הפרעות אכילה

הפרעת אכילה מערבת מצוקה רגשית עם הגוף באמצעות אכילה. מטרת הטיפול הוא לאתר את שורש הבעיה, לסייע בהחזרת השליטה והאיזון הנפשי ולהחליף את תחושת הריקנות, אשמה ובושה בתשוקה ודחף לחיים.

עד לפני מספר עשורים הפרעות אכילה (Eating disorder) היו יחסית תופעה לא מוכרת אך השינויים המשמעותיים שחלו בעידן המודרני מבחינה תרבותית וחברתית גרמו להפרעות אכילה להפוך למגפה תרבותית של ממש. החשיפה העצומה לעולם הפרסום והמדיה המציגים נשים רזות באופן קיצוני נקלט ע"י צעירים וצעירות כמשפיע מאוד על תפיסת הגוף. העיסוק במראה החיצוני קיבל תאוצה גדולה ככל שהפכנו להיות חברה תחרותית יותר ובעלת רמת חיים גבוהה יותר מבעבר. התרבות החדשה מתייחסת באופן קפדני לבריאות, תזונה ומראה הגוף והתפתחה תעשייה של מכוני כושר, טכניקות לעיצוב וחיטוב הגוף ושיטות רבות להרזיה.

בקרב מתבגרים ידוע כי תקופת גיל ההתבגרות סוערת ומיוחדת עם שינויים גופניים ואתגרים רבים שגורמים למתח ולחץ פנימי שעשויים לערער את האיזון הרגשי ולהוביל להפרעות אכילה. מתבגרות נוטות לפתח הרגלי אכילה לא מסודרים וחלק מהן אוכלות כמויות אוכל גדולות לעומת אחרות שעוסקות בצמצום משמעותי. מבחינה חברתית המעבר לחטיבת הביניים ואח"כ לתיכון חושפות לנורמות חברתיות שיכולות לפתח דפוסי חשיבה שליליים על המראה החיצוני ומשקל הגוף. חשוב להדגיש שלא כל שינוי בדפוסי האכילה מצביע על הפרעת אכילה. שינויים יכולים להיות מושפעים עקב צורך לאכול יותר בהשפעת התפתחות הגיל וחלק מפתחים דפוסי אכילה בהתאם למצבים רגשיים לדוגמה, אכילת יתר בשעת מתח או עצבות, שאינם מצביעים ממש על הפרעת אכילה.

החברה נוטה לשלול השמנה ומחקרים מראים שאנו נוטים להעריך, להקשיב ולכבד יותר דעה של רזים יותר ואף לייחס להם הצלחה ואושר בחייהם בהשוואה לבעלי משקל עודף. המסר שחלחל לבעלי משקל עודף גורם להם להרגיש מוכשרים פחות ובעלי ערך נמוך יותר בהשוואה לרזים. הם נוטים גם להרגיש חוסר נוחות לגבי המראה שלהם שעשוי לגרום להרגשה של אובדן השליטה על הגוף ועל חייהם ולפגיעה בדימוי העצמי.

הפרעת אכילה מתקשרת בעיקר לעיסוק במראה החיצוני ומשקל הגוף אך לא רק וישנה פגיעה משמעותית גם בדימוי העצמי. דימוי הגוף הוא חלק מהדימוי העצמי ולמרות שידוע שלא תמיד קיים קשר בין הדימוי הגופני לבין הנתונים הפיזיים, במקרים רבים ניתן להיתקל בבעלות מבנה גוף רזה שתופסות עצמן כשמנות. עיוותים בדימוי הגוף ותפיסה לא תקינה של המציאות הגופנית, עומדים בבסיס הפרעות אכילה. כלפי חוץ אומנם אנו נוהגים לראות בהפרעת אכילה התנהגויות של אכילה ופיצוי ופגיעה בדימוי העצמי ודימוי גופני נמוך אולם ישנם תסמינים רגשיים נוספים שסמויים מהעין שעברו תהליך הדחקה במהלך השנים כמו טראומה, דיכאון וחרדה (אובססיה) שלעיתים קרובות גם פועלות יחדיו. הפרעת אכילה גורמת למצוקה וסבל נפשי שפוגע בכל תחומי החיים לכן כאשר אנו מזהים סימנים של מצוקה רגשית מומלץ שלא לחכות שהסימפטומים יחריפו אלא לפנות להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על טיפול בהפרעות אכילה או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. סוגי הפרעות אכילה וסימפטומים מרכזיים

ספר האבחנות הרפואי המאבחן ומסווג הפרעות נפשיות, מבחין בין מספר הפרעות אכילה מינקות, וילדות מוקדמת ועד נערות ונשים צעירות. כל אחת מהן מהפרעות האכילה יכולה להתבטא בצורות שונות ובשילוב עם סימפטומים שונים. נציג את שלושת סוגי ההפרעות אכילה הנפוצות בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית ואנורקסיה נרבוזה, אך נדגיש כי המאמר מתמקד בשתיים הראשונות בלבד.

1א. בולימיה נרבוזה – בולימיה נברוזה היא הפרעה שבאה לידי ביטוי בעיקר בחרדה גדולה מפני השמנה ועיסוק בלתי פוסק באוכל, משקל הגוף והופעה חיצונית. היא מאופיינת באירועים חוזרים ונשנים של בולמוסי זלילה ולאחריהן הקאה יזומה שגורמות לתחושת אופוריה ולהתמכרות. בולימיה נקשרת גם לסימפטומים הנוגעים לאובדן שליטה על הדחפים כמו מתירנות מינית, הימורים, צריכת סמים ואלכוהול. נערות הסובלות מבולימיה מאופיינות במשקל גוף בטווח הנורמה אולם הבולימית מציבה לעצמה משקל נמוך יותר מהמשקל האופטימלי עבורה.

סימפטומים – ספר האבחנות הרפואי מייחס ארבעה סימפטומים מרכזיים לאבחון בולימיה נרבוזה. אירועים חוזרים של בולמוסי אכילה, איבוד שליטה על בולמוסי האכילה למרות ההכרה בקיום הבעיה, הקאות יזומות, דיאטות קיצוניות או צום, שימוש בחומרים משלשלים, משתנים ומרזים במטרה לאזן את השפעת בולמוסי האכילה ועיסוק מופרז במראה הגוף ובמשקלו.

.

1ב. הפרעת אכילה בולמוסית זוהי הפרעת אכילה שנפוצה יותר מבולימיה נרבוזה ושכיחה יותר בקרב הסובלים מעודף משקל ואובחנה רק בשנים האחרונות. בדומה לבולימיה נרבוזה מתבטאת בחששות מפני השמנה ועיסוק רב במזון, משקל הגוף והופעה חיצונית, אולם בשונה מבולימיה נרבוזה התקפי האכילה אינם כוללות התנהגויות "מפצות" כמו הקאות או פעילות גופנית מוגזמת.

סימפטומים – ספר האבחנות הרפואי מייחס מספר סימפטומים מרכזיים לאבחון הפרעת אכילה בולמוסית: תחושה של אובדן השליטה ואכילה של כמות אוכל גדולה מאוד תוך פרק זמן קצר. המצבים של התקפי האכילה מתקשרים עם אכילה מהירה מהרגיל עד תחושת מלאות לא נעימה ואכילת כמות אוכל גדולה ללא תחושת רעב ממשית ומלווים בתחושת גועל מהעצמי, דיכאון ואשמה לאחר התקף אכילה. לעיתים קרובות האכילה נעשית לבד בסתר בשל תחושת בושה. התקפי האכילה התרחשו לפחות אחת לשבוע במשך שלושה חודשים רצופים.

.

1ג. אנורקסיה נרבוזה – אנורקסיה נרבוזה היא תסמונת פסיכיאטרית של פחד כפייתי וממשי מפני השמנה, שבאה לידי ביטוי במגוון התנהגותיות כפייתיות במטרה לשלוט במשקל הגוף. אנורקסיה נרבוזה באה לידי ביטוי בהרזיה קיצונית מאוד והכחשה של תחושות רעב. ישנה חשיבות גדולה לאתר אותה מוקדם ככל שניתן על מנת לספק את הטיפול הרצוי ביותר עבורה. כאשר אינה מאובחנת ומטופלת בצורה נכונה היא עלולה להתפתח לכדי הפרעה כרוניות, לגרום לסיבוכים בריאותיים ולסיכון חיים.

סימפטומים – ספר האבחנות הרפואי מצביע על ארבעה סימפטומים מרכזיים לאבחון אנורקסיה נרבוזה: סירוב לשמור על משקל גוף התואם את הגיל והגובה, פחד עצום מעלייה במשקל ומהשמנה למרות מצב של תת משקל, הפרעה בתפיסת המשקל או המראה והשפעה לא רציונלית של המשקל והמראה החיצוני על ההערכה העצמית או הכחשת חומרת המשקל הירוד. בקרב נערות אי הופעה של שלושה מחזורי וסת באופן רצוף לפחות.

טיפול – הטיפול באנורקטיות אפשרי רק בפיקוח צמוד ולרוב נעשה בבתי חולים ומצריך עבודה מערכתית. הצוות הרב מקצועי כולל בד"כ רופא פנימי, קרדיולוג, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט לטיפול פרטני ומשפחתי, דיאטנית ואחות.

.

המשותף לבולימיה והפרעת אכילה בולמוסית הוא חרדה מפני השמנה, עיסוק קבוע באוכל, משקל הגוף ובהופעה החיצונית

.

.

2. גורמים להפרעות אכילה

המאמר הנוכחי מתמקד במספר גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון להתפתחות הפרעת אכילה.

.

א. גורמים פסיכולוגים

בבסיס הפרעת אכילה ישנן התנהגויות של אכילה, פיצוי, ודימוי עצמי וגופני נמוך. יחד עם זאת, באופן סמוי ישנה בעיה רגשית שאינה פתורה ומודחקת עקב קונפליקטים נפשיים. אותם הקונפליקטים שאינם פתורים מהעבר משוחזרים בהווה ומערבים את הנפש באכילה רגשית שמושפעת גם מתסמינים כמו: אובדן (דיכאון), פגיעה בדימוי העצמי והגופני, תלות ונטישה (חרדה) שלעיתים קרובות פועלים אחד על השני באופן מקביל וצריך לאתר אותם כדי לטפל בהם.

א1. המרת כאב נפשי לגופני – פרויד בספרו "מחקרים בהיסטריה" משנת 1895 מדווח לראשונה על קשר שבין מצב נפשי לתסמינים גופניים. הוא הבחין שקיים קשר בין המצוקה הנפשית לבין תסמינים גופניים שנוצרו אצל הנשים ההיסטריות שהתלוננו בפניו על סימפטומים גופניים וכאב נפשי שנלווה אליהם. כלומר הכאב הנפשי מודחק ועובר המרה (קונברסיה) ומוצא את "פתרונו" בכאב גופני כמו: כאבי ראש, בטן, הקאות, שתוקים בגוף או עיוורון פתאומי. אותם התסמינים הקונברסיבים נעלמו לאחר שנמצא הקשר בין האירוע המחולל והפורקן הרגשי שבא בעקבותיו. אותה פעולת המרה שאופיינית לנשים ההיסטריות מתרחשת גם בהפרעת אכילה.

א2. צורך לקבל אהבה ותחושת אובדן – התאוריה הפסיכוסקסואלית שפיתח פרויד היא מודל התפתחותי-נפשי לפי חמישה שלבים עוקבים שבכל אחד מהם אנרגיה נפשית שמניעה את האדם (הליבידו). כל שלב מרוכז באזור אחר בגוף שרגיש למגע ומאופיין בהתנהגויות וקונפליקטים שבמידה ונפתרו מאפשרים התפתחות תקינה, לעומת חוסר פתרון שעשוי לגרור לתקיעות מבחינה נפשית. לפי התיאוריה ניתן למקם היווצרות של הפרעת אכילה בשלב הראשון שנקרא ה"שלב האוראלי". שלב זה מתחיל מיד לאחר הלידה והאנרגיה הנפשית של התינוק ממוקדת בהפקת סיפוקים באמצעות הפה מאחר והתינוק יונק משד האם ו/או פיטמת בקבוק באמצעות פעולת מציצה. לאחר שהתינוק נולד נוכחות האם המספקת את צרכיו מרגיעה ומפחיתה את חרדתו אך כאשר נעדרת או אינה מגיבה הוא חש חוסר סיפוק (אי עונג) ותחושה של "חוסר ישע" מאחר ותלוי באופן מוחלט באמו שתספק את צרכיו הגופניים והרגשיים. ההיעדרות או חוסר התגובה גורמת לתחושת נטישה או במילים אחרות תחושה של אובדן אובייקט האהבה מאחר והאם היא האובייקט הראשון עבור תינוק. אחד הסימפטומים האופייניים להפרעת אכילה הוא צורך אינסופי לקבל מההורים אהבה שלרוב מסתיים בחוסר סיפוק ואכזבה מהם. באותו אופן שבתקופת הינקות העיסוק במציצה ומוצץ מרגיע את התינוק כך בבגרות האוכל מרגיע את הצורך בסיפוק האוראלי "האבוד" כתחליף לתחושת נטישה וחוויה של אובדן אובייקט האהבה (האֵם במקור).

א3. פגיעה בדימוי העצמי ותחושת אשמה – פרויד אינו משתמש באופן ישיר במושג דימוי גוף אך לתפיסתו הגוף הוא התשתית והמקור שעליו נבנה המנגנון הנפשי "אגו" שמשמש מעין ייצוג של הנפש על פני שטח הגוף. דימוי הגוף מהווה חלק אינטגרלי של הדימוי העצמי, ודימוי הגוף יכול להיות מושפע מהדימוי העצמי וגם להפך ולרוב קשה להפריד או להתייחס אליהם באופן נפרד. הדימוי העצמי במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות מושפע מאוד מדימוי הגוף בכל הנוגע למראה החיצוני ומתייחס לשאלות כמו: האם אני יפה או מכוערת? שמנה או רזה? נשית או גברית? הפרעת אכילה קשורה בעיקר לנערה התופסת את גופה באופן מעוות כמלא מדי או שמן. המחקרים מראים שהדימוי הגופני של בנות מושפע מהמשקל יותר מאשר אצל בנים. בנות שתופסות עצמן כשמנות עלולות לפתח דימוי עצמי נמוך יותר מאשר בנות שתופסות עצמן כרזות (פרטים נוספים על דימוי עצמי במאמר דימוי עצמי נמוך).

הבסיס לתחושת האשמה נעוץ בהפרה של כללים המייצגים מוסר חברתי שמתבטא במונחים ערכיים של טוב ורע, או מותר ואסור. מבחינה נפשית אי עמידה בכללים חברתיים מעוררת תחושות של חרדה וגורמת מבחינה רגשית לתחושת אשמה (וגם בושה). המצפון שהוא מרכיב של המבנה הנפשי "סופר אגו" מתפתח כחלק מתהליך חינוך המושפע מאותם כללים חברתיים. נערה עם הפרעת אכילה סובלת לרוב ממצפון נוקשה וביקורתי הניצב מול "אגו" חלש וכנוע. כאשר אכילה רגשית גורמת לעלייה במשקל נוצרת תחושה של אי נוחות עם הגוף ולנוכח הקונפליקט שנוצר הבחורה חשה אשמה על העלייה במשקל ותחושת חוסר הנוחות, מלקה ומייסרת את עצמה על האכילה המרובה וכך גם גורמת לפגיעה בדימוי העצמי והגופני ובתחושת הערך העצמי שלה. המצפון שממשיך להאשים ולהפעיל ביקורת עשוי לגרום לסימפטומים דיכאוניים של אובדן האנרגיה הנפשית, מצבי רוח קיצוניים, בעיות בשינה ובחלק מהמקרים בנוסף לאכילה הרגשית "לברוח" מהמציאות הכואבת ע"י שימוש בחומרים ממכרים כמו סמים, אלכוהול והתנהגויות מיניות חסרון רסן.

א4. תוקפנות והרס עצמי – הנערה הצעירה אוהבת את ההורה גם כאשר ישנם עליות ומורדות ביחסים ביניהם דבר שלא מונע מצבים או אירועים שעשויים לגרום לה להרגיש תוקפנות, עוינות או זעם כלפיו. למצב המערב רגשות משני הצדדים קרא פרויד בשם קונפליקט האמביוולנטיות או בשמו המוכר יותר קונפליקט "אהבה שנאה". תהליך של תוקפנות והרס עצמי נוצר מתוך פחד לאבד את האהבה של ההורה ולחוות נטישה או להרגיש לא רצויה ודחויה והחשש "להרוס" את ההורה או לאבד אותו גורמת לה להפוך את הפניית התוקפנות מההורה כלפי עצמה. בדרך הזאת היא נמנעת מלהשליך על ההורה את רגשותיה התוקפניים וההורה נותר "נקי" מאשמה. רגשות של כעס, שנאה אשמה ותוקפנות המתמשכים לפרקי זמן ארוכים מבלי שקבלו מענה רגשי מתאים עשויים לגרום לריצוי הסביבה, להרס עצמי ולדיכאון. פעמים רבות דיכאון וצורך בהרס עצמי מושפעים מיחסי תלות בעייתיים עם אחד ההורים (פרטים נוספים על דיכאון במאמר טיפול בדיכאון). במקרים קיצוניים של הפניית התוקפנות כלפי העצמי היא יכולה להוביל לכדי פגיעה עצמית ולאבדנות.

.

ב. גורמים סביבתיים

ב1. קונפליקטים משפחתיים והזדהויות שליליות – להורים ישנה השפעה גדולה על חיי הנפש של הילד לטוב ולרע: ב"אני והסתם" משנת 1923 מחלק לראשונה פרויד את נפש האדם לשלושה מבנים נפשיים. ה"איד" שמייצג את הדחף ושני המנגנונים הנפשיים הנוספים ה"אגו" ו-"סופר אגו" שמתפתחים רק לאחר הלידה וכחלק מתהליכי הזדהות עם ההורים. ה"אגו האידאלי" הוא מרכיב של ה"סופר אגו" המשמש ייצוג של משהו שאנו רוצים להזדהות ולהידמות אליו בעיקר בהורה בן אותו המין אולם בהזדהות עם ההורה ניתן להיחשף גם לסימפטומים שליליים שלו שעשויים להשפיע על היווצרות הפרעת אכילה לדוגמה, כאשר להורה דחף להישגיות, המחזיק בעמדות נוקשות ולא גמישות, נטייה מוגזמת להגנת יתר ומאידך ריחוק רגשי, פרפקציוניסטי המרבה לעסוק בדיאטה ובדימוי הגוף. דוגמה נוספת, אם המתאמנת ברוב ימות השבוע בפעילות גופנית אירובית, מרבה לדבר על אוכל, דיאטות ובמשקל גופה ומביעה חוסר שביעות רצון ממראה גופה. הפרעת אכילה יכולה להתפתח גם בהשפעת קונפליקטים ביחסים עם ההורים שמביעים חוסר שביעות רצון באמצעות הפניית ביקורת, מתחים וויכוחים בלתי פוסקים. הורים שנכנסים ללא רשות למרחב הפרטי ויוצרים תחושה של חוסר אינטימיות וחודרנות וצורך לשלוט ולהעניש.

ב2. חשיפה לתרבות וחברה – נערות ונשים צעירות נחשפות כיום לתרבות חדשה של ימינו המתייחסת בקפדנות לבריאות, תזונה ומראה הגוף. בעשורים האחרונים הרזון הפך לסמל יופי, לנעורים, הישגיות והצלחה לעומת נשים שמנות או עם עודף משקל שנתפסות כחסרות אטרקטיביות. עולם המדיה והפרסום כמו הטלוויזיה והאינטרנט מציגים נשים רזות באופן קיצוני דבר שמשפיע מאוד על התפיסה שלהן את גופן. מבחינה חברתית המעבר לחטיבת הביניים ואח"כ לתיכון חושפות אותן לנורמות חברתיות שיכולות לפתח אצלן דפוסי חשיבה שליליים על המראה החיצוני ומשקל הגוף.

ב3. משברים ואירועי חיים – אירועי חיים משמעותיים כמו: גירושין, תאונה, פיגוע טרור, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה, רעיון או משאלה שלא התממשו ואהבה נכזבת.

.

המקור להפרעת אכילה הוא רגשי ושימוש באוכל מערב את הגוף כאמצעי לביטוי המצוקה והסבל הנפשי

.

.

3. טיפול בהפרעת אכילה

מה שלא ניתן לבטא באמצעות מילים "מדובר" דרך הגוף.  סימפטומים של בדידות, ריקנות, צורך "להתמלא", "מלאות", אשמה, בושה וגועל עצמי יכולים לקבל מענה רגשי באמצעות הדיבור

לפי המודל בפסיכואנליטי שפיתח פרויד לכל אדם חיי נפש שחלק ממנו מודע וחלקו האחר לא מודע. תכנים רגשיים שמאיימים במיוחד בתקופת הילדות עברו הדחקה עקב תחושות אשמה, בושה או משאלות אסורות מהעבר לצד סימפטומים של בדידות, ריקנות, צורך "להתמלא", " וגועל עצמי. קונפליקט נפשי שהתפתח בהווה נגרם כתוצאה משחזור פגיעה או עקב סתירה מהעבר בין כללים חברתיים לבין צרכים ורצונות שנותרו בלתי פתורים. הטכניקה הפסיכואנליטית בטיפול שמה דגש על הקשבה למילים, צלילים, אסוציאציות חופשיות, פליטות פה, זיכרונות וחלומות כדי לסייע בהעלאה למודע את כל אותם התכנים שהודחקו ונשכחו מהזיכרון, לסייע לעבד אותם כדי ליצור תובנות ואפשרויות חדשות. המשותף לאכילה בולמוסית ולבולימיה נרבוזה הוא שהכאב הנפשי לא מנוסח במילים אלא דרך הגוף כפי שפרויד גילה על המטופלות ההיסטריות. השינוי מתחיל באמצעות הדיבור והשפה

המטרה המרכזית בטיפול היא לאתר את שורש הבעיה מנקודת הנחה כי לכל אחת יש את הסיפור האישי שגרם לה לערב מצוקה רגשית באכילת יתר והחיבור בין הזיכרון לרגש מסייע להפחית את הסבל והכאב. הקושי להבין ולהתמודד לבד עם הבעיה כשלעצמה גורמת לתחושה של תסכול ומועקה פנימית.

מטרה חשובה בטיפול הפסיכואנליטי הוא לסייע להחזיר את השליטה לחייה ולהשתחרר ממעצורים ותחומים שגורמים לתקיעות. לשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות ולהגמיש את החשיבה הביקורתית והשיפוטית. להשתחרר מתחושות אשמה, ומהעיסוק האובססיבי בגוף כדי לשפר את הדימוי העצמי והגופני. ליצור שיח פנימי חדש וחיובי יותר ותואם את המציאות הסובייקטיבית שלה. להוביל לתהליכי חשיבה וקבלת החלטות בצורה שקולה יותר ולא באופן אימפולסיבי. לטפל בתחושת הריקנות והחסר ולמצוא יחד אתה כיצד היא רוצה למלא אותה בתשוקה ודחף לחיים. ככל שהדבר ניתן ישנה חשיבות רבה לתמיכה של המשפחה בתהליך הטיפולי להגיב באמפתיה לכאבה ולסייע בהתאם לצורך.

.

.

סיפור מקרה מהקליניקה

קשר זוגי לא יציב עם התקפי אכילה: בחורה בשנות העשרים המוקדמות לחייה שהגיעה לטיפול על רקע תלונות על יחסים מתוחים עם בעלה. התלוננה על מצבי רוח משתנים שגרמו לה לדבריה לאכילה מופרזת וחסרת מעצורים. לדבריה בולמוסי האכילה הביאו לעלייה במשקל, ועודף המשקל יצר תחושה של חוסר נוחות וייאוש. במהלך המפגשים נמצא שקיים קשר משמעותי בין דחף האכילה ליחסיה הלא פתורים והמתוחים עם אם כפייתית ודיכאונית שהרבתה לעסוק בעצמה באכילה ובאופן הזה גדלה את ילדתה. ההבנה שהאם מרוחקת, סובלת מדיכאון ולא פנויה לספק לה אהבה השליך על חוסר שביעות רצון מהיחס שמקבלת מבעלה ורוצה להרגיש מיוחדת בשבילו.  זיהוי הבעיה אפשר לטפל במצוקה הרגשית שנוצרה עם בעלה ועל הדרכים שיכולה לפעול על מנת להרגיש אהובה יותר בקשר. התהליך הטיפולי סייע לה באופן הדרגתי להשתחרר מביקורת והאשמה עצמית, ולמרות שעדיין לא הייתה מרוצה מספיק ממראה גופה החרדה שלה פחתה והיא התחילה לאהוב את עצמה יותר. .

.

נשארת עם שאלות על טיפול בהפרעות אכילה? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

פסיכותרפיה למבוגרים

טיפול במתבגרים

שאלות ותשובות

הפרעות אכילה
פסיכולוג המספק טיפול פסיכולוגי בהפרעות אכילה
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon