דיכאון בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות זוהי תקופה שקשה לזהות דיכאון בקרב מתבגרים מכיוון שהם נוטים להסתיר ולשתף פחות. פעמים רבות צוותים חינוכיים נוטים לפרש דיכאון בעיקר בקרב מתבגרים מוחצנים כהפרעת קשב וריכוז ו/או בעיות התנהגות. על ההורים והסביבה הקרובה להיות ערניים יותר לשינויים במצב הרוח ובמידה וקיים חשד לדיכאון לפנות להתייעצות מקצועית.

שלומי לוי I פורסם: 12/07/2016

.

גיל ההתבגרות ידועה כתקופה סוערת בחיי מתבגרים העוברים שינויים רבים ומשמעותיים בחייהם שכרוכים בלחצים ומתחים נפשיים. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שדיכאון היא אחת מהבעיות הנפשיות הנפוצות ביותר בתקופת גיל ההתבגרות מלבד חרדה. זוהי תקופה המתאפיינת שינויים פיזיולוגיים והורמונליים מהירים, עוצמת הדחפים המיניים עולה וקיים עיסוק מוגבר בדימוי גוף ובמראה חיצוני שעשויים לגרום לחרדה. החשיבה שלהם נעשית מופשטת ומעוררת שאלות קיומיות כמו מהן הסיבות לחיות והאם יש משמעות לחיים. הלימודים נעשים עמוסים, קשים ותובעניים יותר, ומתבגרים טרודים פעמים רבות בהישגיות והצלחה בלימודים. לרוב הם נדרשים גם ע"י ההורים וביה"ס לבצע משימות כדי להקנות להם אחריות אישית שתסייע להם בעתיד לאחר עזיבת התא המשפחתי. עוצמת התוקפנות עולה והם מתקשים לווסת את עצמם כך שלרוב תגובותיהם אימפולסיביות, בעיקר כאשר לא נענים לבקשותיהם. אחד מהתהליכים הנפשיים והחברתיים המשמעותיים ביותר קשורים לצורך שלהם לגבש זהות עצמית, שמקפל בתוכו צורך בעצמאות לפעול כרצונם ובדרכם ורוצים למצוא את מקומם בקבוצת השווים שעשויה להיות ביקורתית ותובענית וגם ליצור לעצמם קשרים חברתיים בעלי אופי רומנטי.

דיכאון בגיל ההתבגרות יכול להתבטא באמצעות התנהגות מוחצנת או מופנמת, אימפולסיבית ומרדנית המשלבת בעיות בהתנהגות עם מחשבות אובדניות ובמקרים קיצוניים להוביל לפגיעה עצמית ואף לאובדנות . דיכאון בתקופת גיל ההתבגרות יכול להופיע גם כהפרעה נלווית להפרעות אכילה, הפרעות חרדה, חרדת בחינות, דימוי עצמי נמוךלנוכח הקושי באיתור מצבי דיכאון בקרב מתבגרים ישנה חשיבות גדולה לאתר סימני מצוקה וצורך של ההורים והסביבה להיות ערניים לשינויים במצב הרוח של ילדיהם ובמידה וקיים חשד לדיכאון לפנות להתייעצות מקצועית. הטיפול בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית, חקירה מעמיקה של הנפש, לצד הקשבה והבנה את הצרכים של המטופל.

.

.

לשאלות נוספות על דיכאון בגיל ההתבגרות או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

.

1. סימפטומים של דיכאון בגיל ההתבגרות

צער, עצב וכאב הם רגשות שמלווים אותנו כחלק מהחיים אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים ולא ניתן למנוע אותם. ירידה במצב הרוח אופיינית בד"כ לאירועים מסוימים בחיים שחולפת ללא בעיה אך התפרצות של דיכאון בגיל ההתבגרות יכולה להתבטא בסימפטומים שונים. מצוקה רגשית לפי הגישה הפסיכואנליטית נקראת סימפטום שהוא למעשה הגורם שבגללו מתבגרים מגיעים לטיפול פסיכולוגי. לרוב הסימפטום הוא לא מודע והתלונה על מצוקה רגשית מתייחסת לתיאור חיצוני כמו לדוגמא בעיות התנהגות. המטרה הטיפולית לסייע למתבגרים להבין מה מסתתר מאחורי המצוקה הרגשית.

מבחינה רגשית המאפיין המרכזי של דיכאון הוא הפרעה במצב הרוח. כאשר ישנן תנודות חדות וקיצוניות במצב הרוח, וההתנהגויות מתרחשות בתדירות ובעצמה קיצונית ניתן להצביע על בעיה. תחושות רגשיות קשות יכולות לגרום למתבגרים להפנות תחושות תוקפנות והרס כלפי עצמם, דבר שמאפיין חלק מהמתבגרים שממעטים לדבר ונוטים למופנמות. התוקפנות של מתבגרים יכולה להיות מופנית גם כלפי ההורים והסביבה הקרובה ועשויה להתקבל תמונה של בעיות התנהגות וקושי בקבלת סמכות וגבולות. סימפטומים רגשיים לדיכאון בקרב מתבגרים עשויים להתבטא בתחושות של חוסר אנרגיה נפשית ועייפות, תחושות ריקנות, חוסר עניין בפעילויות שבעבר סיפקו הנאה, עצבות וחוסר תקווה, רגזנות, כעס ועוינות ובכי ללא סיבה נראית לעין. לרוב ישנן תחושות של ערך עצמי נמוך ורגשות אשם חזקים ובלתי מוצדקים ורגישות יתר לפגיעות מאחרים.

מבחינה קוגניטיביתמושפעת מחוסר אנרגיה נפשית ולכן ישנה ירידה ביכולת החשיבה והקצאת משאבים לריכוז. דבר שעשוי לפגוע בהם בעיקר בתחום הלימודי. בחלק מהמקרים ישנה התעצמות של מחשבות שליליות וקיצוניות יותר בנוגע לסיבות לחיות.

מבחינה גופנית – במצבים של דיכאון תיתכן אכילה רגשית בין אם מדובר באכילה מופרזת או הימנעות ממנה, קשיים בהירדמות, הליכה לישון מאוחר, ונטייה לישון מעט או לשנת יתר.

מבחינה לימודית – בתחום הלימודי דיכאון עשוי להתבטא בחוסר עניין ומוטיבציה נמוכה ללמידה, איחורים לבי"ס, "הברזה" משיעורים ומביה"ס, תלונות על מחלות רפואית ללא סיבה מוצדקת, ריבוי היעדרויות מבי"ס וירידה משמעותית בציונים. חלק מהמתבגרים מייחסים חשיבות עצומה להצלחה בלימודים ומתקשים לקבל כל תחושה של כישלון.

מבחינה חברתית – דיכאון עשוי להתפתח גם כתוצאה מקשיים להשתלב חברתית, דחייה חברתית וגם בעקבות פרידה רומנטית לא רצויה. חלקם נוטים להגיב בהתבודדות והסתגרות בבית ומבלים שעות ממושכות בפלאפון ובמשחקי מחשב. חלקם עשויים לכתוב פוסטים עם תכנים דיכאוניים ו/או אובדניים ברשתות החברתיות השונות. לעיתים התנהגותם מוחצנת מבחינת הופעה חיצונית: תסרוקות "מיוחדות", קעקועים, פירסינג, לבישת בגדים שחורים לצד הקשבה למוזיקה עם תכנים דיכאוניים ואנטי ממסדיים.

.

.

המאפיינים המרכזיים של דיכאון בגיל ההתבגרות מתבטאים בעיקר בהפרעה במצב הרוח, חוסר אנרגיה נפשית לצד תחושות ריקנות ורגישות יתר לפגיעות מאחרים

.

.

2. מדוע קשה לזהות דיכאון בקרב מתבגרים?

בעבר רווחה התפיסה שילדים אינם סובלים מדיכאון. המחקרים שהתפרסמו בעשורים האחרונים מצביעים על כך שדיכאון בילדים ומתבגרים הנה תופעה שלא רק שקיימת היא נעשית שכיחה יותר ויותר, וישנה עלייה משמעותית בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון. אחד מהמיתוסים השכיחים שעדיין רווחים הוא שתקופת הילדות היא מאושרת וללא כל דאגות. ללא ספק מדובר באמונה אישית מאחר ובתקופתנו ילדים ובעיקר מתבגרים חווים עומס רגשי ולחצים כחלק ממכלול של דרישות חברתיות. בכל הנוגע למתבגרים, לרוב הנטייה לחשוב שמתבגר עשוי לפתח דיכאון רק בעקבות אירוע טראומטי בעוד שהמציאות מראה שדיכאון יכול להיווצר כתוצאה מסדרת אירועים שנחווית כשלילית. לדוגמה, מתבגר עם לקויות למידה שמפתח בהדרגה הערכה עצמית נמוכה ותחושת כישלון בעקבות מבחן נוסף שנכשל.

סיבות נוספות שבגללן עדיין קשה לזהות דיכאון בקרב המתבגרים: עדיין אין מספיק מודעות לכך שילדים ומתבגרים יכולים לסבול מדיכאון. מתבגרים נוטים פחות לשתף את הוריהם בבעיות שמציקות להם בפרט אילו שנוטים למופנמות, שאצלם ההתנהגות כלפי חוץ תמיד נראית אותו הדבר. לרוב מתבגרים אינם נוהגים להתלונן על ירידה במצב הרוח אלא ההפך נוטים להציג כאמור להסתיר ולהציג תמונה ש"הכול בסדר". קיים קושי לזהות דיכאון בקרב מתבגרים מוחצנים שהתנהגותם מתבטאת בהתפרצויות זעם, מרדנות, התבודדות וחוסר שקט פנימי מאחר ואילו התנהגויות שהתרגלנו לייחס אליהם כאל בעיות התנהגות ו/או הפרעת קשב וריכוז (ADHD). אנו נוטים להתייחס למה שנראה על פני השטח כמו במקרים של בעיות התנהגות ומתקשים יותר לזהות מה שנמצא מתחתיו כמו במצבים של דיכאון אצל מתבגרים.

.

.

אנו נוטים להתייחס לבעיות שנצפות מעל פני השטח ולא לבעיות שנמצאות מתחתיו ולכן קשה לנו יותר לזהות דיכאון אצל מתבגרים

.

.

3. גורמים לדיכאון בגיל ההתבגרות

אנו נוהגים להבחין בין גורמים פסיכולוגיים שהינם גורמים פנימיים, וגורמים סביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון להתפתחות של דיכאון בקרב מתבגרים. גורמים פנימיים מתקשרים לקונפליקטים רגשיים לא מודעים ולא פתורים שיכולים לגרום לדיכאון, חרדה פגיעה בדימוי העצמי ואחרים. גורמים חיצוניים נוגעים להשפעת היחסים של ההורים על ילדיהם. נתייחס לגורמי הסיכון השונים שיכולים להשפיע על מתבגרים.

.

א. גורמים פנימיים/פסיכולוגיים

פגיעה בצרכים הבסיסיים – פסיכואנליטיקאים רבים הגיעו למסקנה שהשנה הראשונה לחייהם של תינוקות משפיעה על הבריאות הנפשית שלהם בבגרותם. האם נחשבת לאובייקט הראשון והמשמעותי ביותר שאחראית לספק לתינוקה מענה לצרכיו הפיזיים והרגשיים. פרויד, פסיכואנליטיקאי מפורסם תייחס לתינוק לאחר לידתו כאל חסר ישע, שרוצה לחוש הנאה ולהימנע מכאב. ויניקוט פסיכואנליטיקאי ורופא ילדים המשיג את תפקיד האם שצריכה לעמוד בו כדי לספק את צרכיו של תינוק בצורה נכונה ובריאה בשם: "אם טובה דיה". האם צריכה להיות אחראית לספק עבור התינוק חום ואהבה, ודרך המבט הרך והנעים לספק עבורו תחושה שהוא רצוי וקיים. כאשר הקשר שנוצר בין האם לתינוק מבוסס על חום, אהבה, מגע, הרגעה והתפעלות הוא צפוי לפתח בבגרותו "עצמי אמיתי" יציב ובטוח בעצמו. חוסר היענות לצורכי התינוק עשוי לפגוע בהתפתחות הנפשית ובתחושת הערך העצמי שלו. הוא עשוי להרגיש דחוי, ולא רצוי בעולם, חסר הבנה לגבי מהי המשמעות של קיומו בעולם. הוא עשוי לפתח קונפליקטים פנימיים הנוגעים לקשיים בתהליך של נפרדות ועצמאות מהאם, פגיעות נרקיסיסטית, פסימיות וחשיבה שלילית, תחושות של חוסר אונים וחוסר תקווה, תחושת נחיתות ואובדן פנימי שיובילו לבסוף להיווצרות של דיכאון.

חולשת המנגנון הנפשי "אגו" – במאמר "אני והסתם" משנת 1923 מחלק לראשונה פרויד את נפש האדם לשלושה מבנים נפשיים. לפי המודל החדש ה"אגו" אחראי לנווט בין הדחפים של ה"איד" שמנסה להשתלט עליו כי אף פעם אינו מסופק, לבין ה"סופר אגו" שהמרכיב של המצפון שבו אחראי לפעול ע"פ כללים חברתיים מקובלים ומאיים ברגשות אשמה מפני עונשים במידה וייבצע מעשה שאינו מוסרי בעיניו.

המנגנון הנפשי "אגו" נוצר ומתחיל להתפתח רק לאחר הלידה ומושפע מהמטען הגנטי שלו, מעולמו הפנימי ומהיחסים שנבנו עם ההורים והסביבה. "אגו" יציב וגמיש לרוב מצליח לווסת את דחפים של המיניות ותוקפנות שקיימים בו. הוא משתמש בצורה יעילה ונכונה בתפקודי החשיבה ובמנגנוני ההגנה. בקשר שבין ה"אגו" והסביבה, כאשר הקשר יציב ובטוח בין ה"אגו" של הילד עם ההורים והסביבה הוא מפתח תחושת אמון ובטחון ובונה ערך עצמי שתורם לו לחוש אהוב ורצוי בעולם. לעומת זאת, "אגו" חלש, המתקשה לווסת את עוצמת התוקפנות המולדת עשוי להוביל את עצמו להצפה רגשית, ולתחושות של תוקפנות והרס עצמי שייגרמו להיווצרות דיכאון. דבר שיכול להתבטא בקרב מתבגרים לאכילה רגשית בין אם מדובר באכילת יתר או בהימנעות ממנה.

נוקשות וביקורתיות – ה"סופר אגו" שהינו המנגנון האחרון שמתפתח בנפש נוצר כחלק מתהליך של למידת ערכים ואידאלים חברתיים. הוא מורכב משני חלקים "אגו אידאלי" ומצפון. ה"אגו האידאלי" מייצג את אידאל השלמות כלומר הרצון שהכול יהיה מושלם. המצפון לעומתו, הוא מרכיב בנפש שמעניש ברגשות אשמה כאשר חש שהאדם אינו פועל באופן מוסרי כפי שהיה מצפה עצמו  המצפון שמטבעו מעמיד דרישות ואיסורים שנוגעים למעשים קשוב גם למחשבות, פנטזיות ומשאלות שעשויים לעורר חרדה אצל מתבגרים.

סיפור מקרה מהקליניקה - מתבגר דתי שהגיע לקליניקה לקראת סוף גיל ההתבגרות, פנה לטיפול לאחר שגילה על עצמו כי חש משיכה כלפי בני מינו. דיווח על תחושות קשות של אכזבה מעצמו ושלא יודע מה להגיד לאביו. הוא הסתובב עם רגשות אשמה על אותם מחשבות ועל מעשה בעל אופי מיני עם חברו הקרוב.

באותה סיטואציה שהמתבגר פנה לטיפול הוא היה טרוד במחשבות כיצד להעניש ולפגוע בעצמו. למעשה הוא הפנה את דחף התוקפנות (נקרא גם דחף המוות) כלפי עצמו באמצעות גינוי והרס עצמי, דבר שעשוי להשפיע לרעה על מצב רוחו והוביל לדיכאון. מתבגרים עשויים לפתח "סופר אגו" נוקשה ומחמיר בעקבות הפנמה של דמויות הוריות נוקשות ומחמירות, חוויות של דחייה, והורות שאינה מספקת.

.

.

אישיות נוקשה ומענישה עשויה לגרום להפניית התוקפנות כלפי העצמי ולהוביל להיווצרות של דיכאון.

.

.

ב. גורמים סביבתיים

אובדן ממשי בגיל הילדות  – אובדן ממשי בתקופת הילדות המוקדמת הוא אחד הגורמים המשמעותיים להיווצרות דיכאון. גירושין המוביל להתפרקות התא המשפחתי ובעיקר מוות של אחד ההורים עשוי להוביל לדיכאון..

חוויה של התעללות בילדות – ברוב המקרים הורה שמתעלל בילדו סבל בילדותו מיחס דומה פחות או יותר. המחקרים מצביעים על קשר חזק בין התעללות מינית, פיזית ורגשית לבין התפתחות של דיכאון. הסיטואציה שבה הילד הופך קורבן להתעללות גורמת לבלבול ותחושת חוסר אונים מאחר וזה בלתי נתפס עבורו מדוע ההורה מתעלל בו. למרות שהוא עובר התעללות שגורמת לשנאה יש בו גם את המרכיב של האהבה להורה המתעלל והפחד לאבד את אהבתו גורמת למנגנון הנפשי "אגו" שחסר עדיין בשלות רגשית להדחיק את האירועים ובמקום להפנות אצבע מאשימה כלפי ההורה, הוא תוקף את עצמו בטענה שהוא אשם במצב. אנה פרויד בספרה "האגו ומנגנוני ההגנה" משנת 1936 המשיגה את המנגנון הגנה שנקרא "הזדהות עם התוקפן" בו היא מתייחסת לתופעה של תוקף וקורבן: באמצעות מנגנון ההזדהות עם התוקפן, נמנע האדם מלחוש כעס כלפי אותה דמות שחווה כתוקפנית באמצעות הזדהות והפנמה את ההתנהגויות שלה. לדוגמה, מצב שמתבגר עבר פגיעה מינית שבבגרותו עשוי להפנים דמות הורית תוקפנית ומתעללת, לפתח מצפון נוקשה ואכזרי וכך לעשות מעבר מעמדת הקורבן לעמדת התוקף באמצעות השלכת הרגשות השליליים מהאירוע המאיים על הילד. התעללות זוהי פגיעה נפשית שיכולה להיות גם טראומטית שאחת מהתוצאות שלה היא היווצרות של דיכאון.

קונפליקטים בין ההורים – יכולים להתבטא במגוון מצבים כמו מאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את המתבגר לאי הסכמות ומחלוקות ביניהם המתבטא בכעסים, צעקות, איומים והפחדות. יחסים קונפליקטואלים עם ההורים שמתבטאים בתחושה של עוינות, דחייה והיעדר ביטויים של חום, אהבה ומגע. הורות המאופיינת בנוקשות שמחמירה במתן עונשים או הורות מגוננת ומגבילה שיוצרת תלות, כמו גם הורות שאינה עקבית בהתנהגותה או חסרת גבולות לחלוטין. (ניתן לקרוא במאמר הורות ללא אשמה)..

דיכאון של אחד ההורים – הספרות המחקרית מצביעה על קשר בין הורה שסובל מדיכאון כאחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות דיכאון אצל ילדים. הדיכאון של אחד ההורים פוגע בתקשורת ובקרבה עם הילד שחש את הריחוק של ההורה בין אם בצעקות או בהיעדר תקשורת מילולית. בתהליך של הזדהות עם ההורה הסובל מדיכאון עלול הילד לחוש אשמה בהתפתחות המחלה ולפתח דיכאון בעצמו..

חשיפה למאורעות שליליים – המחקרים מצביעים על קשר שבין אירועי חיים שליליים להתפתחות של דיכאון. אירועי חיים משמעותיים שנקשרו לדיכאון ויש בהם ביטויים. של אובדן כמו: פרידה, מוות, כאב, תאונה, מחלה פיזית, מעברים (בי"ס, דירה, הגירה), רעיון או משאלה שלא התממשו ואהבה נכזבת. האירוע השלילי יכול להתבטא גם בחשיפה לאווירה משפחתית שמתבטאת בבעיות בריאות של אחד ההורים, מגורים, התדרדרות כלכלית ועוני.

.

.

אובדן ממשי בתקופת הילדות המוקדמת הוא אחד הגורמים המשמעותיים להיווצרות דיכאון

.

.

.

4. טיפול בדיכאון בגיל ההתבגרות

הטיפול במתבגרים הסובלים מדיכאון בקליניקה משלב הבנות מרכזיות מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית לצד גישות טיפוליות אינטגרטיביות הכוללות היבטים הממוקדים בחוויה הרגשית, במחשבות והרגשות, בהתאם לצורכי המטופל.

בטיפול בדיכאון אחת המטרות החשובות היא לזהות את הקונפליקט הנפשי או גורמים חיצוניים שנקשרו והובילו לאותה הרגשה. נקודת המוצא בטיפול היא שדיכאון הוא תמיד סימפטום המבטא תחושה של אובדן. התפיסה הטיפולית שלי בקליניקה היא שאיכות הקשר שנוצר עם המתבגרים הינו גורם משמעותי ביותר המאפשר להוביל לתהליכי שינוי. קשר הנבנה על בסיס של אמון, הקשבה וקרבה רגשית, מאפשר להם לדבר באופן חופשי על כל מחשבה או מצוקה רגשית שמטרידה אותם. מתבגרים המאפשרים לעצמם לבוא במגע ולעבד את התכנים האובדניים בחייהם עשויים להרגיש הקלה מעצם הדיבור על הכאב הנפשי ולהרגיש שמבינים אותה. לתהליך של עיבוד הרגשות ישנה השפעה מכרעת על היכולת להתאושש ולהחלים מן המצוקה הרגשית. ישנה חשיבות גדולה גם לתמיכה של המשפחה והחברים בתהליך הטיפולי, להגיב באמפתיה לכאב, צער ותחושת האובדן, ולסייע להם בהתאם לצרכים שלהם.

פרטים על הדרכת הורים ניתן לקרוא במאמר הדרכת הורים. פרטים על טיפול במתבגרים ניתן לקרוא במאמר טיפול במתבגרים

.

.

נשארת עם שאלות על דיכאון בגיל ההתבגרות? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

שלומי לוי I פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט ופסיכואנליטיקאי בקליניקה בפתח תקווה

.

.

מאמרים נוספים

טיפול בדיכאון

הפרעה טורדנית כפייתית OCD

שאלות ותשובות.

טיפול בדיכאון - פסיכולוג ופסיכותרפיסט
טיפול בדיכאון - פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon