דימוי עצמי נמוך

דימוי עצמי נוצר במהלך השנים בהשפעת תהליכי הזדהות בעיקר עם ההורים אך גם עם גורמי סמכות. דימוי עצמי נמוך מתאפיין במחשבות שליליות, עיסוק עצמי בהצלחה וכישלון וביקורת עצמית שהינם תוצאה של השוואות בין העצמי לבין האחר וסגידה לאידאלים חברתיים. הטיפול הפסיכואנליטי מסייע להשתחרר מהזדהויות העבר ולסייע למטופל לפתח זהות עצמית ולהבין טוב יותר מהו רוצה מעצמו בחיים.

המילה דימוי (Image) לקוח מהמילה דומה ודמיון (Imagination) והכוונה היא למציאת צדדים דומים ביחס לאחר ע"י הבלטת  קווי דמיון משותפים. לדוגמה, בהתייחסות למראה החיצוני, "אתה ממש דומה לאביך" וגם בחשיבה ובהתנהגות לדוגמה, "אני גאה בך על השיפור בהתנהגותך ושאתה מצליח בלימודים כמו אימא שלך". הדימוי העצמי (Self Image) הוא תוצאה של השפה והמילים המתפתח בהשפעה של האחר שבאמירה כלפי ילד/מבוגר "מלביש" עליו את מה שהוא חושב ומרגיש כלפיו, אולם זוהי אמירה שאינה מבטא בהכרח את החוויה הסובייקטיבית של מי שהוא. מכאן ניתן להבין שהדימוי העצמי נבנה מאיסוף עצמי של דימויים שמופנמים באופן לא מודע בתחילה ע"י הזדהות עם ההורים ובהמשך בהשפעת דמויות סמכות כמו גננות ומורים.

ערך עצמי זהו מושג שאנו נוטים לבלבל עם דימוי עצמי אבל הוא מתייחס לאופן שהאדם מעריך את עצמו, מהמילה שווי בתהליך של חשיבה עצמית. לדוגמה, אדם שחווה עצמו כבעל ערך עצמי גבוה מעיד על עצמו: "אני חושב שאני חכם, יפה ומוצלח" בעוד שאחר בעל ערך עצמי נמוך חש נחיתות ומגיב לדוגמה, "תמיד ההורים שלי לא נותנים לי מה שאני מבקש ואני לא מבין למה אין לי חברים".

בעוד שדימוי עצמי חיובי מוביל לתחושה עצמית טובה ודוחף להצלחה והישגיות דימוי עצמי נמוך פוגע, חוסם ומעכב את ההתפתחות והצמיחה הנפשית. דימוי עצמי נמוך מתפתח כתוצאה משרשרת של תהליכים רגשיים שראשיתם כאמור, בהשוואה עצמית ביחס לאחר לדוגמה, "אני רוצה להצליח במבחנים כמו עידו ולהיות מקובל חברתית כמו עידן". הרצון להיות כמו האחר גורם לעיסוק רב ולפגיעה בערך העצמי ע"י רגש נחיתות שמתבטא בתגובה עצמית לדוגמה, "אני מרגיש מכוער ולא חכם כמו החברים שלי" והתוצאה שמופיעים סימפטומים שונים כמו ביטחון עצמי נמוך ותחושת כישלון. ככל שקיים פער גדול יותר בין ה"אגו האידאלי" (שרוצה להיות מושלם) לבין ה"אגו האקטואלי" (מצבנו הנפשי כיום) – ניתן לומר שהדימוי העצמי נמוך יותר. במידה ואין פער ביניהם או שהוא קטן האדם בעל דימוי עצמי גבוה.

העיסוק בדימוי העצמי מתחיל להתפתח בגיל צעיר, נמשך בילדות ומתגבר במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות לנוכח השינויים הרבים שעובר המתבגר החל ברצון לפתח זהות עצמית, להשתחרר מהתלות בהורים, מלחצים חברתיים, שינויים גופניים ועיסוק רב בדימוי הגוף. העיסוק בדימוי העצמי ממשיך ללוות אותנו בהשפעה פחותה יותר כאנשים מבוגרים. פגיעה בדימוי העצמי עשויה לגרום למצוקות רגשיות כמו חרדות, דיכאון והפרעות אכילה וכאשר מזהים סימני מצוקה מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על על טיפול בדימוי עצמי או לפגישת היכרות אתם מוזמנים לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

1. סימפטומים של דימוי עצמי

בחשיבה הפסיכואנליטית המצוקה הרגשית נקראת סימפטום (Symptom) שהוא הגורם שמוביל את האדם להגיע לטיפול. לרוב הסימפטום לא מודע והוא מתבטא באופן שונה מאדם לאדם לדוגמה, מטופל המדווח: "הבעיה המרכזית שלי שאני מחפש ולא מצליח בזוגיות", דיווח שבמהלך הטיפול עשוי להתגלות כתגובה לחוויה של דחייה בזוגיות בעבר המעוררת חשש להידחות שוב בזוגיות חדשה. התלונה כמו בדוגמה על הקושי במציאת זוגיות הוא הציר המרכזי שהטיפול נסוב סביבו ומטרת הטיפול הוא לגלות ולסייע למטופל להבין מהי הבעיה. להלן דוגמאות למגוון סימפטומים שעשויים לפגוע בדימוי העצמי:

בטחון עצמי נמוך – מתייחס למידת הביטחון שהאדם חש ביכולת שלו לבצע משימה שעומדת בפניו בהצלחה. לדוגמה, "אני חייב לגשת לבחורה על הבר היא יפיפייה" ככל שהאדם מרגיש בטוח יותר בעצמו כך הסיכוי לגשת לדבר איתה גבוהה יותר. בתחום הלימודי תלמיד המדווח: "אני יכול לבצע את כל המשימות במתמטיקה ללא כל קושי אבל אני לא מצליח במקצועות השפה". לעתים הביטחון העצמי מושפע גם מההבדלים ביכולת השליטה בתוך תחום מסוים לדוגמה, תלמיד ששולט במתמטיקה אך מתקשה לבצע משימות בגאומטריה או שולט בכל הנושאים במתמטיקה למעט נושא מסוים.

רגש נחיתות – זוהי תחושה שמלווה את האדם כאשר עושה השוואה וחש נחות או פחות מהאחר במובן מסוים. פרויד מקשר את רגש הנחיתות לאובדן אובייקט האהבה. לדוגמה, ילדה המרגישה באופן סובייקטיבי (תחושה אישית) שהוריה מעניקים יותר אהבה לאחות הגדולה ואחיה הקטן ומתנהגת בצורך בלתי פוסק לקבל מהם יותר תשומת לב. היא גם מתלוננת שהאֵם משחקת רק עם האח הקטן ובנוסף משוכנעת שמגיעה לה לקבל מכשיר סלולרי כפי שקיבלה האחות הגדולה. רגש נחיתות עולה פעמים רבות בהקשר חברתי כאשר האדם עושה השוואה ביחס לאחר במיוחד כאשר מדובר בציונים וביחסים רומנטיים. הצורך להרגיש אהוב גורם פעמים רבות לְרַצּוֹת את האחר ועשוי לעורר חרדה מנטישה פרטים נוספים במאמר טיפול בחרדה

פְּגִיעוּת – לרוב פְּגִיעוּת היא תגובה רגשית של האדם שחש פגוע כתוצאה מביקורת שהופנתה כלפיו. אנו נוהגים לומר במצבים מעין אלו: "הוא או היא רגיש/ה" או "נפגע/ת בקלות. לכל אחד ואחת מאתנו ישנן נקודות תורפה בעולמנו הרגשי שגורמים לנו להיפגע, אולם בעוד שחלק מהאנשים אינם ממהרים להיפגע אחרים נוטים להיפגע ביתר קלות. אנו נוטים להיפגע בעיקר מהערות המתייחסות למראה החיצוני שלנו וזוהי תופעה נפוצה בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות לנוכח השינויים המואצים בגופנו וחוסר האיזון בפרופורציית הגוף.

בושה – בושה היא תחושה לא נעימה שתמיד מתעוררת בהקשר חברתי ומי שחווה אותה מרגיש שביצע מעשה או רוצה להימנע ממעשה שנתפס בעיניו כמבייש ולא מקובל חברתית. לדוגמה, מתבגר צעיר שנתפס בשעת גנבה נעצר ומובא למשטרה לבירור המעשה חש בושה על מעשיו ויותר מכך לאחר היוודע המעשה להוריו. בושה יכולה להחוות גם כתוצאה מפגיעה של האחר למשל, בחורה שעברה פגיעה מינית. במקרים קיצוניים כמו בדוגמה האחרונה, רגש הבושה גורם לפגיעה בערך העצמי לעתים עד כדי תיעוב וגינוי עצמי וניסיון להסתיר ולהימנע מלחשוף כל מידע שיגרום לאיום וחוסר נוחות. רגש הבושה משמעותי במיוחד בקשרים חברתיים סביב ניסיון או חוסר ניסיון מיני.

כישלון – זוהי תפיסה של חוסר הצלחה בהשגת מטרה שהוגדרה מראש. למרות שאף אחד מאתנו אינו חש שמחה לאחר שחווה כישלון ידוע לנו שהכישלונות פעמים רבות "מעצבים" את האדם ומובילים אותו להישגים והצלחה. דוגמה בולטת לכך היא מתוך עולם הספורט עולם תחרותי שספורטאים רבים גם אלו הנחשבים לטובים ביותר מתמודדים עם הפסדים לצד ניצחונות שהחוויה של כישלון מהווה חלק משמעותי ובלתי נפרד מחייהם. תפיסת הכישלון היא גם סובייקטיבית לדוגמה, אדם שהשקיע מאוד בלימוד למבחן בגרות במתמטיקה חש כישלון עצמי כאשר נודע לו שקיבל במבחן ציון בינוני בעוד חברו שהשקיע באופן דומה קיבל ציון זהה אך חש הישג גדול. תחושת הכישלון עשויה לפגוש אותנו בכל תחומי החיים: במבחנים, ספורט, בעבודה וביחסים רומנטיים. אדם עשוי להצליח יותר מאחרים במידה והוא מוכן להשקיע מאמץ, לקחת אחריות על מעשיו ולייחס הצלחות וכישלונות לעצמו מבלי להפנות אצבע מאשימה כלפי האחר.

דחייה – אנו יצורים חברתיים וכל אחד מאתנו רוצה להרגיש אהוב ורצוי ע"י ההורים, החברים והסביבה. דחייה נתפסת כחוסר שייכות ואובדן אובייקט האהבה לכן להרגיש דחוי מצד הורה או הסביבה הקרובה מעוררת רגשות קשים של כעס, עצב, בדידות ופגיעה בערך העצמי. ככל שהדמות שנתפסת כדוחה משמעותית יותר בחיינו כך תחושת האכזבה עשויה להיות גדולה יותר. דחייה גם היא סובייקטיבית ולא מודעת לאדם אלא דרך התנהגותו לדוגמה, גבר צעיר שמדיף ריח רע מגופו ומעורר בקרב אחרים אי נחת וחוסר רצון להיות בחברתו.

לקויות ביכולת הלמידה – לקויות ביכולת הלמידה מתבטאות במגוון סימפטומים כמו: קשיים בקריאה, כתיבה, הבנת הנקרא וקושי בזכירת חומר מילולי. כאשר ישנה השפעה של מספר סימפטומים יחדיו הדבר מהווה חשד ללקות ביכולת הלמידה שהינה תוצאה של לקות נוירולוגית מולדת. זוהי לקות שגורמת לפגיעה משמעותית ביכולת הלמידה, קליטה והפנמה של חומר לימוד באופן תקין. ראוי לציין שלקויי למידה יכולים לנוע מאלו שגבוליים ביכולת החשיבה ועד למחוננים אך הפער הגדול בין תחומי החשיבה והרגש השונים גורמים לכל מי שסובל מלקויות למידה לפגיעה בדימוי העצמי. לדוגמה, אדם יכול להיות מתמטיקאי נהדר אבל מתקשה במקצועות השפה ובשל כך חווה פגיעה בדימוי העצמי. מי שלא אובחן וסובל מלקות למידה עשוי להרגיש עצמו ככישלון בתחום הלימודי, לחוש פגיעה קשה בערך העצמי ולהיתפס ע"י הסביבה כחסר מוטיבציה ורצון ללמוד.

הפרעה ביכולת לקשב וריכוז – זוהי הפרעה שנלווית פעמים רבות לסובלים מלקויות ביכולת הלמידה. להפרעה ביכולת לקשב וריכוז ישנם סימפטומים שונים: חולמנות, קשיים ביכולת ההקשבה, ריכוז, אימפולסיביות, היפראקטיביות וקושי להימנע מהיסח דעת. מגוון סימפטומים אלו לרוב הינם תוצאה של לקות נוירולוגית מולדת (ADHD/ADD) שיש לה השפעה על יכולת ההקשבה, הריכוז, הקליטה וההפנמה של חומר הלימוד.

.

.

2. גורמים לדימוי עצמי נמוך

גורמים שונים משפיעים על הדימוי העצמי והם פוגשים אותנו בכל תחומי החיים: לימודים, עבודה ויחסים רומנטיים. נתמקד במספר גורמים מרכזיים מעוררי קונפליקט שעשויים להוביל לפגיעה בדימוי העצמי.

.

א. גורמים פסיכולוגיים

נפש האדם מתפתחת החל מתקופת הילדות המוקדמת, ומושפעת בעיקר מעולמנו הפנימי ומהיחסים בעיקר עם ההורים אך גם מהסביבה הקרובה. קונפליקט נפשי בבסיסו אינו מודע והוא מתפתח בהווה כתוצאה של שחזור פגיעה או עקב סתירה מהעבר בין כללים חברתיים לבין צרכים ורצונות שנותרו בלתי פתורים:

א1. השוואה עצמית ביחס לאחר – התרבות המודרנית משפיעה על הדימוי העצמי כאשר היא מדגישה צרכים שונים כמו תחרותיות, הצלחה, חריצות, מראה חיצוני וספורט. למעשה האדם לומד להכיר את עצמו מתוך השוואות שמקיים באופן מודע ובעיקר לא מודע בינו לבין ילדים בני גילו לדוגמה, ילד שחש נחות ביחס לחברו מדווח להוריו שהוא מתוסכל מכך שהוא נמוך יותר מחברו, ילד המתלונן על כך שהשקיע יותר מחברו בלימוד למבחן ובכל זאת קיבל ציון נמוך ממנו וגם תלונה המופנית להורים שבניגוד להורים של החבר שקונים לו כל הזמן מתנות חדשות הם קונים לו פחות. כעת נתייחס לתהליכים נפשיים המשפיעים על השוואה ביחס לאחר:

א. הזדהות – אצל לאקאן באופן דומה לפרויד ההזדהות עם האחר היא צורת הקשר הרגשי המקורית המוקדמת והמשמעותית ביותר מאחר ובאמצעות ההזדהות אנו לומדים להפנים נורמות וכללים חברתיים ולמעשה זהו מעין כרטיס כניסה לתרבות. ההזדהות הראשונית מתרחשת בשלב שלאקאן כינה "שלב המראה". על פי המטפורה של לאקאן, בשלב מסוים, בין גיל 6 ל-18 חודשים, התינוק מביט במראה ומשתקפת מולו דמות שלמה ואחודה. בניגוד למצב הביולוגי הממשי שהתינוק חווה את גופו כמפורק וחסר אינטגרציה הוא מביט במראה ולפתע מגלה דמות ממשית שנשקפת ממנה ויכולה לייצג אותו כשלם ולא כמפורק וההורה מאשר שאכן הדמות הזאת היא ממש הוא! דבר שגורם לו לצהול משמחה. בעקבות הזיהוי העצמי מתחיל להתפתח המנגנון הנפשי "אגו" או במושג רחב יותר העצמי. התינוק מתחיל לבנות את אחדותו תחילה סביב ההזדהות עם דימוי הגוף הממשי ומתאהב בעצמו. אהבה עצמית היא חיונית ובסיסית לחיי הנפש ומאפשרת בהמשך לתת ולקבל אהבה מהאחר. כדי שהילד יפתח דימוי עצמי חיובי עליו לקבל אהבה ולהרגיש אהוב ורצוי ע"י האם במיוחד בשנה הראשונה לחייו. לפי וויניקוט פסיכואנליטיקאי ורופא ילדים, קשר המבוסס על חום, אהבה מגע והתפעלות תוביל לכך שהתינוק ייפתח בבגרותו "עצמי אמתי", יציב ובטוח. לעומת זאת, תינוק שחש שהקשר עם האם מתסכל, והיא ממעטת להפגין חום ואהבה כלפיו עשוי לפתח בבגרות "עצמי מזויף" ולהרגיש דחוי ולא רצוי בעולם.

ב. המשמעות של ה"אגו האידאלי" – ההזדהות עם דימוי הגוף הממשי כלומר המראה השלם של הגוף ביחס לגופו המפורק יוצרת מעין אחדות דמיונית של מושלמות שגורמת ליצירת "אגו אידאלי". הפונקציה "אגו אידאלי" משמש למודל ומקור לשלמות שבעתיד האדם חוזר לשם באופן לא מודע כמובן, כל פעם מחדש כאשר עושה השוואות ביחס לאחר שנתפס כמושלם בעיניו. לדוגמה, כאשר עושה השוואה לגבי המראה החיצוני חש נחות ומפנטז על אותה תחושת מושלמות שחש במבט הראשון במראה שבהווה משמעו לרצות להיות יפה כמו החבר.

ג. אוסף מראות – לפי לאקאן כל התיאורים או דברים שנאמרים לאדם אינם חלק מהחוויה הסובייקטיבית שלו אלא מדובר באוסף של "מראות" שהחברה "הלבישה" או השליכה עליו ואינה משקפת בהכרח את מי שהוא באמת אולם אדם שאינו מודע וקשוב לתחושות ומחשבות של עצמו נותר כלוא בתוך הבבואה שהחברה "הלבישה" עליו מאמין בה ואינו לומד להכיר את עצמו. לדוגמה, נערה שההורים אומרים לה מילדות שהיא דוגמנית מתעקשת להתקבל לסוכנויות של דוגמנות ונדחית פעם אחר פעם או אדם שבילדותו הוגדר נסיך מתנהג בחוצפה כלפי האחר מתוך אמונה שיכול לדרוש ולקבל כל דבר שחפץ בו. המטרה המרכזית בטיפול אם כן, היא לסייע למטופל להשיל מעצמו ולהשתחרר מאוסף ההזדהויות (ההשפעות) ש"רכש" לעצמו בעבר כדי לגלות מי הוא או את עצמו.

ד. פערים בדימוי העצמי – ניתן לומר באופן מהותי כי ה"אגו האידאלי" משמש מודל לשלמות גוף לעומת "אידאל האני" שהוא ה"אגו האקטואלי" כלומר הדימוי העצמי כפי שהוא כיום. ככל שיש פער גדול יותר בין מה שאנו רוצים להיות לעומת מי שאנו במציאות הסובייקטיבית שלנו ואיננו פועלים כדי לטפל בפער הקיים הבעיה עשויה להחמיר עד מאוד. ככל שהפער בין הדימוי האקטואלי לאידאלי הוא לטובת האידאלי הדבר מעיד על דימוי עצמי נמוך או על ציפיות גבוהות שקשה מדי לעמוד בהן לדוגמה, תלמיד שמתקשה בכל המקצועות הראליים ורוצה להיות פיזיקאי. לעומת זאת כאשר קיים שוויון או פער קטן ביניהם תפיסת העצמי נכונה ומותאמת יותר.

.

א2. הערכה עצמית נמוכה – לתפיסת הערך העצמי ישנה השפעה גדולה על תפיסת הדימוי העצמי. הערכה עצמית הוא האופן שבו אנו חושבים ומעריכים את עצמנו, אדם יכול להעריך את עצמו באופן חיובי בתחום מסוים שהוא מצטיין בו לדוגמה בכדורגל או שחמט או באופן שלילי לדוגמה, "אני גרוע בלימודים". ההערכה העצמית מושפעת גם מהאופן שבו האדם חושב שאחרים חושבים עליו לדוגמה, כאשר הוא חושב שאחרים חושבים עליו שהוא שחקן תיאטרון מצוין וכתוצאה מכך חש אהוב או ההפך כאשר חושב שחושבים עליו שהוא שחקן לא מספיק טוב וחש נחות. לתפיסת האשמה ישנה השפעה שלילית על הערכה העצמית בעיקר על מצב הרוח שבמקרים מסוימים עשויים להוביל לדיכאון. לדוגמה, אֵם המאשימה את עצמה בעקבות סיבוכים בלידה כי התינוק שנולד סבל בגללה ומעריכה את עצמה כאימא לא טובה. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה בד"כ מתייחס לרוב המשימות שנדרש לבצע כקשות עבורו, חסר מוטיבציה ונוטה לדחות או להשקיע מאמץ מועט לפני שנעצר ומפסיק את המשימה ונמנע מלבצע משימות שנתפסות קשות מבחינתו.

א3. חוסר אהבה עצמית – פרויד טבע את המונח נרקיסיזם = אהבה עצמית שמציין את האהבה שהאדם חש כלפי עצמו. מקור המושג במיתולוגיה היוונית המספרת על נרקיסוס נסיך יפה תואר שהתאהב בבבואתו שנשקפה ממי הביצה עד שגווע. לפי פרויד כל אדם נולד עם מטען של אנרגיה נפשית לה קרא ליבידו. בתקופת חייו הראשונה מתפתח נרקיסיזם ראשוני והתינוק משקיע את האנרגיה הליבידינלית בעצמו. זוהי אהבה עצמית שהיא חיונית כדי שהאדם יוכל לטפל בצרכים, ברצונות ובאהבות שלו והיא משמשת בסיס לאהבת האחר. חוסר אהבה עצמית עשוי להתפתח בתקופת הילדות עקב תחושות של אובדן אהבת האם, דחייה ושאינו רצוי ע"י הוריו דבר שמשפיע באופן  משמעותי על תפיסת הדימוי העצמי.

א4. נוקשותהמצפון הנו מרכיב של המנגנון הנפשי "סופר אגו" שמפקח על תחום המוסר ואחראי על האופן שבו האדם תופס את התנהגותו ביחס לכללים חברתיים. כאשר ה"סופר אגו" של האדם חש שאדונו אדם ישר, אמין והוגן כלפי אחרים לרוב מידת הנוקשות שלו לא תהיה גבוהה לעומת זאת כאשר אינו פועל לפי אמות מידה של מוסר כפי שהוא מצפה הוא נוהג להעניש ברגשות אשמה. לדוגמה, בחורה שחשה אשמה שבוגדת בבעלה ומנהלת במקביל לזוגיות שלהם יחסים עם גבר אחר. חומרת התגובה של המצפון היא סובייקטיבית ולפי פרויד היא משתנה אצל כל אחד ביחס לעוצמת הדחפים הביולוגיים ולפתרון התסביך האדיפלי. ככל שהתסביך האדיפלי היה קשה ומורכב יותר לרוב מתפתח מצפון נוקשה וביקורתי הניצב מול מנגנון נפשי "אגו" חלש וכנוע שמפנה תוקפנות כלפי עצמו.

א5. אשמה עצמית – רגש האשמה הוא מונח משמעותי בפסיכואנליזה שקשור ליחסים בינאישיים אך גם לעולמו הפנימי של האדם. אנו יכולים להרגיש אשמה מסיבות שונות: בין אם מדובר במעשים שאנחנו ביצענו כמו מעורבות באלימות ופגיעה רגשית באחר, כאשר מנענו סיפוק צורך מהאחר לדוגמה, כאשר לא שיחקנו עם ילדינו כשביקש כי היינו צריכים ללכת לעבודה, אך גם בעקבות פגיעה שאנו עברנו לדוגמה, פגיעה מינית. במחקר שערך פרויד על דיכאון מצא כי דיכאון מבטא תחושה של אובדן. הדיכאון יכול להתרחש בין אם מדובר באדם אהוב שנפטר או אובדן שהינו מופשט לדוגמה, פיטורין מתפקיד אהוב בעבודה או השקעה גדולה בעסקה כלכלית שרגע לפני חתימה נדחתה ולא הגיעה לכדי מימוש. בקריאה בסעיף הקודם על נוקשות, גילינו שככל שמתפתח מצפון נוקשה יותר כך האדם נוטה להיות מוסרי יותר ונוטה להאשים את עצמו בדברים שקרו לו וגם לאחרים. המקור לתחושת האשמה הוא הפחד להרוס או לפגוע "באובייקט האבוד" כך שבסופו של תהליך האדם מפנה את התוקפנות כלפי עצמו. כיצד הוא עושה זאת? הוא מאשים את עצמו ע"י גינוי, זלזול והענשה עצמית. האשמה עצמית מהווה נטל נפשי כבד וגורמת לפגיעה קשה בערך העצמי במיוחד כאשר האדם נתון במצב של דיכאון. במקרים קיצוניים הפניית תוקפנות רצחנית כלפי העצמי עלולה להוביל להתאבדות. פרטים נוספים במאמר טיפול בדיכאון

.

א6. הטיות ועיוותים ביכולת החשיבההפסיכואנליזה יוצאת מנקודת הנחה שמחשבות משפיעות על רגשות. אדם שפיתח לעצמו עיוותים והטיות בחשיבה מייצר לעצמו סגנון חשיבה שלילי שעשוי לגרום לתחושות של חוסר תקווה וחוסר אמונה בעצמו ושמצבו יכול להשתנות. מי שמרבה להעסיק את עצמו במחשבות וממעט לעסוק בעשייה מתיש את עצמו והחשיבה מקבלת גם את המקום של העשייה. "השגיאות בחשיבה" עשויות לגרום לפגיעה בדימוי העצמי ובסופו של דבר להוביל לדיכאון. נציג מספר סימפטומים מרכזיים המאפיינים הטיות ועיוותים בחשיבה:

א. ייחוס פנימיייחוס הוא התהליך שבו האדם מנסה להבין ולהסביר לעצמו את הסיבות להתנהגותו ולהתנהגות של אחרים. ייחוס פנימי תולה את הסיבה באדם עצמו כלומר באופן שבו הוא מרגיש, מגיב ומתנהג. לדוגמה, אֵם מיוסרת שמרגישה אשמה שהילד שלה נפל על המדרכה ומרגישה שלא השגיחה עליו מספיק מקרוב. מחקרים מראים שהטיה בייחוס פנימי היא הנטייה של האדם לקחת על עצמו אשמה גם אם מדובר במעשים של אחרים. ייחוס חיצוני היא הנטייה להעביר את האחריות ולהפנות אשמה כלפי הגורם החיצוני. לדוגמה, תלמיד שמתלונן שנכשל במבחן בגלל שהשאלות שהמורה נתן היו קשות מדי. הטיה בייחוס לגורמים חיצוניים אמנם מסייע לאדם להתגונן מתחושת כישלון אך מעוררת אצלו בעיות בהתנהלות עם סביבתו. המחקרים מראים שרוב בני האדם נוטים לייחס הצלחות לייחוסים פנימיים וכישלונות לייחוסים חיצוניים.

ב. חשיבה קטסטרופלית – זהו דפוס חשיבה שלילי שבו האדם בונה לעצמו תסריטים בדמיונו בצורה מוגזמת וקיצונית על אסון גדול שהולך לקרות. לדוגמה, "בעלי אינו מגיב להודעת טקסט ששלחתי אליו בטח הוא נהרג בתאונת דרכים" או "תרוצו למקלטים בטח יורים עלינו טילים". בחשיבה קטסטרופלית גם קיימת דאגה לגבי העתיד ועיסוק בחשיבה "מה יקרה אם?" לדוגמה, "מה אני יעשה אם בעלי נהרג בתאונה?"

ג. הכללת יתר – זוהי נטייה של האדם לקחת מקרה בודד ולמהר להסיק ממנו מסקנות כלליות על כל מקרה שצפוי להתרחש בעתיד. סימנים להכללת יתר באים לידי ביטוי במשפטים שמתחילים במילים כמו: "תמיד אתה…" לדוגמה, "תמיד רק אני זורק זבל בבית שלנו" או "מעניין למה תמיד אתה זה שצודק ואני זה שטועה?".

ד. נטייה לפסימיות – פסימיות היא ההפך מאופטימיות. זוהי חשיבה שמאופיינת בעיסוק בראיית "שחורות" ובגרוע מכל מנקודת מבט על "חצי הכוס הריקה". לדוגמה, "אין לי טעם להמשיך להתאמץ בעבודה כי ממילא המנהל הולך לפטר אותי בקרוב" או "אין לי חשק ללמוד למבחן כי בטוח שאני ייכשל בבחינה.

ה. חשיבה דיכוטומית – זוהי חשיבה שמאופיינת בנטייה לתפוס מצב לרוב באופן שלילי וחד צדדי. חשיבה דיכוטומית זכתה לכינויים כמו: "חשיבה בשחור/לבן", "הכול או כלום" ו- "או או". האדם מציג עמדה בטוחה של צודק לעומת האחר שלבטח טועה מבלי שמאפשר לעצמו לנסות ולהבין שישנה מורכבות גדולה יותר מהעמדה שהציג. לדוגמה, "אם אני לא זוכה במקום הראשון בתחרות ג'ודו אני כישלון" ו- "או שאני משחק חלוץ או שאני עוזב את הקבוצה".

.

א7. זהות מינית – פרויד מייחס לתסביך אדיפוס המופיע במהלך ההתפתחות של הילד כמי שמשמש מארגן מרכזי של חיי הנפש שסביבו נבנית זהותו המינית של האדם. מבלי להיכנס להסברים מעמיקים בנושא נציין כי תסביך אדיפוס "חיובי" מציין כי המין והמגדר שהושפעו בתהליכי הזדהות עם ההורים נפתר באופן תקין כך שהבן מזדהה עם אביו והבת עם האם.

בתחילת השלב הגניטלי (מגיל 12 ועד בגרות) לפי ההמשגה של פרויד מתרחשת דרמה חדשה בדמות "תסביך אדיפוס השני" המעורר חרדה גדולה מאחר והדחפים המיניים מתעוררים מחדש והבן או הבת מפנים אותם כלפי הורה בן המין השני שהרי הם אסורים. בפתרון "חיובי" של התהליך המתבגר מתיק את הדחפים האסורים אל אובייקט שנתפס כמותר ומהווה תחליף להורה. בעוד שבתחילה מדובר בדמויות להערצה כמו זמר, כדורגלן, מורה או שחקן קולנוע ובהמשכו מאפשר למתבגר להפנות את האנרגיה והמשיכה המינית כלפי בני המין השני. לפי אריקסון הזהות המינית מתגבשת בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות ומהווה בסיס יציב ליצירת קשר אינטימי עם בני זוג. פגיעה בזהות המינית יכולה להתבטא בסימפטומים של חוסר שביעות רצון מהמין הביולוגי ובושה על משיכה מינית כלפי בני מינו כלומר מין זכר לזכר ומין נקבה לנקבה.

א8. דימוי גוף – הגוף לתפיסתו של פרויד הוא המקור לייצוג של נפש האדם על שטח הגוף. לפי התפיסה הזאת ניתן להבין שדימוי הגוף הוא חלק אינטגרלי מהדימוי העצמי שמושפע ומשפיע עליו. לדוגמה, "אני חייבת לעשות דיאטה כי נהייתי שמנה ואני לא יכולה להסתכל על עצמי במראה". דימוי הגוף מתחיל להתפתח בתקופת הילדות וילדים נפגעים שמתייחסים למראה החיצוני שלהם בין אם הילד נראה שונה (מוזר), מרכיב משקפיים, סובל מעודף משקל או כאשר ישנו שוני בגוף כמו אוזניים בולטות. העיסוק בדימוי הגוף גובר בתקופת גיל ההתבגרות שבה המתבגר עסוק בהשוואות מול בני גילו ומושפע מהם מבחינת המראה לגבי הגובה, משקל, לבוש ועוד. מתבגרים מפתחים רגשות של אהבה, דחייה ושנאה כלפי גופם, מחקרים מראים שהדימוי הגופני של בנות מושפע מהמשקל יותר מאשר אצל בנים. בנות שתופסות עצמן כשמנות עלולות לפתח דימוי עצמי נמוך יותר מאשר בנות שתופסות עצמן כרזות. בספרות המקצועית מדווחים על קשר בין דימוי גוף נמוך למצבים של דיכאון, חרדה והפרעות אכילה. פרטים נוספים על הפרעת אכילה במאמר הפרעות אכילה

.

ב. גורמים סביבתיים

ב1. הצרכים הבסיסיים של התינוק – לאחר הלידה האֵם נחשבת לאובייקט הראשון ולדמות המשמעותית ביותר בחיי התינוק האחראית לספק עבורו מענה לצרכיו הגופניים והרגשיים. פרויד רואה בתינוק לאחר לידתו כייצור חסר ישע ביחס לבעלי חיים אחרים וזקוק לאם שתטפל ותספק את צרכיו. כאשר הקשר של האֵם עם התינוק מבוסס על חום ואהבה, מגע, מבט רך ונעים, הרגעה והתפעלות היא מעבירה מסר שהוא אהוב ורצוי לעומת זאת, היענות חלקית או חוסר היענות של האם עשויה לפגוע בהתפתחותו הנפשית והוא עשוי להרגיש דחוי, לא רצוי וחסר הבנה לגבי משמעות קיומו בעולם. לדוגמה, אֵם שמתוסכלת מהפעמים הרבות שביתה צועקת באופן אוטומטי מגיבה בביטויים פוגעניים כלפיה, מאשימה אותה בהתנהגותה ושולחת אותה לחדר לעונש. אמירות מהסוג הזה עשויים לגרום לקונפליקטים נפשיים קשים ולתחושות של חרדה ודיכאון מלבד תחושת הדחייה.

ב2. השפעות של ההורים – למעורבות של ההורים בחיי הילד ישנה השפעה גדולה על הדימוי העצמי. ההורים שמתנהלים בביתם באווירה תומכת ונעימה, ומגלים אמפתיה לצרכיו מסייעים בבניית דימוי עצמי חיובי. לעומת זאת, ילד הגדל באווירה בה הוריו מיעטו לתמוך, לחזק ולעודד אותו, בעלי עמדות נוקשות ולא גמישות, בעלי דחף להישגיות ופרפקציוניזם, פועלים מתוך אשמה לא מודעת שיפוטיים וביקורתיים מאוד לגבי הישגים לימודיים גורמים לפגיעה בערך העצמי ובדימוי העצמי שלו. הילד עשוי להיות טרוד במחשבותיו כיצד לְרַצּוֹת אותם ולהצליח לעמוד בציפיותיהם מחשש לאכזב אותם. פרטים נוספים על תחושות אשמה בהורות במאמר הורות ללא אשמה

ב3. רקע משפחתי ומצב סוציואקונומי – לרקע המשפחתי והמצב הסוציואקונומי של המשפחה ישנה השפעה גדולה על החשיפה של הילד להשפעות תרבותיות. ילד שנחשף באופן קבוע לקריאת ספרים, צפייה בסדרות וסרטים, הליכה להצגות טיולים עשוי לפתח דימוי עצמי חיובי. לעומת זאת, ילד למשפחות מהגרים כמו יהודים עולי אתיופיה, מטפלים סיעודיים שהגיעו לישראל עם ילדיהם ואשרת עבודה לתקופה מוגבלת נמצאים במצב כלכלי נמוך לצד רקע תרבותי נמוך יותר שמגדלים את ילדיהם עם מחסור תרבותי שעשוי להשפיע ולגרום להם לתפוס את עצמם כפחות טובים מאחרים ולפתח דימוי עצמי נמוך.

ב4. השפעות חברתיות – לסביבת החברים ישנה השפעה גדולה על הדימוי העצמי שלנו. כל אחד רוצה להרגיש אהוב ומקובל מבחינה חברתית דבר שמחזק את ההערכה העצמית שלנו. כאשר אנו מתקשים להשתלב ולמצוא את מקומנו, בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות ומרגישים שמקבלים יחס לא אוהד הדבר משפיע עלינו מבחינה רגשית ועשוי לגרום להערכה עצמית שלילית ולפגיעה בדימוי העצמי. גורמים שונים עשויים להפוך תלמיד לדחוי מבחינה חברתית ליקויים חברתיים כמו לדוגמה, ילדים עם בעיות בתקשורת (אוטיזם) מתקשים להשתלב עקב קשיים להבין כללים חברתיים ואת צורכי האחר ופעמים רבות הופכים קורבן ללעג, צחוק ודחייה. חוויה של דחייה עשויה להתפתח גם על רקע קושי במציאת מקום מבחינה חברתית, בשל מראה חיצוני, הצלחה בלימודים ודחייה על רקע רומנטי.

התרבות שלנו מעודדת הצלחה הישגיות ותחרותיות חשובה לנו מאחר והיא חלק מחיי הנפש ודוחפת את האדם להתאמץ כדי לנצח או לכל הפחות לשאוף לנצח ומבחינה זאת תחרותיות היא גורם בריא וחיובי להתפתחות והצלחה. תחרותיות עשויה גם ליצור מתחים חברתיים במיוחד בגיל ההתבגרות ואין הדבר משנה באיזה סוג של תחרות מדובר ספורט, לימודים יחסים רומנטיים או עבודה שכאשר אינם מקבלים מענה בשעת מצוקה עשויים להוביל לתחושות של ייאוש ונחיתות ביחס להצלחות והישגים של אחרים.

ב5. דרישות לימודיות – במהלך תקופת הלימודים החל מהגן ובבי"ס יסודי הילדים עסוקים בעיקר במשחק ולימודים. במעבר לחטיבת ביניים ובעיקר בתיכון המתבגרים נחשפים לעומס לימודי שמתבטא ביותר חומר לימודי, יותר מבחנים ודרישות אקדמיות שעולות. הקשיים הלימודיים בולטים בעיקר בקרב אלו שסובלים מלקויות למידה ו/או הפרעת קשב, וחרדת בחינות. באופן דומה גם תלמידים מחוננים סובלים מלקויות למידה ונוטים לנוקשות וחוסר גמישות בחשיבתם למרות יכולות הלמידה הגבוהות. הדחף להישגיות ונטייה לפרפקציוניזם וציפייה עצמית לקבל בכל אחד מהמבחנים ציון מושלם מעוררת אצלם פגיעות נרקיסיסטית. השוואה שתלמידים עושים בציונים מול חבריהם לספסל הלימודים הוא סימפטום נוסף שמוביל לפגיעה בערך העצמי.

ב6. חשיפה למאורעות שליליים – אירועי חיים משמעותיים שעשויים לפגוע באופן ישיר או עקיף על הדימוי העצמי יכולים להתבטא בסימפטומים שונים כמו: מוות של אחד ההורים, גירושין של ההורים, התעללות רגשית, פגיעה מינית, מעורבות בתאונה קשה, מחלה או מגבלה גופנית ונפשית, מעברי בי"ס, דירה או הגירה.

.

לסיכום – אנו למדים כי לדימוי העצמי ישנה השפעה גדולה מאוד על חיי הנפש. השנה הראשונה לחיי התינוק נחשבת לבעלת ההשפעה הגדולה ביותר על הדימוי העצמי והבריאות הנפשית באופן כללי. ליחסים המתפתחים בין הילד וההורים השפעה גדולה בעיקר בעקבות תהליכים של הזדהות והפנמה של המחשבות, רגשות וההתנהגויות שלהם ובהמשך גם השפעתם של גורמי החינוך. בעוד שדימוי עצמי חיובי גורם להרגשה טובה ודוחף להצלחה והישגיות דימוי עצמי נמוך עלול לגרום לפגיעה ועכבות בחיי הנפש ולמנוע מהאדם להשיג את המטרות והיעדים שהוא רוצה להשיג. דימוי עצמי שלילי או נמוך נגרם בעיסוק של האדם ההשוואה ביחס לאחר שמוביל לפגיעה בתחושת הערך העצמי ע"י רגש נחיתות וסופו בהיווצרות של סימפטומים כמו הימנעות, בושה ותחושת כישלון. כל אדם יכול לעשות שינוי בדימוי העצמי ולצמצם את הפער בין ה"אגו האידאלי" לבין ה"אגו האקטואלי" דבר שמצריך רצון, נחישות, השקעה והרבה תשוקה.

.

3. טיפול פסיכולוגי בדימוי עצמי נמוך

לפי המודל בפסיכואנליטי שפיתח פרויד לכל אדם חיי נפש שחלקם מודעים ובאופן טבעי חלקם לא מודעים שחלקם. תכנים רגשיים עוברים הדחקה בעיקר עקב תחושות אשמה, בושה או משאלות אסורות מהעבר המשוחזרים בהווה  באופן שנוצרות בעיות רגשיות שמגבילות ופוגעות בשגרת החיים. הטכניקה הפסיכואנליטית בטיפול שמה דגש על הקשבה למילים, צלילים, אסוציאציות חופשיות, פליטות פה, זיכרונות וחלומות כדי לסייע בהעלאה למודע את כל אותם התכנים שהודחקו ונשכחו מהזיכרון, לסייע לעבד אותם כדי ליצור תובנות ואפשרויות חדשות.

בבסיס הפגיעה בדימוי העצמי הן ההשוואות ואידאלים חברתיים ביחס לאחרים. הטיפול מסייע להשתחרר ככל שניתן מאותן הזדהויות שגורמות לפגיעה בדימוי העצמי, להגמיש את הנוקשות, החשיבה הביקורתית ועיסוק בהצלחה וכישלון, לשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות ולפתח מודעות עצמית ע"י יצירת שיח פנימי באופן שנוכל להקשיב לעצמנו יותר. לסייע למטופל גם להיות מודע יותר למגבלותיו ולקבל אותן ולעורר מחדש את התשוקה לחיים, לעשייה והנאה.

.

סיפור מקרה מהקליניקה

צורך של ההורים מהילד בלימודים שלא מעניינים אותו: מדובר בבחור צעיר בתחילת שנות העשרים לחייו שפנה לטיפול מאחר והתקשה מחד, לשאת את הלחצים של הוריו להחליט ולקבוע לגבי עתידו, מאידך קיים הפחד לאכזב אותם. ההורים הרבו להשוות בינו לבין אחותו שסיימה את לימודי המשפטים בהצטיינות שעוד מגיל צעיר נבחרה להיות "המוצלחת" והמועדפת עליו. במהלך המפגשים עלתה ההשפעה ההרסנית עקב הציפיות המוגזמות שגרמו לו להאמין שהוא לא מוצלח. עלתה הפגיעה בערך העצמי מאחר וחש נחות ביחס אליה וההשוואות הבלתי פוסקות גרמו להאמין לדבריו לרצות "להיעלם" מהעולם. במהלך הטיפול הרבה לערוך השוואות ביחס לאחותו אולם בתהליך הדרגתי התחיל להקשיב פחות להוריו, עבר לשכור דירה עם שותף ורמת ההשפעה שלהם עליו פחתה באופן ממשי. הוא החל ללמוד להקשיב לצרכים של עצמו ובחר בלימודי פסיכולוגיה, התחיל לצאת עם בחורה חדשה והרגיש משוחרר מהוריו מאי פעם, דבר שגרם לו לשינוי בתפיסת העצמי.

.

נשארת עם שאלות על דימוי עצמי נמוך? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

שאלות ותשובות.

.

דימוי עצמי נמוך
טיפול בדימוי עצמי נמוך
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon