חרדת בחינות

חרדת בחינות היא חרדה מצבית שהאדם מפרש אותה כחשש מפני כישלון או ביצוע במשימה והיא גורמת למצוקה רגשית. המטרה המרכזית בטיפול בסובלים מחרדת בחינות היא לאתר את שורש הבעיה כדי להשתחרר מהמצוקה הרגשית, להפחית סבל וכאב ולגרום לתחושת הקלה.

אנו חיים בעידן שבו הישגיות והצלחה במבחנים הפכו לעניין משמעותי בחיינו. חרדת בחינות (Exam anxiety)מתבטאת בחשש מפני כישלון בבחינה שהינו עניין אישי ויחסי המושפע גם מציפיות ההורים להגיע להישגים גבוהים. חרדת בחינות היא חרדה מצבית, המאופיינת בהופעה לפרק זמן קצר כתגובה לאירוע או מצב מסוים שהאדם מפרש אותו כמצב סכנה מפני כישלון בביצוע משימה. במהלך החיים אנו נדרשים להפגין את בקיאותנו במסגרות וסוגי מבחנים שונים: החל במסגרות לימודים, טסט לנהיגה, מבחני קבלה בצבא, ראיונות עבודה, פרזנטציה וסיטואציות שונות. חרדת בחינות מושפעת ממחשבות ואמונות מכשילות כמו: "אני לא מצליח וכולם מצליחים", להקטין את "העצמי" כמו: "בטוח שאני נכשל", הפחתה עצמית כמו: "אני לא יכול להצליח" ולעיתים גם מחשבות לא פרופורציונליות: "זהו, הרסתי לעצמי את החיים". חרדת בחינות יכולה להופיע בעוצמות שונות ולגרום לקשיים קלים או חמורים. חרדה ברמה נמוכה לפני בחינה עשויה להוות גורם חיובי המסייע בגיוס כוחות ולהשקעת מאמץ כדי להצליח. הבעיה מתעוררת כאשר רמת החרדה גבוהה יותר ממה שהאדם מסוגל לשאת ואז היא מונעת ממנו לגשת לבחינה או פוגעת ברמת הביצוע שלו.

בכל הנוגע לתחום הלימודי, חרדת בחינות לרוב מופיעה מגיל חטיבה ותיכון מאחר והתלמיד נדרש להתמודד עם כמות חומר גדולה יותר ורמת הקושי גבוהה יותר. לעיתים החרדה משפיעה על הציון שהתלמיד קיבל שלא משקף את רמת הידע שלו. חרדת בחינות יכולה להיות בכל מקצועות הלימוד, לפני כל מבחן או מבחן שמוגדר כמשמעותי כמו מבחן מעבר (מגמת לימוד) או מבחן סופי (מבחן בגרות). לעיתים החרדה קשורה לקושי גדול במקצוע מסוים למשל מתמטיקה אך יכולה להיות מושפעת גם מיחסים מתוחים בין התלמיד למורה.

לרוב חרדת בחינות שלא קבלה מענה טיפולי מתאים יוצרת מעין מעגל "קסמים" שמתבטא בתחושת כישלון מצטברת שמוביל לתחושת אשמה עצמית ("אני טיפש ולא מסוגל להצליח"), לפגיעה בהערכה העצמית ("אני אפס") ולהימנעויות (הימנעות מהגעה למבחן או הפסקת המבחן במהלכו) ולכן כאשר מופיעים הסימפטומים שתוארו מומלץ לפנות לעזרה מקצועית כדי לטפל בבעיה ולמנוע החמרה גדולה יותר בעתיד.

.

לשאלות נוספות על טיפול בחרדת בחינות או לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. סימפטומים של חרדת בחינות

הסימפטומים של חרדת בחינות רבים ומגוונים ועשויים להשפיע על האדם מבחינה רגשית, גופנית, קוגניטיבית והתנהגותית בעצמה שונה. בחשיבה הפסיכואנליטית מצוקה רגשית נקראת סימפטום המהווה גורם מרכזי שבגללו האדם מגיע לטיפול נפשי. לרוב הסימפטום לא מודע והתלונה בטיפול מתייחסת לתיאור חיצוני כמו בפנייה עקב חרדת בחינות שהסיבות לכך אינן ידועות. הסימפטום הוא הציר המרכזי שהטיפול נסוב סביבו ומטרת הטיפול הוא לסייע לפונה להבין מה מסתתר מאחורי חרדת הבחינות ולכן להבנת הסימפטום חלק משמעותי ביצירת שינוי.

סימפטומים רגשיים – מתבטאים ברגשות של דאגה מוגברת, חוסר שקט, מתח, פחד, מועקה, תסכול, טרם תחילת המבחן ובמהלכו.

סימפטומים גופניים – מושפעים מהקשר שבין המתרחש בגוף למצב החרדה ובאים לידי ביטוי בכאב בטן, כאב ראש, שלשולים, בחילות, סחרחורות, דפיקות לב, דופק מואץ, הזעה, לחץ בחזה וקוצר נשימה. סימפטומים אלו עשויים להופיע במהלך הלמידה לקראת המבחן ובמהלך המבחן עצמו.

סימפטומים קוגניטיביים – התופעה המוכרת לנו ביותר בחרדת בחינות היא שכחה פתאומית, מעין תחושה של "בלק אאוט" (Blackout). זוהי תופעה שגורמת לנבחן לפגיעה בזכירת חומר הבחינה ומבטאת את הקושי בזכירה, ארגון ושליפת החומר מהזיכרון, קושי בהבנת שאלות הבחינה וקושי לבטא את הידע בצורה מובנת. עיסוק מוגבר בחשיבה על שאלות הקשורות בהצלחה ובכישלון. חשיבה ואמונות לא רציונליות המתבטאות בחשיבה קטסטרופלית בנוגע לכישלון ותחושת נחיתות בעקבותיה והשוואה מול אחרים שמעצימה את תחושת החרדה.

סימפטומים התנהגותיים – אלו סימפטומים המתייחסים להשפעת החרדה על הרגלי הלמידה ועל ההתנהגות תוך כדי ומהלך המבחן: לימוד מוגזם ובלתי פוסק, הזנחת הלמידה השוטפת, הימנעות מלמידה, דחיית עבודות ושעורי בית וויתור על מבחנים.

.

חרדת בחינות היא חרדה מצבית המאופיינת בהופעת חרדה לפרק זמן קצר כתגובה לאירוע או מצב מסוים שהאדם מפרש אותו כמצב סכנה

.

.

2. מי עשוי לסבול מחרדת בחינות?

באופן כללי ניתן לחלק שלוש קבוצות של תלמידים שעשויים לסבול מחרדת בחינות: הקבוצה הראשונה מאופיינת בתלמידים שרמת הידע שלהם טובה והם נכשלים עקב רמת חרדה גבוהה מאחר והעיסוק בצורך להגיע להישגים גבוהים פוגע בתחושת הביטחון העצמי שלהם. הקבוצה השנייה נמצאת בקצה השני של הסקלה ומאופיינת בתלמידים שרמת הידע והיכולות הלימודיות שלהם נמוכים. חוסר ההבנה שלהם מהם יכולותיהם הלימודיות גורמת לכך שיש להם ציפיות גבוהות מעצמם. הקבוצה השלישית מאופיינת בתלמידים בעלי יכולות לימוד ממוצעות עם רמת ידע נמוכה. הבעיה המרכזית בקרב תלמידים אלו שרמת המוטיבציה שלהם אינה גבוהה והם מרגישים חרדה מאחר והציונים שלהם אינם גבוהים והחשש מכישלון נוסף פוגע בהערכה העצמית שלהם בלימודים.

.

חרדת בחינות מעוררת פגיעות נרקיסיסטית מאחר ותחושת הכישלון גורמת לפגיעה בדימוי העצמי

.

3. גורמים לחרדת בחינות

חרדת מבחנים מהווה ביטוי כללי לתחושה של פגיעות נרקיסיסטית המתעוררת כתוצאה מגירוי שנתפס כמאיים, מעורר חרדה ומושפע מקונפליקטים רגשיים המושפעים מעולמנו הפנימי ומיחסים עם הסביבה הקרובה:.

3א. עומס רגשי – אחת מהתופעות הבולטות בתקופת גיל ההתבגרות היא התגברות של מצבי לחץ שגורמים לעומס רגשי. גורמי לחץ עשויים להיות מושפעים מקשיים ביחסים עם ההורים, קשיים לימודיים, חברתיים וחששות כבדים מפני העתיד. גורמי הלחץ שמאפיינים את תקופת גיל ההתבגרות עשויים לעורר חרדה באופן עקיף ומהווים סיכון להתפתחות של חרדת בחינות..

3ב. דחף לציונים גבוהים – נטייה לפרפקציוניזם היא אחת מתכונות אישיות נוסף לדימוי עצמי וביישנות שהנן קבועות. פרפקציוניזם מבטא צורך שכל פעולה תוביל לתוצאה מושלמת. מנקודת מבט פסיכואנליטית "האגו האידאלי" נוצר כחלק מתהליכי למידה של ערכי מוסר ואידאלים חברתיים ומייצג שאיפה למושלמות. מרבית התלמידים והסטודנטים שמאופיינים בשאיפה למצוינות ובחתירה להישגים גבוהים נוטים לפרפקציוניזם ובשל כך עשויים לפתח חרדת בחינות על רקע "אגו אידאלי" נוקשה, ביקורתי ושיפוטי שתמיד חסר שביעות רצון מהתוצאה. פרטים על מחשבות אובססיביות ניתן לקרוא במאמר הפרעה טורדנית כפייתית OCD.

3ג. דימוי עצמי נמוך – חרדת בחינות נפוצה גם בקרב תלמידים וסטודנטים הסובלים מלקויות למידה והפרעת קשב (ADHD). השילוב של קשיים שונים בתחום השפה יחד עם הפרעת קשב וקשיים בהתארגנות גורמים לקשיים אובייקטיביים בלמידה. קשיים אלו מלווים בתחושות של כישלון ופגיעה משמעותית בדימוי העצמי, ותסכול בעיקר כאשר נוצר פער לימודי משמעותי בלימודים ביחס לאחרים. פרטים נוספים על פגיעה בדימוי העצמי ניתן לקרוא במאמר דימוי עצמי. אספקט קוגניטיבי נוסף קשור למחשבות ואמונות שליליות ולא רציונליות שמבטאים תחושה של חוסר אמונה ביכולת להצליח ("אני אפס") וחשיבה שלילית ופסימית ("בטוח אני ייכשל") שיוצרים מעגלי חשיבה שליליים שגורמים לירידה בביצועי הבחינה..

3ד. דרישות אקדמיות – בקרב מתבגרים, העיסוק בציונים בולט מאחר ולראשונה הם נדרשים לקבל החלטות רבות שעשויות להשפיע על עתידם כמו: קבלה או מעבר למסגרות לימודיות, קבלה או מעבר בין מגמות לימוד והחלטה לגבי מספר יחידות לימוד לבגרויות במקצועות השונים. כל אלו מחייבים עמידה בבחינות והדרישות האקדמיות הגוברות מעוררות חרדה בפרט בקרב תלמידים שמתכננים להמשיך ללימודים אקדמאים אחרי הצבא. חרדה עשויה לפרוץ גם בקרב סטודנטים לתואר ראשון המתכננים לימודי תואר שני במסלול לימודים שבו התחרות גדולה על מספר מקומות מצומצם..

3ה. גורמים חברתיים ומשפחתיים – למסגרות הלימוד גם כן ישנה השפעה על חרדת בחינות. אווירת לימודים שלילית ובמוסד לימודי תחרותי ומנוכר עשויים להוביל ללחץ ולחרדה. ליחסים הבינאישיים עם המורה ישנה השפעה על הצלחה במבחנים כאשר יחסים של כבוד ביניהם עשויים להוות מקור לחיזוק ותמיכה עבור המתבגר. למעורבות ההורים ישנה גם השפעה גדולה על היווצרות חרדת בחינות וכאשר אווירה ביתית רגועה, תומכת ומבינה יכולה לסייע להפחית חרדה בסיסית שממילא קיימת וחיונית. לעומת זאת, הורים בעלי דחף להישגיות ופרפקציוניזם, ורמת ציפיות גבוהה עם עמדות נוקשות ולא גמישות, שיפוטיים וביקורתיים לגבי ההישגים הלימודיים עשויה להוביל לחרדת בחינות עקב חשש שהילד לא יצליח לעמוד בציפיות שלהם ומתוך חשש לאכזב אותם.

.

תלמידים וסטודנטים שנוטים לפרפקציוניזם עשויים לפתח חרדת בחינות על רקע נוקשות, ביקורתיות ושיפוטיות עקב חוסר שביעות רצון תמידית מהתוצאה שהתקבלה.

.

.

4. טיפול פסיכולוגי בחרדת בחינות

חרדת בחינות פוגעת בהישגיהם של תלמידים וסטודנטים וגורמת לסבל ולמצוקה רגשית. לפי התיאוריה הפסיכואנליטית שפיתח פרויד לכל אדם חיי נפש שחלקם מודעים וחלקם לא מודעים. בבסיסה חרדה נוצרת כתוצאה מקונפליקט פנימי לא מודע בין חלקי הנפש שמגנה מפני פריצה של תכנים רגשיים מאיימים הקשורים במשאלות אסורות מהעבר ותחושות של בושה ואשמה. הסימפטומים שנוצרו משוחזרים בהווה וגורמים לבעיות רגשיות שפוגעות ומגבילות. מטרה מרכזית בטיפול בחרדת בחינות הוא להגיע לשורש הבעיה כדי להשתחרר מהחרדה או להפחית אותה ולגרום להקלהלהגמיש את החשיבה הביקורתית והשיפוטית כדי להפחית תחושות של כישלון ולחזק את הדימוי העצמי. לסייע להשתחרר, לשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות. לעורר שיח פנימי כדי ליצור תהליכי חשיבה פנימיים שמרגיעים יותר ולסייע במידת הצורך להיות מודע יותר למגבלות האישיות ולקבל אותן. ישנה חשיבות רבה לתמיכה של המשפחה בתהליך הטיפולי להגיב באמפתיה לכאב האישי ולסייע בהתאם לצורך.

.

מטרות הטיפול בסובלים מחרדת בחינות להפחית מתח והצטברות של אנרגיה נפשית, להגמיש את יכולת החשיבה, לעדן או להפחית את המחשבות השליליות וליצור שיח פנימי חיובי 

.

.  

סיפור מקרה מהקליניקה

מתבגרת שהגיעה לקליניקה בעקבות חרדה מכישלון במבחן: במפגשים ספרה על עצמה שבכל תקופת היסודי והחטיבה קבלה ציונים גבוהים ועכשיו לומדת בתיכון. הוריה ללא רקע אקדמי והאם "דוחפת" אותה מאוד שתצליח בלימודיה. במהלך ההכנות לקראת המבחן "מגן" במתמטיקה החלה להרגיש הזעה בכפות הידיים, דופק מהיר, סחרחורות ותחושה של "בלק אאוט". ראוי לציין כי בדיקות רפואיות שעשתה בעבר נמצאו תקינות. בטיפול עלה כי ביחסים בינה לבין הוריה הזדהתה עם הצורך של האם בילדה "מושלמת" וחששה שתיכשל כדי לא לאכזב אותה. במפגשים דברנו על הצורך שתלמד עבור עצמה בלבד, שתבין שאינה מושלמת וכך גם הציונים ובמידה והאם תתאכזב זה עניין שלא נוגע אליה. כעבור מספר מפגשים מצאה לעצמה דרכים חדשות כיצד להתנהל מול אם נוקשה ותובענית שסייע לה בתחושת הקלה והיא הצליחה להשתחרר מחרדה בלימוד ובמהלך מבחנים.

.

נשארת עדיין עם שאלות על חרדת בחינות? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

טיפול בחרדה

שאלות ותשובות

שאלות 

דיכאון בגיל ההתבגרות
טיפול בחרדת בחינות ע
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon