הדרכת הורים

גורמים שונים יכולים להשפיע על ילדינו, לפגוע באיזון הרגשי ולגרום למצוקה רגשית. כאשר אנו לא מצליחים להבין ולפתור את הבעיה מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית כאשר המטרה המרכזית בהדרכת הורים היא לסייע להורה להבין את הבעיה ולקבל הכוונה ממוקדת ויעילה כיצד לסייע לילד לפתור את הבעיה.

הורות הנה תפקיד חשוב ומרכזי שאנו מגיעים אליו כמעט ללא הכנה מוקדמת ולמרות זאת אנו מצפים מעצמנו שבמעבר להורות אנו אמורים לדעת כיצד לגדל את ילדינו, לחשוב ולפעול בצורה הנכונה ביותר עבורם וללא קושי. ניתן להסכים כי המטרה המרכזית שלנו כהורים היא לגדל את ילדינו בצורה בריאה מבחינה רגשית וגופנית, שואפים להוות עבורם מודל לחיקוי חיובי, לספק עבורם את החינוך הטוב ביותר וללמד אותם להיות עצמאים שלוקחים אחריות על מעשיהם ותורמים לעצמם ולחברה. למרות זאת, מדוע המשימה של גידול ילדינו כל כך קשה עבורנו? מאחר ובאופן בסיסי אין לנו אפשרות לדעת ולהבין את אשר מתרחש בעולמו הפנימי ולכן פעמים רבות אין לנו אפשרות להסביר שינויים במצב הרוח ובהתנהגות שלו ולבטח קשה לנו עוד יותר לזהות את מקור הבעיה והגורמים למצוקה הרגשית.

גורמים שונים יכולים להשפיע על ילדינו ולעורר אצלם מצוקה רגשית: גורמי סביבה שעשויים להתבטא בקונפליקטים בין ההורים על גידול ילדים שחושפים מאבקי כוחות ומתחים בבית המלווים בהפניית כעסים וצעקות האחד כלפי השני. סגנונות הורות שונים מהורות שנוטה להיות נוקשה ומחמירה במתן עונשים, חסרת גבולות או הורות מגוננת שמגבילה את הילד ויוצרת אצלו תלות. משברים ואירועי חיים כמו חשיפה לאירועים טראומטיים, מוות של אחד ההורים, גירושין, תאונה, פגיעה מינית, התעללות רגשית, מחלה כרונית שהתפתחה וגם שינויים ומעברים כמו גן, בי"ס, דירה, הגירה כמו גם התדרדרות כלכלית ועוני. גם לגורמים פסיכולוגים השפעה ישירה או עקיפה על התפתחות של מצוקה רגשית כמו נוקשות שמובילה לווכחנות ומאבקי כוחות מול ההורים וילדים במסגרות החינוך. חרדת נטישה/פרידה מחשש שההורה ייפגע או ימות. התפתחות של מוסריות גבוהה שגורמת לתחושות אשמה על התנהגות של הילד כלפי אחרים. תחושה של דחייה חברתית שמקשה על יצירת קשרים חברתיים. בושה שגורמת להימנעות חברתית ותחושת נחיתות ביחס לאחר שנתפס כטוב יותר או שמקבל יותר. נכון לפנות להתייעצות מקצועית כאשר אתם מרגישים שילדיכם חש במצוקה שאינה חולפת או מחמירה ולמרות ניסיונות הסיוע אתם חסרי אונים מול הבעיה שלו. .

"הדרכת הורים" (Parental Guidance) היא שם כולל למספר דרכי התערבות בהם ניתן לעבוד עם הורים וילדיהם: הדרכת הורים, טיפול בהורות, טיפול דיאדי ואחרים (בהמשך). בהתאם לקשיים שעלו בערכה הראשונית והרצון של ההורה והילד להיות במסגרת טיפולית, ניתנת המלצה לגבי צורת הטיפול הנכונה ביותר עבורכם.

.

לשאלות נוספות על הדרכת הורים או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. מדוע הורים מתקשים בגידול ילדיהם?

מרבית ההורים מתקשים בגידול ילדיהם עקב שינויים חברתיים ותרבותיים רבים שהתרחשו בחברה המודרנית בעשורים האחרונים. כתוצאה מהשינויים הרבים תפקיד ההורות נעשה מורכב וקשה יותר מסיבות שונות: החברה שלנו שנתה את פניה מחברה מסורתית-סמכותית לחברה "פתוחה", שגרם לאובדן הנורמות והכללים החברתיים ששימשו בעבר את ההורים. חלה פגיעה בסמכות האב שבעבר יכול היה להכות את הילד ולחזק בכך את סמכותו כיום פגיעה בילד אסורה ע"פ חוק ומקשה יותר להיות סמכותיים ולהגדיר כללים וגבולות ברורים. חל שינוי משמעותי מההתמקדות בצרכי המבוגרים להתמקדות בצרכים ובזכויות הילדים, והורים כיום מתמסרים ונותנים מעצמם יותר מאי פעם. התמסרות זו גורמת לעיתים לכניעת ההורה לרצון של הילד, דבר המשפיע על יכולתו להתמודד עם איפוק ודחיית סיפוקים, כמו גם היכולת להתמודד עם קשיים הדורשים ממנו מאמץ. לדוגמה, ילד עם יכולות לימודיות תקינות נמנע מהכנת שיעורי בית בתואנה ש"אין לו כוח" ומסרב להשתתף במטלות הבית שהתבקש לעשות. כדי להימנע מעימותים חלק מההורים מספקים להם את כל צורכיהם החל ממתנות, ימי הולדת מפוארים, חוגים, מפגשים חברתיים ועוד. ההתמסרות "המוגזמת" של ההורים כלפי הילדים יוצרת בהם תלות ומקשה עליהם להשתחרר ויוצרת קשיים בתהליך של נפרדות ועצמאות. בעידן הנוכחי שני ההורים עובדים בד"כ ומרבים להיעדר מהבית נוכח עומס ולחץ בעבודה ונוהגים לפצות על תחושות אשמה בקניית מתנות. האינטרנט כיום תופס מקום משמעותי בחיי הילדים המרבים לבלות שעות מול המסך וכתוצאה מכך נמנעים מפעילויות ספורטיביות ומפגשים חברתיים. לפי הספרות המחקרית העדכנית עיסוק ממושך בתכנים באינטרנט עשוי לגרום להתמכרות בקרב חלק מהילדים.

החשיפה של הורים למאמרים ותאוריות פסיכולוגיות המפורסמות חדשות לבקרים באמצעי התקשורת ומספקות הסברים כיצד להיות הורים "טובים יותר" מערערים את תחושת הביטחון ויוצרים אצלם תחושות חרדה בנוגע לאופן גידול ילדיהם. כתוצאה מהשינויים הרבים שהורים מתמודדים איתם הם מדווחים כיום על תחושות של חוסר-אונים, כישלון ובלבול כיצד לגדל את ילדיהם בצורה תקינה.

.

ההורים מתקשים כיום להגדיר גבולות ולהיות סמכותיים כלפי ילדיהם כי פגיעה בילד אסורה ע"פ חוק בעוד שבעבר האב יכול היה להכות את הילד ולחזק בכך את סמכותו 

.

.

2. סימפטומים למצוקה רגשית

לרוב ילדים מתקשים להסביר מהי הבעיה שמציקה להם באופן מילולי ולכן צריך להיות קשוב לסימנים שהם מאותתים על הבעיה. להלן סימפטומים מרכזיים של מצוקה רגשית שאופיינית לתקופת הילדות המרוכזים לפי קטגוריות באופן סכמתי בלבד ועשויים לבטא מצוקה רגשית:

ביטויים של בעיה מבחינה חברתית – קשיים להשתלב חברתית במסגרת הגן/ביה"ס, מאבקי כוחות עם ילדים אחרים על מי הכי טוב/חזק/מקובל חברתית, קושי בפרשנות נכונה של מצבים חברתיים, חרם חברתי, תחושות של ערך עצמי (וגופני) נמוך, רגישות יתר לפגיעות מאחרים ובמיוחד לתחושת דחייה או כישלון.

ביטויים של פחדים – פחד מבע"ח, מחושך וסיוטים ממפלצות ושדים, מתהליכים רפואיים כמו לקבל זריקה, טיפולי שיניים, רעש ופחד מאנשים זרים (ניתן לקרוא במאמר פחדים וחרדות של ילדים).

ביטויים של חשיבה – קושי לשמור על ריכוז בלימודים, שינויים במצב הרוח, מחשבות שליליות ללא הפסקה שהעולם רע/שלא אהוב/ על העתיד קודר, נטייה להפחתת ערך מהישגיו, תחושות אשמה ונטייה לשיפוט עצמי בחומרת יתר, במקרים קיצוניים מחשבות על פגיעה עצמית ועל מוות.

ביטויים של חרדה – הצמדות להורה וסירוב ללכת למסגרת הגן או בי"ס, בכי, חרדת נטישה, קושי בפרידה, קשר סימביוטי עם ההורים, צורך ב"הגנת יתר" של ההורה, קושי בהירדמות, שינה עם ההורים או הגעה אליהם באמצע הלילה בניגוד לרצונם, רגרסיה להרטבת לילית, קושי בגמילה שמתבטא בהרטבת יום (אנורזיס) או התאפקות בעשיית צרכים (אנקופרזיס), תלונות גופניות ללא ממצא רפואי כמו כאב בטן וכאב ראש, קשיים במעברים משיעור לשיעור ומסגרות מגן לכיתה א'.

ביטויים של התנהגות ורגשות – קושי להישמע לסמכות וקבלת גבולות, מרבה להתעצבן ולכעוס, הפניית תוקפנות כלפי ההורים וחברים ללימודים כולל הצוות החינוכי, הפרעת קשב עם נטייה לחולמנות/אימפולסיביות/היפר אקטיביות, מגיב לתסכול בהתפרצויות זעם, הצקות לילדים/אחיו בכוונת תחילה, נטייה להסתגרות, הימנעות לדבר עם הסביבה, הפגנת אדישות, הימנעות מהשתתפות במשחק, מרבה להיעדר מהמסגרת החינוכית, לקות למידה שמתבטא קושי רגשי לשאת את התסכול וירידה בתפקוד הלימודי.

.

.

3. סוגי טיפול בעבודה עם הורים

מניסיוני המקצועי כאשר הורה פונה עם תלונה על בעיות רגשיות של הילד לרוב עמדת המוצא שלו שצריך טיפול רגשי עבור הילד ומעטים ההורים שפונים ומגדירים את הצורך לקבל הדרכת הורית. הפגישה הראשונה היא פגישת היכרות שנעשית לרוב עם שני ההורים, במידה והדבר אינו מתאפשר עקב גירושין או חוסר יכולת של אחד מבני הזוג להגיע עדיין חשוב שלקיים את המפגש הראשון עם הורה (הורים) ללא הילד. במפגש היכרות ניתן לקבל רקע משפחתי, ללמוד על המשפחה, אחים ויחסים ביניהם ולשמוע מהי המצוקה הרגשית של הילד. בנוסף, לברר לגבי סימפטומים, תלונות, ומצוקות משותפות של הילד וההורים דבר שמאפשר להעריך מהי הדרך הנכונה ביותר לגשת לבעיה: ישנם מקרים שהבנת הבעיה מצביעה על צורך בהדרכת הורים עבור אחד מהם או שניהם ללא צורך בטיפול רגשי בילד, במקרים אחרים שילוב טיפול בילד יחד עם הדרכה ממוקדת עבור שני ההורים או אחד מהם ולעתים נדרש טיפול דיאדי או משפחתי. הדאגה לילד מביאה את ההורים לקליניקה אך לרוב הצורך המשמעותי יותר לעשות שינוי נמצא דווקא אצל ההורים. להלן סוגי טיפול והתערבויות בעבודה עם הורים שיכולים להיות מגוונים ומותאמים לצרכיהם:

.

3א. הדרכת הורים – זוהי צורת ההתערבות חינוכית בעיקרה המוכרת ביותר להורים והיא מתמקדת בהדרכה מעשית וממוקדת. הדרכת הורים תפקידה להבטיח תמיכה רגשית ומעשית רציפה לטיפול בילד. לספק תמיכה להערכה העצמית של ההורה. כרצף, החל מהעברת מידע בנושא גדילה והתפתחות או חינוך, ועבור במתן עצות, מתן רשות והבהרה, ע"פ הצורך. על הדרכת הורים לגייס את הסביבה המשפחתית לתמיכה בתפקוד הורי טוב יותר כדי להפחית לחצים לא מציאותיים ולא בריאים המופעלים על הילד. הדרכת הורים מתמקדת בשינוי דפוסי ההורות והכוונה לגבי הורות יעילה יותר. לרוב הורים מגיעים להדרכה כחלק מתהליך של טיפול פסיכולוגי בו הילד נמצא. מניסיוני, כאשר שני ההורים מגיעים יחדיו להדרכה הם יכולים ליצור שינוי מהיר יותר מאחר ושניהם יכולים לקבל החלטות באופן מוסכם ומתואם. במידה והדבר אינו מתאפשר עקב גירושי ההורים או חוסר יכולת של אחד מבני הזוג להגיע, הדרכת הורים עדיין משמעותית כאשר אחד ההורים לוקח בה חלק פעיל באופן עקבי..

.

3ב. טיפול בהורות – בחלק מהמקרים הדרכה והכוונה ממוקדים מספקים מענה ספציפי לצורכי ההורה. הדרכת הורים אינה נוגעת בקונפליקטים לא מודעים או בריתות לא מודעות בין ההורים לילד שלא פעם מהווה את שורש הבעיה ובחלק מהמקרים כדי לעשות שינוי משמעותי נדרשת מההורה עבודה מעמיקה יותר. טיפול בהורות מתייחס לזהות של האדם כהורה באותו אופן שיש לו זהות של אדם בעל תפקיד בעבודה. טיפול בהורות עוסק בתהליכים פסיכואנליטיים לא מודעים של ההורים שבאים לידי ביטוי דרך העברה בין דורית, משאלות ופנטזיות הוריות והפנמות והזדהויות בקשר עם הוריהם המושלכים ומשפיעים על יצירת דפוסי תקשורת בינאישיים עם הילד בהווה. לאחר זיהוי והבנה של אותם דפוסי התנהגות שפוגעים ומחבלים ביחסים עם הילד ההורה יכול להזדהות ביתר קלות עם המצוקה של ילדו ולפתח דרכי חשיבה והתנהגות חדשים ביחסים ביניהם. לקריאה מעמיקה על טיפול פרטני במבוגר ניתן לקרוא במאמר פסיכותרפיה למבוגרים

סיפור מקרה מהקליניקה: הורה המתקשה להבין מדוע בנו משקר: אריק (שם בדוי), בן 46 הגיע להדרכה לאחר שגילה שהבן משקר בנוגע להכנת שיעורי בית ואינו יודע כיצד לפתור את הבעיה. במפגש הראשון האב סיפר על ילדו, בן השמונה לערך תלמיד כיתה ג' שמתקשה בהבנת החומר הלימודי, אובחן כסובל מלקויות למידה והפרעת קשב ואינו מכין שיעורי בית. לאחר הדרכה ראשונית והכוונה כיצד לנהוג בשקרים של הבן הבעיה לא נפתרה ועלה צורך בעבודה מעמיקה יותר ולכן המפגשים הבאים התמקדו בעולמו הפנימי של האב. במפגשים עלה כי הוריו (ההורים של האב) היו מאוכזבים ממנו בתקופת לימודיו מאחר והרבה להיכשל במבחנים ולא סיים תיכון עם תעודת בגרות. האב שחש כישלון בלימודים דווח על פגיעה בדימוי העצמי ולמרות שמעולם לא אובחן שיער לעצמו שגם הוא סובל מלקויות למידה והפרעת קשב. ההבנה שעלתה במפגשים הייתה שהאב ציפה מהבן להצליח בלימודים יותר ממנו כדי לתקן את חווית הכישלון ואכזבת ההורים ממנו. ההבנה שמדובר בדפוס יחסים עם בנו שהושפע מהוריו (נקרא העברה בין דורית) אפשרה לאב להשתחרר בהדרגה מדפוסי העבר ולהתייחס לצרכים הלימודיים הרלוונטיים של הבן. הוא התחיל לספק עבור הבן הוראה מתקנת ע"י מורה פרטי בבית אחת לשבוע ותלמיד תיכון מהשכונה שהגיע להכין אתו שיעורי בית מדי יום. בשלב זה חיכתה לאב הפתעה מאחר והבן הפסיק לשקר כאשר חש שהאב רגוע יותר והוא מקבל מענה מתאים לצרכיו, דבר שכם שפיר מאוד את הקשר ביניהם..

.
3ג. טיפול פסיכולוגי בילד בשילוב הדרכת הורים – בטיפול מסוג זה המיקוד בילד ולרוב משלב מפגשי הדרכה עם ההורים כדי שיוכלו להיות מעודכנים ומחוברים לתהליכים הרגשיים שהילד עובר, לאפשר להם להעלות תכנים שמציקים להם ולהדריך ולכוון אותם בהתאם לצרכים שלהם. לעיתים נדרש לפגוש את ההורים במקביל לטיפול בילד אחת לשבוע או שבועיים כאשר עולה כי הילד או ההורה נמצא במשבר וההורים חסרי אונים ואובדי עצות. במקרים נוספים הטיפול מתמקד בילד בלבד וההורים מגיעים להדרכה תקופתית אחת לשלושה שבועות או חודש. לקריאה מעמיקה על טיפול בילדים או מתבגרים ניתן לקרוא במאמר טיפול בילדים ו- טיפול במתבגרים.

.

3ד. טיפול דיאדי – טיפול דיאדי הוא צורת טיפול שבו ההורה והילד משתתפים יחד. בחלק מהמקרים הטיפול מתקיים עם הורה ספציפי ובאחרים עם שני ההורים לסירוגין. טיפול דיאדי מאפשר הבנה מעמיקה לגבי דפוסי התקשורת שליליים וקונפליקטים ביחסים הורה-ילד. טיפול דיאדי בגישה הקלאסית מתנהל כאשר ההורה והילד מתנהלים בחדר הטיפולים באופן עצמאי והמטפל צופה מהצד ומעלה את הבעיות שעולות בדינמיקה ביניהם במפגש הפרטני עם ההורה. בקליניקה אני מקיים טיפול דיאדי גם כאשר היכולת המילולית של הילד הצעיר (בערך מגיל 10 ואילך) מאפשרת לנהל שיח שבו הוא יכול להעלות תלונות ביחסים עם ההורה והמפגש מתנהל במתכונת דומה של טיפול זוגי (לקריאה מעמיקה יותר ניתן לקרוא במאמר טיפול זוגי). סיבות נוספות למבנה כזה של מפגש טיפולי מתקיים כאשר הילד מפחד או מתקשה להיפרד מההורה ובמצב כזה ההורה שנשאר משתתף בטיפול בהתאם להנחיית המטפל ובדרך הזאת הטיפול מסייע גם בתהליכי פרידה ביניהם..

.

3ה. טיפול משפחתי – טיפול משפחתי מתמקד במשפחה כולה או בחלק מחבריה ולא באחד הילדים. טיפול משפחתי שם דגש על זיהוי קונפליקטים בינאישיים, צורות התקשורת והתנהגויות מקשות בקרב בני המשפחה, העשויות לפגוע בתפקוד המשפחתי ושל כל אחד מחבריה בנפרד. סוגי טיפול והתערבויות ברמה המשפחתית כוללים עבודה עם הורים תוך התייחסות להבנת צורכי הילד והצרכים ברמה המשפחתית. לרוב עיקר העבודה הטיפולית נעשית מול ההורים, אולם ישנם מקרים בהם נדרש לשלב מפגשים במתכונת נוספת כמו טיפול פרטני כדי לספק את המענה הנכון ביותר לצורכי הפרט והמשפחה. לקריאה מעמיקה יותר ניתן לקרוא במאמר טיפול משפחתי 

.

לסיכום – בעוד שבחלק מהמקרים הדרכה והכוונה ממוקדים מספקים מענה נכון לצורכי ההורה והילד, בחלק מהמקרים עולה צורך להעמיק את הטיפול בהורים כדי לגעת בקונפליקטים לא מודעים או בריתות לא מודעות בין ההורים לילד שלא פעם מהווה את שורש הבעיה. לעתים הצורך הנכון הוא בטיפול המתמקד בילד ומשלב מפגשי הדרכה עם ההורים אחת למספר מפגשים על מנת שיוכלו להיות מעודכנים ומחוברים לתהליכים הרגשיים שהילד עובר בעוד שטיפול דיאדי המתמקד ביחסים בין ההורה והילד מאפשר הבנה מעמיקה קונפליקטים ודפוסי תקשורת שליליים שנוצרו בקשר ביניהם. כאשר עולה צורך בשינוי מערכתי מומלץ על טיפול משפחתי השם את הדגש על זיהוי קונפליקטים בינאישיים, תקשורת והתנהגויות מקשות בין בני המשפחה. חשוב להדגיש שסוגי הטיפול וההתערבויות מותאמים לצורכי ההורים וילדיהם. כאשר אתם ההורים מרגישים שילדיכם חש במצוקה שאינה חולפת ו/או אתם מרגישים חסרי אונים מול ההתנהגות של ילדיכם מומלץ שלא לחכות שהבעיה תחריף יותר ולפנות להתייעצות מקצועית..

.

נשארת עם שאלות על הדרכת הורים? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

טיפול בדיכאון

טיפול בחרדה

דיכאון בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה

חרדת בחינות

דימוי עצמי נמוך

פחדים וחרדות של ילדים

שאלות ותשובות

.

.

פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
פסיכולוגים בפתח תקווה, קרית אונו, ראש העין והסביבה
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon