אישיות אובססיבית כפייתית (OCPD)

ביקורתיות במידה מסוימת כלפי עצמנו וכלפי הסביבה היא חיונית לשמירה על ערכי החברה אולם נוקשות ונטייה לפרפקציוניזם שדורשת מושלמות מגבילה בהנאה, בעשייה ופוגעת ביחסים זוגיים ובינאישיים. 

הפרעת אישיות אובססיבית כפייתית נקראת בלועזית -Obsessive-compulsive personality disorder או בקיצור OCPD. אנשים בעלי אישיות אובססיבית מאופיינים כנוקשים ופרפקציוניסטים שדורשים מעצמם ומהסביבה שהכול יהיה לא פחות ממושלם. הם נוטים לרדת לפרטים הקטנים בכל תחומי החיים וקיים אצלם צורך עז לשלוט בסביבה. מבחינה אישית סגנון החשיבה שלהם נוקשה ולא גמיש כאשר מבחינתם יש רק דרך אחת "נכונה" ו"צודקת" - זוהי חשיבה של "שחור לבן" המלווה אותם באופן יומיומי החל מארגון ולוחות זמנים, סדר וניקיון, עד הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר. למרות שתכונות אלו משפיעות וגורמות לסבל, הקושי המשמעותי עולה בעיקר ביחסים הזוגיים והבינאישיים. לרוב בטיפול הם מתארים יחסים מתוחים בקשר עם ההורים בילדותם וחינוך שהתאפיין בגבולות נוקשים מאוד וקבלת עונשים. סימפטומים נוספים באים לידי ביטוי בעקשנות רבה וקושי עצום להגיע לפשרה. לרוב הם נוטים ליצור תקשורת מילולית באופן רשמי "וקר" מבחינה רגשית עם רצינות רבה וחוסר בחוש הומור. לרוב מדובר באנשים המסורים מאוד לעבודתם, עובדים שעות רבות גם על חשבון הזמן הפנוי (נקרא וורקוהוליזם) מאחר וחייבים לסיים את כל המשימות שלהם ומבחינה זאת מהווים "נכס" לעבודה ולכן קשה לוותר עליהם למרות הידיעה על הקשיים שלהם לשמור על יחסים תקינים עם חבריהם לעבודה. נוקשות ופרפקציוניזם עשויים להוביל למתחים גדולים עם בני המשפחה, ביחסים החברתיים ובעבודה וכדי להימנע מהידרדרות היחסים מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית ולא לחכות שהבעיה תחמיר.

.

לשאלות נוספות על טיפול באישיות אובססיבית או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. סימפטומים של אישיות אובססיבית כפייתית

בחשיבה הפסיכואנליטית המצוקה הרגשית נקראת סימפטום שהוא הגורם המרכזי לפנייה לטיפול נפשי. לרוב הסימפטום לא מודע והתלונה בטיפול מתייחסת לתיאור חיצוני למשל בעיות בזוגיות. הסימפטום הוא הציר המרכזי שהטיפול נסוב סביבו ומטרת הטיפול הוא לאתר את המשמעות של הסימפטום כדי לסייע למטופל להבין את הבעיה ולעשות שינוי.

קבלת החלטות – מדי יום אנו נדרשים לקבלת החלטות בתחומים שונים: בלימודים, בעבודה, בזוגיות ובכל תחומי החיים. אדם עם אישיות אובססיבית מתקשה מאוד לקבל החלטות מאחר והוא מתייחס כמעט לכל פרט או החלטה ברצינות ובחשיבות מוגזמת. היא צריכה להיות נכונה ומדויקת ולכן פעמים רבות דוחה את קבלת ההחלטה מחשש גדול לטעות. בתחום הלימודי הקושי בקבלת החלטות עשוי לפגוש בצורך להחליט איזה מקצוע ללמוד ובאיזה מסגרת לימודית. ניקח דוגמה נוספת מהתחום הלימודי - הגשת עבודה: העבודה צריכה להיות מיוחדת ושונה משל אחרים עקב תחרותיות שמייצר מולם והקושי למצוא רעיון או להכין אותה בצורה מושלמת גורמת לעיתים קרובות לדחות אותה לרגע האחרון. בתחום החברתי מתקשה בקבלת החלטות דבר שמוביל למתחים וכעסים. לדוגמה, מתעקש על מסעדה מסוימת למרות שהחברים רוצים ללכת למסעדה אחרת ומקל החלטה מבלי להתחשב בדעתם.

פרפקציוניזם – דורשים מעצמם שבכל תחום ועניין הכול יתבצע בצורה מושלמת. במילים אחרות, הכל צריך להתנהל לפי הדרך שלהם. בתחום הזוגי הדרישה לפרפקציוניזם מאופיינת בחוסר פשרות ורק לאחר מציאת בן זוג "מושלם" יעצור את החיפוש מבחינתו, דבר שמלכתחילה עשוי להקשות מאוד על מציאת בן זוג. בתוך הזוגיות נוטה להרבות בוויכוחים ולהוביל למתחים על בסיס יומיומי מחוסר ראיית האחר והצורך להחליט ולקבוע בכל דבר ועניין.

צמצום רגשי – קיים קושי בהבעת רגשות של חום ואהבה מאחר וזה מאיים באובדן השליטה. צמצום רגשי פוגע באפשרות להיות ספונטני ולקבל החלטות מהרגע להרגע.

נוטה להתאכזב מהסביבה – מרוכז בעצמו ומרגיש שעושה הכל למען המשפחה והסביבה, ולכן גם מצפה שכולם ינהגו כלפיו באופן דומה. כאשר הסביבה אינה מתנהלת בהתאם לציפיותיו הוא מאוכזב מהם מאוד. החיפוש היומיומי אחר פגמים וצורך לשמור על סטנדרטים גבוהים גורמים לקונפליקטים ומתחים נפשיים שעשויים להוביל לתחושות של דיכאון. פרטים נוספים במאמר טיפול בדיכאון.

.

בעל אישיות אובססיבית כפייתית מתקשה לקבל החלטות עקב לחץ וחרדה שיעשה טעות בבחירה או בהחלטה ולכן מרבה לדחות דברים  

.

.

2. סימפטומים של אישיות אובססיבית כפייתית

לפי ספר האבחנות הרפואי המאבחן ומסווג הפרעות נפשיות, מאפיין אישיות אובססיבית כפייתית בארבעה סימפטומים לפחות מהרשימה הבאה:

עיסוק יתר בפרטים, ברשימות, סדר, ארגון, לוחות זמנים. פרפקציוניזם שאינו מאפשר להשלים את ביצוע משימה מאחר ואינם עומדים בדרישות שהציבו לעצמם. מסירות מוגזמת לעבודה גם על חשבון פעילויות בשעות הפנאי ויחסים חברתיים. עמדה של מצפוניות יתר וחוסר גמישות בתחומי מוסר, אתיקה וערכים חברתיים. קשיים להיפטר מחפצים ישנים או כאלו חסרי ערך גם ללא ערך רגשי. סירוב וחוסר רצון לבצע עבודות משותפות עם אחרים כאשר הדברים אינם מתנהלים בדיוק בדרך שלהם. חסכנות והחזקה כתפיסה ולכן ממעטים לבזבז כסף. מפגינים נוקשות ועקשנות.

.

בעל אישיות אובססיבית כפייתית לרוב מוכן לבצע עבודות משותפות עם עמיתיו לעבודה רק כאשר הדברים מתנהלים בשליטתו

.

3. הבדלים בין אובססיביות כפייתית לטורדנות כפייתית

הספרות המקצועית עושה אבחנה בין אדם עם אישיות אובססיבית כפייתית (OCPD) בו אנו דנים במאמר הנוכחי, לבין אדם המאובחן עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD). ננסה לעמוד על ההבדלים ביניהם:

3א. אגו סינטוני או אגו דיסנטוני? – כדי לעמוד על ההבדלים ביניהם נקדים ונעזר בשני המושגים אגו סינטוני ואגו דיסטוני: באגו סינטוני האדם מזהה את עצמו ותכונות האישיות כפי שהן ומקבל אותן כחלק מעצמו. הן גם תואמות את הצרכים והרצונות שלו. לעומת זאת באגו דיסטוני, האדם מזהה בחוויה שלו שהתנהגותו מושפעת מרכיב זר שמשפיע עליו, שאינו תואם את מי שהוא ומרגיש צורך עז להשליך או להיפתר ממנו.

3ב. מהם ההבדלים ביניהם? – בהקשר של ההבדל בין OCPD ל- OCD, ניתן לומר על  OCPD שהנו מאפיין אישיותי קבוע ויציב המאופיין בנוקשות ונטייה לפרפקציוניזם באופן קיצוני. הוא עונה להגדרה של אגו סינטוני מאחר ואדם הסובל מאישיות אובססיבית כפייתית, אינו מזהה בעיה כלשהי בעצמו ותולה אותה בסביבה: "אצלי הכול בסדר, הבעיה נמצאת אצלך". בהתנהגותו גורם לסבל רב ולמצוקה לסביבה הקרובה ואינו מבחין שגם הוא בעצמו סובל ממנה. לעומת זאת ניתן לומר על OCD שהיא עונה על הגדרה של אגו דיסטוני מאחר ואדם הסובל מטרדנות כפייתית מאופיין בחרדה (פרטים נוספים על טיפול בחרדה במאמר טיפול בחרדה) מזהה שישנה בעיה אצלו שמפריעה וגורמת לו לסבל רב ורצון להיפטר ממנה: "הטקסים שאני חייב לעשות כל הזמן מעצבנים אותי". נהוג להבחין ביניהם גם באופן שבו האדם מפרש את המציאות הסובייקטיבית שלו: לצורך כך ניעזר בדוגמה של שטיפת ידיים. ריבוי מוגזם בשטיפת ידיים אינה נתפסת בהתנהגותו כעניין חריג ומוגזם ונעשה מתוך בחירה, דבר שמאפיין אדם עם אישיות כפייתית לעומת הסובל מטרדנות כפייתית, שמזהה שביצוע אותן פעולות הנן עניין חריג ובעייתי עבורו ונאלץ לבצע אותן כדי להפחית את החרדה שמוצף ממנה. אדם עם אישיות אובססיבית כפייתית נותר עם מציאות סובייקטיבית שבה מתקיים שיח בינו לבין עצמו תוך התעלמות מהסביבה החיצונית, בעוד שאדם שסובל מהפרעה טרדנית כפייתית מקיים שיח בינו לבין עצמו ביחס להתנהגות המצופה מהסביבה ומסיק מסקנות. לפרטים נוספים על הפרעת טרדנות כפייתית במאמר הפרעה טורדנית כפייתית

.

אובססיביות כפייתית זוהי הפרעת אישיות וטרדנות כפייתית השייכת לקבוצת הפרעות חרדה 

.

.

4. גורמים לאישיות אובססיבית

עניין מרכזי בתפיסה הפסיכואנליטית הוא כי נפש האדם מתפתחת החל מתקופת הילדות המוקדמת ומושפעת בעיקר מעולמנו הפנימי ומהיחסים עם ההורים:

4א. צורך בשליטה – פרויד אבי הפסיכואנליזה יצר מספר תיאוריות להסבר התפתחות האישיות ונפש האדם. התאוריה הפסיכוסקסואלית זוהי תאוריה שמתארת את שלבי ההתפתחות הילד לפי תנועה של אנרגיה מינית בחמישה שלבים כאשר בשלב האנאלי (האופייני לילדים בגילאי 3-5 שנים) עשוי הילד לפתח אישיות אובססיבית כאשר מתפתח מאבק על השליטה בסוגרים עם הוריו.

בשלב זה הילד מפיק הנאה מעשיית צרכים אך גם משמירת הצרכים בקיבה כי לראשונה הוא חווה יכולת לשלוט בגוף שלו. הילד עשוי לחשוש מפרידה מצרכיו מאחר והם נתפסים כבעלי ערך עבורו. ההורים שמחנכים לגמילה מצפים מהילד לעשות את צרכיו בשירותים ומצפים ממנו גם לאיפוק כאשר אינם יכולים לספק עבורו מענה לעשיית צרכיו באופן מידי. לדוגמה, במהלך נסיעה בין עירונית הילד מבקש לעשות את צרכיו בזמן שלא ניתן לעצור לעשות זאת ואין שירותים בנמצא. פרויד מדגיש בשלב זה את המפגש הטראומטי של הילד עם המציאות מאחר ולא רק שאינו מקבל כל מה שדורש, הוא נדרש מההורים המחנכים אותו לניקיון להתחשב בדרישות המציאות. הצורך לשמור את הצרכים בקיבה עלול להתפתח כאשר ההורים קפדניים מאוד נוטים לדרוש מהילד לעשות את צרכיו ולפקח עליהם. ישנם גם מצבים בהם הילד נחשף למתחים ומאבקי שליטה בין ההורים בנושאים הקשורים לחינוך לניקיון והחשיפה למילים בעלות המשמעות (שהינה סימבולית) מעוררת אצל הילד חרדות וצורך בשליטה או "בריחה". זהו צורך שיכול להתבטא בעשייה או באי עשיית צרכיו האישיים כביטוי לצורך בשליטה שאבדה. בדרך הזאת נוצר הקונפליקט המרכזי ביחסים עם ההורים והוא הצורך בשליטה. הצורך "להחזיק" את הצרכים בקיבה עשוי להוביל לאדם לפתח בבגרותו אישיות אובססיבית כפייתית עם הסימפטומים הבאים: הקפדה על סדר וניקיון, רכושנות, קמצנות, עקשנות, דייקנות וצורך בוודאות.

4ב. נוקשות וביקורתיות עצמית – המודל הסטרוקטוראלי (המבני) שפיתח פרויד הוא מודל שמתייחס למבנה הנפש של האדם ומורכב משלושה מנגנוני נפש: ה"איד" שהנו מולד, ה"אגו" שמתפתח לאחר הלידה ו"הסופר אגו" הוא השלישי וגם האחרון שמתפתח. ה"סופר אגו" נוצר כחלק מתהליך הלמידה של ערכים ואידאלים חברתיים ומורכב משני חלקים "אגו אידאלי" ומצפון: ה"אגו האידאלי" מייצג את אידאל השלמות כלומר הרצון שהכול יהיה מושלם. המצפון לעומתו הוא מרכיב בנפש שמעניש ברגשות אשמה כאשר חש שהאדם אינו פועל באופן מוסרי כפי שהיה מצפה מעצמו. לדוגמה, בן זוג שבגד באשתו חש אשמה גדולה על המעשה מאחר וכעת מסתיר ממנה סוד גדול שמתקשה לשאת מהפחד שאם תגלה תתגרש ממנו. לפי המודל הסטרוקטוראלי הצורך להיות מושלם עשוי לגרום להתפתחות אישיות אובססיבית כפייתית כתוצאה של התפתחות "סופר אגו" פרפקציוניסטי, נוקשה, תוקפני וביקורתי כלפי עצמו והסביבה הניצב מול "אגו" חלש וכנוע.

4ג. הזדהות – שני המנגנונים הנפשיים ה"אגו" וה"סופר אגו" שהנם שניים מתוך שלושה מנגנוני הנפש מתפתחים כחלק מתהליכי הזדהות של הילד עם האב והאם. לאקאן שהינו פסיכואנליטיקאי רואה ב"אגו" יצירה חברתית הבנויה מאוסף השתקפויות של האחר. אותם "המבטים" שהילד נחשף אליהם במהלך חייו מההורים והסביבה הקרובה גורמים לו לאמץ התנהגויות, ערכים, רגשות ותחומי עניין דומים שמשפיעים על התנהגותו כלפי האחר. במילים אחרות ההזדהות היא מעין "מודל" אישי המשפיע על הפנמת קווי האישיות של ההורים וההתנהגויות שלהם כחלק מהזהות המתפתחת של הילד והפיכתם לחלק מרפרטואר ההתנהגויות שלו. ההזדהות עם הורה אינה מודעת ומלבד דברים חיוביים שרוכשים מההורים בתהליך ההזדהות ניתן להיחשף גם לסימפטומים שליליים כמו נוקשות וביקורתיות שאופיינית לאדם עם אישיות אובססיבית.

4ד. קושי לתת אמון – בכל הנוגע לקושי בקבלת החלטות, פרויד נתן לאובססיה (נוירוזה כפייתית בהמשגה שלו) כינוי נוסף בשם "מחלת הספק". הקושי בקבלת החלטות הוא בבסיס ההפרעה שגורמת לסובל ממנה לפקפק, לחשוד ולא לסמוך על האחר. מהניסיון בקליניקה לעיתים קרובות אלו בעלי אישיות אובססיבית פונים להתייעצות מתוך משאלה שהמטפל יחליט עבורם עקב הקושי שלהם לקבל החלטה, כדי להקטין את תחושת הספק ולהגביר את תחושת הביטחון העצמי.

4ה. צורך לשלוט גם ביחסים עם האחר – המושג נרקיסיזם לקוח מהמיתולוגיה היוונית ומציין את האהבה שהאדם חש כלפי עצמו. לפי פרויד האדם נולד עם מטען של אנרגיה נפשית שלה קרא ליבידו. בתקופת חייו הראשונה מתפתח הנרקיסיזם הראשוני והילד משקיע את האנרגיה הליבידינלית שחיונית להתפתחות הנפשית בעצמו. בשלב מתקדם יותר מצופה מהילד לעבור לשלב הנקרא נרקיסיזם שניוני, שמאופיין בהפניית האנרגיה כלפי אובייקטים חיצוניים. לדוגמה, בגיל ההתבגרות כאשר המתבגר מתחיל לגלות עניין בבני המין השני. השקעת האנרגיה באחר נוצרת כחלק מתהליך של הזדהות והפנמה של הילד את היחסים עם הוריו. התפתחות של אישיות אובססיבית כפייתית מושפעת מאותם קונפליקטים לא פתורים בנושאי שליטה שמעוררים בילד תחושות פחד וחרדה להיות במגע עם הסביבה כך שאופן לא מודע הילד נותר ו/או מחזיר את האנרגיה ומפנה את התוקפנות כלפי עצמו. בבגרותו צפוי לפתח מערכות יחסים בהן הוא השולט הבלעדי מבלי להבין שיש לאחרים צרכים שאינם חייבים להיות או להשתנות בהתאם לרצונות שלו.

.

התפתחות של אישיות אובססיבית כפייתית מושפעת מאוד ממאבקי שליטה עם ההורים שהובילו להפניית התוקפנות כלפי העצמי

.

.

5. טיפול פסיכולוגי

לפי המודל הטופוגרפי שפיתח פרויד לכל אדם חיי נפש שחלק מהם מודעים וחלקם האחר לא מודע. חיי הנפש מתחילים להתפתח בתקופת הינקות ובעיקר בשנים הראשונות של לחיי הילד ומושפעים מהיחסים עם הסביבה הקרובה בעיקר מהיחסים עם ההורים וגם מעולמנו הפנימי. המטרה המרכזית בטיפול היא לאתר את הקונפליקטים הנפשיים שנוצרו ביחסים עם ההורים בעיקר במאבקים על שליטה. לשנות או לפחות לעדן מחשבות ואמונות שליליות ולהגמיש את החשיבה הביקורתית והשיפוטית. לסייע ביצירת שיח פנימי חדש שתואם יותר את המציאות הסובייקטיבית ולהוביל לתהליכי חשיבה וקבלת החלטות שקולה ונכונה בעיקר בזוגיות, ביחסים עם הילדים וביחסים הבינאישיים.

.

סיפור מקרה מהקליניקה 

גבר בסוף שנות השלושים לחייו הגיע לטיפול כתנאי להמשך הזוגיות עם אשתו: במהלך במפגשים התלונן על אשתו וחברים לעבודה שאינם יודעים איך צריך להתנהל בחיים. לדוגמה, התלונן בפני אשתו שאינה מבינה מהי הדרך הנכונה לגידול הילדים והאשים אותה שהרסה את הזוגיות שלהם. בסיפור על חייו בתקופת הילדות עלו יחסים מתוחים מאוד בקשר עם אביו. האב מהנדס במקצועו, הרבה להכות את האם והתלונן בפניה בנושאים שונים כמו שהבית לא נקי והאוכל לא טעים. האב תואר כאדם קפדן שדרש ממנו להכין שיעורי בית עם מורה פרטית בניגוד לרצונו. הטיפול הפסיכואנליטי סייע להפוך תכנים לא מודעים מעוררי חרדה למודעים: הוא הבין שהצורך שכולם יפעלו בדרכו מושפעת מהזדהות עם האב וחשיפה למערכת היחסים עם האם שבה האם הוא השולט ועושה באם ככל העולה על רוחו. המפגשים הטיפוליים אפשרו לו מעט להגמיש את המחשבה ולהשתחרר מהנוקשות והביקורתיות שאפיינה אותו ובחלק מהמקרים גם לתת מעט "מקום" ומרחב לאשתו ולהקשיב גם לדעות שלה..

.

נשארת עם שאלות על טיפול באישיות אובססיבית? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

שאלות ותשובות

פסיכותרפיה למבוגרים

.

OCPD הפרעת אישיות אובססיבית כפייתית
פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon