הורות ללא אשמה

מהי אשמה? מהם המקורות לרגש האשמה בתרבות? בעידן שבו הצרכים של ילדינו הפכו למוקד בכל משפחה האם אפשר לגדל אותם מבלי להרגיש אשמה? היבטים נוספים ותשובות לשאלות אלו שמעסיקות את ההורים אפשר למצוא במאמר שלפנינו

כיום מרבית ההורים מתקשים בגידול ילדיהם עקב שינויים חברתיים ותרבותיים רבים שהתרחשו בחברה המודרנית בעשורים האחרונים. שינויים אלו הובילו לכך שתפקיד ההורות נעשה מורכב וקשה יותר והורים רבים חשים כישלון ותחושות אשמה שאינם מצליחים לגדל את ילדיהם כפי שהיו רוצים: חלה פגיעה בסמכות האב ונוצר קושי להגדיר כללים וגבולות ברורים שיוכלו להרתיע את הילדים להיענות לסמכות. נעשה מעבר מההתמקדות בצרכי המבוגרים להתמקדות בצרכים ובזכויות הילדים והורים שרוצים להיות מושלמים מתמסרים ונותנים מעצמם יותר מאי פעם לגרום להם להרגיש תחושת סיפוק החל ממתנות, ימי הולדת מפוארים, מספר חוגים. אם כן, מהן הסיבות לתחושת האשמה בקרב ההורים? בעידן הנוכחי שני ההורים עובדים בד"כ ומרבים להיעדר מהבית נוכח עומס ולחץ בעבודה, חוזרים עייפים ומתקשים למצוא זמן לשחק ולבלות עם ילדיהם. נוצרים מתחים בלתי פתורים ביחסי הורה-ילד שגורמים למצבים כמו "אכילה רגשית". מרבים להתייעץ עם חברים ואנשי מקצוע. מושפעים מקריאת מאמרים ותאוריות פסיכולוגיות חדשות באינטרנט המספקות הסברים כיצד להיות הורים "טובים יותר" שמערערת את תחושת הביטחון. הסיבה המרכזית לגדל את ילדינו ללא רגשות אשמה בהורות היא לקבל את העובדה שאנחנו לא הורים מושלמים. רצוי שנכיר במגבלות ובחולשות שלנו, שנבין שאיננו יכולים להיענות לכל הדרישות של ילדינו ולהכיר בעובדה שיכולת ההשפעה שלנו עליהם מוגבלת. הטרגדיה היא שדווקא הורים שרוצים להיות מושלמים עשויים למצוא את עצמם מגדלים ילד "מפונק", אולי חסר רצונות משל עצמו, חסר תשוקה, שלמד שלא צריך לפעול ולהתאמץ. צריך להבין שלא נולדנו להיות הורים ובטוח שאתם רוצים לעשות את הטוב ביותר עבור ילדיכם מבלי לחוש אשמה לכן כאשר חשים כישלון או חוסר הצלחה או הבנה בגידול הילד מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על הורות ללא אשמה או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. גורמים לתחושת אשמה בתרבות

1א. הקדמה – על מנת שנוכל להבין מדוע הורים מרגישים אשמה נבין תחילה מהם מקורות האשמה בתרבות: איך התינוק נכנס לתרבות? מדוע התינוק צריך להרגיש סיפוק באופן מלא? וחשיבות ההשפעה של הפנמה והזדהות על חיי הנפש:.

1ב. מהם המקורות לרגש האשמה בתרבות? – לפי מילון "החדש" אדם יכול להרגיש תחושת אשמה כאשר ביצע פשע או חטא. פרויד, אבי הפסיכואנליזה טען שהאשמה אינה תכונת אישיות מולדת אלא דחף חברתי שמטופח באדם כדי שנוכל לקיים חברה תקינה. מהו אם כן דחף? פרויד משתמש במונח דחף כדי לתאר באופן כללי את הצורך של האדם לאכול ולהתרבות (מכנה אותם בהתאמה: "דחפי שימור עצמי" ו- "דחפים מיניים"). הדחף הוא רעיון מופשט אך אנו נתקלים בו באופן עקיף דרך הפעולה עצמה כלומר באמצעות פעולת אכילה או אלימות וגם באמצעות הייצוג של הדחף: לדוגמה, מילים הנאמרות כלפי בן הזוג המבטאות תשוקה או חלום ארוטי. מטרת הדחף היא תמיד להשיג סיפוק שוב ושוב כי הדחף אינסופי.

במאמר "טוטם וטאבו" משנת 1913, מנתח פרויד את המרכיבים לתסביך אדיפוס בקרב חברות פרימיטיביות ומגיע להבנה שהאשמה מתבטאת בשני איסורי טאבו מרכזיים: גילוי עריות ורצח אב. המסקנה שלו הייתה שרצח האב הקדמון גרם לתחושות אשמה שהובילה ליצירת כללים חברתיים ואותם צווים חברתיים עברו תהליך הפנמה במהלך ההיסטוריה האנושית כדי להגן על האדם.

גם ב-"תרבות בלא נחת" משנת 1930 מציג פרויד שתי מקורות להאשמה עצמית: "אנו מכירים אפוא שני מקורות לרגשי האשמה, זה הנובע מתוך היראה מפני הסמכות, וזה המאוחר יותר, הנובע מתוך הפחד מפני ה"סופר אגו". הראשון כופה על האדם לוותר על סיפוק הדחפים, ואילו השני תובע, נוסף על כך, הטלת עונש, שהרי לא ניתן להעלים מעיני ה"סופר אגו" את המשך קיומם של המאוויים האסורים". ה- "הסופר אגו" חיוני והכרחי לקיומה של חברה כי ללא הפנמה של ציוויים חברתיים היא תהיה אוסף של רוצחים אנוכיים, שלא יירתעו מדבר כדי להשיג את מאווייהם. המנגנון הנפשי "סופר אגו" והמרכיב שלו המצפון הינם חברתיים מיסודם והכרחיים לכינון חברה אנושית מאידך "סופר אגו" שלא התפתח כראוי עשוי להוביל לפגיעה והרס חברתי. חומרת התגובה של ה"סופר אגו" משתנה מאדם לאדם ותלויה בפתרון התסביך האדיפלי בילדות ולפי הסברו של פרויד: "ככל שתסביך אדיפוס היה חזק יותר, כן ישלוט אחר כך ה"סופר אגו" במידת חומרה גדולה יותר על ה"אגו" כמצפון, המעניש בתחושות רגשיות של אשמה".

1ג. הצורך בסיפוק מלא - לפי פרויד לאחר הלידה התינוק חסר ישע מאחר ובשונה מבעלי חיים המסוגלים לשלוט בגופם, התינוק אינו שולט בגופו ותלוי לחלוטין באם שתספק את צרכיו הגופניים והרגשיים. ויניקוט פסיכואנליטיקאי ורופא ילדים הגדיר את תפקיד האם: "אם טובה דיה" שיוצרת עם התינוק קשר המבוסס על אמפתיה וסיפוק צרכיו החומריים והרגשיים. החל מסיפוק הרעב, החלפת הצרכים והבגדים, מגע, הרגעה, התפעלות ומתן חום ואהבה. המבט הרך והנעים נוסף לקולה המרגיע לספק עבורו תחושה שהוא קיים. "כאשר התינוק דורש את תשומת ליבה של האם, הוא עושה זאת רק משום שהוא יודע מניסיונו שהיא מספקת את כל צרכיו ללא שהות". התינוק רוצה להיות במצב של עונג שכל הדחפים שלו יסופקו במלואם - פרויד קרא לזה "עקרון העונג". כאשר התינוק חש שבכל מצב שהוא בוכה הוא מקבל מענה לכל הצרכים הוא מדמיין לעצמו שהוא יכול לקבל הכל אבל האם כך הדבר?

1ד. קונפליקט בין הדחף לסיפוק מלא לבין איפוק – התינוק נכנס לתרבות כאשר הוריו דורשים ממנו להתנהג בהתאם לכללים שנקבעו בבית והוא מוכן לקבל אותם. כלומר שוללים ממנו סיפוקים שלרוב מייצגים כללים תרבותיים: ללמוד את השפה (גם כאשר קיים קושי בדיבור/הגייה) לשלוט בצרכים (למשל בזמן נסיעה ברכב), להימנע מאלימות מילולית ופיזית (כלפי ילדים, הורים והסביבה), לדבר ולהתנהג בצורה מכובדת (לא לצעוק אלא לדבר ולא לדרוש אלא לבקש), לעשות מה שההורים מבקשים (לסדר את החדר, משחקים) לשלוט בדחף ובתגובה כלפי הסיבה גם אם הבקשה נענית בשלילה (לא מקבל קרמבו נוסף או בשלב זה לא קונים לך פלאפון). למעשה, הכניסה לתרבות כרוכה בהפניית תוקפנות של ההורה כלפי הילד לוותר על סיפוק מלא דבר המעמיד את הילד בקונפליקט תמידי בין הדחף לסיפוק מלא לבין צורך באיפוק ושליטה עצמית...

1ה. זהות והזדהות – הכניסה לתרבות מחייבת הזדהות עם ההורים. ניתן לגזור מהמילה הזדהות את המילה זהות, והכוונה שיצירת הזדהות משפיעה על הפנמת קווי האישיות של ההורים (על הזהות) והפיכתה לחלק מהאישיות. כאשר הילד מתחיל להזדהות עם התרבות, הוא מפנים לתוכו את הסמכות החיצונית ואת הדרישות שלה ונוצר אצלו המנגנון הנפשי "סופר אגו". זהו החלק שהתייחסנו אליו קודם ומתייחס לחלק בנו שהפנים בחיי הנפש את הצווים של התרבות באמצעות תודעת האשמה (במקור רצח האב הקדמון). אותה אשמה תרבותית שהוטלה עלינו ע"י ההורים בילדות הופנמה ובמקום שאחרים יאשימו וישפטו אותנו, ה"סופר אגו" הופך לסמכות פנימית, מעין "שוטר פנימי" שנוקט בפעולות של האשמה עצמית ובושה כדי להימנע ממימוש דחף שאינו מוסכם עליו. הוא מעין "מצפן" פנימי לאופן שבו אנחנו חושבים שצריך להתנהג בחברה. לפי פרויד אנו חווים מצוקה נפשית (קונפליקט פנימי) כאשר ישנה סתירה בין כללי התרבות והחברה לבין הצרכים והרצונות של האדם. המשמעות של הזדהות והפנמה חיובית היא שהאדם מקבל את עקרון המציאות ולא נותר בעולם הדמיון.

1ו. חוסר יכולת התרבות להגן על תושביה – פרויד טוען שמטרת החיים נקבעת לפי האופן שבו האדם בונה לעצמו ציפיות ביחס לעקרון העונג. כבני אדם הדחף גורם לנו להשתוקק להרגיש מסופקים ולהגיע למצב של עונג. אם תכנית החיים היא לממש את האושר אז היא לא אפשרית להשגה. החיפוש אחר האושר הוא עניין אישי במהותו: "אין כאן עצה היפה לכול. על כל אדם ואדם להתנסות ולקבוע בעצמו באיזה דרך מיוחדת הוא מסוגל לזכות באושר". מדוע קשה לבני האדם להיות מאושרים? התשובה היא שהתרבות שאחראית להגן על תושביה אינה מצליחה למנוע את הסבל האנושי עקב דחף תוקפנות והכחדה עצמית של חלק מהאנשים או קבוצות שאינם מוכנים לקבל עליהם את הצווים החברתיים. חברה שאינה מצליחה לגונן על תושביה גורמת להם לאומללות, פחד וזוהי הסיבה לאי נחת..

1ז. הפנמה – גם במאמר "אני והסתם" משנת 1923 מייחס פרויד למנגנון הנפשי "סופר אגו" כמי שאחראי על המוסר והמצפון אצל האדם לאחר שהצליח לפתור את התסביך האדיפלי (גם אם לא במלואו) שמשמעותו הפנמה של הציווי ההורי המושפע מצווים חברתיים. הפנמה אם כן הוא מנגנון נפשי לא מודע דרכו קולט האדם ומפנים התנהגויות חברתיות חיוביות (כיצד האב נותן כבוד לאם) אך גם שליליות (כיצד ההורים צועקים האחד על השני). פרויד השתמש במנגנון הפנמה כדי לעשות השוואה בין "עבודת האבל" למלנכוליה (האדם הדיכאוני): המתאבל שמפעיל מנגנון של הפנמה בריאה מצליח להתמודד עם האובדן, ולעומתו המלנכולי מזדהה עם החלקים הרעים של האובייקט האהוב ומותיר אותו "נקי" מאשמה. בדרך הזאת המלנכולי שומר על קשר חיובי עם האובייקט, והשנאה עוברת התקה ומופנית כלפי עצמו (פרטים על דיכאון במאמר טיפול בדיכאון).

.

הפנמה הוא מנגנון שפועל וקולט מידע מבלי לסנן את התכנים וממלא תפקיד משמעותי בלמידה של איסורים, ערכים והתנהגויות מקובלות ולא מקובלות 

.

סיכום – רגש האשמה התפתח לרגש המשמעותי ביותר מאחר והוא קשור לכללים חברתיים. המטרה המרכזית של התרבות היא לפתח מערכת כללים שיגנו על תושביה ויובילו להפחתת הסבל האנושי. ילדים שעברו בהצלחה את התסביך האדיפלי הם אלו שהפנימו ומזדהים עם הוריהם שמקבלים עליהם בעצמם את הצווים החברתיים. חלקם האחר שלא הפנימו או מסרבים להפנים כללים ונורמות שנקבעו ובעלי דחפים תוקפניים והרסניים פוגעים בתחושת הלכידות וגורמים לסבל ואומללות לתושביה, ובמילותיו של פרויד גורמים לאי נחת בתרבות.

.

.

2. גורמים לתחושת אשמה בהורות

עד כה עסקנו במקורות להאשמה ותהליכים נפשיים ביחס לכללי התרבות. רבים מההורים לילדים מספרים על השקעה גדולה בילדיהם וחוסר יכולת להבין את פשר התנהגותם וחשים אשמה וחוסר אונים. השאלה מדוע הורים מרגישים אשמה וכיצד ניתן לגדל ילדים ללא רגשות אשמה הנם שאלות חיוניות ומשמעותיות בכל הנוגע לגידול ילדינו..

2א. המקור לרגשות אשמה בהורות – החברה המערבית מטפחת בקרב הורים ציפייה מוגזמת להורות מושלמת באמצעות החשיפה של ההורים למאמרים ותאוריות פסיכולוגיות המספקות הסברים כיצד להיות הורים "טובים יותר", מערערים את תחושת הביטחון שלהם ויוצרים אצלם תחושות חרדה בנוגע לאופן גידול ילדיהם. כתוצאה מכך נוצרה אוירה שתחושות אשמה ושפיטה עצמית של הורים את עצמם היא בלתי נמנעת. הורים יכולים לחוש אשמה כמעט בכל דבר שהם רוצים להאמין בו: שהם קשים/רכים מדי עם הילדים, היעדר/נוקשות בהצבת גבולו, היעדר תמיכה בלימודים, לא מאפשרים להם להחליט בעצמם/מחליטים עליהם. חלק מהאימהות מרגישות אשמה במיוחד כאשר הן מרגישות שהן רוצות להמשיך את חופשת הלידה ומוכרחות לחזור לעבודה כדי להתפרנס..

2ב. המחיר שהילדים משלמים מרגשות אשמה של ההורים  – הורות מושלמת גורמת לתחושות אשמה ולסבל עבור ההורים וגם עבור ילדיהם שעשויים לסבול מכך. הם עלולים ללמוד שהם נחותים או מקופחים וגם להפנים את תחושות האשמה של ההורה ולהרגיש שגם הם אחראים או אשמים. במיוחד בולט הדבר בגירושין קשים בין הורים והילד שחש שהוא הגורם לפרידה בין ההורים. הטרגדיה היא שדווקא הורים שרוצים להיות מושלמים עשויים למצוא את עצמם מגדלים ילד "מפונק", אולי חסר רצונות משל עצמו, חסר תשוקה, שלמד שלא צריך לפעול ולהתאמץ.

.

הטרגדיה בהורות מושלמת שמספיק שלעתים רק אחת מהדרישות הרבות של ילדיהם לא נענית והם ירגישו נחותים ומקופחים

.

.

3. סגנונות של הורות

בספרות המקצועית מקובל להתייחס למספר סגנונות הורות באופן מובחן האחד מהשני למרות שבמציאות אנו מעריכים כי הם משולבים האחד בשני לרוב עם דומיננטיות מסוימת של אחת מהן.

3א. הורות נוקשה – זהו סגנון המאפיין הורים שמניחים ומרגישים שהם יודעים בדיוק כיצד צריך לגדל את ילדיהם. לרוב הם ממעטים להקשיב לצרכים ולרצונות של ילדיהם, נוטים להציב גבולות נוקשים, ומרבים להעניש במצבים של חוסר ציות או הקשבה.

3ב. הורות מאפשרת – סגנון זה אופייני להורים הממעטים לדרוש מילדיהם, נמנעים מהצבת גבולות ומענישים לעיתים רחוקות. בקצה הרצף של הורים הממעטים לדרוש נמצא ההורה המגונן. ניתן לתאר דפוס הורי מגונן באופן ציורי בביטוי "הורי הליקופטר" והכוונה לאותם הורים המרחפים מעל ילדיהם, דואגים להם ללא הפסקה ופועלים באופן נמרץ לעזור ולרצות אותם. הבסיס של "הורי הליקופטר" מאופיינת לרוב בחרדה גדולה בחינוך, גידול ולבריאות הפיזית והרגשית של הילד.

3ג. הורות סמכותית – זהו סגנון הורות שנמצא באמצע שבין כל אחד מהקטבים של סגנונות ההורות הקודמים. הוא מאופיין במתן הנחיות ברורות לילדים, בהצבת דרישות מובנות ובפיקוח על ההתנהגות שלהם. הצבת הגבולות הנה חלק מהתקשורת ההדדית הכוללת פתיחות למשא ומתן מילולי, גמישות, אמפתיה וגבולות ברורים.

.

במציאות אנו רואים שהורים נעים בין מספר סגנונות ההורות אך אחת מהן לרוב דומיננטית יותר בחשיבה ובאופן התגובה כלפי ילדיהם

.

 

4. כיצד לגדל ילדים ללא רגשות אשמה?

כמו בכל ביחסים בינאישיים, עבודה ולימודים שגיאות וטעויות הן חלק בלתי נמנע מחיינו. הניסיון מראה לנו שטעויות מלמדות אותנו כיצד עלינו לנהוג או לפעול אחרת בפעם הבאה. כל חשיפה שהיא לידע תאורטי כיצד נכון לגדל את הילדים, התייעצות עם חברים ואנשי מקצוע לא יכולים למנוע מאתנו לאכזב את ילדינו משום שאף אחד אינו מושלם. מכאן שהסיבה המרכזית לגדל את ילדינו ללא רגשות אשמה בהורות היא לקבל את העובדה שלא ניתן להיות הורים מושלמים. במקום להרכיב "מסיכה" של הדמות המושלמת עבור ילדינו מה שאיננו, רצוי שנכיר במגבלות ובחולשות שלנו, שנבין שאיננו יכולים להיענות לכל הדרישות שלהם ולהכיר בעובדה שיכולת ההשפעה שלנו עליהם גם מוגבלת. העיקרון שצריך להנחות אותנו הוא באיזה מידה להיענות לילדינו מאחר והם חסרי סיפוק מטבעם כי לעולם לא ניתן לספק את הדחף באופן מלא ואחרי היענות פעם אחת הילד ירצה עוד בים אם להישאר עוד קצת באינטרנט, ללכת לישון מאחור יותר או לראות תכנית נוספת מול המסך.

המפתח לגידול ילדים טמון בשאלה שכל הורה צריך להחליט עם עצמו אם הגבולות שהוא מציב לגיטימיים או לא. לדוגמה, הורה מסוים יכול להיענות ולתת סוכריה שנייה ולא לחוש אשמה בעוד שבמקרה זהה מתן סוכריה נוספת עשויה לעורר אצל ההורה אשמה שהוא גורם לילד לבעיות בשיניים. עמדה זו לגבי הלגיטימיות בגבולות יכולה לשרת בכל עניין שקשור לסדר היום: צחצוח שיניים, ארוחות, מפגשים עם חברים ושעת כיבוי אורות. האשמה מתחבאת תמיד מעבר לפינה ומאיימת לפרוץ כל אימת שההורה אמביוולנטי ואינו פועל באופן שמוסכם על עצמו. במידה וההחלטה שהתקבלה היא שלא להיענות עליו להגיב באופן החלטי וברור.

מניסיוני המקצועי, הורים המגדלים ומחנכים את ילדיהם לדחות סיפוקים מאפשרים להם ללמוד לרסן את עצמם לאיפוק, הקשבה, סובלנות, לקבל כללים חברתיים ולקחת אחריות על מעשיהם. הדרך הזאת מאפשרת לכל ילד להתמודד עם מגוון אתגרים בחיים, מלמידה למבחנים, יצירת קשרים חברתיים, זוגיות, צבא ועוד.

.

אמפתיה מסייעת להרגיש את לחוש ולהבין את המצוקה של הילד מבלי להרגיש אשמה שהוא לא מקבל מענה לצורך שלו

.

.

5. כיצד להתנהל עם ילדיך ללא רגשות אשמה

זהו מודל שמומלץ ליישם אותו בסדר כרונולוגי כמו תרשים זרימה והוא מכוון כיצד להתנהל מול ילדכם ללא רגשות אשמה.

5א. לילד צרכים ורצונות משל עצמו – כאשר הילד רוצה או מתלונן אין צורך לכעוס עליו מאחר והוא מבטא תשוקה למשהו שחשוב עבורו. ילד שלומד להתחבר למה שהוא רוצה בתקופת הילדות ילמד לפעול כך גם בחייו הבוגרים.

5ב. מה שמוסכם על ההורה הילד לא יכול לשנות – כאשר הילד מבקש משהו שמוסכם עליכם, העניין בד"כ מסתיים מיד. כך למשל, ביקש וקיבל סוכריה על מקל אחד. אבל... אם אח"כ ביקש ממתק נוסף וזה לא מוסכם עליכם, עליו לקבל תשובה החלטית וברורה עם משמעות של גבול. כך למשל, ניתן לומר לו שיוכל לקבל ממתק שוב מחר. 

5ג. לענות לילד בטון דיבור רגוע וסמכותי – כאשר אתם מדברים עם הילד באופן רגוע ולא צועקים, בד"כ הילד הוא זה שיתעצבן. המסר החשוב הוא שיש גבול ברור שמציבים עבורו.

5ד. הילד ממשיך להתלהם? – להמשיך באותו טון רגוע. התוצאה שהוא יתייאש ויפסיק!!!

5ה. יש מחיר לכל התנהגות! – ילד צריך ללמוד שלהורה יש גבול שהוא מציב עבורו. הגבול משליט ארגון וסדר בחיי הנפש ומפחית חרדות. לכן, במידה ומבחינתכם הוא עבר את הגבול וההתנהגות שלו מצריכה ענישה, תיידעו אותו שהוא הולך לשלם מחיר על התנהגותו. לעונש תקראו מחיר, כי יש מחיר לכל התנהגות. 

5ו. לדבר במילים!זהו כלל לחיים. לעודד את עצמכם לקיים שיח באמצעות דיבור ולא באמצעות התנהגות וכוחניות. ככל שמצליחים לדבר, ולא לצעוק ניתן לקיים דו-שיח, אחרת הילד לומד לפתור את הבעיות בדרכים התנהגותיות כמו טריקת דלתות, שבירת חפצים, אלימות פיזית ומילולית.

בהצלחה!!

.

.נשארת עם שאלות על הורות ללא אשמה? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

הדרכת הורים

טיפול רגשי בילדים

פחדים וחרדות של ילדים

שאלות ותשובות

. .

אשמה, הורות, מהי אשמה?
פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon