דיכאון בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות זוהי תקופה שקשה לזהות דיכאון בקרב מתבגרים מכיוון שהם נוטים להסתיר ולשתף פחות. פעמים רבות צוותים חינוכיים נוטים לפרש דיכאון בעיקר בקרב מתבגרים מוחצנים כהפרעת קשב וריכוז ו/או בעיות התנהגות. על ההורים והסביבה הקרובה להיות ערניים יותר לשינויים במצב הרוח ובמידה וקיים חשד לדיכאון לפנות להתייעצות מקצועית.

גיל ההתבגרות ידועה כתקופה סוערת בחיי המתבגר העובר שינויים רבים ומשמעותיים בחייו שכרוכים בלחצים ומתחים נפשיים. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שדיכאון היא אחת מהבעיות הנפשיות הנפוצות ביותר בתקופת גיל ההתבגרות מלבד חרדה. זוהי תקופה שבה המתבגר מתמודד עם שינויים פיזיולוגיים והורמונליים מהירים, עוצמת הדחפים המיניים עולה באופן משמעותי ועיסוק רב במחשבות עשוי לעורר תחושות בושה ואשמה. קיים עיסוק מוגבר בדימוי הגוף ובמראה החיצוני שגורמים תחושות של חרדה. החשיבה נעשית מופשטת ומעוררת שאלות קיומיות כמו מהן הסיבות לחיות והאם יש משמעות לחיים. הלימודים נעשים עמוסים, קשים ותובעניים יותר, והמתבגר טרוד פעמים רבות בהישגיות והצלחה בלימודים. לרוב הוא נדרש גם ע"י ההורים וביה"ס לבצע משימות כדי להקנות לו אחריות אישית שתסייע בעתיד לאחר עזיבת הקן המשפחתי. לעיתים קרובות יש קשר בין עוצמת התוקפנות שעולה והקושי לווסת תגובות האימפולסיביות לבין הבעת חוסר שביעות רצון כשלא נענים לבקשותיו. אחד מהתהליכים המשמעותיים ביותר הוא הצורך לגבש זהות עצמית, שמקפל בתוכו צורך בעצמאות שלעיתים גורר ויכוחים עם ההורים, למצוא את מקומו בקבוצת השווים שעשויה להיות ביקורתית ותובענית וגם באפשרות ליצור לעצמו קשרים חברתיים בעלי אופי רומנטי.

דיכאון בגיל ההתבגרות יכול להתבטא באמצעות התנהגות מוחצנת, אימפולסיבית ומרדנית המשלבת בעיות בהתנהגות מחשבות אבדניות ובמקרים קיצוניים להוביל לפגיעה עצמית ואף לאבדנות. דיכאון יכול להופיע גם כהפרעה נלווית להפרעות אכילה, הפרעות חרדה, חרדת בחינות, דימוי עצמי נמוך. לנוכח הקושי באיתור מצבי דיכאון בקרב מתבגרים ישנה חשיבות גדולה לאתר סימני מצוקה וקיים צורך של הסביבה להיות ערים וערניים לשינויים במצב הרוח של המתבגר ובמידה וקיים חשד לדיכאון לפנות להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על דיכאון בגיל ההתבגרות או לפגישת היכרות ניתן לפנות אליי ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו. ליצירת קשר לחצו כאן

.

1. סימפטומים של דיכאון בגיל ההתבגרות

עצב, כאב וצער הם רגשות שמלווים אותנו כחלק מהחיים אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים ולא ניתן למנוע אותם. ירידה במצב הרוח אופיינית בד"כ לאירועים מסוימים בחיים שחולפת ללא בעיה אך התפרצות של דיכאון בגיל ההתבגרות עשויה לבוא לידי ביטוי בסימפטומים שונים. בחשיבה הפסיכואנליטית מצוקה רגשית נקראת סימפטום המהווה גורם מרכזי שבגללו המתבגר מגיע לטיפול נפשי. לרוב הסימפטום לא מודע והתלונה בטיפול מתייחסת לתיאור חיצוני כמו בעיות התנהגות שהסיבות לכך אינן ברורות. הסימפטום הוא הציר המרכזי שהטיפול נסוב סביבו ומטרת הטיפול הוא לסייע למתבגר להבין מה מסתתר מאחורי הדיכאון ולכן להבנת הסימפטום חלק משמעותי בהבנת הבעיה:

מבחינה רגשית המאפיין המרכזי של דיכאון הוא הפרעה במצב הרוח וכאשר ישנן תנודות חדות וקיצוניות במצב הרוח וההתנהגויות מתרחשות בתדירות ובעצמה קיצונית ניתן להצביע על בעיה. התחושות הרגשיות עשויות לגרום  למתבגר להפנות את התוקפנות וההרס כלפי עצמו מה שמאפיין מתבגרים שממעטים לדבר ונוטים למופנמות. התוקפנות של המתבגר יכולה להיות מופנית גם כלפי ההורים והסביבה הקרובה ועשויה להתקבל תמונה של בעיות התנהגות וקושי בקבלת סמכות וגבולות. סימפטומים רגשיים לדיכאון בקרב מתבגרים עשויים להתבטא בתחושות של חוסר אנרגיה נפשית ועייפות, תחושות ריקנות, חוסר עניין בפעילויות שבעבר סיפקו הנאה, עצבות וחוסר תקווה, רגזנות, כעס ועוינות ובכי ללא סיבה נראית לעין. לרוב ישנן תחושות של ערך עצמי נמוך ורגשות אשם חזקים ובלתי מוצדקים וקיימת גם רגישות יתר לפגיעות מאחרים.

מבחינה קוגניטיביתמושפעת מחוסר אנרגיה נפשית ולכן ישנה ירידה ביכולת החשיבה והקצאת משאבים לריכוז. בחלק מהמקרים ישנה התעצמות של מחשבות שליליות שנעשות קיצוניות יותר בנוגע לסיבות לחיות.

מבחינה גופנית – במצבים של דיכאון תיתכן אכילה "רגשית" וקיים עיסוק באכילה מופרזת או הימנעות ממנה, הליכה לישון מאוחר, קשיים בהירדמות ונטייה לישון מעט או לשנת יתר.

מבחינה לימודית – בתחום הלימודי דיכאון עשוי להתבטא בחוסר עניין ומוטיבציה נמוכה ללמידה, איחורים לבי"ס, "הברזה" משיעורים ומביה"ס, תלונות על מחלות רפואית ללא סיבה מוצדקת, ריבוי היעדרויות מבי"ס וירידה משמעותית בציונים. חלק מהמתבגרים מייחסים חשיבות עצומה להצלחה בלימודים ומתקשים לקבל כל תחושה של כישלון.

מבחינה חברתית – דיכאון עשוי להתפתח גם כתוצאה מקשיים להשתלב חברתית, דחייה חברתית וגם בעקבות פרידה לא רצויה מחבר. חלקם נוטים להגיב בהתבודדות והסתגרות בבית ומבלים שעות ממושכות בפלאפון ובמשחקי מחשב. חלקם עשויים לכתוב פוסטים עם תכנים דיכאוניים ו/או אבדניים ברשתות החברתיות השונות. לעיתים התנהגותם מוחצנת מבחינת הופעה חיצונית: תסרוקות "מיוחדות", קעקועים, פירסינג, לבישת בגדים שחורים לצד הקשבה למוזיקה עם תכנים דיכאוניים ואנטי ממסדיים.

.

המאפיינים המרכזיים של דיכאון בגיל ההתבגרות בעיקר הפרעה במצב הרוח וחוסר אנרגיה נפשית לצד תחושות ריקנות ורגישות יתר לפגיעות מאחרים

.

.

2. מדוע קשה לזהות דיכאון בקרב מתבגרים?

בעבר רווחה התפיסה שילדים אינם סובלים מדיכאון. המחקרים שהתפרסמו בעשורים האחרונים מצביעים על כך שדיכאון בילדים ומתבגרים הנה תופעה שלא רק שקיימת היא נעשית שכיחה יותר ויותר, וישנה עלייה משמעותית בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון. אחד מהמיתוסים השכיחים שעדיין רווחים הוא שתקופת הילדות היא מאושרת וללא כל דאגות. ללא ספק מדובר באמונה אישית מאחר ובתקופתנו ילדים ובעיקר מתבגרים חווים עומס רגשי ולחצים כחלק ממכלול של דרישות חברתיות. בכל הנוגע למתבגרים, לרוב הנטייה לחשוב שמתבגר עשוי לפתח דיכאון רק בעקבות אירוע טראומטי בעוד שהמציאות מראה שדיכאון יכול להיווצר כתוצאה מסדרת אירועים שנחווית כשלילית. לדוגמה, מתבגר עם לקויות למידה שמפתח בהדרגה הערכה עצמית נמוכה ותחושת כישלון בעקבות מבחן נוסף שנכשל.

סיבות נוספות שבגללן עדיין קשה לזהות דיכאון בקרב המתבגרים: עדיין אין מספיק מודעות לכך שילדים ומתבגרים יכולים לסבול מדיכאון. מתבגרים נוטים פחות לשתף את הוריהם בבעיות שמציקות להם בפרט אילו שנוטים למופנמות, שאצלם ההתנהגות כלפי חוץ תמיד נראית אותו הדבר. לרוב מתבגרים אינם נוהגים להתלונן על ירידה במצב הרוח אלא ההפך נוטים להציג כאמור להסתיר ולהציג תמונה ש"הכול בסדר". קיים קושי לזהות דיכאון בקרב מתבגרים מוחצנים שהתנהגותם מתבטאת בהתפרצויות זעם, מרדנות, התבודדות וחוסר שקט פנימי מאחר ואילו התנהגויות שהתרגלנו לייחס אליהם כאל בעיות התנהגות ו/או הפרעת קשב וריכוז (ADHD). אנו נוטים להתייחס למה שנראה על פני השטח כמו במקרים של בעיות התנהגות ומתקשים יותר לזהות מה שנמצא מתחתיו כמו במצבים של דיכאון אצל מתבגרים.

.

אנו נוטים להתייחס לבעיות שנצפות מעל פני השטח ולא לבעיות שנמצאות מתחתיו ולכן קשה לנו יותר לזהות דיכאון אצל מתבגרים

.

.

3. גורמים לדיכאון בגיל ההתבגרות

דיכאון בגיל ההתבגרות הוא תוצאה של שילוב בין השפעות פסיכולוגיות, סביבתיות, ביולוגיות וגנטיות. המאמר הנוכחי מתמקד במספר גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון לדיכאון בתקופת חיים כה רגישה.

.

א. גורמים פסיכולוגיים

התייחסות לגורמים פסיכולוגיים משמעו לדינמיקה הפנימית של נפש האדם וליחסים הקונפליקטואלים שיוצר המתבגר עם ההורים והסביבה.

א1. פגיעה בצרכים הבסיסיים פסיכואנליטיקאים רבים הגיעו למסקנה שהשנה הראשונה לחייו של התינוק משפיעה על הבריאות הנפשית שלו בבגרותו. האם נתפסת כאובייקט הראשון והמשמעותי ביותר עבור התינוק והיא אחראית לספק מענה לצרכים הפיזיים והרגשיים. פרויד רואה בתינוק לאחר הלידה כחסר ישע, שרוצה לחוש הנאה ולהימנע מכאב. ויניקוט המשיג שהקריטריונים שהאם צריכה לעמוד בהם כדי לספק את הצרכים של התינוק בצורה נכונה היא: "אם טובה דיה". זוהי אם שאחראית לספק עבור התינוק חום ואהבה, ודרך המבט הרך והנעים לספק עבורו תחושה שהוא רצוי וקיים. כאשר הקשר שנוצר בין האם לתינוק מבוסס על חום, אהבה, מגע, הרגעה והתפעלות הוא צפוי לפתח בבגרותו "עצמי אמיתי" יציב ובטוח בעצמו. חוסר היענות לצורכי התינוק "בצורה טובה דיה" עשוי לפגוע בהתפתחות הנפשית ובתחושת הערך העצמי. הוא עשוי להרגיש דחוי, ולא רצוי בעולם, חסר הבנה לגבי מהי המשמעות של קיומו בעולם. הוא עשוי לפתח קונפליקטים פנימיים הנוגעים לקשיים בתהליך של נפרדות ועצמאות מהאם, פגיעות נרקיסיסטית, פסימיות וחשיבה שלילית, תחושות של חוסר אונים וחוסר תקווה, תחושת נחיתות ואובדן פנימי שיובילו לבסוף להיווצרות של דיכאון..

א2. חולשת המנגנון הנפשי "אגו" – במאמר "אני והסתם" משנת 1923 מחלק לראשונה פרויד את נפש האדם לשלושה מבנים נפשיים. לפי המודל החדש ה"אגו" אחראי לנווט בין הדחפים של ה"איד" שמנסה להשתלט עליו כי אף פעם אינו מסופק, לבין ה"סופר אגו" שהמרכיב של המצפון שבו אחראי לפעול ע"פ כללים חברתיים מקובלים ומאיים ברגשות אשמה מפני עונשים במידה וייבצע מעשה שאינו מוסרי בעיניו. המנגנון הנפשי "אגו" נוצר ומתחיל להתפתח רק לאחר הלידה ומושפע מהמטען הגנטי שלו, מעולמו הפנימי ומהיחסים שנבנו עם ההורים והסביבה. "אגו" יציב וגמיש לרוב מצליח לווסת את דחפים של המיניות ותוקפנות שקיימים בו. הוא משתמש בצורה יעילה ונכונה בתפקודי החשיבה ובמנגנוני ההגנה. לעומת זאת, "אגו" חלש, המתקשה לווסת את עוצמת התוקפנות המולדת, נתון להפנמות דרשניות ואכזריות של ה"סופר אגו" עשוי להוביל את הילד להצפה רגשית, ולתחושות של תוקפנות והרס עצמי שייגרמו להיווצרות דיכאון.

בקשר שבין ה"אגו" והסביבה, כאשר הקשר יציב ובטוח בין ה"אגו" של הילד עם ההורים והסביבה הוא מפתח תחושת אמון ובטחון ובונה ערך עצמי שתורם לו לחוש אהוב ורצוי בעולם. לעומת זאת, הסיכון להתפרצות של דיכאון עולה כאשר הילד חש שהפניית תוקפנות כלפי ההורים עלולה "להרוס" אותם וכדי להימנע מאובדן אהבתם כלפיו, ובפרט אהבת האם ה"אגו" יעדיף להפנות את הדחפים התוקפניים כלפי עצמו, להימנע מהבעת כעס כלפי חוץ והתוצאה שהפגיעה בעצמו הוא ביטוי של דיכאון..

א3. נוקשות וביקורתיות – כאמור, במודל הסטרוקטורלי (המבני) מחלק פרויד את נפש האדם לשלושה מבנים נפשיים. בעוד ששני המנגנונים הנפשיים "אגו" ו"סופר אגו" מתפתחים כחלק מתהליכי הזדהויות של הילד עם האב והאם, ה"סופר אגו" נוצר כחלק מתהליך של הפנמת חוקים, איסורים וכללים חברתיים שמועברים ע"י הורים והסביבה. המצפון שהינו מרכיב של המנגנון הנפשי ה"סופר אגו", קשוב לדחפים, לרצונות וההתנהגויות של המתבגר ובודק האם הם מתאימים לחוקים וערכים שהופנמו, ומגנה ברגשות אשמה כאשר המעשה נתפס כלא מוסרי בעיניו. מתבגרים עשויים לפתח "סופר אגו" נוקשה ומחמיר בעקבות הפנמה של דמויות הוריות נוקשות ומחמירות, חוויות של דחייה והורות שאינה מספקת. המצפון שמטבעו מעמיד דרישות ואיסורים שנוגעים למעשים קשוב גם למחשבות, פנטזיות ומשאלות שעשויים לעורר חרדה אצל המתבגר. לדוגמה, מתבגר שמתחיל לגלות עניין מיני בגופו וחש משיכה כלפי בני מינו עשוי לסבול מרגשות אשם על המחשבות ועל מעשיו, להפנות את דחף התוקפנות (נקרא גם דחף המוות) כלפי עצמו ולהעניש באמצעות גינוי והרס עצמי שעשוי להשפיע לרעה על מצב רוחו ולהוביל לדיכאון. במצבים של דיכאון "קשה" (נקרא דיכאון מגורי או מלנכוליה) חלק מהמתבגרים שמתקשים או מסרבים לקבל עזרה עשויים להתדרדר לשימוש בסמים ואלכוהול כדי "לברוח" מהמציאות הקשה ובמקרים הקיצוניים גם להתנהגויות אבדניות.

.

אישיות נוקשה ומענישה עשויה לגרום להפניית התוקפנות כלפי העצמי ולהוביל להיווצרות של דיכאון.

.

.

ב. גורמים סביבתיים

ב1. אובדן ממשי בגיל הילדות  – אובדן ממשי בתקופת הילדות המוקדמת הוא אחד הגורמים המשמעותיים להיווצרות דיכאון. גירושין המוביל להתפרקות התא המשפחתי ובעיקר מוות של אחד ההורים עשוי להוביל לדיכאון..

ב2. חוויה של התעללות בילדות – ברוב המקרים הורה שמתעלל בילדו סבל בילדותו מיחס דומה פחות או יותר. המחקרים מצביעים על קשר חזק בין התעללות מינית, פיזית ורגשית לבין התפתחות של דיכאון. הסיטואציה שבה הילד הופך קורבן להתעללות גורמת לבלבול ותחושת חוסר אונים מאחר וזה בלתי נתפס עבורו מדוע ההורה מתעלל בו. למרות שהוא עובר התעללות שגורמת לשנאה יש בו גם את המרכיב של האהבה להורה המתעלל והפחד לאבד את אהבתו גורמת למנגנון הנפשי "אגו" שחסר עדיין בשלות רגשית להדחיק את האירועים ובמקום להפנות אצבע מאשימה כלפי ההורה, הוא תוקף את עצמו בטענה שהוא אשם במצב. אנה פרויד בספרה "האגו ומנגנוני ההגנה" משנת 1936 המשיגה את המנגנון הגנה שנקרא "הזדהות עם התוקפן" בו היא מתייחסת לתופעה של תוקף וקורבן: באמצעות מנגנון ההזדהות עם התוקפן, נמנע האדם מלחוש כעס כלפי אותה דמות שחווה כתוקפנית באמצעות הזדהות והפנמה את ההתנהגויות שלה. לדוגמה, מצב שמתבגר עבר פגיעה מינית שבבגרותו עשוי להפנים דמות הורית תוקפנית ומתעללת, לפתח מצפון נוקשה ואכזרי וכך לעשות מעבר מעמדת הקורבן לעמדת התוקף באמצעות השלכת הרגשות השליליים מהאירוע המאיים על הילד. התעללות זוהי פגיעה נפשית שיכולה להיות גם טראומטית שאחת מהתוצאות שלה היא היווצרות של דיכאון..

ב3. קונפליקטים בין ההוריםמאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את המתבגר לאי ההסכמות ומחלוקות ביניהם ע"י כעסים וצעקות, בליווי של איומים והפחדה. הורות נוקשה ומחמירה שמרבה לתת עונשים והיעדר ביטויים של חום ואהבה ומגע עם הילד (ניתן לקרוא במאמר הורות ללא אשמה)..

ב4. דיכאון של אחד ההורים – הספרות המחקרית מצביעה על קשר בין הורה שסובל מדיכאון כאחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות דיכאון אצל ילדים. הדיכאון של אחד ההורים פוגע בתקשורת ובקרבה עם הילד שחש את הריחוק של ההורה בין אם בצעקות או בהיעדר תקשורת מילולית. בתהליך של הזדהות עם ההורה הסובל מדיכאון עלול הילד לחוש אשמה בהתפתחות המחלה ולפתח דיכאון בעצמו..

ב5. חשיפה למאורעות שליליים – המחקרים מצביעים על קשר שבין אירועי חיים שליליים להתפתחות של דיכאון. אירועי חיים משמעותיים שנקשרו לדיכאון ויש בהם ביטויים. של אובדן כמו: פרידה, מוות, כאב, תאונה, מחלה פיזית, מעברים (בי"ס, דירה, הגירה), רעיון או משאלה שלא התממשו ואהבה נכזבת. האירוע השלילי יכול להתבטא גם בחשיפה לאווירה משפחתית שמתבטאת בבעיות בריאות של אחד ההורים, מגורים, התדרדרות כלכלית ועוני.

.

אובדן ממשי בתקופת הילדות המוקדמת הוא אחד הגורמים המשמעותיים להיווצרות דיכאון.

.

.

4. טיפול בדיכאון בגיל ההתבגרות

לפי הגישה הפסיכואנליטית לכל אדם חיי נפש שלחלקם הוא מודע ולחלקם האחר אינו מודע. תכנים רגשיים בד"כ עוברים הדחקה כאשר הם מאיימים על חיי הנפש כדי להפחית חרדה ולשמור על איזון של המערכת הנפשית. אותם תכנים רגשיים מהעבר שלא נפתרו משוחזרים בצורה של התנהגויות שגורמות לבעיה בעולמו הפנימי וביחסים הבינאישיים בהווה. לדוגמה, נער שהיה נתון להתעללות רגשית בילדות וחש קורבן מתחבר רק עם מתבגרים "חזקים", אימפולסיביים שנוהגים לנצל אותו. הטכניקה הפסיכואנליטית מסייעת להעלות למודע את אותם התכנים הלא מודעים כדי לסייע בהבנת עולמו הפנימי ולעבד את הקונפליקטים הפנימיים שמטרידים אותו כדי לסייע במציאת דרכים חדשות להקל על סבלו ולהשתחרר מהמצוקה הרגשית.

דיכאון מבטא מצוקה נפשית של חוסר תשוקה או תשוקה שאבדה חוויה של אובדן, נטישה, דחייה או אכזבה. הטיפול מצריך גמישות ויצירתיות, מרחב טיפולי בטוח ויציב וקשר קרוב ואמפתי כדי ליצור אמון ובטחון בתהליך הטיפולי ולגייס את המתבגר לשתף במחשבות ובתחושות רגשיות. כאשר מובילים את המתבגר לבוא במגע עם הדיכאון שבתוכו ולעבד את התכנים האבדניים בחייו הוא עשוי לחוש שמבינים אותו. התעניינות בגורמים שהובילו אותו לנקוט בתוקפנות מסייע לו לשלוט בדחפיו התוקפניים במקום לפרוק אותם בצורה הרסנית ולהוביל אותו לעשייה והנאה. ישנה חשיבות רבה לתמיכה של המשפחה בתהליך הטיפולי להגיב באמפתיה לכאב, הצער והאובדן ולסייע בהתאם לצורך. פרטים נוספים על הדרכת הורים ניתן לקרוא במאמר הדרכת הורים. פרטים נוספים על טיפול במתבגרים ניתן לקרוא במאמר טיפול במתבגרים

.

סיפור מקרה מהקליניקה

נער צעיר שהגיע לטיפול עקב חוסר רצון ללכת לבי"ס: נער אהוב ומוערך ע"י מוריו בבי"ס שהוריו מדווחים כי במהלך השבועיים האחרונים התחיל להישאר יותר בבית ומסרב ללכת לבי"ס. הנער התלונן בתחילה בפני הוריו על כאבי ראש ובקשה להישאר בבית ללא הסבר או בעיה שנראית לעין. בהגיעו לקליניקה סיפר הנער כי שנה קודם לכן, טרם מעברו לתיכון נפל במהלך שיעור ספורט וחש השפלה לנוכח תגובות צחוק של תלמדי כיתתו. כאשר הרגיש בטוח יותר בטיפול עלה כי הוא מתקשה לקבל את השינויים עם המעבר לתיכון והרבה להתלונן על הנוקשות של המורים, עונשים והכללים החדשים שנדרש לעמוד בהם ומבחינה חברתית התקשה למצוא את מקומו וחש בודד ו"מחנק". במפגשים התברר שאירוע הנפילה היה טריגר להתפרצות של חרדות עקב המעבר לתיכון וההתמקדות בו סייעה בידיו לעבד תכנים רגשיים לא מודעים כמו בושה, עלבון ודחייה שחש בעקבותיו. ההתמקדות בבעיה זרזה מאוד את השינויים ותוך פרק זמן קצר חזר ללימודים סדירים והטיפול הסתיים לאחר החזרה לשגרה. מעורבות ההורים דרך מפגשי הדרכה אפשרה להם להבין את מצוקתו והם תמכו וסייעו לו להיחלץ מהמשבר הקשה שעבר בהצלחה. 

.

נשארת עם שאלות על דיכאון בגיל ההתבגרות? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

טיפול בדיכאון

הפרעה טורדנית כפייתית OCD

שאלות ותשובות

.

.

דיכאון בגיל ההתבגרות
פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon