליטה על חייהם כמו גם להשתחרר מתלות בהורים. הצורך בעצמאות חשוב והכרחי לצמיחה אישית אולם דורש מהם לקחת אחריות, דבר שרבים מהם מתקשים עדיין לעמוד בו. מאפיין בולט ומרכזי של גיל ההתבגרות קשור לדחפים המיניים וביטויים של אגרסיה ותוקפנות בקרב מתבגרים. הדחפים נעשים עוצמתיים יותר ופעמים רבות עשויים להשפיע על מצב הרוח שעשוי להיות תנודתי ולהשתנות באופן מהיר. וכך, לרגע אחד הם יכולים להיות שמחים ולרגע רוטנים וכועסים, מגיבים בביטול והולכים כאשר בקשותיהם אינם נענות בחיוב. חלקם האחר מצליחים לווסת את הרגשות ולשמור על יציבות רגשית יחסית בצורה טובה יותר. המתבגרים מתמודדים עם שינויים גופניים מואצים בתהליך הגדילה ומושקעת בהם אנרגיה נפשית רבה. כחלק מהשינויים בגוף חלק מהם חרדים לגדול ולצמוח מבחינה גופנית כך למשל בנות החוששות לקבל מחזור ובנים המפחדים להישאר נמוכים. הם מתחילים לפתח עיסוק מוגבר במראה החיצוני המתבטא בבחירת סגנון הלבוש, נעליים, עיצוב השיער, איפור, פירסינג וקעקועים. מאחר והמתבגרים נוהגים לחקות את המראה החיצוני של חבריהם, עיכוב או צמיחה מואצת עשויים לפגוע בדימוי העצמי והגופני שלהם. הרצון להיות כמו כולם מעסיק את המתבגרים, בעוד תחושה של שוני שמתבטא לדוגמא בהצטיינות בלימודים או בכדורגל הופך אותם ל"מקובלים", מחלות בריאותיות ורגשיות כמו השמנת יתר והפרעות אכילה עשויים להתפרש לעומתם כחריגים, וצורך בהסתרה מאחר והם עשויים לקבל ביקורות והעלבות. מבחינת יכולות החשיבה חלה אצלם קפיצה קוגניטיבית ומרשימה והמתבגרים מסוגלים להתמודדות טובה יותר עם פתרון בעיות, והיכולת לנתח תהליכי חשיבה מעוררת אצלם שאלות קיומיות על משמעות החיים כמו "למה אני חי ולאיזה מטרה?". היבט נוסף הקשור לשינוי ביכולת החשיבה מאפשר למתבגרים לנהל שיחות עם מבוגרים, להביע את דעתם ולקבל או לא להסכים לדעותיהם. חלקם עדיין מחזיקים בתפיסה של שחור/לבן, בטוחים ומשוכנעים בצדקת דרכם, והם יכולים להתווכח יותר מבעבר אך עדיין מתקשים להתגמש בחשיבתם. רמת הלימוד שעולה והעומס בדרישות הלימודיות עשויים ליצור מתחים, פחדים וחרדות. מבחינה חברתית, מתבגרים משקיעים מאמץ גדול למצוא את "מקומם" החברתי במסגרת בית הספר, מחוצה לו ודרך ממשקי האינטרנט השונים. הצורך החברתי בא לידי ביטוי גם ביצירת קשרים אינטימיים.

בתקופת גיל ההתבגרות המתבגרים נאלצים להתמודד עם שינויים רבים בכל המישורים שעבור חלקם הדבר יכול להיתפס כטבעי ופשוט ובקרב אחרים ההתמודדויות השונות יכולות לגרום למצוקות רגשיות כמו: דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה וירידה או פגיעה בתפקוד הלימודי, החברתי וההתנהגותי. הדבר מצריך מאיתנו ההורים להיות עם "האצבע על הדופק", וכאשר קיים חשד או אתם מזהים סמני מצוקה בקרב ילדיכם מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית. הטיפול בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית לצד גישות טיפוליות אינטגרטיביות הכוללות היבטים הממוקדים בחוויה הרגשית, במחשבות והרגשות, בהתאם לצורכי המטופל.

.

.

לשאלות נוספות על טיפול פסיכולוגי במתבגרים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. סימפטומים של גיל ההתבגרות

מצוקה רגשית לפי הגישה הפסיכואנליטית נקראת סימפטום שהוא למעשה הגורם שבגללו מתבגרים מגיעים לטיפול פסיכולוגי. לרוב הסימפטום הוא לא מודע והתלונה על מצוקה רגשית מתייחסת לתיאור חיצוני כמו לדוגמא הימנעות חברתית שבתחילה הסיבות שהיא נוצרה אינן ברורות. המטרה המרכזית בטיפול מלבד זיהוי הבעיה, היא לסייע למתבגרים להבין מה מסתתר מאחורי המצוקה הרגשית מאחר והבנת הבעיה פותרת חצי מהבעיה והחלק השני הוא להוביל אותם לשינוי.

א. סימפטומים חברתיים – קשיים להשתלב חברתית עם המעבר לחטיבת הביניים או התיכון, דחייה חברתית על רקע פרידה רומנטית, חרם חברתי ע"י תלמידי הכיתה והשכבה, מאבקי כוחות עם תלמידים אחרים מי הכי טוב/חזק/מקובל חברתית, רגישות יתר לפגיעות מאחרים במיוחד לתחושת דחייה או כישלון, נטייה להתבודד ולהסתגר בבית ובילוי שעות ארוכות באינטרנט דרך הפלאפון או המחשב.

ב. סימפטומים של חרדה – יכולים להתבטא בקשיי פרידה, חרדת נטישה, קשר תלותי בהורים ו"הגנת יתר" של ההורים. תלונות על מחלה ללא ממצא רפואי כמו כאב בטן וכאב ראש, תחושה של נחיתות בהשוואה לתלמידים אחרים, חרדת בחינות, לימוד מוגזם ובלתי פוסק, דחיית עבודות ושעורי בית וקושי גדול לשאת תחושה של כישלון במבחנים.

ג. סימפטומים של דיכאון – מצבים של דיכאון היכולים להתבטא בצורות שונות כמו תנודות חדות וקיצוניות במצב הרוח, חוסר אנרגיה ומוטיבציה נמוכה ללמידה, קושי לשמור על ריכוז במהלך הלימודים, נטייה להפחית מהערך העצמי ומההישגים הלימודיים, עייפות תמידית, חוסר עניין בפעילויות שבעבר סיפקו הנאה, עצבות, חוסר תקווה, רגזנות ובכי ללא סיבה נראית לעין. מחשבות שליליות בלתי פוסקות שעולם רע/שלא אהוב/ על העתיד קודר או קיצוניות יותר בנוגע לסיבות לחיות. אכילה "רגשית" ועיסוק מופרז באכילה או הימנעות ממנה, תחושות ואשמה וערך עצמי נמוך ונטייה לשפוט ולהחמיר עם עצמו, קשיי הירדמות ונטייה לישון מעט או לשנת יתר.

ד. סימפטומים של התנהגויות ורגשות – ישנם מגוון דרכים לבטא בעיות התנהגות כמו לא להישמע לכללים, אי קבלת גבולות וסמכות, להתעצבן ולכעוס בקלות, הפניית תוקפנות מילולית כלפי המורים וחבריו ללימודים, אלימות פיזית כלפי תלמידים, הפרעת קשב עם נטייה להגיב באימפולסיביות, תגובה לתסכול בהתפרצויות זעם, להציק לתלמידים בכוונת תחילה, הפרעה למהלך התקין של השיעור, איחורים לבי"ס, "הברזה" משיעורים ומביה"ס, ריבוי היעדרויות מבי"ס, ירידה משמעותית בציונים, אדישות והתעלמות ונטייה להימנע מלדבר עם הסביבה.

.

.

הצורך המרכזי של המתבגרים בתקופת גיל ההתבגרות הוא לפתח לעצמם זהות עצמאית ונפרדת מהוריהם ולקבל החלטות באופן עצמאי

.

.

.

2. התפתחות פסיכולוגית לפי הגישה הפסיכואנליטית

במאמר שעוסק בטיפול בילדים התייחסנו לשלבי התפתחות פסיכולוגית מהתקופה שלאחר הלידה ועד גיל ההתבגרות המוקדם. לפרטים על שלבי ההתפתחות הקודמים במאמר טיפול רגשי לילדים. בחלק זה נעסוק בהתפתחות הפסיכולוגית האופיינית לתקופת גיל ההתבגרות דרך התאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד אבי הפסיכואנליזה והתאוריה החברתית של אריקסון.

.

א. שלב החביון – מסביר את תחילתו של גיל ההתבגרות ולפי פרויד, אופייני לגילאים 6-12 שנים. שלב החביון מגיע לאחר סערת השלב הפאלי בו הילדים פוגשים את תסביך אדיפוס המעורר אצלם סערה רגשית. שלב החביון מתאפיין בזה שהדחפים המיניים מודחקים. האנרגיה שלהם מופנית בעיקר לרכישת מיומנויות לימודיות וחברתיות. פרויד מכנה שלב זה גם בשם השלב ההומוסקסואלי מאחר והקשרים החברתיים בתופת הגיל הזה מופנים ברובם כלפי בני אותו המין שלהם. אריקסון מדגיש את החשיבות של התפתחות קוגניטיבית שהופכת למרכזית ולכך שתקופת הלימודים בביה"ס מאופיינת בהישגיות וברכישת ערך עצמי. הילדים מתחילים להבין את המשמעות של מאמץ והשקעה ביחס לתוצאות דרך הישגיים הלימודיים. ילדים שחוו כישלונות בהישגיהם הלימודיים עלולים לפתח תחושה של נחיתות, לעומת הצלחה. דבר שיכול להשפיע לחיוב או שלילה על הזהות שלהם בהווה ובעתיד. בשלב זה בחייהם ישנן דמויות רבות שעשויות להשפיע עליהם מלבד ההורים כמו מורים, חברים וסביבה חיצונית שאתה המתבגרים נמצאים בקשרים חברתיים כמו מסגרת של "צופים". מבחינת עולמו הפנימי והחיצוני ילדים ממשיכים ללמוד על עצמם דרך התייחסות של האחרים כלפיהם והחברים משמשים מעין מראה של עצמם כאשר בהשפעה שלהם הביטחון העצמי יכול לעלות להיפגע במגע עם בני גילם וההורים.

.

ב. השלב הגניטלי – אופייני לפי פרויד לגילאים 12 ועד בגרות. מאפיין מרכזי וחשוב נוגע לחזרה לעיסוק במיניות ובאברי המין והם נעשים מודעים בהדרגה לדחפים המיניים שלהם. בתקופה זאת, הדחפים המיניים מתעוררים מחדש וכחלק מתהליך התפתחות וגדילה מתבגרים מבצעים התקה של הדחפים מההורה שנתפס כאובייקט אסור לאובייקט שנתפס כמותר כמו מורה, זמר ושחקן קולנוע. תהליך טבעי זה שמקור האהבה עובר התקה לאחר מאפשר למתבגרים להיפרד מהוריהם ובהמשך גם להפנות את האנרגיה המינית שלהם כלפי בני המין השני בשכבת הגיל.

אריקסון בשונה מפרויד תיחם את גיל ההתבגרות מגיל 12-18 שנים, ורואה בגיל ההתבגרות כשלב המשמעותי ביותר. זוהי תקופה שבה המתבגר לאט מתחיל לגבש את הזהות המינית שלו ומנסה להחליף אותה בזהות של בוגר ומבחינה זאת בניית הזהות האישית הוא הדבר המשמעותי ביותר. זהות מגובשת מהווה בסיס יציב ליצירת קשר אינטימי עם בן/בת הזוג מבלי לחשוש מאובדן הזהות העצמית. חוסר יכולת או הצלחה בגיבוש הזהות עלול להוביל לפגיעה והרס עצמי. מצב של טשטוש זהות כהגדרתו של אריקסון עלול להוביל את המתבגר לגיבוש זהות עבריינית והימשכות להתנהגויות המפרות חוק. מנקודת המבט החברתית אריקסון רואה בשלב זה של חיי המתבגר בקבוצת השווים כדמויות המשמעותיות והמשפיעות ביותר המהוות עבורו מודל לחיקוי.

.

סיכום – לכל אחד משלבי התפתחות ישנה חשיבות על ההתפתחות הנפשית התקינה של האדם. הצורך לקבל חום ואהבה הוא צורך בסיסי וקיומי ומלבד זאת, פרויד מייחס חשיבות ליכולת ההורים לכוון את הדחפים של הילד למציאות ("כי לא הכול ורוד") ללמוד להתאפק, כי לא תמיד יוכל לקבל כל דבר שהוא חושק בו, ונותן חשיבות גדולה לשלב הפאלי שסביבו נבנית הזהות המינית של האדם. אצל אריקסון לעומתו, התפיסה היא יותר חברתית והוא מדגיש את החשיבות שילד העובר את שלבי ההתפתחות בצורה תקינה יוכל לפתח אמון בסביבה, ליצור יכולת לנפרדות ועצמאות, ליזום, להשקיע מאמץ ולהצליח בלימודים ולגבש את הזהות המינית בהצלחה.

.

.

בשל שינויים הורמונליים והתפתחות מינית טבעית חלה עלייה בעוררות המינית, והמיניות עוברת מהפנטזיה לדחף טבעי ורצון לממש את התשוקה המינית

.

.

3. גורמים לטיפול במתבגרים

אנו נוהגים להבחין בין גורמים פסיכולוגיים שהינם גורמים פנימיים, וגורמים סביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון למצוקה רגשית בקרב מתבגרים. גורמים פנימיים מתקשרים לקונפליקטים רגשיים לא מודעים ולא פתורים שיכולים לגרום לדיכאון, חרדה פגיעה בדימוי העצמי ואחרים. גורמים חיצוניים מיוחסים לסביבה ובעיקר להשפעת היחסים בין ההורים על ילדיהם. גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים רבים עשויים לגרום למצוקה רגשית על המתבגר ואנו נדון בעיקריים שביניהם:

.

א. גורמים פנימיים/פסיכולוגיים

אובדן אובייקט האהבה – האם נחשבת לאובייקט הראשון שהתינוק מאבד בחייו מאחר ובכל פעם שהיא יוצאת מטווח ראייתו והוא חש בהיעדרה הוא חווה נטישה או פרידה. ככל שחווית האובדן נחווית בעוצמה גבוהה כך עוצמת הכאב גדלה ובבגרות עשויה להשפיע על מתבגרים בקשיים ליצור קשרים חברתיים יציבים ומשמעותיים. ניתן לחוות תחושה של אובדן בשתי צורות: האחת כתוצאה מאובדן ממשי של בן משפחה אהוב שנפטר, פרידה על רקע רומנטי או סכסוך שמוביל לקרע וניתוק יחסים. השנייה, היא אובדן הנחשב לסמלי או מופשט הכוונה לדוגמה, לתחושה פנימית אם אנו מרגישים שהקשר עם חבר קרוב נפגע ולעולם הוא לא יחזור להיות אותו דבר, או הרגשה של פספוס מציון שהתקבל במבחן המונע מאיתנו מעבר להקבצה/מגמה רצויה, ואז ההרגשה היא שאבדנו משהו שאומנם עדיין לא היה שלנו אבל זאת הייתה אפשרות קיימת שאבדה.

נוקשות – זוהי פונקציה שקשורה לתחום המוסר. המצפון הנו מרכיב של הנפש שאחראי על האופן שבו אנו מתייחסים לכללי מוסר ונורמות חברתיות מקובלות. כאשר אנו נוהגים להתייחס לעצמנו ולאחרים באופן גמיש ומכבד בהחלטותינו, ניתן להעריך שנהיה גם גמישים במחשבתנו ומידת הנוקשות שלנו לא תהיה גבוהה. לעומת זאת, אם אנו לא מתנהגים בהתאם לאמות מידה שהיינו מצפים מעצמנו, הנטייה תהיה להחמיר עם עצמנו ולהרגיש אשמים. לדוגמה, פרפקציוניסטים, מאפייני אישיות של אנשים הדורשים מעצמם שבכל תחום ועניין הכול יתבצע בצורה מושלמת. רבים מהמתבגרים יוצאים מנקודת הנחה שיש רק דרך אחת "נכונה" ו"צודקת" – וזוהי הדרך שלהם ואם יש בעיה היא תמיד נמצאת אצל האחר. זוהי צורת חשיבה המעוררת מחלוקות בעיקר בקשר עם ההורים, התלמידים והמורים בבי"ס. העמידה האיתנה בצדקת הדרך, והקושי לראות את הצד של האחר עשויה להוביל לפגיעה משמעותית ביחסים החברתיים ולהרגיש דחייה.

האשמה עצמית – אשמה זוהי תחושה שנוצרת אצל כולנו מעצם היותנו יצורים שמדברים. תחושת אשמה מתעוררת לאחר ביצוע מעשה שבדיעבד גורם לנו לרגש שלילי ומבחינה מצפונית אנו מפרשים את ההחלטה כשגויה ומרגישים אשמה. שקרים, שמירת סודות והתנהגויות שאינן מקובלות מבחינה חברתית מעוררות תחושות של אשמה.

תחושת דחייה – בתקופת גיל ההתבגרות התחום החברתי נחשב למשמעותי ביותר בחיי מתבגרים. המעבר לחטיבה ואח"כ לתיכון מעמידה אותם בפני אתגרים חדשים. המעבר למסגרת חדשה ולא מוכרת מעוררת חרדה כיצד יצליח למצוא ולהשתלב מבחינה חברתית. גורמים שונים יכולים להוביל מתבגרים לחוש דחייה חברתית לדוגמה: בעקבות מראה חיצוני כמו גובה או משקל גוף, התנהגות חיצונית שנתפסת כמוזרה, ונטייה להתבודדות. תחושת דחייה גורמת לפגיעה באיזון הנפשי שממילא שביר לנוכח השינויים הרבים שהמתבגרים מתמודדים איתם ולתחושות של בדידות, עצב וערך עצמי נמוך. ככל שהדמות שפוגעת משמעותית יותר בחייהם תחושת הבדידות עשויה להיות משפיעה יותר על מצב הרוח שלהם.

פגיעה בערך העצמי – הצורך המרכזי בגיל ההתבגרות נוגע ליצירת זהות עצמית, עצמאית ונפרדת מהוריהם מאידך, העומס הרגשי בלימודים ובתחום החברתי עשויים לגרום ללחצים ולהשפיע על האופן שבו מתבגרים תופסים את הערך העצמי שלהם. מתבגרים נוקשים ופרפקציוניסטים נוהגים לשפוט את עצמם לחומרה ביחס למראה שלהם, הצלחה במבחנים, עבודה, חברות, זוגיות ולמעשה בכל תחומי החיים. לרוב אילו שחשים פגיעה בערך העצמי שלהם נוטים להתמקד בנקודות השליליות שלהם לדוגמה, כמה אני (מבחינת שווי) יפה/מכוער, חכם/טיפש, מוצלח/לא מוצלח ואהוב/לא אהוב. ככל שתחושת הפגיעה בערך העצמי גבוהה יותר היא יכולה לגרום למצוקה רגשית גדולה ולתחושות של דיכאון וחרדה.

בושה – זהו רגש לא נעים שנוצר כאשר אנו עסוקים בפגמים של עצמנו או כאשר אנו חושבים עליהם. הפגמים של העצמי תמיד נמדדים בהקשר חברתי. בתקופת חיים שבה חלים כל כך הרבה שינויים גופניים לתחושת הבושה ישנה השפעה גדולה במיוחד בקרב אלו שמקדימים או מתאחרת אצלם ההתפתחות המינית לדוגמה, בנים שנשארו נמוכים או השמנה של הגוף אצל הבנות. בושה יכולה להיווצר מקשיים בלמידה או תחושת נחיתות שגורמת להימנעות מלדבר ולהשתתף בכיתה. אוננות היא חלק מהדחף המיני שמתעורר בתקופה זו ופעמים רבות מתבגרים חשים בושה באופן לא מודע על פעולת האוננות עקב איסור או נזיפה על העיסוק בגוף עוד מתקופת הילדות המוקדמת. לרגש הבושה נלווה לעיתים קרובות לתחושת אשמה כמו בדוגמה הזאת מאחר ושניהם עולים בהקשרים חברתיים.

רגש נחיתות – הוא רגש לא מודע שמושפע מהשוואה שאנו עושים מול האחר שממקמת אותנו תמיד כפחות טובים ביחס לאחר. קיים קשר בין רגש נחיתות לתחושה של בושה. לדוגמה, כאשר קיבלנו ציון נמוך יותר, שיחקנו פחות טוב בכדורגל, נראינו פחות טוב ואנחנו לא מצליחים עם בנות המין השני ביחס לחברינו. לעיתים קרובות תחושת נחיתות ממקמת את המתבגרים כמסכנים או בעמדת קורבן שאינם נתונים לגורלם ומבלי תקווה שאפשר יהיה לעשות שינוי.

.

.

ב. גורמים סביבתיים

קונפליקטים בין ההורים – יכולים להתבטא במגוון מצבים כמו מאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את המתבגר לאי הסכמות ומחלוקות ביניהם המתבטא בכעסים, צעקות, איומים והפחדות. יחסים קונפליקטואלים עם ההורים שמתבטאים בתחושה של עוינות, דחייה והיעדר ביטויים של חום, אהבה ומגע. הורות המאופיינת בנוקשות שמחמירה במתן עונשים או הורות מגוננת ומגבילה שיוצרת תלות, כמו גם הורות שאינה עקבית בהתנהגותה או חסרת גבולות לחלוטין (ניתן לקרוא במאמר הורות ללא אשמה).

משברים ואירועי חיים – חשיפה לאירועים טראומטיים שיש בהם מצבים או תחושות של אובדן כמו: פרידה מחבר/ה, מוות של אחד ההורים, גירושין, תאונה, פיגוע טרור, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה. שינויים ומעברים כמו בי"ס, דירה, הגירה והדרדרות כלכלית של ההורים.

.

.

.

4. טיפול פסיכולוגי במתבגרים.

היכרות – לרוב אנו נפגשים תחילה למפגש היכרות עם ההורים על מנת שניתן יהיה לקבל פרטים על הסיבות שהביאו אותם למסקנה שהילד שלהם זקוק לטיפול רגשי או שבגינו המליצו להם להביא אותו לטיפול. ישנה חשיבות להשתתפות של שני ההורים במידה והדבר מתאפשר מאחר וחשוב להתבונן דרך שתי זוויות שונות איך כל אחד מההורים מבין את הבעיה ומתייחס אליה. כאשר לא ניתן לקיים מפגש משותף עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מהם להגיע ניתן לקיים מפגש עם אחד מהם. המפגש הראשון מאפשר לקבל אינפורמציה על הרקע כללי של המשפחה, התייחסות לסימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של הילד וההורים.

מחסומים והתנגדויות – מניסיוני המקצועי חלק מהמתבגרים מתקשים להיכנס למסגרת של טיפול על רקע מחסומים והתנגדויות שונות. לרוב הם מעדיפים לשתף את חבריהם הקרובים שאתם הם מרגישים בנוח מבלי להרגיש מאוימים או שהם מאמינים שיוכלו לקבל עצה מחבר שתעזור להם. חלקם נוטים להכחיש ולהסתיר שישנה בעיה המצריכה טיפול ומשתדלים להתעלם ממנה. חלקם חוששים לחשוף את "חולשתם" בפני מבוגר על רקע חוסר אמון בטיפול פסיכולוגי ומאיום על פגיעה בדימוי העצמי, מחשש להצמדת סטיגמה חברתית וגם פחד שטיפול פסיכולוגי עלול לפגוע בגיוס לצה"ל ובאפשרויות השיבוץ השונות. עם זאת, נראה שקושי מרכזי נוגע בעיקר לרצון שלהם לעצב לעצמם זהות נפרדת ועצמאית בעוד שהטיפול נתפס באופן לא מודע כמאיים על עצמאותם.

.

הטיפול במתבגרים – הטיפול בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית לצד גישות טיפוליות אינטגרטיביות הכוללות היבטים הממוקדים בחוויה הרגשית, במחשבות והרגשות, בהתאם לצורכי המטופל. הטיפול במתבגרים מתחיל לאחר שהם מקבלים הסבר לגבי סיבת הגעתם לקליניקה. בדומה לטיפול במבוגרים הטיפול בהם מתבסס על טיפול באמצעות דיבור. במפגש הראשון כחלק מתחילתו של קשר ובניית אמון איתם, וחלק מהברית הטיפולית אנחנו משוחחים לגבי הסיבה שהם הגיעו לטיפול. אנו מדברים על המשמעות של חיסיון רפואי כדי לעודד אותם לדבר באופן חופשי על כל תוכן רגשי מבלי שהתכנים יועברו להוריהם או כל גורם חיצוני, מלבד מצבים שמדובר בתכנים בעלי אופי אובדני, המחייבים דיווח להורים.

מחקרים מראים שישנה חשיבות גדולה לקשר שנוצר עם המטפל על הצלחת הטיפולהטיפול במתבגרים מצריך גמישות ויצירתיות כדי למצוא את הדרך להגיע אליהם עקב המחסומים הרבים שאתם הם מגיעים לטיפול. מטרה מרכזית בטיפול היא להעלות למודעות שלהם את התכנים הרגשיים שהודחקו בחיי הנפש ואשר הובילו ליצירת הסימפטום ולמצוקה הרגשית שבגללה הם סובלים. מניסיוני המקצועי, אחת מהדרכים המרכזיות שתורמים לבניית הקשר הטיפולי היא באמצעות התעניינות בתחביבים שלהם בשעות הפנאי. מרחב טיפולי בטוח ויציב, וקשר קרוב ואמפתי מסייעים להם ליצור אמון ובטחון בתהליך הטיפולי.

הטיפול מאפשר להם לדבר ולהעלות תכנים רגשיים שמפחידים או מאיימים עליהם כמו רגשות עזים של תשוקה, כאב, חרדה, דיכאון וצער. המפגשים בקליניקה מאפשרים למתבגרים לקדם את התובנה שלהם, ללמוד להכיר טוב יותר את עולמם הפנימי, ולטפל בקונפליקטים הפנימיים והמחשבות השליליות שהם מושפעים מהם, כדי להקל על סבלם ולסייע להם להשתחרר מהמצוקה הרגשית. כמו גם, לסייע להם בנוגע לקשיים ביחסים בינאישיים בין אם מדובר בקשר עם ההורים או חברים שלהם.

מניסיוני המקצועי, טיפול במתבגרים המלווה בהדרכת הורים (פרטים נוספים במאמר הדרכת הורים) מסייע רבות להצלחת הטיפול. מעורבות ההורים בטיפול והבנת הבעיות והצרכים מאפשרת להם לעשות שינויים שישפיעו על ילדיהם לטובה וגם עליהם באופן חיובי. בחלק מהמקרים ניתן גם לשלב מפגשים משותפים עם ההורים על מנת לגשר על פערים שנוצרו ביניהם ולתאם ציפיות מחדש באופן שמוסכם על שני הצדדים.

.

.

התעניינות בתחביבים והעיסוקים בשעות הפנאי הם "דרך המלך" לסלול עבור המתבגר את הקשר עם המטפל ולהוביל להצלחת הטיפול.

.

.

נשארת עם שאלות על טיפול פסיכולוגי במתבגרים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט בקליניקה בפתח תקווה

.

.

מאמרים נוספים

טיפול בחרדה

דיכאון בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה

חרדת בחינות

דימוי עצמי נמוך

פסיכותרפיה למבוגרים

שאלות ותשובות.

.

טיפול במתבגרים ע
טיפול פסיכולוגי במתבגרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon