האם אי פעם הרגשת שאתה לא באמת מכיר את עצמך, או שמה שאתה רואה במראה לא תואם את מה שאתה מרגיש בפנים ? דימוי עצמי לא תלוי רק איך אחרים רואים אותנו, אלא גם איך אנחנו תופסים את עצמנו. התחושה הזו משפיעה באופן משמעותי על כל תחום בחיינו. כשדימוי עצמי חיובי ובטוח שולט בנו, אנו פתוחים יותר לחקור עולמות חדשים, רעיונות שונים ותחומים מגוונים. ככל שהדימוי העצמי שלנו חזק יותר, כך גם היכולת להתמודד עם אתגרים ולצמוח מתוך חוויות מגוונות הופכת לפשוטה יותר. אבל מה קורה כשיש דימוי עצמי נמוך? כיצד זה משפיע על ההתנהלות היומיומית שלנו? במאמר הזה נסקור את הסימפטומים האופייניים לדימוי עצמי נמוך, נבין את הגורמים לפגיעה בו, ונתוודע לדרכים המעשיות שיכולות לעזור לנו לשפר אותו.
שלומי לוי I פורסם: 12/07/2016 I עדכון ועריכה ינואר 2025
.
הדימוי העצמי שלנו הוא לא רק איך אנחנו תופסים את עצמנו, אלא גם איך אנחנו משווים את עצמנו לאחרים, ולעיתים קרובות איך אחרים רואים אותנו. למעשה, המילה "דימוי" (Image) מגיעה מהמילה "דומה", והשוואות אלו נמצאות בלב תהליך יצירת הדימוי העצמי שלנו. זהו תהליך שנבנה על ידי הזדהות עם אחרים – כל מילה, כל השוואה, כל פידבק שאנחנו מקבלים, משפיעים על איך שאנחנו תופסים את עצמנו.
במהלך החיים, במיוחד בילדות ובגיל ההתבגרות, אנחנו יוצרים את הדימוי הזה בעיקר דרך דמויות סמכות כמו הורים, מורים וחברים. הם מעצבים את הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו. לדוגמה, מורה או חבר שפונה במשפט: "אתה דומה לאביך" או "אתה חכם כמו אימא שלך", הדבר עשוי לגרום לאותו ילד להאמין שהוא באמת כזה, וההשוואות הללו עשויות להפוך לדימוי שהוא מאמץ לעצמו.
תהליך זה של הזדהות הוא לא מודע, אבל מהווה אחד הגורמים המרכזיים להיווצרות הדימוי העצמי. במקרים בהם ההזדהות היא שלילית, כלומר כאשר אנחנו סופגים ביקורת או השפעות לא חיוביות, הדימוי העצמי שלנו יכול להיפגע ולהוביל לתחושות של חוסר ערך. ככל שגדל הפער בין ה"אגו האידאלי" (הדימוי המושלם שאנחנו שואפים אליו) לבין ה"אגו האקטואלי" (המצב הנפשי שלנו היום), כך יגדל גם הדימוי העצמי הנמוך, וההפך – פער קטן יותר מעיד על דימוי עצמי חיובי ובריא.
ערך עצמי, בשונה מדימוי עצמי עוסק בשאלה "מה אני שווה?". אדם עם ערך עצמי גבוה עשוי לחשוב על עצמו כ"יפה, חכם ומוצלח", בעוד שאדם עם ערך עצמי נמוך עשוי להרגיש שהוא לא מספיק טוב, או שיש לו בעיות חברתיות. תחושת הנחיתות הזו נוצרת מתוך השוואות עצמית, שלרוב מובילות לתחושות של כישלון.
העיסוק בדימוי עצמי מתחיל בגיל צעיר, והוא הופך להיות אינטנסיבי במיוחד בגיל ההתבגרות, שבו יש רצון לחפש זהות עצמית ולהתמודד עם שינויים גופניים וחברתיים. דימוי עצמי נמוך יכול להוביל לבעיות רגשיות כמו חרדות, דיכאון והפרעות אכילה, ולכן חשוב לזהות את הסימנים לפגיעה בדימוי העצמי ולפנות לטיפול פסיכולוגי שיכול להוביל לשיפור משמעותי בתחושת הערך העצמי.
הטיפול בקליניקה שלי משלב הבנות פסיכואנליטיות מעמיקות, עם טכניקות קוגניטיביות וגישות טיפוליות נוספות, תוך הקשבה אמפתית והתאמת הטיפול באופן אישי לצרכים שלך. במהלך הטיפול, נבנה יחד את המטרות ואת הקצב שמתאימים לך, תוך יצירת תהליך שכולל שחרור רגשי, הקלה ותובנות חדשות, במטרה להוביל לשינוי משמעותי ולתמוך בהתמודדות נכונה ויעילה יותר בחייך..
.
לשאלות נוספות או לקביעת פגישת היכרות, ניתן ליצור עימי קשר באמצעות – הקישור הבא!.
.
.
סימפטומים של דימוי עצמי
לעיתים, כל אחד מאיתנו חווה מצוקה רגשית שמובילה אותנו לשאול שאלות על עצמנו – "למה אני לא מצליח?", "למה אני מרגיש כל כך רע עם עצמי?", "למה אני לא מוצא זוגיות?" או "למה אני לא מספיק טוב?". השאלות הללו יכולות להעיד על סימפטומים רגשיים שמשפיעים על הדימוי העצמי שלנו, אותם סימפטומים שמביאים אותנו לפנות לטיפול. לעיתים קרובות, הסימפטום הוא לא מודע, כלומר אנחנו לא תמיד מודעים לו, אך הוא בהחלט משפיע על הדרך בה אנחנו רואים את עצמנו.
במהלך טיפול, אנחנו מגלים הרבה פעמים שהתסמין, גם אם לא היה ברור בהתחלה, קשור לאיזו חוויה או פחד מהעבר. ברגע שאנחנו מבינים מה עמד מאחורי הסימפטום, אנחנו יכולים לפעול לשנות אותו ולשפר את דימוי העצמי שלנו. הנה כמה דוגמאות לסימפטומים שיכולים לפגוע בדימוי העצמי, וגם איך אפשר לזהות אותם:
.
בטחון עצמי נמוך
ביטחון עצמי נמוך הוא תחושה שיכולה להקשות עלינו להתמודד עם משימות יומיומיות, כמו להגיש פרויקט חשוב בעבודה או להתחיל שיחה עם מישהו שאנחנו מעוניינים בו. לדוגמה, אדם שיפגוש מישהו שמוצא חן בעיניו, יכול להרגיש בלבול ופחד לגשת אליו – הוא לא בטוח אם יצליח או אם הוא מספיק טוב. גם בתחומים אחרים כמו לימודים או עבודה, ביטחון עצמי נמוך יכול להתבטא בכך שאנחנו לא מאמינים ביכולת שלנו להצליח. אדם יכול להיות מצוין במתמטיקה, אבל להרגיש שהוא נכשל כשמדובר במקצועות אחרים, וזה משפיע על התחושה הכללית שלו לגבי עצמו.
.
רגשי נחיתות
רגש הנחיתות קורה כשאנחנו משווים את עצמנו לאחרים ומרגישים שאנחנו לא עומדים בסטנדרטים שלהם. לדוגמה, נערה שמרגישה שלאהבה שמקבלת אחותה הגדולה מההורים יש ערך רב יותר מאהבה שהיא מקבלת, עשויה להרגיש נחותה יותר. רגש כזה יכול להופיע גם כשאנחנו משווים את עצמנו להישגים של אחרים, למשל בעבודה, בלימודים, או ביחסים רומנטיים. אנחנו עלולים להרגיש שאין לנו מקום או שאנחנו לא מספיק טובים.
.
תחושת פְּגִיעוּת
לפעמים, כל מילה או הערה שנאמרת לנו יכולה להיתפס ככאב עמוק, במיוחד אם מדובר בביקורת על המראה החיצוני שלנו. דוגמה לכך היא נערה בגיל ההתבגרות, ששמעה הערה על איך היא נראית, וכתוצאה מכך פיתחה תחושת פגיעות שהשפיעה על איך שהיא רואה את עצמה. תחושות אלו נפוצות מאוד בגיל ההתבגרות, כשיש שינויים פיזיים רבים ואנחנו עדיין מחפשים את המקום שלנו בעולם.
.
תחושת בושה
בושה היא תחושה שלא קל להתמודד איתה, שכן היא הופכת אותנו לאדם שאינו מרגיש נעים להיות הוא. לדוגמה, נער שמעולם לא התמודד עם גניבה, אך יום אחד נתפס גונב מוצר מחנות, ירגיש בושה עמוקה – במיוחד אם זה נחשף בפני משפחתו. תחושת בושה יכולה להיות כל כך עוצמתית עד שהיא גורמת לאדם להסתיר את מה שעשה ולרצות להיעלם. לפעמים, פגיעות מינית או חוויות של זלזול מצד אחרים יכולות לעורר תחושות של בושה, שיכולות לפגוע לא רק בדימוי העצמי, אלא גם ביכולת לתפקד בשגרה.
.
כישלון
החוויה של כישלון היא בלתי נמנעת – כולנו חווים אותה במהלך החיים. עם זאת, המפתח הוא איך אנחנו רואים את הכישלון הזה. האם זה סוף הדרך או רק צעד בדרך להצלחה? לדוגמה, ספורטאי שפספס משחק חשוב, אך אחרי כמה ימים של חזרה על טעויותיו הוא יכול להשתפר ולהצליח בפעם הבאה. כישלון יכול להרגיש רע ברגע, אך הוא לא חייב להוביל לתפיסה של חוסר ערך. לפעמים דווקא כישלון מבהיר לנו מה עלינו לשפר ואיך להמשיך הלאה.
.
דחייה
הצורך להרגיש שייכות הוא חלק מהטבע האנושי, ותחושת דחייה – במיוחד מצד אנשים חשובים לנו – יכולה לפגוע במידה רבה בדימוי העצמי. דחייה בעבודה, במערכת יחסים, או אפילו מחברים קרובים יכולה להוביל לרגשות של בדידות ועצב. אנו מרגישים כאילו לא התקבלנו, כאילו אין לנו מקום, וזה יכול להותיר חלל גדול בתפיסת עצמנו.
.
קשיים ביכולת הלמידה
ליקויי למידה הם לא משהו שמדברים עליו מספיק, אבל הם משפיעים על רבים מאיתנו. למשל, ילד שמצטיין במתמטיקה אך מתקשה בהבנת הנקרא, עשוי להרגיש שהוא לא "מספיק חכם". תחושות אלו יכולות לגרום לו להרגיש כאילו הוא לא עומד בסטנדרטים שהחברה מציבה לו, מה שפוגע בתחושת הערך העצמי שלו.
.
קשיים בשמירה על קשב וריכוז
לא כולם מצליחים להתרכז כמו שצריך, ובמיוחד לא אלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD/ADD). לפעמים, תחושות של חוסר מיקוד או קושי להתרכז יכולות להוביל לתחושות של כישלון ותחושת נחות מול אחרים, במיוחד כאשר הסביבה לא מבינה את הקושי הזה.
.
לסיכום, סימפטומים של דימוי עצמי נמוך מתבטאים באופנים שונים כמו ביטחון עצמי נמוך, רגש נחיתות, תחושת בושה וכישלון, המושפעים מתהליכים של הזדהות וחוויות מהעבר ואשר משפיעים על הדרך שבה אנו תופסים את עצמנו. אחת ממטרות הטיפול היא להצביע על אותם סימפטומים ולהוביל לשינוי בתפיסת הדימוי העצמי.
.
.
גורמים לדימוי עצמי נמוך
אנו נוהגים להבחין בין גורמים פנימיים (פסיכולוגיים) וגורמים חיצוניים (סביבתיים) שיכולים להשפיע על התפתחות דימוי עצמי נמוך. גורמים פנימיים קשורים למאפייני אישיות של האדם, עולמו הפנימי וקונפליקטים רגשיים לא מודעים ולא פתורים. גורמים חיצוניים נוגעים להשפעות של היחסים עם ההורים, היחסים החברתיים, או מצבים טראומטיים. כך, לדוגמה, מתבגר שעובר חוויות חברתיות של הצקות והעלבות על מראה גופו עלול לפתח דימוי עצמי וגופני נמוך כתוצאה מההשפעות הסביבתיות הללו. נתחיל בגורמים פנימיים, ובהמשך נתייחס לגורמים חיצוניים..
א. גורמים פנימיים/פסיכולוגיים
נפש האדם מתפתחת החל מתקופת הילדות המוקדמת, ומושפעת בעיקר מעולמנו הפנימי ומהיחסים בעיקר עם ההורים אך גם מהסביבה הקרובה. קונפליקט נפשי בבסיסו אינו מודע והוא מתפתח בהווה כתוצאה של שחזור פגיעה או עקב סתירה מהעבר בין כללים חברתיים לבין צרכים ורצונות שנותרו בלתי פתורים:
.
הזדהויות שליליות עם אחרים
הוא אחד מהגורמים המרכזיים המשפיעים על הדימוי העצמי. התרבות המודרנית מדגישה ערכים כמו תחרותיות, הצלחה, חריצות, מראה חיצוני וספורט. לעיתים, אנו לומדים להכיר את עצמנו דרך השוואות לא מודעות עם אחרים. לדוגמה, אדם מבוגר שמרגיש תסכול מכך שהוא נמוך יותר מחבריו, או מתבגר שהשקיע הרבה יותר בלמידה אך לא הצליח להשיג ציון טוב יותר מחבריו.
המילה "הזדהות" קשורה באופן ישיר למילה "זהות". הזהות שלנו עשויה להשתנות במהלך חיינו, ולעיתים נרצה להיות כמו אחרים, בעוד שבפעמים אחרות נחפש להרגיש ייחודיים. הזדהות יכולה להיות חיובית, אך היא גם יכולה להוביל להזדהויות שליליות. פרויד טוען כי ההזדהות היא תהליך לא מודע אך הכרחי עבור האדם, שכן הוא בונה קשרים בינאישיים דרך הזדהות עם דמויות שונות. השפעות חיצוניות כמו מילים והתנהגויות בסביבה הקרובה משפיעות על הזהות שלנו ויכולות להטביע אותנו בתפיסות שגויות אודות עצמנו.
הפסיכואנליטיקאי לאקאן הרחיב את רעיונות פרויד והציג את המושג "שלב המראה". בשלב זה, תינוק, בשלב ההתפתחות בין גיל 6 ל-18 חודשים, רואה את דמותו במראה ומחפש לזהות את עצמו כשלם ומאוחד. המפגש מול המראה יוצר עבורו "אגו אידיאלי" – דימוי גוף שלם שמהווה מקור לתחושת שלמות. זהו תהליך שגורם לו להזדהות עם דימוי זה, ולחפש אותו בהשוואות מאוחרות יותר עם אחרים.
כשהתינוק רואה את דמותו במראה, ההורה מאשר את זהותו. זהו שלב חשוב בתהליך ההזדהות, שבו מתחיל התינוק להבין את עצמו. כאשר מילים שנאמרות לנו, כמו אלו שנאמרות על ידי הורים או חברים, משפיעות על האופן שבו אנו תופסים את עצמנו, נוצרת תחושת זהות שעשויה להיות משוחררת או מוגבלת על ידי החוויות שספגנו.
ישנם מצבים שבהם אנשים הופכים להיות כלואים בהזדהויות שליליות שהסביבה "הלבישה" עליהם. דוגמה לכך היא אישה צעירה שפנתה לטיפול לאחר שגדלה עם המסר שהיא "יפה" וצריכה לעבוד כדוגמנית, אך לא הצליחה להצליח בתחום זה, משום שהזדהתה עם התפיסה הזו של עצמה. או מטופל שגדל עם תחושת "המלך" בגלל שהוריו טיפחו אותו כך, והתנהג בהתאם להאמנה הזו גם כבוגר.
לסיכום, תהליכי הזדהות הם תהליכים שמבוססים על השפעות חיצוניות של אנשים אחרים, שהם לא תמיד משקפים את האמת אודותינו. אנשים שסבלו מדימוי עצמי נמוך ככל הנראה "ספגו" הזדהויות שליליות, מה שגרם להם לראות את עצמם דרך עדשה מעוותת. טיפול במצבים אלו עוזר לאנשים להשתחרר מהזדהויות שליליות ולפתח תודעה עצמית בריאה שמבוססת על הבחירות האישיות שלהם.
.
הערכה עצמית נמוכה
לתפיסת הערך העצמי ישנה השפעה רבה על הדימוי העצמי שלנו. הערכה עצמית היא האופן שבו אנו תופסים ומעריכים את עצמנו. למשל, כאשר אנו מעריכים את עצמנו בצורה חיובית בתחום מסוים שבו אנחנו מצטיינים, כגון בכדורגל או בשחמט, או באופן שלילי, כמו במקרה שבו אנו אומרים "אני גרוע בלימודים". הערכה עצמית אינה תופעה פנימית בלבד, והיא גם מושפעת מהאופן שבו אנו חושבים על מה אחרים סבורים עלינו. לדוגמה, אם אנו מאמינים כי אחרים רואים אותנו כשחקני תיאטרון מצוינים, אנחנו מרגישים אהובים ומוערכים. לעומת זאת, אם אנו חושבים שדעתם עלינו היא שאנחנו לא שחקנים טובים, אנחנו עשויים להרגיש נחותים. תחושת האשמה יכולה גם היא להשפיע לרעה על הערכה העצמית, במיוחד כשמדובר במצב רוח שלילי שעלול להוביל ל-דיכאון. דוגמה לכך היא אֵם המאשימה את עצמה בעקבות סיבוכים בלידה, ומרגישה כי התינוק סבל בגללה, דבר שמוביל לתפיסה עצמית של אמא גרועה. אנשים עם הערכה עצמית נמוכה בדרך כלל רואים משימות כקשות ומעוררות אצלם תחושות של חוסר מוטיבציה. פעמים רבות הם דוחים את המשימות או מבצעים אותן בחוסר רצון, עד שנעצרים ומפסיקים, במיוחד כאשר מדובר במשימות שנתפסות כקשות בעיניהם.
.
פגיעה בתחושת האהבה עצמית
פרויד, שטבע את המונח "נרקיסיזם" או אהבה עצמית, התייחס למידה שבה אנו מרגישים שאנו אוהבים את עצמנו. מקור המונח נרקיסיזם במיתולוגיה היוונית, שם סופר על נרקיסוס, נסיך יפה תואר שהתאהב בבבואתו במי הביצה עד שגווע. לפי פרויד, כל אדם נולד עם מטען של אנרגיה נפשית שנקראת "ליבידו". בשלב הראשון של החיים, התינוק משקיע את האנרגיה הליבידינלית בעצמו, ובכך מתפתח נרקיסיזם ראשוני. אהבה עצמית זו חיונית, שכן היא מאפשרת לאדם לדאוג לצרכים ולרצונות האישיים שלו, ומשמשת כבסיס לאהבה כלפי אחרים. חוסר באהבה עצמית יכול להתפתח בילדות, אם למשל הילד חש אובדן של אהבת האם, תחושת דחייה או תחושה של חוסר רצון מצד ההורים. כל אלה פוגעים במידת האהבה שנפנה כלפי עצמנו ויכולים להוביל לפגיעה בתפיסת הדימוי העצמי.
.
נוקשות
המצפון הוא חלק מהמנגנון הנפשי שמכונה "סופר אגו", והוא אחראי על תחום המוסר ועל הדרך שבה אנו תופסים את התנהגותנו ביחס לכללים חברתיים. כאשר הסופר אגו שלנו תופס אותנו כאנשים ישרים, אמינים והוגנים, מידת הנוקשות שלנו כלפי עצמנו אינה גבוהה. אולם, כאשר אנו לא עומדים באמות המידה המוסריות שציפינו מעצמנו, המצפון שלנו מעניש אותנו באמצעות רגשות אשמה. דוגמה לכך היא בחורה צעירה שדיווחה במהלך טיפול על רגשות אשמה שהיא חווה בעקבות בגידה בבעלה, כשהיא מנהלת במקביל מערכת יחסים עם גבר אחר. חומרת התגובה של המצפון היא סובייקטיבית, והיא משתנה לפי עוצמת הדחפים הביולוגיים ולפי פתרון התסביך האדיפלי. ככל שהתסביך האדיפלי היה קשה ומורכב יותר, כך הסיכוי שהתפתח מצפון נוקשה יהיה גבוה יותר.
.
אשמה עצמית
רגש האשמה הוא מונח משמעותי בפסיכואנליזה, וקשור ליחסים בינאישיים וגם לעולמנו הפנימי. אנו יכולים לחוש אשמה בשל סיבות שונות: אם מדובר במעשים שביצענו, כמו פגיעה רגשית באחרים או אלימות, או כשלא סיפקנו את הצרכים של אחרים, לדוגמה כאשר לא שיחקנו עם ילדינו כי היינו צריכים ללכת לעבודה. אך האשמה עשויה להתעורר גם בעקבות פגיעות שאותן עברנו, כגון פגיעה מינית. במחקר שערך פרויד על דיכאון, הוא מצא כי דיכאון מבטא תחושת אובדן. האובדן יכול להיות ממשי, כמו מותו של אדם אהוב, או אובדן מופשט, כמו פיטורים מעבודה אהובה או דחיית עסקה כלכלית גדולה שנראה היה שהיא תתממש. נוקשות המצפון, כפי שראינו, מתפתחת בדרך כלל ככל שהמצפון נוקשה יותר. אדם עם מצפון כזה נוטה להאשים את עצמו לא רק על מעשיו, אלא גם על אירועים ומקרים שקרו לו ואפילו לאחרים. מקור האשמה העצמית הוא פחד להכאיב או לפגוע ב"אובייקט האבוד", כך שבסופו של תהליך אנו מפנים את התוקפנות כלפי עצמנו. זה מתרחש באמצעות גינוי, זלזול או הענשה עצמית. תחושת האשמה העצמית מהווה נטל נפשי כבד, והיא פוגעת קשות בערך העצמי, במיוחד כאשר אנו נתונים במצב של דיכאון. פרטים נוספים במאמר טיפול בדיכאון
.
הטיות ועיוותים ביכולת החשיבה
הפסיכואנליזה יוצאת מנקודת הנחה כי מחשבות משפיעות על רגשות. אדם שפיתח לעצמו הטיות ועיוותים בחשיבה עשוי לפתח סגנון חשיבה שלילי שמוביל לתחושות של חוסר תקווה וחוסר אמונה בעצמו, ולתחושה שהמצב לא יכול להשתנות. כאשר אנו מבלים את זמננו בהעסקת מחשבות על בעיות וממעטים בעשייה, הדבר עלול להתיש אותנו, והחשיבה עשויה "להשתלט" גם על המרחב של העשייה. השגיאות בחשיבה עשויות לפגוע בדימוי העצמי ובסופו של דבר גם להוביל לדיכאון. נציג מספר סימפטומים מרכזיים המאפיינים הטיות ועיוותים בחשיבה שיכולים להוביל לפגיעה בדימוי העצמי.
.
1. ייחוס פנימי
ייחוס הוא תהליך שבו אנו מנסים להבין ולהסביר את סיבות ההתנהגות שלנו ושל אחרים כלפינו. ייחוס פנימי מתאר את נטייתנו לתלות את הסיבות בהתנהגותנו, כלומר איך אנו מרגישים, מגיבים ומתנהגים. לדוגמה, אֵם צעירה, שנה וחצי לאחר שילדה את בנה הבכור, חשה מיוסרת ואשמה, ומשוכנעת שהילד שלה נפל על המדרכה בגלל שלא השגיחה עליו מספיק מקרוב. מחקרים מראים כי בהטיה בייחוס פנימי אנו נטייה לקחת על עצמנו אשמה, גם כשמדובר במעשים של אחרים. מנגד, בייחוס חיצוני נטייתנו היא להעביר את האחריות לגורמים חיצוניים. לדוגמה, מטופל צעיר התלונן שנכשל במבחן משום שהשאלות שהמורה נתן היו קשות מדי. מחקרים מראים כי רובנו נוטים לייחס הצלחות לעצמנו וכישלונות לגורמים חיצוניים.
.
2. חשיבה קטסטרופלית
מדובר בדפוס חשיבה שלילי שבו אנו מייצרים תסריטים קיצוניים על אסון גדול שעתיד לקרות לנו. לדוגמה, "בעלי לא ענה להודעה שלי בטח הוא נפגע בתאונת דרכים" או "תרוצו למקלטים כי בטח יורים עלינו טילים". חשיבה קטסטרופלית מתאפיינת גם בדאגה לאירועים עתידיים, כמו למשל: "מה אני אעשה אם בעלי ייהרג בתאונה?"
.
3. הכללת יתר
זו נטייה להסיק מסקנות כלליות ממקרה בודד. אנו ממהרים להחיל את המקרה הבודד על כל המקרים העתידיים. הכללת יתר באה לידי ביטוי במשפטים כמו: "תמיד אתה…" לדוגמה, "תמיד רק אני זורק את הזבל בבית" או "מעניין למה תמיד אתה צודק ואני טועה?"
.
4. נטייה לפסימיות
פסימיות היא ההפך מאופטימיות. זוהי חשיבה שמתמקדת בהיבטים שליליים וכוללת ראיית הגרוע מכל מנקודת מבט של "חצי הכוס הריקה". לדוגמה, "אין טעם להמשיך להתאמץ בעבודה כי המנהל עומד לפטר אותי בקרוב" או "אין לי חשק ללמוד למבחן כי אני בטוח אכשל".
.
5. חשיבה דיכוטומית
חשיבה דיכוטומית מתאפיינת בחשיבה בשחור/לבן, כלומר במצבים בהם אנו רואים את הדברים כמתקיימים רק בצד אחד, ללא כל מורכבות או אמצע. לדוגמה, "אם אני לא זוכה במקום הראשון בתחרות ג'ודו, אני כישלון" או "אם אני לא משחק חלוץ, אני עוזב את הקבוצה".
.
זהות מינית
פרויד מציין כי התסביך האדיפלי, המופיע במהלך ההתפתחות של הילד, משמש כמרכז חיים נפשי סביבו נבנית זהותו המינית של האדם. כשמדובר בתסביך אדיפוס "חיובי", זהו מצב שבו התהליכים של הזדהות עם ההורים מאפשרים לילד ליצור זהות מינית ברורה ומאוזנת. תהליך זה מסייע להנחות את הדימוי העצמי באופן חיובי. גיל ההתבגרות מהווה שלב קריטי שבו מתרחש תסביך אדיפוס השני שמלווה בחרדה כשהדחפים המיניים מתעוררים מחדש, ומופנים כלפי הורה מהמין השני. פתרון חיובי לתסביך זה מתרחש כאשר המתבגר מעביר את הדחפים כלפי דמויות מוערכות (כמו זמרים או ספורטאים) ולאחר מכן כלפי בני המין השני. לפי אריקסון, הזהות המינית מתגבש בעיקר בתקופת ההתבגרות ומשפיעה על יכולת יצירת קשר אינטימי בעתיד.
.
דימוי גוף
הגוף, לפי תפיסתו של פרויד, מהווה מראה נפשית של האדם. עיסוק בדימוי הגוף מתחיל כבר בילדות, כאשר ילדים שמרגישים שונים במראה (כגון עודף משקל או בעיות במראה) עשויים להרגיש פחות בטוחים במי שהם. בתקופת ההתבגרות, הדימוי הגופני הוא נושא מרכזי, והמתבגרים עסוקים בהשוואות עם בני גילם. במיוחד בקרב בנות, הדימוי הגופני מושפע מהשוואה למשקל, כשהן עלולות לפתח דימוי עצמי נמוך אם הן מרגישות שומן. קשרים בין דימוי גוף נמוך ודיכאון, חרדה והפרעות אכילה אושרו במחקרים רבים. פרטים נוספים על הפרעת אכילה במאמר הפרעות אכילה.
.
.
ב. גורמים סביבתיים
פגיעה בצרכים בסיסיים של התינוק
לאחר הלידה, האם נחשבת לדמות המשמעותית ביותר בחיי התינוק, אחראית לספק מענה לצרכיו הגופניים והרגשיים. פרויד ראה בתינוק לאחר לידתו ייצור חסר ישע ביחס לבעלי חיים אחרים, זקוק לאם שתטפל בו. כאשר הקשר עם האם מבוסס על חום, אהבה, מגע, מבט רך והרגעה, התינוק מקבל מסר שהוא אהוב ורצוי. לעומת זאת, היענות חלקית או חוסר היענות עשויים לפגוע בהתפתחות הנפשית של הילד, ולגרום לו להרגיש דחוי, לא רצוי ולפתח תחושת חוסר הבנה לגבי משמעות קיומו. לדוגמה, אֵם שמתוסכלת מהפעמים הרבות שהבת שלה צועקת ומגיבה כלפיה בביטויים פוגעניים, מאשימה אותה בהתנהגותה ושולחת אותה לחדר לעונש. אמירות מהסוג הזה עשויים לגרום לילדים קונפליקטים נפשיים קשים ולפתח אצלם תחושות של חרדה ודיכאון מלבד תחושת הדחייה.
.
השפעות של ההורים
המעורבות של ההורים בחיי ילדיהם משפיעה באופן משמעותי על הדימוי העצמי שלהם. הורים המייצרים אווירה תומכת ומגלים אמפתיה לצרכים של ילדיהם מסייעים בבניית דימוי עצמי חיובי. לעומת זאת, ילדים הגדלים בסביבה שבה ההורים לא תומכים או אינם מגלים גמישות ותמיכה, עלולים לפתח דימוי עצמי נמוך ולחוות תחושות של אשמה וביקורתיות עצמית. פרטים נוספים על תחושות אשמה בהורות במאמר הורות ללא אשמה.
.
רקע משפחתי ומצב סוציואקונומי
לרקע המשפחתי והמצב הסוציואקונומי יש השפעה רבה על החשיפה של ילדים להשפעות תרבותיות. ילדים הנחשפים באופן קבוע לקריאת ספרים, צפייה בסדרות וסרטים וטיולים עשויים לפתח דימוי עצמי חיובי. לעומת זאת, ילדים למשפחות מהגרים, לדוגמה, יהודים עולי אתיופיה, עשויים לפתח תחושת נחיתות בגלל מחסור תרבותי ורקע כלכלי נמוך, מה שיכול להשפיע על הערכה עצמית שלהם.
.
השפעות חברתיות
חברים מהווים גורם משמעותי בהשפעה על הדימוי העצמי. כאשר אנו מתקשים להשתלב חברתית, במיוחד בגיל ההתבגרות, אנו עשויים לפתח הערכה עצמית שלילית. תלמידים עם קשיים בתקשורת (כגון אוטיזם) או חרדה חברתית מתקשים בהשתלבות חברתית, עשויים להפוך לקורבנות ללעג ודחייה. כמו כן, דחייה חברתית יכולה לנבוע גם מבעיות במראה החיצוני, כישלון בלימודים או דחייה על רקע רומנטי.
התרבות שלנו מעודדת הצלחה, הישגיות ותחרותיות, שזהו גורם חיובי להתפתחות. עם זאת, תחרותיות עלולה להוביל למתחים חברתיים, במיוחד בגיל ההתבגרות, כאשר אנו מרגישים ייאוש או נחיתות ביחס להצלחות של אחרים.
.
דרישות לימודיות
במהלך הלימודים, במיוחד בתיכון, התלמידים נחשפים לעומס לימודי, יותר חומר ומבחנים. ילדים עם קשיי למידה או הפרעת קשב עשויים לחוות קשיים לימודיים. תלמידים מחוננים, אף על פי שיכולותיהם גבוהות, עשויים להיתקל בקשיים דומים, בעיקר כאשר הם נוקשים וחסרי גמישות בחשיבתם. פרפקציוניזם או השוואה עם חברים עשויים לגרום לפגיעות נרקיסיסטיות ולהשפיע על הדימוי העצמי.
.
חשיפה למאורעות שליליים
אירועים משמעותיים כמו מוות של הורה, גירושין, התעללות רגשית או פגיעה מינית, יכולים להשפיע באופן ישיר או עקיף על הדימוי העצמי, ולעיתים יתבטאו בסימפטומים נפשיים כמו חרדה, דיכאון או תחושות של נחיתות.
.
לסיכום, גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים משפיעים באופן עמוק על ההתפתחות הנפשית והדימוי העצמי שלנו. כאשר סביבה תומכת ומענה לצרכים רגשיים חיוניים תורמים לבניית דימוי עצמי חיובי. מנגד, היעדר תמיכה, דחייה חברתית, או השפעות תרבותיות שליליות יכולים להוביל לפיתוח דימוי עצמי נמוך ותחושות של נחיתות.
.
.
טיפול פסיכולוגי לדימוי עצמי נמוך
הטיפול בדימוי עצמי נמוך משלב הבנות פסיכואנליטיות מעמיקות, עם טכניקות קוגניטיביות וגישות טיפוליות נוספות, תוך הקשבה אמפתית והתאמת הטיפול באופן אישי לצרכים שלך. במהלך הטיפול, נבנה יחד את המטרות ואת הקצב שמתאימים לך, תוך יצירת תהליך שכולל שחרור רגשי, הקלה ותובנות חדשות, במטרה להוביל לשינוי משמעותי ולתמוך בהתמודדות נכונה ויעילה יותר בחייך.
הגישה הטיפולית מתמקדת בהבנה וזיהוי של קונפליקטים נפשיים שהמקור שלהם לרוב בחוויות ילדות או מצבים שנחוו כטראומטיים, והאופן שבו הם משפיעים על הדימוי העצמי בהווה.
דימוי עצמי נמוך יכול להתבטא בדרכים רבות, ואחד מהגורמים המוכרים שמשפיעים היא חוויה של כישלון בעבודה או בלימודים. לדוגמא אדם שעובד על פרויקט משמעותי בעבודה, ובסופו של דבר לא מצליח לעמוד בציפיות שהיו ממנו. במקום לראות את הכישלון כמשהו שניתן ללמוד ממנו ולשפר בהמשך, הוא מתחיל לחשוב בצורה של "אני לא טוב מספיק", "אני נכשל בכל מה שאני עושה" או "אני לא ראוי להצלחות". דפוסי חשיבה כאלה יכולים להוביל לתחושות של חוסר ערך, קושי להתמודד עם כישלונות עתידיים ולהימנע מלקחת סיכונים או להתמודד עם אתגרים חדשים. הפגיעה בדימוי עצמי כזה יכולה גם לבוא לידי ביטוי במערכות יחסים. אדם שמרגיש שאין לו ערך עצמי עלול לחשוב שאין לו מקום בקשרים חשובים או שזוגתו לא באמת אוהבת אותו, גם אם אין סימנים לכך. הוא עשוי לפתח תחושות של חוסר ביטחון ולהימנע מלהביע את עצמו או להרגיש שמגיע לו פחות טוב מהאחרים.
הטיפול הפסיכואנליטי מכוון להעמיק בקשרים עם דמויות משמעותיות, דרך היחסים שנבנים בטיפול עם המטפל. עבודה זו מסייעת לחשוף רגשות לא מודעים ולגלות צורות קשר שהובילו לשימור ערך עצמי נמוך. העיבוד הרגשי במהלך הטיפול מאפשר להתמודד עם רגשות כמו אשמה או חוסר אונים, ובכך לבנות תחושת ערך עצמי בריאה יותר ולחוות תחושת רווחה נפשית.
מניסיוני המקצועי, כחלק מהתהליך הטיפולי, אפשר ללמוד לזהות את הגורמים שמשפיעים עליך כמו דפוסי חשיבה ואמונות מהעבר השפיעים על תחושת הערך העצמי. לרוב מי שסובל מדימוי עצמי נמוך מרגיש נוטה למחשבות שליליות שאינו מספיק טוב או שאינו ראוי לאהבה והצלחה. דרך עבודה טיפולית מעמיקה, ניתן לשנות תפיסות אלו ולפתח תפיסות חדשות לחיים. השינוי בתפיסת הדימוי העצמי מתרחש בהדרגה, ובמהלך הזמן ניתן לחוות שינוי משמעותי - לא רק במחשבות, אלא גם בתפיסה עצמית ואת העולם. התהליך הזה מסייע לפתח מודעות עצמית וקבלה עצמית, ומוביל לתחושת ביטחון פנימי וערך עצמי יציב ובריא יותר. אני כאן כדי להקשיב, לתמוך ולכוון אותך במציאת הדרך הנכונה ביותר להתמודד ולהרגיש טוב יותר עם עצמך.
.
.
לשאלות נוספות או לקביעת פגישת היכרות, ניתן ליצור עימי קשר באמצעות – הקישור הבא!
.
שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווה
.
מאמרים נוספים
