האם יצא לכם להרגיש שהמחשבות שלכם משתלטות עליכם, או שדחפים מסוימים חוזרים על עצמם מבלי שתוכלו לשלוט בהם? לפעמים המחשבות הללו נכנסות לנו לראש שוב ושוב, וגורמות לנו להרגיש שאנחנו חייבים לפעול כדי להיפטר מהן. הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) מתבטאת במאבק פנימי מתמשך, שבו מחשבות טורדניות ודחפים כפייתיים משתלטים על תחומים שונים בחיינו, הגורמים לחוסר מנוח והשקעת אנרגיה מרובה. טיפול פסיכולוגי בגישה הפסיכואנליטית מקל על תחושת החרדה, ומאפשר להשתחרר ממחשבות ודחפים בלתי נשלטים, לשנות מחשבות שליליות ולהחזיר את השליטה לחיים.
שלומי לוי I פורסם: 12/07/2016 I עדכון ועריכה ינואר 2025
.
האם אתם מכירים את התחושה הזאת שרציתם לבצע פעולה מסוימת ואתם בספק אם ביצעתם אותה בפועל? למשל, בדרך לעבודה, קפצה לכם מחשבה: "האם נעלתי את דלת הבית לפני שיצאתי?", או "האם השארתי את הגז דלוק?". מחשבות כאלה מוכרות לנו ויכולות לקרות כמעט לכל אחד. בדרך כלל, אנחנו מצליחים לדחוק את המחשבה, מזכירים לעצמנו שאנחנו מבצעים את הפעולה הזו כל יום, והספק חולף. התחושה חולפת ואנחנו נרגעים.
הפרעה טורדנית כפייתית נחשבת להפרעה מגבילה ושכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה, היא מופיעה במגוון צורות, בדרגות חומרה שונות ופוגעת באופן משמעותי בתפקוד של האנשים. היא שייכת לקבוצת הפרעות החרדה ורוב הסובלים ממנה סובלים גם מדיכאון.
עבור רבים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), הסיפור שונה. עבורם, המחשבות הטורדניות מבטאות מאבק פנימי יומיומי, שבו הדחפים והספקות לא חולפים. לעיתים, מחשבות אלו מלוות בהתנהגויות כפייתיות – חזרות על פעולות כמו בדיקת דלתות או גז, חיפוש אחרי סדר או סימטריה, או אפילו רחיצת ידיים מרובות. כל פעולה כזו נראית משמעותית כדי להפחית את החרדה, אך כאשר היא נמשכת, היא משנה את היום-יום ויכולה לגרום למצוקה רגשית גדולה.
בקרב אלו המתמודדים עם הפרעה טורדנית כפייתית, המחשבות הטורדניות הן מרכיב אובססיבי, שבאות לידי ביטוי בדימויים או דחפים חוזרים ונשנים שנחווים כפולשניים ולא רצויים, ומובילים למצוקה רגשית קשה. כמו: "מה אם גרמתי נזק למישהו על ידי טעות שביצעתי?" או "מה אם שכחתי לנעול את הדלת ונכנסו לבית שלי גנבים?".
ההתנהגויות הכפייתיות באות לידי ביטוי בפעולות חוזרות ונשנות שהאדם מרגיש שנכפה עליו לבצע, כתגובה למחשבותיו, במטרה להפחית את החרדה ולהרגיש הקלה. לדוגמה, אדם הסובל מ- OCD עשוי להרגיש צורך לחזור לביתו אחרי שכבר יצא, רק כדי לבדוק שנעל את הדלת ושכיבה את הגז. הוא עשוי לבדוק את אותם דברים שוב ושוב, ורק לאחר שחש בטוח שהפעולה בוצעה בצורה נכונה, הוא מרגיש הקלה.
לעיתים קרובות הפרעה טורדנית-כפייתית גורמת לרגשות בושה, אשמה או גועל על המחשבות והמעשים שלהם, והסובלים ממנה מתקשים להסביר את ההתנהגות שלהם לסביבה הקרובה. הם גם לא תמיד פונים לטיפול, לעיתים מתוך חשש מהסטיגמה או בגלל תחושת השונות, עד שמישהו מהסביבה הקרובה דוחף אותם לעשות זאת.
הפרעה טורדנית-כפייתית יכולה לגרום לסבל נפשי קשה ולפגוע בכל תחום בחיים. אם אתם או מישהו שאתם מכירים מזהים סימנים שלה, כדאי שלא להמתין שהמצב יחמיר ולפנות בהקדם להתייעצות מקצועית. הטיפול בקליניקה שלי משלב הבנות פסיכואנליטיות מעמיקות עם טכניקות קוגניטיביות וגישות טיפוליות נוספות, תוך הקשבה אמפתית והתאמת הטיפול באופן אישי לצרכים שלך. במהלך הטיפול, נעבוד יחד על קביעת מטרות וקצב שמתאימים לך, תוך יצירת תהליך שמוביל לשחרור רגשי, ורכישת תובנות חדשות, במטרה להוביל לשינוי משמעותי בחיים.
.
. .
לשאלות נוספות או לקביעת פגישת היכרות, ניתן ליצור עימי קשר באמצעות – הקישור הבא!
.
.
סימפטומים של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
ההפרעה הטורדנית הכפייתית נחלקת לשני מאפיינים מרכזיים: המחשבות הטורדניות והתנהגויות הכפייתיות. המאפיין הראשון הוא מחשבות טורדניות, שמציפות את האדם ללא שליטה. המאפיין השני הוא דחף לבצע פעולות טקסיות שמטרתן להפחית את החרדה שנגרמת מהמחשבות. בחשיבה פסיכואנליטית, מצוקה רגשית נתפסת כסימפטום – תופעה שהאדם מביא עמה לטיפול. לרוב, הסימפטום לא יהיה מודע, והאדם יתאר אותו כחוויה חיצונית כמו עיסוק מוגזם בהיגיינה, מבלי להבין את הסיבות לכך. הסימפטום מהווה את הציר המרכזי שעליו הטיפול מתמקד, והבנתו משמעותית כדי ליצור שינוי.
.
א. סימפטומים של מחשבות אובססיביות
ההפרעה הטורדנית הכפייתית מתאפיינת במחשבות אובססיביות מציקות, שחוזרות על עצמן ונחוות ככאלו שאין אפשרות לשלוט בהן.
ספקנות מוגזמת
כולנו לעיתים מתלבטים במחשבות שמותירות אותנו בספק. אך אצל הסובלים מ-OCD, חוסר הוודאות הופך לבלתי נסבל. לדוגמה, מחשבות כמו: "אני מפחד שמחר תפרוץ מלחמה, או אולי יהיה שלום?". התסכול מחוסר הוודאות מביא אותם לשאול אישור מהסביבה – "האם בחרתי את השמלה הנכונה לחתונה?", "האם בחרתי את העבודה המתאימה לי?" ו-"האם הסברתי את עצמי כראוי?"
זיהום ו/או היגיינה
אנשים עם OCD עשויים לחשוש ממגע בחפצים או באנשים, מתוך פחד להידבק במחלות או זיהום מחיידקים. לדוגמה, אדם יכול להימנע מלהתקרב לידית של דלת מחשש לזיהום.
צורך בסדר קפדני וסימטריה
מחשבות מציקות נוגעות לצורך האובססיבי בסדר. לדוגמה, חפצים בבית חייבים להיות מסודרים בצורה סימטרית. גם מבחינת צורת החשיבה, יש נטייה להקפיד על ניסוחים ברורים ומדויקים.
צורך בדאגה
הסובלים מ-OCD עשויים להיות מוטרדים באופן אובססיבי מחשש לאירועים מסוימים. לדוגמה, דאגה מיותרת ממצב בריאותי כמו סרטן, או דאגה לשלום בני משפחתם, גם כשאין שום סיבה ממשית לחשש.
תפילה, חזרה על מילים וספירה
מחשבות טקסיות שמבוססות על אמונה שהחזרה על מילים או פעולות מסוימות תעזור להדוף מחשבות מטרידות. לדוגמה, אדם עשוי לחזור על המילה "תצליח" לפני מבחן מתוך פחד מכישלון, או לספור את המספר שבע בלי הפסקה מתוך חשש לעונש מאלוהים.
תוקפנות
מחשבות אובססיביות בעלות אופי תוקפני, מבלי להיות מלוות בהתנהגות אלימה. לדוגמה, אדם רואה דמיון שבו הוא תוקף את המנהל בעבודה מתוך תחושת איום, אף שאין לו כוונה לפעול כך במציאות.
מיניות
מחשבות אובססיביות בעלות אופי מיני, שבהן הסובל חושש לאבד שליטה על עצמו ולעשות פעולה מינית בניגוד לרצונו. לדוגמה, אדם חש כי במהלך שיחה עם קולגה בעבודה, הוא עלול לאבד שליטה ולבצע בה פעולה מינית שלא תהיה בהסכמתה.
.
.
מחשבות אובססיביות הן מחשבות שמציקות, נתקעות וחוזרות שוב ושוב, מבלי לתת מנוחה לאדם
.
.
ב. סימפטומים של התנהגויות כפייתיות
ההתנהגות הכפייתית מתפתחת כאשר האדם מרגיש שלא הצליח להתמודד עם המחשבה האובססיבית שמאיימת עליו, ולכן נאלץ לבצע פעולה טקסית שוב ושוב כדי להפחית את החרדה. אמנם פעולה זו עשויה להקל על החרדה באופן זמני, אך הדחף לבצע אותה עדיין נחווה כבלתי נשלט.
צורך לבדוק
התנהגות אובססיבית שבה הסובל מ-OCD מרגיש צורך לחזור ולבדוק פעולות שוב ושוב, כדי לוודא שבצע אותן בצורה מושלמת. לדוגמה, אדם שחושש שהדלת נותרה פתוחה ירגיש צורך לבדוק שוב ושוב אם היא נעולה, עד שיתחיל להרגיש הקלה ותחושת וודאות או עשוי לבדוק מספר פעמים ביום את ברז הגז מתוך פחד שהבית יישרף למרות שהוא מבין מבחינה הגיונית שזה לא יכול לקרות.
היגיינה וצורך לרחוץ ולנקות
תחושה מתמדת של חוסר ניקיון או זיהום יכולה להוביל להתנהגות כפייתית של שטיפת ידיים חוזרת ונשנית, או במקרים קיצוניים, למקלחות ממושכות. לדוגמה, אדם עשוי לשטוף את ידיו עשרות פעמים ביום, מתוך תחושת שהן לא נקיות, או לנקות את הבית כל הזמן, גם אם הוא נראה נקי.
אמונות טפלות
התנהגויות אובססיביות שמקורן באמונות טפלות, שבהן האדם מאמין שפעולה מסוימת יכולה למנוע אסון. לדוגמה, אדם עשוי להימנע מללכת על קווים במדרכה מתוך פחד שיקרה משהו רע לאדם קרוב, או עשוי להימנע מלעבור ליד חתול שחור כדי למנוע "אסון" או אירועים שליליים שיכולים לקרות לו בעקבות זאת. בקרב אנשים דתיים, התנהגויות אובססיביות עשויות להיגרם על ידי תחושות של טומאה או פחד לא לבצע טקס דתי כהלכה.
סימטריה ודיוק
אנשים עם הפרעה טורדנית-כפייתית עשויים לפתח צורך אובססיבי בסדר וסימטריה, ולדאוג שכל דבר יהיה ממוקם בצורה מדויקת. לדוגמה, ייתכן שיגידו שאין להם מנוחה עד שהשולחן יהיה מסודר באופן סימטרי לחלוטין, או שהם ידרשו לגהץ בגדים בצורה מושלמת ולסדר אותם בארון בסדר מסוים ומדויק.
צורך לאגור
הסובל מההפרעה זו עשוי להרגיש דחף לאגור חפצים חסרי ערך, כמו עיתונים, ניירות או פריטים ישנים, ולהתקשות מאוד להיפטר מהם. למשל, אדם עשוי לאסוף אובייקטים שאין להם שום שימוש, אך ירגיש שמדובר בחפצים בעלי ערך רגשי שצריך לשמור.
.
לסיכום, מחשבות כפייתיות הן מחשבות טורדניות שמציקות לאדם ומשפיעות מאוד על התפקוד היומיומי. התנהגויות כפייתיות הן פעולות חוזרות שמבצע האדם כדי להפחית חרדה הנגרמת ממחשבות אלו. יחד, הם יוצרים מעגל שבו האדם מתקשה לשלוט במחשבותיו ובמעשיו.
.
.
התנהגות כפייתית היא פעולה שחוזרת על עצמה באופן בלתי נשלט, במטרה להקל על חרדה
.
.
גורמים להפרעה טורדנית כפייתית
אנו נוהגים להבחין בין גורמים פנימיים (פסיכולוגיים) וגורמים חיצוניים (סביבתיים) שיכולים להשפיע על התפתחות דימוי עצמי נמוך. גורמים פנימיים קשורים למאפייני אישיות של האדם, עולמו הפנימי וקונפליקטים רגשיים לא מודעים ולא פתורים. גורמים חיצוניים נוגעים להשפעות של היחסים עם ההורים, היחסים החברתיים, או מצבים טראומטיים.
.
גורמים פנימיים/פסיכולוגיים
כפי שצוין, בבסיס ההפרעה טמון קונפליקט פנימי רגשי לא מודע שמתעורר כתוצאה מקונפליקטים פנימיים. לפי התיאוריה הפסיכו-מינית של פרויד ישנם חמישה שלבי התפתחות, שמתוכם שני שלבי ההתפתחות שיכולים להוביל להתפתחותה של הפרעה טורדנית כפייתית:
צורך בשליטה
לפי ההבנה הפסיכואנליטית של פרויד, אחד משורשיה של ההפרעה הטורדנית הכפייתית נמצא בשלב האנאלי בהתפתחות הפסיכו-מינית של (בגיל 1-3). בשלב זה, הילדים מתחילים לפתח את היכולת לשלוט בגופם ובצרכיהם, דבר שמביא להם הנאה ומסמל את תחילת עצמאותם. עם זאת, כאשר ההורים אינם גמישים ואינם קשובים לצרכים של ילדיהם, עלולים להתעורר מאבקי כוחות. הקונפליקט המרכזי בשלב זה קשור לשליטה: ילדים שגדלים בסביבה קפדנית, נוקשה ומענישה, עלולים לפתח עיסוק מוגזם בשליטה ולסבול מחרדה מאובדן שליטה על גופם. כשהם מרגישים מצוקה רגשית, דחפים אלו יכולים להוביל למאבק פנימי שבו הם מנסים לשלוט בחייהם, אך בו בזמן חווים פחדים כמו חרדה מהנטישה, פחד לאבד את האם, ואף פחד מעונש.
פרויד הגיע להבנה כי ההפרעה הכפייתית נגרמת משימוש לא יעיל במנגנוני הגנה של בידוד וביטול. כלומר, החלק הרגשי של האובססיות – דחפים או רגשות שמעוררים חרדה – עובר באופן לא מודע תהליך של בידוד ומודחק מהמודעות. ההתנהגות הכפייתית נועדה לבטל את השפעת המחשבה או הדחף האובססיבי. לדוגמה, אדם הסובל מהפרעה טורדנית כפייתית עשוי לחשוב מחשבות מטרידות על זיהום (אובססיה), דבר שמעורר אצלו תחושת חרדה. במנגנון הגנה של בידוד, הוא מבודד את החלק הרגשי של המחשבה ומדחיק אותו. כדי לבטל את תוצאות המחשבה המטרידה, הוא יבצע פעולה כפייתית, כמו רחיצת ידיים מספר פעמים (קומפולסיה), מתוך מחשבה שזה יפחית את הסיכון לזיהום.
.
לסיכום, הבנת הקונפליקטים שהילדים חווים בשלב זה מסבירה את המאבק הפנימי שעלול להוביל להתפתחות מחשבות אובססיביות וטקסים כפייתיים בבגרות, כפי שתיארנו בחלק הקודם, לצד סימפטומים נוספים כמו נטייה לדקדוק יתר, עקשנות וקמצנות.
.
יחסים עם ההורים
הקשר בין קונפליקט "אהבה-שנאה" לבין השלב האדיפלי הוא חלק חשוב בתיאוריה של פרויד. שכן בשלב זה הילד חווה רגשות מעורבים כלפי ההורים, במיוחד כלפי ההורה מהמין הנגדי. בשיא השלב האדיפלי (בגיל 3-6), הילד מפתח רגשות של תשוקה כלפי ההורה מהמין הנגדי (כגון ילד שמפתח אהבה כלפי אמו) ורגשות של קנאה ותחרות כלפי ההורה מאותו המין (כגון ילד שמרגיש תחרות עם אביו). תחושת הקנאה הזו, שבה הילד רוצה את תשומת הלב של ההורה מהמין הנגדי ורואה בהורה מאותו המין יריב, מתבטאת לעיתים תחושת שנאה כלפי ההורה מאותו המין.
הקונפליקט הזה, שבו הילד מרגיש אהבה כלפי אחד מההורים ושנאה כלפי ההורה השני, יכול לגרום לילד להרגיש בלבול, חרדה ואשמה, מכיוון שהוא לא מצליח לעבד את הרגשות המורכבים האלה בצורה בריאה. תחושת האשמה הזו, על כך שהוא רוצה להיות קרוב להורה מהמין הנגדי, בעוד הוא רואה בהורה מאותו המין יריב או תחרות, עשויה לקבוע אם הילד לא מצליח להתמודד עם הדינמיקה בצורה חיובית.
כאשר הילד מצליח להתמודד עם הקונפליקט הזה, הוא יוכל להתפתח בצורה בריאה ולהזדהות עם ההורה מאותו המין, דבר שעוזר לו לעצב את זהותו המגדרית והחברתית. אולם, אם הקונפליקט נשאר לא פתור או לא מעובד, במיוחד אם יש הדחקה של רגשות, חוויות טראומטיות או דחפים תוקפניים עוצמתיים כלפי ההורים, הדבר יכול להוביל לבעיות רגשיות בהמשך. בעיות אלו עשויות להתבטא בקשיים במערכות יחסים אינטימיות בעתיד, כמו גם במחשבות טורדניות או דחפים כפייתיים.
.
לסיכום, הקונפליקט של אהבה ושנאה בשלב האדיפלי מתרחש כאשר הילד מפתח רגשות מעורבים כלפי ההורים, דבר שעלול להוביל לחרדה ובלבול. אם הקונפליקט לא נפתר, הוא עשוי להוביל לבעיות רגשיות כמו מחשבות ודחפים כפייתיים לצד קשיים במערכות יחסים.
.
.
שורשיה של ההפרעה הטורדנית-כפייתית נמצאים במאבק שבין ילדים להוריהם, שבו הילד מנסה להרגיש שיש לו שליטה על חייו
.
.
גורמים חיצוניים
גורמים חיצוניים יכולים להתפתח בעיקר בעקבות מצבים טראומטיים:
טראומה נפשית
קיים קשר בין טראומה בילדות, במיוחד התעללות פיזית או מינית, או אנשים שפיתחו פוסט טראומה, במיוחד בקרב חיילים שפיתחו הפרעה פוסט טראומטית, לבין סיכון מוגבר להתפתחות הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD). טראומות כאלה עשויות להותיר חותם נפשי משמעותי, שמוביל לתגובה חרדתית כרונית ולתחושת חוסר שליטה. פרויד משתמש במושג "חזרה כפייתית", כדי לתאר תופעה שבה האדם משחזר מעברו בהווה פעולות, חוויות או אירועים לא מודעים שגורמים לו לסבל וכאב. למשל, אנשים שעברו התעללות מינית או פיזית עשויים לפתח אובססיות (מחשבות טורדניות) ודחפים כפייתיים (כמו פעולות שמבצעים כדי להימנע מהתחושות הללו או להפחית את החרדה). לעיתים, מדובר במאבק פנימי בלתי נגמר על שליטה ותחושת חוסר ביטחון פנימי שמקורו בטראומה מוקדמת. החוויות הללו עוברות תהליך של הדחקה ונשארות "חיות" במערכת הנפשית, ולעיתים הן יוצאות החוצה בצורת אובססיות או קומפולסיות, כמנגנון של ניסיון להתמודד עם החרדה שנוצרה בעקבות הטראומה.
.
חזרה כפייתית זוהי תופעה שהאדם משחזר מעברו בהווה באופן לא מודע פעולות, חוויות או אירועים שגרמו לו לסבל וכאב
.
.
טיפול פסיכולוגי בהפרעה טורדנית כפייתית
הטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית משלב הבנות פסיכואנליטיות מעמיקות, עם טכניקות קוגניטיביות וגישות טיפוליות נוספות, תוך הקשבה אמפתית והתאמת הטיפול באופן אישי לצרכים שלך. במהלך הטיפול, נבנה יחד את המטרות ואת הקצב שמתאימים לך, תוך יצירת תהליך שכולל שחרור רגשי, הקלה ותובנות חדשות, במטרה להוביל לשינוי משמעותי ולתמוך בהתמודדות נכונה ויעילה יותר בחייך.
הפרעה טורדנית כפייתית היא קודם כל ביטוי של חרדה. זהו מצב נפשי שבו מחשבות ודחפים שולטים בצורה שמקשה מאוד על התפקוד בחיי היומיומיים. מאבק מתמשך לשלוט במחשבות ובפחדים שבד"כ מוביל לחרדה, חוסר אונים, ולעיתים גם תחושת בדידות וניתוק.
הטיפול בקליניקה מציע מקום בו ניתן להבין את הקונפליקטים הפנימיים והרגשיים שעומדים בבסיס ההפרעה. דרך תהליך של חקירה עצמית ומודעות, נגלה יחד איך חוויות מן העבר משפיעות על ההתנהגויות והרגשות כיום. ככל שההבנה מעמיקה יותר, ורוכשים תובנות חדשות, כך ניתן להתחיל לעבד את המחשבות והתחושות ולהוביל לשחרור מתחושות של חרדה.
הטיפול מתמקד גם בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא יעילים, תוך דגש על ניהול החרדה. המטרה היא לכוון להבנת הדפוסים המחשבתיים שמובילים להתנהגויות הכפייתיות ולזהות את המחשבות הטורדניות שמעוררות את החרדה, ולפתח כיווני חשיבה בריאים ונכונים יותר להתמודדות עם מחשבות ורגשות מטרידים. בתהליך זה, כל אחד מקבל את הזמן והתמיכה הדרושים לו כדי להבין את מאבקיו הפנימיים ולמצוא את הדרך האישית ביותר להתמודד עימם בצורה הנכונה ביותר. אני כאן כדי להקשיב, לתמוך ולכוון אותך במציאת הדרך הנכונה ביותר להתמודד ולהרגיש טוב יותר עם עצמך.
מחקרים מצביעים על כך שטיפול פסיכולוגי, ובמיוחד בשילוב עם טיפול תרופתי, עשוי להיות יעיל מאוד. מעבר לטיפול פסיכולוגי, מעורבות ותמיכת המשפחה בתהליך הטיפולי מהוות מרכיב משמעותי. לצד זאת, ניתן לשלב טיפולים משלימים כמו מדיטציה, יוגה ודיקור, אשר מסייעים בהרגעת הגוף והנפש. פעילות גופנית הוכחה כמעלה את רמות הסרוטונין והאנדורפינים, משפרת את מצב הרוח ומפחיתה תחושות של מתח וחרדה. אפילו הליכה יומית קצרה יכולה לחולל שינוי משמעותי. בנוסף, שינויים באורח החיים, כגון שמירה על תזונה מאוזנת והקפדה על שעות שינה מסודרות, יכולים להשפיע באופן חיובי על ההתמודדות ולתמוך בתהליך הריפוי.
.
.
לשאלות נוספות או לקביעת פגישת היכרות, ניתן ליצור עימי קשר באמצעות – הקישור הבא!
.
שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווה
.
.
מאמרים נוספים
