חרדה, ואי ודאות מנגיף הקורונה

התפשטות נגיף הקורונה גורמת לבהלה וחרדה עקב תחושת אי ודאות מהלא נודע ומרצף החיים שנקטע. תחושת הסכנה והאיום הממשי על חיינו הובילו לבלבול, אי נחת, וכאוס פנימי וחברתי הפוגעים בתחושת הביטחון העצמי וישנה דאגה לעתידנו ועתיד ילדינו.

אנו נמצאים בעיצומו של משבר עולמי בעקבות ההתפרצות של נגיף הקורונה שגורם לחרדות קיומיות ותחושות של אי ודאות. בסיטואציה שנוצרה אנו עסוקים בבריאותנו ובריאות ילדינו וקיים חשש גדול לפרנסתנו ולפיטורין מהעבודה וכבר רבים מהאנשים פוטרו או יצאו לחל"ת. אנו נדרשים לצמצם את הפעילויות השגרתיות ולהישאר בבית כך שרצף החיים נקטע ורבים מאיתנו מצמצמים את עצמם מקניות, תחביבים מפגשים חברתיים ועסוקים מאוד במחשבות לגבי העתיד. הדבר קשה במיוחד להורים שעובדים מהבית ונדרשים במקביל לספק את צורכיהם של ילדיהם שלצד סיפוק והנאה מעשייה משותפת, מעוררת מתחים וקונפליקטים בין ההורים לבין עצמם ומול הילדים עקב הבילוי האינטנסיבי בבית שחלקם או רובם הודחקו טרם התפרצות הקורונה.

בעיה נוספת קשורה דווקא לחשיפה שלנו למדיה החברתית שמשדרת, מראה וחושפת פרטים אודות נגיף הקורונה ללא הפסקה באמצעי התקשורת כמו האינטרנט, טלוויזיה ועיתונים. בעוד שהחשיפה לאמצעי התקשורת השונים לפרקי זמן קצרים חיונית לקבלת הנחיות ועדכונים והבנה כיצד לנהוג ולפעול נכון, חשיפה לפרקי זמן ארוכים עשויה לגרום לדאגה ומחשבות בלתי פוסקות ולהעלאת רמת החרדה. גם להנחיות שמחמירות שלא רק גרמו לשינוי משמעותי בשגרת החיים הן מערערות את הנפש ואנשים מתלוננים על תחושות של בלבול, אי נחת, כאוס חברתי, חרדה ואי ודאות. במאמר הנוכחי ננסה להבין את ההשפעות הישירות והעקיפות של נגיף הקורונה על תהליכים נפשיים וחברתיים ובסוף נתייחס לדרכים שניתן ליצור ודאות בתקופה של חוסר ודאות.

.

לשאלות נוספות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

1. דחף לעשות ולפגוע לעומת אחריות אישית וערבות הדדית

פרויד אבי הפסיכואנליזה ראה בדחף הנפשי של האדם כמולד, אינסופי המונע מעיקרון העונג, זהו עקרון המניע את האדם למקסם הנאה ולהפחית כאב. הדחף שמקורו במבנה הנפשי "איד" הוא לא מודע ופועל מתוך דחף לקבל עוד ועוד כך לדוגמה, ילד שקיבל עוגייה פונה ומבקש עוד אחת ולא מוותר עד שלא מקבל אותה או מתעקש לקבל מההורה שתי סוכריות ולא אחת כפי שסוכם מראש.

בעקבות מלה"ע השנייה ולאחר שנחשף לדחפים המונעים מהרס ופגיעה בזולת הוסיף פרויד לדחף החיים המאופיין בעשייה והנאה ובצורך בסיפוק את דחף המוות המאופיין בתוקפנות והרס כלפי העצמי או האחר. המאבק בנגיף הקורונה נתפס ממש בתור מלחמה באחר שבה אנו צריכים לשמור על בריאותנו ולהגן על עצמינו ועל בני משפחתנו מפני אויב שאינו מוכר, לא ידוע וללא תחמושת מתאימה מספיק כדי להתגונן בפניו כדי להילחם ולהרוג אותו. האחר שמסכן אותנו הם גם אותם אנשים שמפרים צווים ממשלתיים ומתעלמים מההנחיות: מתאספים באירועים משפחתיים בחגים או סופי שבוע, מפגשים חברתיים והשתתפות באירועים כמו חתונות שמספר המשתתפים בהן גדול מהמותר. אינם מקפידים על שמירת מרחק של 2 מטר האחד מהשני וחבישת מסיכה במרחבים הציבוריים וכניסה לבידוד בהתאם להנחיות. אי עמידה בצווים הממשלתיים מסכנת את בריאות הציבור מאחר ונגיף הקורונה עובר מאחד לשני די בקלות באמצעות הדבקה טיפתית (רוק), הכוונה לרסיסים של טיפות שמקורם באדם נגוע שהשתעל, התעטש או אפילו דיבר. כולנו ניצבים בפני אויב משותף, תלויים האחד בשני ונדרשים לקחת אחריות אישית וערבות הדדית להימנע מהתנהגויות שעשויות לגרום להדבקה. קצב ההדבקה הגבוהה בארץ ובעולם הוביל להערכה של מומחים מכל העולם שהמגיפה הזאת אינה תופעה שתחלוף מהר

.

כולנו ניצבים בפני אויב משותף, תלויים האחד בשני וצריכים לפעול ככל שניתן כדי להצליח במלחמה המשותפת שלנו בנגיף הקורונה

.

2. מחשבות בעלות תוכן של דאגה

בתקופה של משבר המאופיין בחוסר ודאות לגבי העתיד עשויות לגרום לעיסוק רב במחשבות בעלות תוכן של דאגה אבל בעיקר המחשבה הופכת למעין תחליף לעשייה עקב הירידה המשמעותית בעשייה, לעורר פחדים וחרדות ולגרום לסבל רב. בקרב אילו שהבריאות הגופנית והנפשית חשובה להם מוצאים דרכים שונות למלא את "החלל או הבור הגדול שנפער" ולהפחית מחשבות דאגניות וחרדה בעשייה. מדיווחים בתקשורת וגם מניסיוני המקצועי מחשבות שליליות בתקופה הנוכחית לרוב מאופיינת בתכנים קטסטרופליים הקשורים באסונות על דבר נורא שעתיד להתרחש כולל מחשבות על מוות שלנו ושל בני משפחתנו. כך לדוגמה, בחור צעיר ובריא שלא אובחן חולה בקורונה, חושב באופן כפייתי ומדמיין שהוא הולך להדביק את חבריו לעבודה בקורונה, חש חרדה גדולה מהעשוי להתרחש ומרגיש בושה ואשמה על מעשיו.. על מחשבות אובססיביות ניתן לקרוא במאמר הפרעה טורדנית כפייתית (OCD). נחזור לאותו בחור שעסוק בדמיונו במחשבות בעלות תוכן שלילי על פגיעה באחרים: החשש שייפגע בהם עשויה לגרום לו להרגיש אשמה ולהפנות את תוקפנות "על מעשיו" כלפי עצמו, דבר שישפיע לרעה על מצב רוחו ואף להוביל לדיכאון עליו ניתן לקרוא במאמר טיפול בדיכאון. ככל שעסוקים במחשבות רבות בעלות תוכן של דאגה כך ישנה תחושה גדולה יותר של אי ודאות.

.

3. מאי ודאות ליצירת הזדמנויות

אי ודאות זוהי תחושה שמאופיינת באיום וחוסר יכולת לשלוט במצב או במילים אחרות אובדן השליטה העצמית. אנו מתקשים להתמודד עם תחושה של אי ודאות למרות שהיא מהווה חלק משמעותי משגרת חיינו ולרוב באופן לא מודע אנו נמנעים מלדבר עליה כדי להימנע מהצפה רגשית. במצב שנוצר אנו נדרשים לצמצם את כל הפעילויות שלנו בבית ובעבודה אז כיצד ניתן להתמודד עם האי ודאות? בקרב אלו שרוצים ליצור לעצמם ודאות למרות חוסר הודאות עליהם לפעול לפי ההמשגה הפרוידיאנית לפי עקרון המציאות, כלומר לקבל את המצב שנוצר ולא לנסות "לכופף את המציאות". אומנם אנו נדרשים לצמצם את היציאה מהבית, להימנע ממפגשים חברתיים אך אין אנו חייבים לצמצם את עצמנו מבחינה רגשית. ניתן לראות בתקופה הזאת גם כהזדמנות ליצור דברים חדשים שלא יכולנו להתפנות אליהם בשגרת חיינו מסיבות של עומס רגשי בין אם ניסיונות לקדם עסק עצמאי או מחשבות על שינוי כיוון בעבודה, קריאת ספר שלא התאפשר בשגרה וצפייה בסרטים או סדרות טלוויזיה מומלצות. המסקנה היא שישנן אפשרויות שונות ליצור ודאות.

.

ניתן לראות במצב שנוצר הזדמנות ליצור דברים חדשים שלא התאפשר לנו להתפנות אליהם בשגרת חיינו מסיבות שונות של עומס רגשי 

.

4. גורמים לחרדה בעקבות נגיף הקורונה

באופן כללי ניתן להגדיר חרדה (Anxiety) כרגש לא נעים המלווה באי נוחות, מתח ולחץ נפשי שגורם לגוף להגיב בחירום ומזהיר מפני סכנה ללא סיבה ממשית הנראית לעין ועיסוק מוגזם במחשבות בעלות תוכן של דאגה לעתיד. מהו המקור לחרדה? בעוד שבתיאוריית החרדה הראשונה הסיק פרויד כי עודף גירויים שפועלים על המערכת הנפשית מוציאים אותה מאיזון בתיאוריית החרדה השנייה ולאחר שנים רבות של מחקר הגיע למסקנה כי עודף של רגשות שפועלת על המערכת הנפשית בעוצמה פוגעת באיזון הנפשי וגורמת לחרדה

המחקרים ולצערנו גם המציאות מראים שהאוכלוסייה המבוגרת בעלת הסיכון הגבוהה ביותר לתמותה נוסף לחולים כרוניים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה ופגיעה יותר לנגיף הקורונה, דבר שמעורר בקרבנו חשש ודאגה גדולה לשלומם. החשש שבן משפחה מבוגר ימות כתוצאה מהקורונה מכונה בפסיכואנליזה אובדן של אובייקט ממשי. העיסוק באובדן ממשי מתקשר גם לתחושת אובדן השליטה לנוכח המסתוריות שאופפת את הנגיף הקורונה. בעוד שאנו לא חוששים מנגיף השפעת מכיוון שהוא מוכר לנו וקיים חיסון נגדו, במידה רבה יש לנו תחושת שליטה ביכולת לטפל בו וזאת לעומת אי הודאות לגבי הקורונה. נגיף הקורונה יוצר מדי יום איום מוחשי על חיינו מאחר והוא וירוס חדש, לא מוכר שהוביל למוות של אלפי אנשים ועדיין לא פותח חיסון נגדו או תרופה חדשה. הגורם לחרדה השני לאחר הפחד ממוות של בני משפחה בתקופה שכזאת הוא מפני המצב הכלכלי. רבים מאתנו פוטרו מהעבודה או יצאו לחל"ת וחוסר הוודאות הכלכלית במאות אלפי בתי אב מעוררות פחד וחרדה לגבי העתיד. ניתן לקרוא על השפעות נוספות של חרדה על הנפש במאמר טיפול בחרדה.

.

5. כיצד ליצור ודאות בתקופה של אי ודאות?

נתייחס לאופן שבו ניתן ליצור ודאות הן מבחינה חברתית והן ברמה האישית:

א. יצירת ודאות במישור החברתי – פרויד מתייחס לכללים חברתיים באמצעות המבנה הנפשי "סופר אגו" המתפתח כחלק מתהליכי הזדהויות של הילד עם האב והאם ונבנה גם מן ההזדהויות עם איסורי ההורים, כלומר גם עם מה שההורים אוסרים עליו. ה"סופר אגו" מייצג את המוסר החברתי ומאופיין במונחים ערכיים של טוב/רע, או במושגים של מותר/אסור. אי עמידה בכללים עשויה לעורר חרדה ולגבות מחיר בין אם מבחינה סמלית באמצעות קנס כספי למשל ביציאה מבידוד ללא אישור מפוקח וגם מבחינה רגשית באמצעות תחושת אשמה ובושה באי היענות לכללים ולתקנות. הבסיס להתפתחות "סופר אגו" שמקבל את הכללים החברתיים נמצא בפתרון של תסביך אדיפוס המופיע כחלק מההתפתחות הטבעית של כל ילד שפתרון מוצלח שלו מאפשר לקבל את החוק.

לאקאן השתמש ברעיון של פרויד לפיו החוק מיוצג ע"י דמות האב אך המחליף אותה דרך השימוש במילים כי בהמשגה של לאקאן השפה היא החוק ועצם השימוש בה מייצרת נורמות וכללים. שני ההסברים הפסיכואנליטיים מתייחסים במקרה של נגיף הקורונה ליישום כללים ותקנות שהמדינה מחייבת לעמוד בהם: לדוגמה, שמירת מרחק של 2 מטר לפחות האחד מהשני, לשמור על היגיינה ולהקפיד על שטיפת ידיים בהתאם להנחיות משרד הבריאות מאחר ונגיף הקורונה מדבק מאוד. להימנע מהתקהלויות חברתיות (אירועים, מסיבות וטיולים), מנסיעה בתחבורה ציבורית, שהייה בפארקים גני שעשועים ואחרים. קבלת החוק החברתי ויישומו יצרה אומנם מציאות חדשה של שהייה בבתים אך כאשר פועלים לפיה קיים פוטנציאל גדול להרגיש הקלה ולהפחית חרדה.

.

היענות לכללים והנחיות של הממשלה מפחיתה חרדה ומספקת תחושה של ביטחון אישי!

.

ב. יצירת ודאות במישור האישי – קבלה של חוקים וכללים חברתיים ע"י ההורים והסביבה, הזדהות והפנמה הם הבסיס ליצירת אמון, ביטחון וודאות בעולמו הפנימי של האדם. כיצד הדבר מתבטא מבחינה התנהגותית בעולמו הפנימי? ליצור תנועה זוהי דרך להשתמש באנרגיה הנפשית (נקרא ליבידו) כדי להעסיק את עצמנו בפעילויות שאנו אוהבים כמו: בישול, יצירה ואומנות, פעילות גופנית, קריאה, לשמוע מוזיקה ולשוחח עם חברים. ליצור סדר יום מובנה מאחר וישנה פגיעה משמעותית ברצף ובשגרת חיינו. סדר יום מובנה עושה "סדר בראש", מארגן, מוביל לעשייה, מפחית חרדה במיוחד עבור ילדינו ומספק תחושת ביטחון. לגבי ילדינו, אנו ההורים צריכים לספק רוגע ובטחון עבורם ולהימנע ככל שאפשר להעביר להם חרדות שלנו. כאשר תפגינו כלפי חוץ ורצוי גם כלפי פנים רוגע וביטחון, רמת החרדה תרד ותאפשר התנהלות באווירה נעימה יותר. רצוי להימנע מחשיפה ממושכת לאמצעי התקשורת שעשויה לגרום להעלאת רמת החרדה ובנוסף מומלץ לקבל מידע ממקורות מוסמכים ולא להסתמך על פורומים או ראיונות בהם כל אחד מספק דעות ומחשבות אישיות והודעות וואטספ. עדיף להיכנס לאתר של משרד הבריאות שם ניתן לקבל את המידע הנכון והעדכני ביותר. יישום הפעולות וקבלת החוק עשויה להוביל לעיסוק מופחת במחשבות דאגניות, לירידה ברמת החרדה ומציאת מקורות להנאה וסיפוק. בהצלחה!

נשארת עם שאלות? ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

.

חרדה שלומי לוי
פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon