דיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה מתייחס לטווח רחב של בעיות רגשיות שבאות לידי ביטוי בעיקר בתחושה של אובדן, חוסר תשוקה או תשוקה שאבדה וישנה ירידה משמעותית במצב הרוח. מטרת הטיפול היא לזהות את הגורמים לתחושת האובדן, לסייע בעיבוד הסבל והכאב ולהחזיר את התשוקה לחיים.

היריון ולידה נחשבים לתהליך ואירוע מרגש ומשמח עבור משפחה במיוחד בתרבות הישראלית שתומכת ומעודדת ילודה. המעבר מחיי רווקות להורות נחשב לאחד המעברים הקשים והמורכבים ביותר בחייהם של בני האדם. במיוחד מבחינת האישה, המעבר לאימהות טראומטי במיוחד לאחר לידת הילד הראשון מאחר וחלים שינויים ברוב התחומים בחייה: המבנה הפנימי של גופה משתנה, חל שינוי בהגדרה העצמית שלה ומלבד היותה אישה היא כעת גם אימא. כעת היא אחראית לא רק על עצמה אלא גם על תינוק שזה עתה נולד, דבר שמצריך וויתור על צרכיה האישיים ומתן קדימות לצרכיו של התינוק. האישה נדרשת לקחת פסק זמן מהעבודה ו/או לימודים וההתפתחות המקצועית שלה עשויה להיפגע או להיעצר. באופן כללי ניתן לומר על לידה שהיא נחשבת לסוג של משבר "חיובי" במובן שהשינוי כרוך בצמיחה ומתן משמעות ומאידך מורכב ועשוי לעורר או להוביל ללחצים ומתחים בחייה של האם ובני המשפחה.

דיכאון אחרי לידה (Postpartum depression) מתייחס לטווח רחב של הפרעות רגשיות. רוב הנשים מתמודדות עם דכדוך קל שעובר כעבור מספר ימים וחלקן חוות פגיעה חמורה ועוצמתית במצב הרוח שמוביל לדיכאון. כאשר קיים חשש או חשד לדיכאון לאחר לידה מומלץ לפנות באופן מידי להתייעצות מקצועית.

.

לשאלות נוספות על טיפול בדיכאון אחרי לידה או לפגישת היכרות ניתן ליצור עמי קשר בקישור הבא, ואשמח לסייע לכם בכל אשר תצטרכו.

.

1. סימפטומים ועוצמות של דיכאון אחרי לידה

בחשיבה הפסיכואנליטית מצוקה רגשית נקראת סימפטום המהווה גורם מרכזי שבגללו האדם מגיע לטיפול נפשי. לרוב הסימפטום לא מודע והתלונה בטיפול מתייחסת לתיאור חיצוני כמו דיכאון לאחר הלידה שהסיבות לכך אינן תמיד ברורות. הסימפטום הוא הציר המרכזי שהטיפול נסוב סביבו ומטרת הטיפול לסייע לפונה להבין מה מסתתר מאחורי הדיכאון ולכן להבנת הסימפטום חלק משמעותי בהבנת הבעיה וביצירת שינוי. הספרות המקצועית מגדירה שלוש רמות או עוצמות של דיכאון אחרי לידה.

דכדוך אחרי לידה – (Postpartum blues ,Baby blues), זוהי התופעה השכיחה והקלה ביותר שמופיעה אצל רוב הנשים שחוות דכדוך בימים הראשונים לאחר הלידה ולרוב תוך שבועיים חולפת. הוא מאופיין בשינויים במצב הרוח, התפרצות בכי פתאומי, תחושות עצב וחוסר שקט ועייפות וקשיים בשינה.

דיכאון אחרי לידה – (Postpartum depression), זוהי תופעה חמורה ועוצמתית יותר המופיעה בדרך כלל במהלך החודשיים הראשונים ועשויה להימשך על פני תקופה ארוכה יותר.

דיכאון לאחר לידה מאופיין קודם כל בחוסר הנאה, והטיפול בתינוק נעשה בצורה מכנית עם ביטוי מועט של רגשות כלפיו. חלק מהנשים מדווחות שהן מרגישות שאינן אוהבות את התינוק, דבר המעורר תחושות של בושה ורגשות אשם. התחושה של חוסר הנאה מתבטאת גם בתחומים נוספים ונשים רבות מתלוננות על חוסר חשק לאכול, לקנות בגדים ועל ירידה בחשק המיני. חלקן מתלוננות על עייפות גדולה, רצון עז לישון ואחרות מתקשות להירדם. תחושות של עצב והיעדר תקווה ומחשבות עם תכנים על מוות או פגיעה עצמית.

פסיכוזה אחרי לידה – (Postpartum psychosis), מצב של חוסר תפקוד מלא. זוהי תופעה המצריכה טיפול מידי. נחשבת לתופעה יחסית נדירה. פסיכוזה לאחר לידה מאופיינת בירידה משמעותית ביכולת החשיבה שבאה לידי ביטוי בחוסר היכולת להבחין בין מציאות לדמיון, ובמקרים של הזיות ומחשבות שווא עלולות לגרום לאם לפגוע בעצמה ו/או בתינוקה.

.

דיכאון אחרי לידה מתייחס לטווח רחב של הפרעות רגשיות כאשר ברוב המקרים נשים מתמודדות עם דכדוך קל שעובר כעבור מספר ימים

.

.

2. גורמים לדיכאון אחרי לידה

דיכאון לאחר לידה הוא תוצאה של שילוב בין השפעות פסיכולוגיות, סביבתיות, ביולוגיות וגנטיות. גורמים ביולוגיים ופיזיולוגיים כמו: שינויים הורמונליים נטייה גנטית לדיכאון ועייפות ותשישות של האם. גורמים חברתיים כמו: אבטלה ורקע סוציו אקונומי נמוך או גורמים הקשורים בתינוק כמו: מזג קשה ונטייה לבכי רב ובעיות בריאות מתמשכות עשויים להכביד על קשייה של האם ולהוסיף ולהשפיע על מצב רוחה. המאמר הנוכחי מתמקד במספר גורמים נפשיים  וסביבתיים המשפיעים על הנפש ומהווים גורמי סיכון להתפתחות דיכאון אחרי לידה.

.

א. גורמים פסיכולוגיים

א1. תלות ותחושה של חוסר אונים – הפסיכואנליטיקאים שחקרו את הגורמים לפגיעה בבריאות הנפשית של התינוק הגיעו למסקנה שהשנה הראשונה לחייו של התינוק היא המשפיעה והמשמעותית ביותר. ויניקוט רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי מפורסם, המציא את הביטוי המפורסם "אין תינוק בלי אימא" והגדיר את הדיאדה אם-תינוק כיחידה אחת. מהשלבים האחרונים של ההיריון ועד מספר חודשים לאחר הלידה האם נדרשת לוותר על צרכיה האישיים ולהיות מושקעת בצרכים הפיזיים והרגשיים של התינוק. ויניקוט מדמה תקופה מיוחדת זו למעין מחלה מדומה של האם מהבחינה הזאת שהיא צריכה להיות בריאה שהיא מגיעה אליה כדי שגם תוכל להחלים ממנה. הוא הגדיר שלושה שלבי התפתחות או תלות של התינוק באם המתחיל ממצב של תלות מוחלטת ועד להתפתחות התינוק לעבר עצמאות. מבחינתו המשמעות היא שהתינוק עובר ממצב שהגוף והנפש תלויים באם למצב שהוא אחראי על גופו ומעשיו. אם שבמהלך חייה פיתחה צורכי תלות באחרים עשויה להתקשות לוותר על צורכי התלות שלה ולא לעשות דברים עבור עצמה שיכולים לפגוע במידת ההיענות שלה כלפי התינוק.

ויניקוט המשיג את ההגדרה: "אם טובה דיה", כדי להסביר מהו תפקיד האם. האם אחראית לספק עבור התינוק חום ואהבה ותחושה שהוא רצוי וקיים ולשמש עבורו מעין מראה:"Mirror role " מבחינה הזאת שהמבט שלה מאפשר לתת לתינוק ביטוי שהוא קיים וצריך לראות את עצמו משתקף בעיניה. לאחר הלידה כאשר האם פנויה לצורכי התינוק והקשר שנוצר ביניהם מבוסס על חום, אהבה, מגע, הרגעה והתפעלות הוא צפוי לפתח בבגרותו "עצמי אמיתי" יציב ובטוח בעצמו. לעומת זאת, אם הסובלת מדיכאון אחרי לידה, עשויה להביט בתינוקה במבט קפוא, כועס ומאשים. במצבים שבהם התינוק לא מצליח לראות את עצמו דרך המבט של האם עשוי להרגיש חסר אונים ולא רצוי. הוא עשוי לפתח קונפליקטים פנימיים הנוגעים לקשיים בתהליך של נפרדות ועצמאות מהאם, פגיעות נרקיסיסטית, פסימיות וחשיבה שלילית, חוסר אונים וחוסר תקווה ותחושת נחיתות.

א2. נוקשות וביקורתיות של האם – פרויד מחלק את נפש האדם לשלושה מבנים נפשיים: "אגו", "איד" ו- "סופר אגו". שני המנגנונים הנפשיים "אגו" ו"סופר אגו" מתפתחים כחלק מתהליכי הזדהויות של הילדה עם האב והאם. ה"סופר אגו" נוצר כחלק מתהליך של הפנמתה חוקים, איסורים וכללים חברתיים שמועברים ע"י הורים והסביבה. המצפון שהינו מרכיב של המנגנון הנפשי ה"סופר אגו", קשוב לדחפים, לרצונות וההתנהגויות של הילדה (האם בצעירותה) ובודק האם הם מתאימים לחוקים וערכים שהופנמו, ומגנה ברגשות אשמה כאשר המעשה נתפס כלא מוסרי בעיניו. ילדה (כלומר האם כילדה צעירה) עשויה לפתח "סופר אגו" נוקשה ומחמיר בעקבות הפנמה של דמויות הוריות נוקשות ומחמירות, שגרמו לה להרגיש שאינה רצויה ודחויה. את אותן התחושות שאינה רצויה כילדה והפנימה בילדותה היא עשויה לשחזר מול התינוק שלה.

א3. הפניית תוקפנות עצמית – המצפון שמעמיד דרישות ואיסורים שנוגעים למעשים קשוב גם למחשבות, פנטזיות ומשאלות שעשויים לעורר חרדה ולהפנות תוקפנות כלפי הסביבה ו/או כלפי עצמה. ילדה עם מנגנון נפשי "אגו" חלש המתקשה לווסת את עוצמת התוקפנות המולדת ומרגישה שהפניית תוקפנות כלפי ההורים עלולה "להרוס" אותם, מחשש לאבד את אהבתם עשויה להפנות את הדחפים התוקפניים כלפי עצמה ולהימנע מהבעת כעס כלפי חוץ. התוצאה שתחושת האשמה משוחזרת לאחר לידת התינוק באופן שהתוקפנות שמפנה כלפי עצמה מונעת ממנה לטפל בו. הפניית התוקפנות כלפי עצמה יכולה להיות עקב תחושת אשמה שאינה יכולה לעמוד בסטנדרטים שהציבה לעצמה כדי לטפל בתינוק שלה.

.

ב. גורמים סביבתיים

ב1. אובדן ממשי בגיל הילדות  – אובדן ממשי בתקופת הילדות המוקדמת הוא אחד הגורמים המשמעותיים להיווצרות דיכאון, בעיקר מוות של אחד ההורים וגירושין המוביל להתפרקות התא המשפחתי..

ב2. חוויה של התעללות בילדות – ברוב המקרים הורה שמתעלל בילדו סבל בילדותו מיחס דומה פחות או יותר. המחקרים מצביעים על קשר חזק בין התעללות מינית, פיזית ורגשית לבין התפתחות של דיכאון. אנה פרויד בספרה "האגו ומנגנוני ההגנה" משנת 1936 המשיגה את המנגנון הגנה: "הזדהות עם התוקפן" בו היא מתייחסת לתופעה של תוקף וקורבן. לדבריה באמצעות מנגנון ההזדהות עם התוקפן, נמנע האדם מלחוש כעס כלפי אותה דמות שחווה כתוקפנית באמצעות הזדהות והפנמה את ההתנהגויות שלה. .

ב3. קונפליקטים בין ההוריםמאבקי כוחות וחוסר תקשורת בין הורים שחושפים את הילד לאי ההסכמות ומחלוקות ביניהם כפי שבא לידי ביטוי בכעסים וצעקות, בליווי של איומים והפחדה. הורות נוקשה ומחמירה שמרבה לתת עונשים. היעדר ביטויים של חום ואהבה ומגע עם הילד.

ב4. משברים ואירועי חיים – המחקרים מצביעים על קשר שבין אירועי חיים שליליים להתפתחות של דיכאון. אירועי חיים משמעותיים שנקשרו לדיכאון ויש בהם ביטויים של אובדן כמו: פרידה, מוות, כאב, תאונה, מחלה פיזית, מעברים (בי"ס, דירה, הגירה), רעיון או משאלה שלא התממשו ואהבה נכזבת.

.

התיאוריות הפסיכואנליטיות מתמקדות בקשר אם-תינוק בתקופת חייו הראשונה מאחר ומענה לצרכים הבסיסיים של התינוק ישנה השפעה גדולה על בריאותו הנפשית בבגרותו  

.

.

3. טיפול בדיכאון אחרי לידה

לפי המודל הטופוגרפי שפיתח פרויד לכל אדם חיי נפש שחלקם מודעים ובאופן טבעי חלקם לא מודעים. תכנים אלו עברו בחלקם הדחקה עקב תחושות אשמה, בושה או משאלות אסורות מהעבר. ניתן לומר שקונפליקט נפשי שהתפתח בהווה נגרם כתוצאה משחזור פגיעה או עקב סתירה מהעבר בין כללים חברתיים לבין צרכים ורצונות שנותרו בלתי פתורים. הטכניקה הפסיכואנליטית בטיפול שמה דגש על הקשבה למילים, צלילים, אסוציאציות חופשיות, פליטות פה, זיכרונות וחלומות כדי לסייע בהעלאה למודע את כל אותם התכנים שהודחקו ונשכחו מהזיכרון, לסייע לעבד אותם כדי ליצור תובנות ואפשרויות חדשות.

בטיפול בדיכאון לאחר לידה המטרה המרכזית היא לזהות את הקונפליקט הנפשי שנוצר בהווה שקשור בתחושת אובדן. הדיכאון כשלעצמו מבטא אובדן של אובייקט אהבה אך גם חוסר תשוקה או תשוקה שאבדה. הנחת היסוד של העיסוק באובדן הוא כי לתהליך עיבוד ישנה השפעה מכרעת על היכולת להתאושש ולהחלים מן המצוקה שבה נמצאת האם. מטופלת שמאפשרת לעצמה לבוא במגע ולעבד את התכנים האבדניים בחייה עשויה לחוש שמבינים לדוגמה, להבין יחד מהם הגורמים שהובילו לנקוט בהרס עצמי וכלפי הסביבה ולסייע בדרכים חדשות ומעודנות לפרוק תכנים רגשיים באופן שאינו פוגעני. ישנה חשיבות גדולה לתמיכה של המשפחה והחברים בתהליך הטיפולילהגיב באמפתיה לכאב, הצער והאובדן ולסייע בהתאם לצורכים שלה. מעורבות זאת עשויה להוביל להתאוששות ולהתמודדות טובה יותר עם חוויית האובדן.

.

סיפור מקרה מהקליניקה 

הפנמה של עמדת קורבן במהלך החיים: אישה צעירה בסוף שנות העשרים לחייה הגיעה לטיפול תקופה קצרה לאחר לידת בנה הבכור עם תלונות על חוסר חשק, עייפות גדולה ויחסים מתוחים עם בעלה. במהלך המפגשים דווחה על שהיחסים עם בעלה ידעו עליות ומורדות על רקע מעורבות יתר של משפחתו בחייהם כך למשל טרם לידת הבן הוריו ביקשו שהתינוק ייקרא על שם סבו שנפטר באותה תקופה. ההסכמה שלה להיענות לדרישה של הוריו הייתה הסיבה להתפרצות של דיכאון לאחר הלידה. במהלך הפגישות היא הבינה שעוד מגיל צעיר למדה לתת מענה קודם לצרכים של אחרים על פני הצרכים שלה. לאחר שזיהתה את עמדת הקורבן שאימצה עוד מתקופת ילדותה והרצון להעמיד את הצרכים שלה על פני אחרים הצליחה באופן הדרגתי לשנות את היחסים עם בעלה כך שהתייחס אליה בצורה שוויונית ומכבדת יותר ולהשתחרר מתחושת הקורבן. .

.

נשארת עדיין עם שאלות על דיכאון אחרי לידה? לפגישת היכרות ניתן ליצור עימי קשר בקישור הבא ואשמח לסייע בכל אשר תצטרכו.

.

מאמרים נוספים

טיפול בדיכאון

טיפול בחרדה

פסיכותרפיה למבוגרים

הורות ללא אשמה

שאלות ותשובות

..

דיכאון אחרי לידה
פסיכולוג מומחה ופסיכותרפיסט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
whatsapp icon