דימוי עצמי נמוך

דימוי עצמי נוצר במהלך השנים בהשפעת תהליכי הזדהות בעיקר עם ההורים והסביבה הקרובה. דימוי עצמי נמוך מתאפיין בתחושות של אשמה, בושה, מחשבות שליליות, חוויות של כישלון ונטייה לביקורת עצמית גבוהה. מטרת הטיפול היא לסייע למטופל ללמוד להכיר את עצמו ולהשתחרר ממחשבות ורגשות על השפעות של אחרים עליו. להגמיש את הנוקשות וחשיבה ביקורתית, ולהוביל לשינוי וצמיחה. 

שלומי לוי I פורסם: 12/07/2016

.

המילה דימוי (Image) לקוח מהמילה דומה ודמיון (Imagination) והכוונה היא למציאת צדדים דומים ביחס לאנשים אחרים ע"י הבלטת  קווי דמיון משותפים. לדוגמה, בהתייחסות למראה החיצוני, "אתה ממש דומה לאביך" וגם בחשיבה ובהתנהגות לדוגמה, "אני גאה בך על השיפור בהתנהגותך ושאתה מצליח בלימודים כמו אימא שלך". דימוי עצמי (Self Image) נוצר בהשפעת המילים והוא מתפתח מתוך מה שאחרים אומרים לנו עלינו. העיסוק המרכזי בדימוי עצמי בספרות הפסיכואנליטית נעשה בעיקר דרך המושג הזדהות. המילה הזדהות שזה זהה הינה מילה נרדפת לדומה. הזדהות היא אחד התהליכים המרכזיים המכוננים את הנפש מאחר וזוהי צורת הקשר הרגשי המקורית, המוקדמת והמשמעותית ביותר. תהליך של הזדהות מבטא את האופן שבו אנו מושפעים או "לוקחים" את מה שנאמר לנו על עצמנו ע"י אחרים (כאילו להיות דומים להם) ומאמצים לעצמנו. בעיקרו זהו תהליך שאנחנו לא מודעים אליו. חשוב לציין כי הזדהות יכולה להיות חיובית אך אנשים שחווים פגיעה בדימוי עצמי ככל הנראה הפנימו לתוך עצמם גם הזדהויות שליליות מאחרים. ניתן לומר באופן כללי שדימוי עצמי נבנה מאיסוף עצמי של דימויים שמופנמים כלפינו ע"י הזדהות עם ההורים ובהמשך בהשפעת דמויות סמכות, חברים והסביבה.

ערך עצמי זהו מושג שאנו נוטים לבלבל עם דימוי עצמי אבל הוא מתייחס לאופן שבו אנו מעריכים את עצמנו, מהמילה שווי בתהליך של חשיבה עצמית. לדוגמה, אם חווינו את עצמנו כבעלי ערך עצמי גבוהה אנו יכולים להעיד על עצמנו: "אני חושב שאני חכם, יפה ומוצלח" בעוד שאחרים בעלי ערך עצמי נמוך שחשים נחיתות ומגיבים לדוגמה, "תמיד ההורים שלי לא נותנים לי מה שאני מבקש ואני לא מבין למה אין לי חברים".

בעוד שדימוי עצמי חיובי מוביל לתחושה עצמית טובה ודוחף להצלחה והישגיות דימוי עצמי נמוך פוגע, חוסם ומעכב את ההתפתחות והצמיחה הנפשית. דימוי עצמי נמוך מתפתח כתוצאה משרשרת של תהליכים רגשיים שראשיתם כאמור, בהשוואה עצמית ביחס לאחר לדוגמה, "אני רוצה להצליח במבחנים כמו עידו ולהיות מקובל חברתית כמו עידן". הרצון להיות כמו האחר גורם לעיסוק רב ולפגיעה בערך העצמי ע"י רגש נחיתות שמתבטא בתגובה עצמית לדוגמה, "אני מרגיש מכוער ולא חכם כמו החברים שלי" והתוצאה שמופיעים סימפטומים שונים כמו ביטחון עצמי נמוך ותחושת כישלון. ככל שקיים פער גדול יותר בין ה"אגו האידאלי" (שרוצה להיות מושלם) לבין ה"אגו האקטואלי" (מצבנו הנפשי כיום) – ניתן לומר שהדימוי העצמי נמוך יותר. במידה ואין פער ביניהם או שהוא קטן ניתן לומר כי אנו בעלי דימוי עצמי גבוה.

העיסוק בדימוי העצמי מתחיל להתפתח בגיל צעיר, נמשך בילדות ומתגבר במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות לנוכח השינויים הרבים שעוברים מתבגרים החל ברצון לפתח זהות עצמית, להשתחרר מהתלות בהורים, מלחצים חברתיים, שינויים גופניים ועיסוק רב בדימוי הגוף. העיסוק בדימוי העצמי ממשיך ללוות אותנו בהשפעה פחותה יותר כאנשים מבוגרים. פגיעה בדימוי העצמי עשויה לגרום למצוקות רגשיות כמו חרדות, דיכאון והפרעות אכילה ולכן כאשר אנו מזהים סימנים לפגיעה בדימוי העצמי מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית. הטיפול בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית לצד גישות טיפוליות אינטגרטיביות הכוללות היבטים הממוקדים בחוויה הרגשית, במחשבות והרגשות, בהתאם לצורכי המטופל.

.

.

לשאלות נוספות על על טיפול בדימוי עצמי נמוך או לפגישת היכרות אתם מוזמנים לפנות אליי ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו ליצירת קשר לחצו כאן.

.

.

1. סימפטומים של דימוי עצמי

בחשיבה הפסיכואנליטית המצוקה הרגשית נקראת סימפטום (Symptom) שהוא הדבר שמוביל אותנו בסופו של דבר להגיע לטיפול. לרוב הסימפטום הוא לא מודע ומתבטא באופן שונה מאדם לאדם. מטרה מרכזית בטיפול היא לסייע למטופל להבין מהי הבעיה. לדוגמה, מטופל שפנה לטיפול והסימפטום שהעלה היה שאינו מצליח מזה זמן רב למוצא זוגיות. במהלך הטיפול התגלה כי הוא פועל בדרכים שונות כדי למנוע מעצמו ליצור זוגיות על רקע חוויה של דחייה בזוגיות בעבר המעוררת חשש מתמיד להידחות בזוגיות חדשה. כאשר אנו מבינים מהי הבעיה ניתן לפעול כדי לעשות שינוי. להלן דוגמאות למגוון סימפטומים שעשויים לפגוע בדימוי העצמי:

בטחון עצמי נמוך – מתייחס למידת הביטחון ביכולת שלנו לבצע את המשימה שעומדת בפנינו בהצלחה. לדוגמה, "אני חייב לגשת לבחורה על הבר היא יפיפייה". ככל שאנו מרגישים בטוחים יותר בעצמנו הסיכוי לגשת לדבר איתה עולה בהתאם. בתחום הלימודי תלמיד המדווח: "אני יכול לבצע את כל המשימות במתמטיקה ללא כל קושי אבל אני לא מצליח במקצועות השפה". לעתים הביטחון העצמי שלנו מושפע גם מההבדלים ביכולת השליטה בתוך תחום מסוים לדוגמה, ישנם תלמידים ששולטים במתמטיקה אך מתקשים לבצע משימות בגאומטריה או שולטים בכל הנושאים במתמטיקה למעט נושא מסוים.

רגש נחיתות – זוהי תחושה שמלווה אותנו כאשר אנו עושים השוואה ביחס לאחרים. ההשוואה גורמת לתחושת נחיתות או להרגיש פחות מאחרים במובן מסוים. פרויד שפיתח את הגישה הפסיכואנליטית מקשר את רגש הנחיתות לתחושה של אובדן אובייקט האהבה. לדוגמה, מתבגרת שהגיעה לטיפול על רקע יחסים מתוחים עם האם. בטיפול עלה כי היא המרגישה באופן סובייקטיבי (תחושה אישית) שהוריה מעניקים יותר אהבה לאחות הגדולה ולאחיה הקטן. היא גם התלוננה שהאֵם משחקת רק עם אחיה הקטן והייתה משוכנעת שמגיעה לה לקבל מכשיר סלולרי חדש כפי שקיבלה אחותה הגדולה. מהמקרה שלפנינו אנו מבינים כי רגש נחיתות עולה פעמים רבות בהקשר חברתי כאשר אנו עושים השוואה ביחס לאחר במיוחד כאשר מדובר בציונים או ביחסים רומנטיים. הצורך להרגיש אהוב גורם פעמים רבות לְרַצּוֹת את האחר ועשוי לעורר חרדה מנטישה. פרטים נוספים על כך במאמר טיפול בחרדה

תחושת פְּגִיעוּת – לרוב פְּגִיעוּת היא תגובה רגשית שלנו כאשר אנו מרגישים פגועים כתוצאה מביקורת שהופנתה כלפינו. אנו נוהגים לומר במצבים מעין אלו: "הוא או היא רגיש/ה" או "נפגע/ת בקלות. לכל אחד ואחת מאתנו ישנן נקודות תורפה בעולמנו הרגשי שגורמים לנו להיפגע, אולם בעוד שחלק מהאנשים אינם ממהרים להיפגע ישנם אחרים שנוטים להיפגע ביתר קלות. אנו נוטים להיפגע בעיקר מהערות המתייחסות למראה החיצוני שלנו וזוהי תופעה נפוצה בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות לנוכח השינויים המואצים בגוף וחוסר איזון בפרופורציית הגוף.

תחושת בושה – בושה היא תחושה לא נעימה שתמיד מתעוררת בהקשר חברתי ומי שחווה אותה מרגיש שביצע מעשה או רוצה להימנע ממעשה שנתפס בעיניו כמבייש ולא מקובל חברתית. לדוגמה, מתבגר שהגיע לקליניקה לאחר שנתפס בשעת גנבה, נעצר ונלקח למשטרה לבירור המעשה. בטיפול הוא סיפר כי חש בושה גדולה בעקבות המעשה והוא התבייש עוד יותר לאחר שנודע להורים. בושה יכולה להחוות גם כתוצאה מפגיעה של האחר למשל, בחורה שספרה בטיפול על פגיעה מינית שעברה וחשה בושה לדבר על זה עם הוריה וחברותיה. במקרים קיצוניים כמו בדוגמה האחרונה, רגש בושה עשוי לגרום לפגיעה בערך העצמי לעתים עד כדי תיעוב וגינוי עצמי וניסיון להסתיר ולהימנע מלחשוף כל מידע שיגרום לאיום וחוסר נוחות. רגש בושה עולה בהקשרים חברתיים פעמים רבות סביב ניסיון או חוסר ניסיון מיני.

כישלון – זוהי תפיסה של חוסר הצלחה בהשגת מטרה שהוגדרה מראש. למרות שאף אחד מאתנו אינו חש שמחה לאחר שחווה כישלון ידוע לנו שכישלונות פעמים רבות גורמים לנו לאסוף את עצמנו להתאמץ ולבסוף להצליח. עולם הספורט הוא לכך מאחר ומדובר בעולם תחרותי שספורטאים רבים גם אלו הנחשבים לטובים ביותר מתמודדים עם הפסדים לצד ניצחונות והחוויה של כישלון היא חלק משמעותי ובלתי נפרד מחייהם. תפיסת הכישלון היא גם סובייקטיבית לדוגמה, אחת מהמטופלות במהלך לימודיה בתיכון ספרה בטיפול שלמרות שהשקיעה מאמץ רב בלימוד למבחן בגרות במתמטיקה והיא קבלה במבחן רק 90. תחושת כישלון עשויה לפגוש אותנו בכל תחומי החיים במבחנים, בספורט, בעבודה וביחסים רומנטיים.

דחייה – אנו יצורים חברתיים וכל אחד מאתנו רוצה להרגיש אהוב ורצוי ע"י ההורים, החברים והסביבה. דחייה נתפסת כחוסר שייכות לכן במידה ואנו מרגישים דחויים ע"י ההורים או הסביבה הקרובה הדבר עשוי לגרום לנו להרגיש רגשות קשים של כעס, עצב, בדידות ופגיעה בערך העצמי. ככל שהדמות שנתפסת כדוחה משמעותית יותר בחיינו כך תחושת האכזבה עשויה להיות גדולה יותר.

קשיים ביכולת הלמידה – קשיים ביכולת הלמידה מתבטאות במגוון סימפטומים כמו: בקריאה, כתיבה, הבנת הנקרא וקושי בזכירת חומר מילולי. כאשר ישנה השפעה של מספר סימפטומים יחדיו הדבר מהווה חשד ללקות ביכולת הלמידה שהינה תוצאה של לקות נוירולוגית מולדת. זוהי לקות שגורמת לפגיעה משמעותית ביכולת הלמידה, קליטה והפנמה של חומר לימוד באופן תקין. ראוי לציין שלקויי למידה יכולים לנוע מאלו שגבוליים ביכולת החשיבה ועד למחוננים אך הפער הגדול בין תחומי החשיבה והרגש השונים גורמים לכל מי שסובל מלקויות למידה לפגיעה בדימוי העצמי. לדוגמה, מטופל שבעל יכולות מתמטיקאיות נהדרות המתקשה במקצועות השפה ובשל כך סובל מפגיעה בדימוי העצמי. מי שסובל מקשיי למידה פעמים רבות יכול להרגיש עצמו ככישלון בתחום הלימודי, לחוש פגיעה קשה בערך העצמי ולהיתפס ע"י הסביבה כחסר מוטיבציה ורצון ללמוד.

קשיים ביכולת לשמור על קשב וריכוז – זוהי הפרעה שנלווית פעמים רבות לסובלים מלקויות ביכולת הלמידה. להפרעה ביכולת לקשב וריכוז ישנם סימפטומים שונים: חולמנות, קשיים ביכולת ההקשבה, ריכוז, אימפולסיביות, היפראקטיביות וקושי להימנע מהיסח דעת. מגוון סימפטומים אלו לרוב הינם תוצאה של לקות נוירולוגית מולדת (ADHD/ADD) שיש לה השפעה על יכולת ההקשבה, הריכוז, הקליטה וההפנמה של חומר הלימוד. אלו הסובלים מהפרעת קשב עשויים למצוא את עצמם עם תחושות של כישלון בתחום הלימודי ולהרגיש פגיעה בדימוי העצמי.

.

.

2. גורמים לדימוי עצמי נמוך

אנו נוהגים להבחין בין גורמים פסיכולוגיים שהינם גורמים פנימיים, וגורמים סביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון להתפתחות של דימוי עצמי נמוך. גורמים פנימיים מתקשרים לקונפליקטים רגשיים לא מודעים ולא פתורים. לעומת זאת, גורמים חיצוניים מיוחסים לסביבה ובעיקר להשפעה מהקשר שנוצר ביחסים עם ההורים.

.

א. גורמים פנימיים/פסיכולוגיים

נפש האדם מתפתחת החל מתקופת הילדות המוקדמת, ומושפעת בעיקר מעולמנו הפנימי ומהיחסים בעיקר עם ההורים אך גם מהסביבה הקרובה. קונפליקט נפשי בבסיסו אינו מודע והוא מתפתח בהווה כתוצאה של שחזור פגיעה או עקב סתירה מהעבר בין כללים חברתיים לבין צרכים ורצונות שנותרו בלתי פתורים:

הזדהויות שליליות עם אחרים – התרבות המודרנית משפיעה על הדימוי העצמי כאשר היא מדגישה צרכים שונים כמו תחרותיות, הצלחה, חריצות, מראה חיצוני וספורט. למעשה אנו לומדים להכיר את עצמנו מתוך השוואות שאנו עושים באופן מודע ובעיקר לא מודע ביננו לבין אחרים. לדוגמא, מטופל מבוגר שמביע תסכול מזה שהוא נמוך משמעותית מחבריו וחש נחות ביחס אליהם או מתבגר שהתלונן מספר פעמים שהשקיע יותר מחבריו בלמידה למבחנים ובכל זאת תמיד קיבל ציון נמוך יותר מהם.

המילה "הזדהות" קשורה למילה זהות. המושג "זהות" מתייחס לשתי פרשנויות שונות בתכלית, האחת להפוך להיות זהה כמו האחר או כמוהו. השנייה מתייחסת לצורך להרגיש ייחודי. המילה הזדהות הפכה בספרות הפסיכואנליטית לצורת הקשר הרגשי המקורית המוקדמת והמשמעותית ביותר, ולאחד התהליכים המרכזיים ביותר שמכוננים את הנפש. פרויד הגיע למסקנה שהזדהות היא תהליך לא מודע אך הכרחי עבורנו מאחר ואנו מייצרים קשרים בינאישיים באמצעות תהליך של הזדהות. ה"זהות" שלנו נמצאת בתהליך של שינוי מתמיד בעקבות השפעות חיצוניות באמצעות מילים או התנהגויות שאנו חווים או לוקחים "לתוכנו" ביחסים עם בני משפחתנו, הסביבה הקרובה והגלובלית. הזדהות יכולה להיות חיובית אך גם שלילית.

בניסיון לפתח את רעיון ההזדהות של פרויד, פיתח לאקאן, פסיכואנליטיקאי מודל שקרא לו בשם "שלב המראה". המטרה ביצירת המודל הייתה לשרטט את תהליך ההזדהות שאותו הוא מקשר באופן ישיר לשפה. מתוך המודל הוא הסיק כי ההזדהות הראשונה שאנו עושים עם דמות אחרת - היא דווקא עם עצמנו כאשר אנו פוגשים את עצמנו באופן מקרי מול המראה. למפגש של התינוק או הילד הקטן מול המראה קרא לאקאן "שלב המראה". זהו תהליך שמתרחש בשלב מסוים, בין גיל 6 ל-18 חודשים, כאשר התינוק מביט במראה ואז משתקפת מולו דמות שלמה ואחודה. כל זאת בניגוד מוחלט למצב הביולוגי הממשי שבו הוא חווה את גופו כמפורק וחסר אינטגרציה. הוא מביט במראה ולפתע מגלה דמות ממשית שנשקפת ממנה שיכולה לייצג אותו כשלם ולא כמפורק. ההורה שרואה אותו מביט במראה מאשר שאכן הדמות הזאת היא ממש הילד שלו, דבר שגורם לו לצהול משמחה. בעקבות הזיהוי העצמי התינוק מתחיל לבנות את אחדותו תחילה סביב ההזדהות עם דימוי הגוף הממשי ומתאהב בעצמו. ההזדהות עם דימוי הגוף השלם של הגוף לעומת המצב שגופו מפורק עדיין למעשה יוצרת אצלו מעין אחדות דמיונית של מושלמות שגורמת ליצירת "אגו אידאלי". הפונקציה "אגו אידאלי" משמש למודל ומקור לשלמות שבעתיד האדם חוזר לשם באופן לא מודע כמובן, כל פעם מחדש כאשר עושה השוואות ביחס לאחר שנתפס כמושלם בעיניו. כל תיאור מילולי שנאמר עלינו ע"י הורים, חברים והסביבה הופך להיות חלק מהחוויה הסובייקטיבית שלנו ומה שנאמר הוא מעין אוסף של "מראות" שהחברה "הלבישה" או השליכה עלינו. העניין שאותם המילים אינם משקפים בהכרח את מי שאנחנו. עם זאת, אנו נחשפים להשפעת הסביבה כבר מינקות ומי שאינו מנסה לפתח מודעות עצמית ולשאול מי הוא? עשוי למצוא את עצמו כלוא בתוך בבואה שהחברה "הלבישה" עליו. מתוך זה שתמיד אמרו לו מי הוא מבלי שהוא למד להכיר את עצמו. לדוגמה, אישה צעירה שפנתה לטיפול לאחר שהוריה אמרו לה עוד מילדות שהיא יפה וצריכה לעבוד כדוגמנית. היא פנתה להתקבל לסוכנויות של דוגמנות ולמרות שנדחתה יותר מפעם אחת התקשתה לקבל את המצב כי הזדהתה עם מה שנאמר לה ע"י הוריה או מטופל שבילדותו הוגדר כמלך ע"י הוריו נהג להתנהג "בלי לדפוק חשבון" כלפי אחרים מתוך אמונה שהגיע לו לדרוש ולקבל כל דבר שחפץ בו.

ניתן לסכם כי תהליכי הזדהות מבטאים את האופן שבו אנו מושפעים או "לוקחים" מה שנאמר לנו ע"י אחרים באופן לא מודע ומאמצים לעצמנו. הזדהות יכולה להיות חיובית אך אנשים שחווים פגיעה בדימוי עצמי ככל הנראה "ספגו" לעצמם גם הזדהויות שליליות מאחרים. מטרה חשובה בטיפול היא לסייע למטופל להוריד מעצמו או להשתחרר מאוסף של הזדהויות (ההשפעות) שליליות ש"רכש" לעצמו בעבר. זה עונה על השאלה "מי אני?" רכישת תובנות על עצמנו עוזרת לנו בין השאר לקבל החלטות שאנחנו מרגישים שנעשות מתוך בחירה אישית.

.

הערכה עצמית נמוכה – לתפיסת הערך העצמי ישנה השפעה גדולה על תפיסת הדימוי העצמי. הערכה עצמית הוא האופן שבו אנו חושבים ומעריכים את עצמנו, לדוגמא כאשר אנו מעריכים עצמנו באופן חיובי בתחום מסוים שאנחנו מצטיינים בו לדוגמה בכדורגל או שחמט או באופן שלילי לדוגמה, "אני גרוע בלימודים". ההערכה העצמית מושפעת גם מהאופן שבו אנו חושבים מה אחרים חושבים עלינו לדוגמה, כאשר אנו חושבים שאחרים חושבים עלינו שאנחנו שחקן תיאטרון מצוינים וכתוצאה מכך מרגישים אהובים ומוערכים או ההפך כאשר אנו חושבים כי חושבים עלינו שאנחנו לא שחקנים מספיק טובים וחשים נחותים ביחס לאחרים. לתפיסת האשמה ישנה השפעה שלילית על הערכה העצמית בעיקר על מצב הרוח שבמקרים מסוימים עשויים להוביל לדיכאון. לדוגמה, אֵם המאשימה את עצמה בעקבות סיבוכים בלידה כי התינוק שנולד סבל בגללה ומעריכה את עצמה כאימא גרועה. אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה בד"כ מתייחסים לרוב המשימות שנדרשים לבצע כקשות עבורם, חסרי מוטיבציה ונוטים לדחות או להשקיע מאמץ מועט לפני שנעצרים ומפסיקים את המשימה ונמנעים מלבצע משימות שנתפסות קשות מבחינתם.

פגיעה בתחושת האהבה עצמית – פרויד שטבע את המונח נרקיסיזם = אהבה עצמית, אשר מתייחסת למידה שבה אנו מרגישים שאנו אוהבים את עצמנו. מקור המושג נרקיסיזם במיתולוגיה היוונית המספרת על נרקיסוס נסיך יפה תואר שהתאהב בבבואתו שנשקפה ממי הביצה עד שגווע. לפי פרויד כל אדם נולד עם מטען של אנרגיה נפשית לה קרא ליבידו. בתקופת חייו הראשונה מתפתח נרקיסיזם ראשוני והתינוק משקיע את האנרגיה הליבידינלית בעצמו. זוהי אהבה עצמית שהיא חיונית כדי שהאדם יוכל לטפל בצרכים, ברצונות ובאהבות שלו והיא משמשת בסיס לאהבת האחר. חוסר אהבה עצמית עשויה להתפתח בתקופת הילדות כתוצאה מתחושות של אובדן אהבת האם, תחושת דחייה ושאיננו רצויים ע"י הורינו דבר שפוגע במידת האהבה שאנו מפנים כלפי עצמנו ולפגיעה בתפיסת הדימוי העצמי.

נוקשות – המצפון הנו מרכיב של המנגנון הנפשי "סופר אגו" שמפקח על תחום המוסר ואחראי על האופן שבו אנו תופסים את התנהגותנו ביחס לכללים חברתיים. כאשר ה"סופר אגו" שלנו חש כי אנו אנשים ישרים, אמינים והוגנים כלפי אחרים לרוב מידת הנוקשות שלנו לא תהיה גבוהה לעומת זאת כאשר איננו פועלים לפי אמות מידה של מוסר כפי שציפינו מעצמנו אנו נוהגים להעניש את עצמנו ברגשות אשמה. לדוגמה, בחורה צעירה שספרה בטיפול כי חשה אשמה שבוגדת בבעלה ומנהלת במקביל לזוגיות שלהם יחסים עם גבר אחר. חומרת התגובה של המצפון היא סובייקטיבית ולפי פרויד היא משתנה אצל כל אחד מאיתנו ביחס לעוצמת הדחפים הביולוגיים ולפתרון התסביך האדיפלי. ככל שהתסביך האדיפלי היה קשה ומורכב יותר לרוב מתפתח מצפון נוקשה יותר.

אשמה עצמית – רגש האשמה הוא מונח משמעותי בפסיכואנליזה שקשור ליחסים בינאישיים אך גם לעולמנו הפנימי. אנו יכולים להרגיש אשמה מסיבות שונות: בין אם מדובר במעשים שאנחנו ביצענו כמו מעורבות באלימות ופגיעה רגשית באחר, כאשר מנענו סיפוק צורך מהאחר לדוגמה, כאשר לא שיחקנו עם ילדינו כי היינו צריכים ללכת לעבודה, אך גם בעקבות פגיעה שאנו עברנו לדוגמה, פגיעה מינית. במחקר שערך פרויד על דיכאון מצא כי דיכאון מבטא תחושה של אובדן. הדיכאון יכול להתרחש בין אם מדובר באדם אהוב שנפטר או אובדן שהינו מופשט לדוגמה, פיטורין מתפקיד אהוב בעבודה או השקעה גדולה בעסקה כלכלית שרגע לפני חתימה נדחתה ולא הגיעה לכדי מימוש. בקריאה על נוקשות, גילינו שככל שמתפתח מצפון נוקשה יותר כך האדם נוטה להיות מוסרי יותר ונוטה להאשים את עצמו בדברים שקרו לו וגם לאחרים. המקור לתחושת האשמה הוא הפחד להרוס או לפגוע "באובייקט האבוד" כך שבסופו של תהליך אנו מפנים את התוקפנות כלפי עצמנו. כיצד הדבר נעשה? אנחנו מאשימים את עצמנו ע"י גינוי, זלזול או הענשה עצמית. האשמה עצמית מהווה נטל נפשי כבד וגורמת לפגיעה קשה בערך העצמי במיוחד כאשר אנו נתונים במצב של דיכאון. פרטים נוספים במאמר טיפול בדיכאון

.

הטיות ועיוותים ביכולת החשיבה – הפסיכואנליזה יוצאת מנקודת הנחה שמחשבות משפיעות על רגשות. אדם שפיתח לעצמו עיוותים והטיות בחשיבה עשוי מייצר לעצמו סגנון חשיבה שלילי שעשוי לגרום לתחושות של חוסר תקווה וחוסר אמונה בעצמו ושמצבו יכול להשתנות. כאשר אנו מרבים להעסיק את עצמנו במחשבות וממעטים לעסוק בעשייה הדבר מתיש את אותנו והחשיבה "משתלטת" גם על המקום של עשייה. "השגיאות בחשיבה" עשויות לגרום לפגיעה בדימוי העצמי ובסופו של דבר גם להוביל לדיכאון. נציג מספר סימפטומים מרכזיים המאפיינים הטיות ועיוותים בחשיבה שיכולים להוביל לפגיעה בדימוי העצמי.

1. ייחוס פנימי – ייחוס הוא תהליך שבו אנו מנסים להבין ולהסביר לעצמנו את הסיבות להתנהגותנו ולהתנהגות של אחרים כלפינו. ייחוס פנימי תולה את הסיבה בעצמנו כלומר באופן שבו אנו מרגישים, מגיבים ומתנהגים. לדוגמה מטופלת, אֵם שנה וחצי לפני הגעתה לטיפול ילדה את בנה הבכור חשה מיוסרת ואשמה ומשוכנעת שהילד שלה נפל על המדרכה בגלל שלא השגיחה עליו מספיק מקרוב. מחקרים מראים שהטיה בייחוס פנימי היא הנטייה שלנו לקחת על עצמנו אשמה גם אם מדובר במעשים של אחרים. ייחוס חיצוני היא נטייה להעביר את אחריות שלנו ולהפנות אשמה כלפי גורם חיצוני. לדוגמה, מטופל צעיר שהתלונן שנכשל במבחן בגלל שהשאלות שהמורה נתן היו קשות מדי. הטיה בייחוס לגורמים חיצוניים אמנם מסייע לנו להתגונן מתחושת כישלון אך מעוררת אצלנו בעיות בהתנהלות עם סביבתנו. המחקרים מראים שרובנו נוטים לייחס הצלחות לייחוסים פנימיים וכישלונות לייחוסים חיצוניים.

2. חשיבה קטסטרופלית – זהו דפוס חשיבה שלילי שבו אנו בונים לעצמנו תסריטים בדמיון בצורה מוגזמת וקיצונית על אסון גדול שהולך לקרות לנו. לדוגמה, "בעלי אינו מגיב להודעת טקסט ששלחתי אליו בטח הוא נהרג בתאונת דרכים" או "תרוצו למקלטים בטח יורים עלינו טילים". חשיבה קטסטרופלית כוללת גם דאגה לגבי העתיד ועיסוק בחשיבה "מה יקרה אם?" לדוגמה, "מה אני יעשה אם בעלי נהרג בתאונה?"

3. הכללת יתר – זוהי נטייה שלנו לקחת מקרה בודד ולמהר להסיק ממנו מסקנות כלליות על כל מקרה שצפוי להתרחש בעתיד. סימנים להכללת יתר באים לידי ביטוי במשפטים שמתחילים במילים כמו: "תמיד אתה…" לדוגמה, "תמיד רק אני זורק זבל בבית שלנו" או "מעניין למה תמיד אתה זה שצודק ואני זה שטועה?".

4. נטייה לפסימיות – פסימיות היא ההפך מאופטימיות. זוהי חשיבה שמאופיינת בעיסוק בראיית "שחורות" ובגרוע מכל מנקודת מבט על "חצי הכוס הריקה". לדוגמה, "אין לי טעם להמשיך להתאמץ בעבודה כי ממילא המנהל הולך לפטר אותי בקרוב" או "אין לי חשק ללמוד למבחן כי בטוח שאני ייכשל בבחינה".

5. חשיבה דיכוטומית – זוהי חשיבה שמאופיינת בנטייה לתפוס מצב לרוב באופן שלילי וחד צדדי. חשיבה דיכוטומית זכתה לכינויים כמו: "חשיבה בשחור/לבן", "הכול או כלום" ו- "או או". בחשיבה מהסוג הזה אנו מציגים עמדה בטוחה של צדק לעומת האחר שלבטח טועה מבלי שמאפשרים לעצמנו לנסות ולהבין שישנה מורכבות גדולה יותר מהעמדה שהצגנו. לדוגמה, "אם אני לא זוכה במקום הראשון בתחרות ג'ודו אני כישלון" ו- "או שאני משחק חלוץ או שאני עוזב את הקבוצה".

.

זהות מינית – פרויד מייחס לתסביך אדיפוס המופיע במהלך ההתפתחות של הילד כמי שמשמש מארגן מרכזי של חיי הנפש שסביבו נבנית זהותו המינית של האדם. מבלי להיכנס להסברים מעמיקים בנושא נציין כי תסביך אדיפוס "חיובי" מציין כי המין והמגדר שהושפעו בתהליכי הזדהות עם ההורים נפתר באופן תקין כך שהבן מזדהה עם אביו והבת עם האם. ניתן לומר כי ילדים שמקבלים את הכללים שההורים הגדירו עבורם מאפשרת להם לבנות דימוי עצמי חיובי.

בתחילת השלב הגניטלי (מגיל 12 ועד בגרות) לפי ההמשגה של פרויד מתרחשת דרמה חדשה בדמות "תסביך אדיפוס השני" . התסביך מעורר חרדה גדולה מאחר והדחפים המיניים מתעוררים מחדש והבן או הבת מפנים אותם כלפי הורה בן המין השני שהרי הם אסורים. בפתרון "חיובי" של התהליך המתבגר מתיק את הדחפים האסורים אל אובייקט שנתפס כמותר ומהווה תחליף להורה. בעוד שבתחילה מדובר בדמויות להערצה כמו זמר, כדורגלן, מורה או שחקן קולנוע ובהמשכו מאפשר למתבגר להפנות את האנרגיה והמשיכה המינית כלפי בני המין השני. לפי אריקסון הזהות המינית מתגבשת בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות ומהווה בסיס יציב ליצירת קשר אינטימי עם בני זוג. פגיעה בזהות המינית יכולה להתבטא בסימפטומים של חוסר שביעות רצון מהמין הביולוגי ובושה על משיכה מינית כלפי בני מינו כלומר מין זכר לזכר ומין נקבה לנקבה.

דימוי גוף – הגוף לתפיסתו של פרויד הוא המקור לייצוג של נפש האדם על שטח הגוף. לפי התפיסה הזאת ניתן להבין שדימוי הגוף הוא חלק אינטגרלי מהדימוי העצמי שמושפע ומשפיע עליו. לדוגמה, מטופלת צעירה שהמגיעה לטיפול וספרה כי היא חייבת לעשות דיאטה כי נעשתה שמנה ואינה יכולה לראות יותר את עצמה במראה. דימוי הגוף מתחיל להתפתח בתקופת הילדות וילדים נפגעים שמתייחסים למראה החיצוני שלהם בין אם הם נראים שונה (מוזר), מרכיבים משקפיים, סובלים מעודף משקל או כאשר ישנו שוני בגוף כמו אוזניים בולטות. העיסוק בדימוי הגוף גובר בתקופת גיל ההתבגרות בה מתבגרים עסוקים בהשוואות מול בני גילם ומושפעים מהם מבחינת המראה לגבי הגובה, משקל, לבוש ועוד. מתבגרים מפתחים רגשות של אהבה, דחייה ושנאה כלפי גופם, מחקרים מראים שהדימוי הגופני של בנות מושפע מהמשקל יותר מאשר אצל בנים. בנות שתופסות עצמן כשמנות עלולות לפתח דימוי עצמי נמוך יותר מאשר בנות שתופסות עצמן כרזות. בספרות המקצועית מדווחים על קשר בין דימוי גוף נמוך למצבים של דיכאון, חרדה והפרעות אכילה. פרטים נוספים על הפרעת אכילה במאמר הפרעות אכילה

.

.

ב. גורמים סביבתיים

פגיעה בצרכים בסיסיים של התינוק – לאחר הלידה האֵם נחשבת לאובייקט הראשון ולדמות המשמעותית ביותר בחיי התינוק האחראית לספק עבורו מענה לצרכיו הגופניים והרגשיים. פרויד רואה בתינוק לאחר לידתו כייצור חסר ישע ביחס לבעלי חיים אחרים וזקוק לאם שתטפל ותספק את צרכיו. כאשר הקשר של האֵם עם התינוק מבוסס על חום ואהבהמגע, מבט רך ונעים, הרגעה והתפעלות היא מעבירה מסר שהוא אהוב ורצוי לעומת זאת, היענות חלקית או חוסר היענות של האם עשוי לפגוע בהתפתחותו הנפשית והוא עשוי להרגיש דחוי, לא רצוי וחסר הבנה לגבי משמעות קיומו בעולם. לדוגמה, אֵם שמתוסכלת מהפעמים הרבות שביתה צועקת באופן אוטומטי מגיבה בביטויים פוגעניים כלפיה, מאשימה אותה בהתנהגותה ושולחת אותה לחדר לעונש. אמירות מהסוג הזה עשויים לגרום לילדים קונפליקטים נפשיים קשים ולפתח אצלם תחושות של חרדה ודיכאון מלבד תחושת הדחייה.

השפעות של ההורים – למעורבות של ההורים בחיי ילדיהם ישנה השפעה גדולה על הדימוי העצמי. ההורים שמתנהלים בביתם באווירה תומכת ונעימה, ומגלים אמפתיה לצרכיהם מסייעים בבניית דימוי עצמי חיובי. לעומת זאת, ילדים הגדלים באווירה בה הוריהם מיעטו לתמוך, לחזק ולעודד אותם, בעלי עמדות נוקשות ולא גמישות, בעלי דחף להישגיות ופרפקציוניזם, פועלים מתוך אשמה לא מודעת שיפוטיים וביקורתיים מאוד לגבי הישגים לימודיים גורמים לפגיעה בערך העצמי ובדימוי העצמי שלהם. ילדים עשויים להיות טרודים במחשבותיהם כיצד לְרַצּוֹת אותם ולהצליח לעמוד בציפיותיהם מחשש לאכזב אותם. פרטים נוספים על תחושות אשמה בהורות במאמר הורות ללא אשמה

רקע משפחתי ומצב סוציואקונומי – לרקע המשפחתי והמצב הסוציואקונומי של המשפחה ישנה השפעה גדולה על החשיפה של ילדים להשפעות תרבותיות. ילדים שנחשפים באופן קבוע לקריאת ספרים, צפייה בסדרות וסרטים, הליכה להצגות טיולים עשויים לפתח דימוי עצמי חיובי. לעומת זאת, ילדים למשפחות מהגרים כמו יהודים עולי אתיופיה, מטפלים סיעודיים שהגיעו לישראל עם ילדיהם הנמצאים במצב כלכלי נמוך לצד רקע תרבותי נמוך שמגדלים את ילדיהם עם מחסור תרבותי. מצבים מעין אלו עשויים להשפיע ולגרום לילדיהם לתפוס את עצמם כנחותים מאחרים ולפתח לעצמם דימוי עצמי נמוך.

השפעות חברתיות – לסביבת החברים ישנה השפעה גדולה על הדימוי העצמי שלנו. כל אחד מאיתנו רוצה להרגיש אהוב ומקובל מבחינה חברתית, דבר שמחזק את ההערכה העצמית שלנו. כאשר אנו מתקשים להשתלב ולמצוא את מקומנו, בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות ומרגישים שאנחנו לא מקבלים יחס אוהד הדבר עשוי להשפיע עלינו ולגרום להערכה עצמית שלילית ולפגיעה בדימוי העצמי. גורמים שונים עשויים להפוך תלמידים לדחויים מבחינה חברתית. ליקויים חברתיים כמו לדוגמה, ילדים עם בעיות בתקשורת (אוטיזם) מתקשים להשתלב עקב קשיים להבין כללים חברתיים ואת צורכי האחר ופעמים רבות הופכים קורבן ללעג, צחוק ודחייה. אנו עשויים לחוות דחייה גם על רקע קושי במציאת מקומנו מבחינה חברתית, בשל המראה החיצוני, כשלון בלימודים ודחייה על רקע רומנטי.

התרבות שלנו מעודדת הצלחה, הישגיות והתחרותיות חשובה לנו. היא חשובה מאחר והיא חלק מחיינו, היא דוחפת אותנו להתאמץ כדי לנצח או לכל הפחות לשאוף לנצח ומהווה גורם בריא וחיובי להתפתחות והצלחה. תחרותיות עשויה גם ליצור מתחים חברתיים במיוחד בגיל ההתבגרות ואין הדבר משנה באיזה סוג של תחרות מדובר ספורט, לימודים יחסים רומנטיים או עבודה. כאשר מתבגרים אינם מקבלים מענה בשעת מצוקה הם עשויים להרגיש ייאוש ונחיתות ביחס להצלחות והישגים של אחרים.

דרישות לימודיות – במהלך תקופת הלימודים החל מהגן ובבי"ס יסודי הילדים עסוקים בעיקר במשחק ולימודים. במעבר לחטיבת ביניים ובעיקר בתיכון מתבגרים נחשפים לעומס לימודי שמתבטא ביותר חומר לימודי, יותר מבחנים ודרישות אקדמיות שעולות. הקשיים הלימודיים בולטים בעיקר בקרב אלו שסובלים מקשיי למידה שמתבטא בעיקר בלקויות למידה ו/או הפרעת קשב, וחרדת בחינות. באופן דומה גם תלמידים מחוננים סובלים מלקויות למידה והם נוטים להיות נוקשים, וחסרי גמישות בחשיבתם למרות יכולות הלמידה הגבוהות שלהם. כאשר יש לנו דחף להישגיות באופן מוגזם (נטייה לפרפקציוניזם), ואנו נוטים לצפות מעצמנו לקבל בכל אחד מהמבחנים ציון מושלם הדבר עשוי לגרום לנו לפגיעות נרקיסיסטית. השוואה שתלמידים עושים בציונים מול חבריהם לספסל הלימודים הוא סימפטום נוסף שמוביל לפגיעה בערך העצמי.

חשיפה למאורעות שליליים – אירועי חיים משמעותיים שעשויים לפגוע באופן ישיר או עקיף על הדימוי העצמי יכולים להתבטא בסימפטומים שונים כמו: מוות של אחד ההורים, גירושין, התעללות רגשית, פגיעה מינית, מעורבות בתאונה קשה, מחלה או מגבלה גופנית ונפשית, מעברי בי"ס, דירה או הגירה.

.

.

.

3. טיפול פסיכולוגי לדימוי עצמי נמוך

הטיפול בקרב מטופלים הפונים בשל פגיעה בדימוי העצמי משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית לצד גישות טיפוליות אינטגרטיביות הכוללות היבטים הממוקדים בחוויה הרגשית, במחשבות והרגשות, בהתאם לצורכי המטופל. הכוונה להתמקדות בסימפטומים כואבים בעלי תוכן רגשי דוגמת, תחושת נחיתות, אשמה או בושה.

התפיסה הטיפולית שלי בקליניקה היא שאיכות הקשר שנוצר בין המטפל והמטופל הינו גורם משמעותי המאפשר תהליכי שינוי בטיפול. קשר אישי, מבוסס על אמון, הקשבה וקרבה רגשית, עמדה תומכת ולא ביקורתית או שיפוטית כדי לאפשר לדבר באופן חופשי על כל מחשבה או מצוקה רגשית.

הטכניקה הפסיכואנליטית בטיפול שמה דגש על הקשבה למילים, אסוציאציות חופשיות, זיכרונות וחלומות כדי לסייע בהעלאה למודע את כל אותם התכנים שהודחקו ונשכחו מהזיכרון כדי להבין מהם הגורמים שהובילו אותנו לפתח דימוי עצמי נמוך, לקדם את התובנה שלהם, ללמוד להכיר טוב יותר את עולמם הפנימי, ולטפל בקונפליקטים פנימיים ומחשבות שליליות שהם מושפעים מהם.

בבסיס הפגיעה בדימוי העצמי ניצבת ההזדהות עם אחרים אליה התייחסנו בהרחבה. הטיפול מסייע להשתחרר ככל שניתן מהזדהויות שליליות שגורמות לפגיעה בדימוי העצמי, להגמיש את הנוקשות, החשיבה הביקורתית ועיסוק בכישלונות, לשנות או לפחות לעדן את המחשבות והאמונות השליליות ולפתח מודעות עצמית ע"י יצירת שיח פנימי באופן שנלמד להקשיב להפנמות שלקנו מהטיפול. לכוון את המטופל לתהליכי חשיבה וקבלת החלטות בצורה שקולה ונכונה יותר עבורו.

.

.

נשארת עם שאלות על דימוי עצמי נמוך? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט בקליניקה בפתח תקווה

.

מאמרים נוספים

שאלות ותשובות.

.

דימוי עצמי נמוך
פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon