חרדה, ואי ודאות מנגיף הקורונה

התפשטות נגיף הקורונה גורמת לבהלה וחרדה עקב תחושת אי ודאות מהלא נודע ומרצף החיים שנקטע. תחושת הסכנה והאיום הממשי על חיינו הובילו לבלבול, אי נחת, וכאוס פנימי וחברתי הפוגעים בתחושת הביטחון העצמי וישנה דאגה לעתידנו ועתיד ילדינו.

שלומי לוי I פורסם: 25/3/2020

.

אנו נמצאים בעיצומו של משבר עולמי בעקבות ההתפרצות של נגיף הקורונה שגורם לחרדות קיומיות ותחושות של אי ודאות. בסיטואציה שנוצרה אנו עסוקים בבריאותנו ובריאות ילדינו וקיים חשש גדול לפרנסתנו, ולפיטורין מהעבודה וכבר רבים מהאנשים פוטרו או יצאו לחל"ת, וכמובן דאגה לבני משפחתנו. אנו נדרשים לצמצם את הפעילויות השגרתיות ולהישאר בבית כך שרצף החיים נקטע ורבים מאיתנו מצמצמים מעצמם מקניות, תחביבים מפגשים חברתיים ועסוקים מאוד במחשבות לגבי העתיד. הדבר קשה במיוחד להורים שעובדים מהבית ונדרשים במקביל לספק את צורכיהם של ילדיהם שלצד סיפוק והנאה מעשייה משותפת, מעוררת מתחים וקונפליקטים בין ההורים לבין עצמם ומול הילדים עקב הבילוי האינטנסיבי בבית שחלקם או רובם הודחקו טרם התפרצות הקורונה.

החשיפה לאמצעי התקשורת השונים לפרקי זמן קצרים חיונית לקבלת הנחיות ועדכונים והבנה כיצד לנהוג ולפעול נכון, חשיפה לפרקי זמן ארוכים עשויה לגרום לדאגה ומחשבות בלתי פוסקות ולהעלאת רמת החרדה. גם להנחיות שמחמירות שלא רק גרמו לשינוי משמעותי בשגרת החיים הן מערערות את הנפש ואנשים מתלוננים על תחושות של בלבול, אי נחת, כאוס חברתי, חרדה ואי ודאות. במאמר הנוכחי ננסה להבין את ההשפעות הישירות והעקיפות של נגיף הקורונה על תהליכים נפשיים וחברתיים ובסוף נתייחס לדרכים שניתן ליצור ודאות בתקופה של חוסר ודאות.

.

לשאלות נוספות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

המלחמה בקורונה היא חברתית

ניתן לומר על נגיף הקורונה שהמאבק בו נתפס כמלחמה מאחר ואנו צריכים לשמור על בריאותנו ולהגן על עצמינו ועל בני משפחתנו מפני אויב שאינו מוכר לנו. המלחמה הזאת בקורונה דורשת מכולנו לשמור על עצמנו ולכן אנשים שמתעלמים מההנחיות מסכנים את שלום הציבור. אילו שמתאספים באירועים משפחתיים בחגים או סופי שבוע, במפגשים חברתיים ומשתתפים באירועים כמו חתונות שמספר המשתתפים בהן גדול מהמותר. שאינם מקפידים על שמירת מרחק של 2 מטר האחד מהשני וחבישת מסיכה במרחבים הציבוריים וכניסה לבידוד בהתאם להנחיות. אי עמידה בהנחיות מסכנת את בריאות הציבור מאחר ונגיף הקורונה עובר מאחד לשני די בקלות באמצעות הדבקה טיפתית (רוק), הכוונה לרסיסים של טיפות שמקורם באדם נגוע שהשתעל, התעטש או אפילו דיבר. כולנו ניצבים בפני אויב משותף, תלויים האחד בשני ונדרשים לקחת אחריות אישית וערבות הדדית להימנע מהתנהגויות שעשויות לגרום להדבקה. קצב ההדבקה הגבוהה בארץ ובעולם הוביל להערכה של מומחים מכל העולם שהמגיפה הזאת אינה תופעה שתחלוף כל כך מהר.

.

.

כולנו ניצבים בפני אויב משותף, תלויים האחד בשני וצריכים לפעול ככל שניתן כדי להצליח במלחמה המשותפת שלנו בנגיף הקורונה

.

.

מחשבות בעלות תוכן של דאגה

בתקופה של משבר המאופיין בחוסר ודאות לגבי העתיד עשויות לגרום לעיסוק רב במחשבות בעלות תוכן של דאגה אבל בעיקר המחשבה הופכת למעין תחליף לעשייה עקב הירידה המשמעותית בעשייה, לעורר פחדים וחרדות ולגרום לסבל רב. בקרב אילו שהבריאות הגופנית והנפשית חשובה להם מוצאים דרכים שונות למלא את "החלל או הבור הגדול שנפער" ולהפחית מחשבות דאגניות וחרדה בעשייה. מדיווחים בתקשורת וגם מניסיוני המקצועי מחשבות שליליות בתקופה הנוכחית לרוב מאופיינת בתכנים קטסטרופליים הקשורים באסונות על דבר נורא שעתיד להתרחש כולל מחשבות על מוות שלנו ושל בני משפחתנו. כך לדוגמה, בחור צעיר ובריא שלא אובחן חולה בקורונה, חושב באופן כפייתי ומדמיין שהוא הולך להדביק את חבריו לעבודה, חש חרדה גדולה מהעשוי להתרחש ומרגיש בושה ואשמה על מעשיו. על מחשבות אובססיביות ניתן לקרוא במאמר הפרעה טורדנית כפייתית (OCD). נחזור לאותו בחור שעסוק בדמיונו במחשבות בעלות תוכן שלילי על פגיעה באחרים, החשש שייפגע בהם עשויה לגרום לו להרגיש אשמה ולהפנות את תוקפנות "על מעשיו" כלפי עצמו, דבר שעשוי להשפיע לרעה על מצב רוחו ולהוביל לדיכאון. ניתן לקרוא על דיכאון, במאמר טיפול בדיכאון. ככל שעסוקים במחשבות רבות בעלות תוכן של דאגה כך ישנה תחושה גדולה יותר של אי ודאות.

.

.

מאי ודאות ליצירת הזדמנויות

אי ודאות זוהי תחושה שמאופיינת באיום וחוסר יכולת לשלוט במצב או במילים אחרות אובדן השליטה העצמית. אנו מתקשים להתמודד עם תחושה של אי ודאות למרות שהיא מהווה חלק משמעותי משגרת חיינו ולרוב באופן לא מודע אנו נמנעים מלדבר עליה כדי להימנע מהצפה רגשית. במצב שנוצר אנו נדרשים לצמצם את כל הפעילויות שלנו בבית ובעבודה אז כיצד ניתן להתמודד עם האי ודאות? בקרב אלו שרוצים ליצור לעצמם ודאות למרות חוסר הודאות עליהם לפעול לפי עקרון המציאות, כלומר לקבל את המצב שנוצר ולא לנסות "לכופף את המציאות". אומנם אנו נדרשים לצמצם את היציאה מהבית, להימנע ממפגשים חברתיים אך אין אנו חייבים לצמצם את עצמנו מבחינה רגשית. ניתן לראות בתקופה הזאת גם כהזדמנות ליצור דברים חדשים שלא יכולנו להתפנות אליהם בשגרת חיינו מסיבות של עומס רגשי בין אם ניסיונות לקדם עסק עצמאי או מחשבות על שינוי כיוון בעבודה, קריאת ספר שלא התאפשר בשגרה וצפייה בסרטים או סדרות טלוויזיה מומלצות. המסקנה היא שישנן אפשרויות שונות ליצור ודאות.

.

.

ניתן לראות במצב שנוצר הזדמנות ליצור דברים חדשים שלא התאפשר לנו להתפנות אליהם בשגרת חיינו מסיבות שונות של עומס רגשי 

.

.

גורמים לחרדה בעקבות נגיף הקורונה

באופן כללי ניתן להגדיר חרדה (Anxiety) כרגש לא נעים המלווה באי נוחות, מתח ולחץ נפשי שגורם לגוף להגיב בחירום ומזהיר מפני סכנה ללא סיבה ממשית הנראית לעין ועיסוק מוגזם במחשבות בעלות תוכן של דאגה לעתיד. המחקרים ולצערנו גם המציאות מראים שהאוכלוסייה המבוגרת בעלת הסיכון הגבוהה ביותר לתמותה נוסף לחולים כרוניים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה ופגיעה יותר לנגיף הקורונה, דבר שמעורר בקרבנו חשש ודאגה גדולה לשלומם. החשש שבן משפחה מבוגר ימות כתוצאה מהקורונה מכונה בפסיכואנליזה אובדן של אובייקט ממשי. העיסוק באובדן ממשי מתקשר גם לתחושת אובדן השליטה לנוכח המסתוריות שאופפת את הנגיף הקורונה. בעוד שאנו לא חוששים מנגיף השפעת מכיוון שהוא מוכר לנו וקיים חיסון נגדו, במידה רבה יש לנו תחושת שליטה ביכולת לטפל בו וזאת לעומת אי הודאות לגבי הקורונה. נגיף הקורונה יוצר מדי יום איום מוחשי על חיינו מאחר והוא וירוס חדש, לא מוכר שהוביל למוות של אלפי אנשים ועדיין לא פותח חיסון נגדו או תרופה חדשה. הגורם לחרדה השני לאחר הפחד ממוות של בני משפחה בתקופה שכזאת הוא מפני המצב הכלכלי. רבים מאתנו פוטרו מהעבודה או יצאו לחל"ת וחוסר הוודאות הכלכלית במאות אלפי בתי אב מעוררות פחד וחרדה לגבי העתיד. ניתן לקרוא על השפעות נוספות של חרדה על הנפש במאמר טיפול בחרדה.

.

.

כיצד ליצור ודאות ולהפחית חרדה

קבלה של חוקים וכללים חברתיים ע"י ההורים והסביבה, הזדהות והפנמה הם הבסיס ליצירת אמון, ביטחון וודאות בעולמו הפנימי של האדם. כיצד הדבר מתבטא מבחינה התנהגותית בעולמנו הפנימי? ליצור תנועה זוהי דרך להשתמש באנרגיה הנפשית (נקרא ליבידו) כדי להעסיק את עצמנו בפעילויות שאנו אוהבים כמו: בישול, יצירה ואומנות, פעילות גופנית, קריאה, לשמוע מוזיקה ולשוחח עם חברים. ליצור סדר יום מובנה מאחר וישנה פגיעה משמעותית ברצף ובשגרת חיינו. סדר יום מובנה עושה "סדר בראש", מארגן, מוביל לעשייה, מפחית חרדה במיוחד עבור ילדינו ומספק תחושת ביטחון. לגבי ילדינו, אנו ההורים צריכים לספק רוגע ובטחון עבורם ולהימנע ככל שאפשר להעביר להם חרדות שלנו. כאשר תפגינו כלפי חוץ ורצוי גם כלפי פנים רוגע וביטחון, רמת החרדה תרד ותאפשר התנהלות באווירה נעימה יותר. רצוי להימנע מחשיפה ממושכת לאמצעי התקשורת שעשויה לגרום להעלאת רמת החרדה ובנוסף מומלץ לקבל מידע ממקורות מוסמכים ולא להסתמך על פורומים או ראיונות בהם כל אחד מספק דעות ומחשבות אישיות והודעות וואטספ. עדיף להיכנס לאתר של משרד הבריאות שם ניתן לקבל את המידע הנכון והעדכני ביותר. יישום הפעולות וקבלת החוק עשויה להוביל לעיסוק מופחת במחשבות דאגניות, לירידה ברמת החרדה ומציאת מקורות להנאה וסיפוק. בהצלחה!

.

נשארת עם שאלות? ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווהלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט בקליניקה בפתח תקווה

.

שלומי לוי - פסיכולוג ופסיכותרפיסט
פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon