חרדת בחינות

חרדת בחינות היא חרדה מצבית שהאדם מפרש אותה כאיום וחשש מפני כישלון או ביצוע במשימה הגורמת לתגובת דחק. כתוצאה ממנה חלה פגיעה בתפקוד, אנו חווים מצוקה, ישנה עליה ברמת החרדה ובדאגה מפני כישלון. המטרה המרכזית בטיפול באילו הסובלים מחרדת בחינות היא לאתר את הבעיה שנוצרה ולסייע להשתחרר מהמצוקה הרגשית.

שלומי לוי I פורסם: 23/02/2017

.

אנו חיים בעידן שבו הישגיות והצלחה במבחנים הפכו לעניין משמעותי בחיינו, ואנו נדרשים להיבחן במסגרות לימודיות פעמים רבות. חרדת בחינות (Exam anxiety) מתבטאת בחשש מפני כישלון שעשוי להיגרם מהציפיות של הורים מילדיהם להגיע להישגים גבוהים, אך גם הילדים מעצמם. תפיסת הכישלון הינה סובייקטיבית, מאחר והיא נוגעת לתפיסה אישית מהי הצלחה ומהי כישלון. חרדת בחינות היא חרדה מצבית, המופיעה לרוב לפרקי זמן קצרים כתגובה לאירוע או מצב מסוים שהאדם מפרש אותו כמצב סכנה מפני כישלון בביצוע משימה. במהלך החיים אנו נדרשים להפגין את בקיאותנו במסגרות לימודיות, וגם כאשר אנו רוצים לעבור טסט לנהיגה, מבחני קבלה בצבא, ראיונות עבודה, פרזנטציה וסיטואציות שונות.

באופן כללי ניתן לומר כי מבחנים גורמים לנו לתחושה של לחץ. חרדת בחינות יכולה להיגרם כתוצאה מהתגברות של מצבי לחץ בחיים, דחף לציונים גבוהים, דימוי עצמי נמוך, דרישות אקדמיות גבוהות, אווירת לימודים שלילית, תחרות גבוהה עם תלמידים או סטודנטים ויחסים פחות טובים עם המורים או המרצים. מאחר וחרדת בחינות נובעת מפרשנויות של הנבחנים את הבחינה כמצב המאיים, היא עשויה להוביל למחשבות ואמונות שליליות מכשילות כמו: "אני לא מצליח וכולם מצליחים", להקטין את "העצמי" כמו: "בטוח שאני נכשל", הפחתה עצמית כמו: "אני לא יכול להצליח" ולעיתים גם מחשבות לא פרופורציונליות: "זהו, הרסתי לעצמי את החיים".

חרדת בחינות יכולה להופיע גם בעוצמות שונות ולגרום לקשיים קלים או חמורים. בעוד שהניסיון מראה כי חרדה ברמה נמוכה לפני בחינה עשויה להוות גורם חיובי המסייע בגיוס כוחות וההשקעת מאמץ כדי להצליח לעומת זאת, לעומת זאת חרדה בעוצמה גבוהה עשויה למנוע מהאדם לגשת לבחינה או לפגוע ברמת הביצוע שלו.

חרדת בחינות בתחום הלימודי לרוב מופיעה החל מגיל חטיבה ותיכון מאחר והתלמידים נדרשים להתמודד עם כמות חומר גדולה יותר ורמת הקושי עולה. חרדת בחינות יכולה להיות בכל מקצועות הלימוד, לפני מבחן או מבחן שמוגדר כמשמעותי כמו מבחן מעבר (מגמת לימוד) או מבחן סופי (מבחן בגרות). לעיתים החרדה קשורה לקושי גדול במקצוע מסוים לדוגמה במתמטיקה, אך יכולה להיות מושפעת גם מיחסים מתוחים בין התלמיד למורה.

לרוב חרדת בחינות שלא קבלה מענה טיפולי מתאים יכולה להוביל למעין מעגל "קסמים" שעשוי להתבטא בתחושת כישלון מצטברת שמוביל לתחושת אשמה עצמית ("אני טיפש ולא מסוגל להצליח"), לפגיעה בהערכה העצמית ("אני אפס") ולהימנעויות (הימנעות מהגעה למבחן או הפסקת המבחן במהלכו) ולכן כאשר מופיעים סימפטומים שמצביעים על חרדת בחינות מומלץ לפנות לעזרה מקצועית כדי לטפל בבעיה ולמנוע החמרה גדולה יותר בעתיד. הטיפול בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית, חקירה מעמיקה של הנפש, לצד הקשבה והבנה את הצרכים של המטופל.

.

.

לשאלות נוספות על טיפול בחרדת בחינות או לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. סימפטומים של חרדת בחינות

הסימפטומים של חרדת בחינות רבים ומגוונים ועשויים להשפיע עלינו מבחינה רגשית, גופנית, קוגניטיבית והתנהגותית. נתייחס בקצרה לסימפטומים מרכזיים:

א. סימפטומים רגשיים – מבחינה רגשית הכוונה לרגשות של דאגה מוגברת, לחץ, תחושת חוסר שקט, מתח, פחד, מועקה, ותסכול לפני המבחן ובמהלכו.

ב. סימפטומים גופניים – מושפעים מהקשר שבין המתרחש בגוף למצב החרדה. תחושת חרדה  גורמת לגוף להיכנס למצב של דריכות מיידית ומפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית. זוהי מערכת עצבים שפועלת באופן אוטונומי לצורך מאבק או נסיגה בהתמודדות עם מצבי סכנה מיידית. היא זו שמכינה את הגוף לתגובה בהתאם למנגנון הישרדותי של “fight, flight or freeze”, כלומר, להתמודד עם מצב הסכנה ע"י בריחה, מלחמה או קיפאון. כתוצאה מכך הגוף יכול לפתח כאבי בטן, כאב ראש, שלשולים, בחילות, סחרחורות, דפיקות לב, דופק מואץ, הזעה, לחץ בחזה וקוצר נשימה. סימפטומים אלו עשויים להופיע במהלך הלמידה, לקראת המבחן ובמהלך המבחן.

ג. סימפטומים קוגניטיביים – התופעה המוכרת לנו ביותר בחרדת בחינות היא שכחה פתאומית, מעין תחושה של "בלק אאוט" (Blackout). זוהי תופעה שגורמת לנבחן לפגיעה בזכירת חומר הבחינה ומבטאת את הקושי בזכירה, ארגון ושליפת החומר מהזיכרון, קושי בהבנת שאלות הבחינה וקושי לבטא את הידע בצורה מובנת. עיסוק מוגבר בחשיבה על שאלות הקשורות בהצלחה ובכישלון. חשיבה ואמונות לא רציונליות המתבטאות בחשיבה קטסטרופלית בנוגע לכישלון ותחושת נחיתות בעקבותיה, והשוואה מול אחרים שמעצימה את תחושת החרדה.

ד. סימפטומים התנהגותיים – אלו סימפטומים המתייחסים להשפעת החרדה על הרגלי הלמידה ועל ההתנהגות תוך כדי ומהלך המבחן: לימוד מוגזם ובלתי פוסק, הזנחת הלמידה השוטפת, הימנעות מלמידה, דחיית עבודות ושעורי בית וויתור על מבחנים.

.

.

חרדת בחינות היא חרדה מצבית המאופיינת בהופעת חרדה לפרק זמן קצר כתגובה לאירוע או מצב מסוים שהאדם מפרש אותו כמצב של איום וסכנה

.

.

2. מי עשוי לסבול מחרדת בחינות בלימודים?

באופן כללי ניתן לחלק שלוש קבוצות של תלמידים שעשויים לסבול מחרדת בחינות: קבוצה ראשונה מאופיינת בתלמידים שרמת הידע שלהם טובה והם נכשלים עקב רמת חרדה גבוהה, מאחר והעיסוק בצורך להגיע להישגים גבוהים פוגע בתחושת הביטחון העצמי שלהם. הקבוצה השנייה נמצאת בקצה השני של הסקלה ומאופיינת בתלמידים שרמת הידע והיכולות הלימודיות שלהם נמוכים. חוסר ההבנה שלהם מהם יכולותיהם הלימודיות גורמת לכך שיש להם ציפיות גבוהות מעצמם. הקבוצה השלישית מאופיינת בתלמידים בעלי יכולות לימוד ממוצעות עם רמת ידע נמוכה. הבעיה המרכזית בקרב תלמידים אלו שרמת המוטיבציה שלהם אינה גבוהה והם מרגישים חרדה מאחר והציונים שלהם אינם גבוהים והחשש מכישלון נוסף פוגע בהערכה העצמית שלהם בלימודים.

.

.

3. גורמים לחרדת בחינות

חרדת מבחנים מהווה ביטוי כללי לתחושה של פגיעות עצמית המתעוררת כתוצאה מפרשנויות של הנבחנים את הבחינה כמצב המאיים על עולמם הפנימי, הגורם לחרדה.

א. עומס רגשי – אחת מהתופעות הבולטות בתקופת גיל ההתבגרות היא התגברות של מצבי לחץ שגורמים לעומס רגשי. גורמי לחץ עשויים להיות מושפעים מקשיים ביחסים עם ההורים, קשיים לימודיים, חברתיים וחששות מפני העתיד. גורמי הלחץ שמאפיינים את תקופת גיל ההתבגרות עשויים לעורר חרדה באופן עקיף ומהווים סיכון להתפתחות של חרדת בחינות.

ב. דחף לציונים גבוהים – זהו דחף שלרוב מבטא את הצורך שלנו לתוצאה מושלמת, הנקראת בשם פרפקציוניזם. מנקודת מבט פסיכואנליטית פרפקציוניזם הוא מנגנון של "אגו אידאלי", כלומר הוא נוצר כחלק מתהליכי למידה של ערכי מוסר ואידאלים חברתיים שנחשפנו אליהם ומייצגים שאיפה למושלמות. מרבית התלמידים והסטודנטים שמאופיינים בשאיפה למצוינות ובחתירה להישגים גבוהים נוטים לפרפקציוניזם. בשל החתירה למושלמות ומבנה נפשי של "אגו אידאלי" נוקשה, ביקורתי ושיפוטי שתמיד חסר שביעות רצון מהתוצאה, הם עשויים לפתח חרדת בחינות. פרטים על מחשבות אובססיביות ניתן לקרוא במאמר הפרעה טורדנית כפייתית OCD.

ג. דימוי עצמי נמוך – חרדת בחינות בתחום הלימודי נפוצה גם בקרב תלמידים וסטודנטים הסובלים מלקויות למידה והפרעת קשב (ADHD).  השילוב של קשיים שונים בתחום השפה יחד עם הפרעת קשב וקשיים בהתארגנות גורמים לקשיים אובייקטיביים בלמידה. קשיים אלו מלווים בתחושות של כישלון ופגיעה משמעותית בדימוי העצמי, ותסכול בעיקר כאשר נוצר פער לימודי משמעותי בלימודים ביחס לאחרים. פרטים נוספים על פגיעה בדימוי העצמי ניתן לקרוא במאמר דימוי עצמי. היבט קוגניטיבי נוסף קשור במחשבות ואמונות שליליות ולא רציונליות שבאים לידי ביטוי בתחושה של חוסר אמונה ביכולת להצליח ("אני אפס") וחשיבה שלילית ופסימית ("בטוח אני ייכשל") והם אלו היוצרים מעגלי חשיבה שליליים שגורמים לירידה בביצועי הבחינה.

ד. דרישות אקדמיות – בקרב מתבגרים, העיסוק בציונים בולט מאחר ולראשונה הם נדרשים לקבל החלטות רבות שעשויות להשפיע על עתידם כמו: קבלה או מעבר למסגרות לימודיות, קבלה או מעבר בין מגמות לימוד והחלטה לגבי מספר יחידות לימוד לבגרויות במקצועות השונים. כל אלו מחייבים עמידה בבחינות ודרישות אקדמיות גוברות עשויות לעורר חרדה בפרט בקרב תלמידים שמתכננים להמשיך ללימודים אקדמאים אחרי הצבא. חרדה עשויה לפרוץ גם בקרב סטודנטים לתואר ראשון המתכננים לימודי תואר שני במסלול לימודים שבו התחרות גדולה על מספר מקומות מצומצם.

ה. גורמים חברתיים – למסגרות הלימוד גם כן ישנה השפעה על חרדת בחינות. אווירת לימודים שלילית ובמוסד לימודי תחרותי ומנוכר עשויים להוביל ללחץ ולחרדה. ליחסים הבינאישיים עם המורה ישנה השפעה על הצלחה במבחנים כאשר יחסים של כבוד ביניהם עשויים להוות מקור לחיזוק ותמיכה עבור המתבגר.

ו. מעורבות ההורים – למעורבות ההורים ישנה גם השפעה גדולה על היווצרות חרדת בחינות וכאשר אווירה ביתית רגועה, תומכת ומבינה יכולה לסייע להפחית חרדה בסיסית שממילא קיימת וחיונית. לעומת זאת, הורים בעלי דחף להישגיות ופרפקציוניזם, ורמת ציפיות גבוהה עם עמדות נוקשות ולא גמישות, שיפוטיים וביקורתיים לגבי ההישגים הלימודיים עשויה לגרום לחרדת בחינות עקב חשש שהילד לא יצליח לעמוד בציפיות שלהם ומתוך חשש לאכזב אותם.

סיפור מקרה מהקליניקה - מתבגרת שהגיעה לטיפול בעקבות חרדה מכישלון במבחן. מדובר בנערה צעירה ובת יחידה לאם חד הורית. במהלך המפגשים הנערה ספרה שבתקופת היסודי והחטיבה קבלה ציונים גבוהים מבלי שחשה חרדה באופן מיוחד. עם זאת, כל העת האם הנוקשה והתובענית עקבה אחרי כל היבט לימודי אצלה ודחפה אותה מאוד להישגים גבוהים בלימודים. יום אחד במהלך תרגול למבחן מסכם במתמטיקה היא החלה להרגיש הזעה בכפות הידיים, דופק מהיר, סחרחורות ותחושה של "בלק אאוט". היא עברה בדיקות רפואיות שנמצאו תקינות. בטיפול עלה כי שהקשר שלה עם האם מתאפיינים ביחסים סימביוטיים, כלומר קרבה גדולה מדי בינה לבין האם וקושי בנפרדות. היא פחדה שלא תעמוד בציפיות של האם ותאכזב אותה. הטיפול סייע להעלות את המודעות העצמית שלה, להשים את הצרכים שלה לפני הצרכים של האם, והיא גם הבינה שאינה מחפשת להיות מושלמת אלא היא שואפת לציונים גבוהים. כל אותן תובנות שרכשה סייעו לה להפחית חרדה וגם לפתח דרכים נכונות עבורה ללמוד בצורה יעילה.

.

.

תלמידים וסטודנטים שנוטים לפרפקציוניזם עשויים לפתח חרדת בחינות על רקע נוקשות, ביקורתיות ושיפוטיות עקב חוסר שביעות רצון תמידית מההישגים שלהם.

.

.

4. טיפול פסיכולוגי בחרדת בחינות

הטיפול בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית לצד גישות טיפוליות אינטגרטיביות הכוללות היבטים הממוקדים בחוויה הרגשית, במחשבות והרגשות, בהתאם לצורכי המטופל.

חרדת בחינות נוצרת כתוצאה מקונפליקטים פנימיים וגורמים חיצוניים המשפיעים על האדם. הטכניקה הפסיכואנליטית בטיפול שמה דגש על הקשבה למילים, אסוציאציות חופשיות, זיכרונות וחלומות כדי לסייע בהעלאה למודע את כל אותם התכנים שהודחקו ונשכחו מהזיכרון כדי לפתח מודעות עצמית ולמצוא דרכים להפחית חרדה ולהירגע. לנסות להבין את המקור של הבעיה ולהשתחרר ממנה או לכל הפחות לגרום להקלה. להגמיש את החשיבה הביקורתית והשיפוטית כדי להפחית תחושות של כישלון ולחזק את הדימוי העצמי. לכוון להתנהלות נכונה מבחינת עומסים רגשיים, תחושות לחץ, ודרישות אקדמיות. לסייע להשתחרר, לשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות. כמו כן, לעורר שיח פנימי כדי ליצור תהליכי חשיבה פנימיים מרגיעים יותר. ישנה חשיבות לתמיכה של המשפחה בתהליך הטיפולי להגיב באמפתיה לכאב האישי ולסייע בהתאם לצורך.

.

.

מטרות הטיפול בסובלים מחרדת בחינות להפחית לחץ והצטברות של אנרגיה נפשית, להגמיש את יכולת החשיבה, לעדן או להפחית את המחשבות השליליות וליצור שיח פנימי חיובי 

.

.  

נשארת עדיין עם שאלות על חרדת בחינות? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווה

.

מאמרים נוספים

טיפול בחרדה

שאלות ותשובות

שאלות 

טיפול בדיכאון - פסיכולוג ופסיכותרפיסט
טיפול בחרדת בחינות ע
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon